"כשילד או ילדה יוצאים מהארון זה יכול לקחת שנים, שבהן לא תמיד משתפים את ההורים. ואז מגיע הרגע שבו היא או הוא אוזרים אומץ ומספרים. באותם רגעים הדבר שלו הם והן זקוקים וזקוקות ביותר הוא הקשבה ותמיכה. זה שלב שבו ההורים נדרשים לעבור תהליך התמודדות פנימית ביניהם לבין עצמם, 'יציאה מהארון' מול המשפחה המורחבת, החברים וסביבת העבודה", מסבירה רונית ארנפרוינד, מנכ"לית עמותת תהל"ה, אשר תומכת ומלווה הורים ובבני משפחה של הקהילה הגאה. "קיימת ציפייה שהתהליך עבור ההורים יהיה, לכאורה, מהיר יותר בשל העובדה שמולם עומדים בנם או בתם שזקוקים לתמיכה, כך שיש מקרים רבים שההתמודדות מורכבת. מדובר בשפה חדשה שכוללת לא מעט מונחים ומושגים שחשוב שההורים יכירו, בידע על זכויות, תקנות ותהליכים רפואיים במקרים של שינוי מגדרי. בכל הנושאים הללו אנחנו תומכים בהורים".
היא מוסיפה כי העמותה, בין היתר, מספקת כלים המאפשרים להורים לקיים תהליך של שינוי במסגרת המשפחה, הכוללת גם אחים, אחיות ואת המשפחה המורחבת, ומציינת: "למרות שגם אני חברת הקהילה הלהט"בית, חברי העמותה, ההורים, הם הטרוסקסואלים ומתוך כך הם יכולים להוות גם גשר לחברה, לקדם תהליכי שינוי ולעודד לחברה שוויונית, מכבדת ובטוחה לקהילה".
חוששים מאירועי שנאה
האתגרים שאיתם מתמודדים ההורים ושעליהם מצביעה ארנפרוינד כוללים לא פעם גם רגשות אשם, בושה ופגיעה בדימוי העצמי, לרוב מתוך חוסר ידע, בורות ודעות קדומות.
"בנוסף קיים חשש לילד או לילדה, לביטחונם הפיזי ולבריאותם הנפשית, לאפשרות שהתנכלו להן ולהם עד אלימות פיזית, מתוך ההסתה ברשתות, מנבחרי ציבור ומקהלים בחברה", היא אומרת. "הנתונים מלמדים כי החשש של ההורים מבוסס וכי אירועי האלימות והשנאה מתוך להט"בופוביה נמצאים בעלייה. דאגה נוספת של ההורים היא, האם יצליחו ילדיהם להקים משפחה ולהביא ילדים בידיעה כי קיימת מורכבות, במיוחד לגברים ולטרנסים שזקוקים לתהליכי פונדקאות ואימוץ. חשוב לציין שיש התקדמות בכך, אך הדרך עדיין ארוכה לנרמול והקלה על התהליך".
ואיזה מענה אתם נותנים לקשיים שאת מציינת?
"לאורך השנים צברנו ניסיון רב ובנינו מערכות מקצועיות של הכשרות מנחות ומנחים לקבוצות, הפעלת קו קשב ופעילות של 'סיפור אישי' לחברות עסקיות, וארגונים כמו מסגרות חינוך ובריאות, משטרה, שב"ס ועוד. כל הפעילות והפעילים עוברים מיון קפדני והכשרות ולאחר מכן ממשיכים לקבל ליווי של אנשי מקצוע (סופרוויז'ן) באופן קבוע. כל הורה יכול להצטרף לאחת הקבוצות הפועלות ברחבי הארץ, לפנות לקו הקשב — גם באופן אנונימי, או להשאיר הודעה. תמיד נשוב לכל הורה ובן משפחה, נקשיב, נתמוך ונשתף בידע הרב שצברנו ככל שיידרש".
היא מוסיפה כי "בתקופה האחרונה אנחנו עוסקות ועוסקים בפיתוח והרחבת המענים שניתנים להורים, על מנת לענות לצרכים שאנו מזהים שנדרשים היום ועם זאת שואפים לקידום מדיניות חברתית ציבורית מכילה ומקבלת בחברה בכלל. הפעילות של העמותה כוללת גם השתתפות באירועי חודש הגאווה ותמיכה בקהילות, אשר נמצאות ביישובים וערים שבהם מדווח על אירועי הסתה ושנאה כלפי הקהילה הגאה".
שלושה עשורים — סיפורה של העמותה
את עמותת תהל"ה הקימו בשנת 1992 יונתן דנילוביץ' ודבורה לוז, אשת חינוך שבנה יצא מהארון בגיל 22. דנילוביץ' נודע בזכות המאבק בחברת אל על, בזמן שעבד כדייל, בדרישה להעניק הטבה לבן זוגו, כפי שנהוג בקרב עובדים ההטרוסקסואלים.
ארנפרוינד עצמה יצאה מהארון לאחר שנים שבהן היתה נשואה. היא מטפלת משפחתית וזוגית, לימדה פסיכולוגיה, עובדת כיועצת ארגונית ומשפטנית שניהלה מערכות גדולות בתחום החינוך ופרויקטים ארציים בתחום החברתי והמגדרי. בעבר גם היתה מנהלת האגף לקידום מעמד האישה בויצ"ו ישראל, והקימה את ארגון הגג של כלל העמותות שמפעילות מקלטים לנשים מוכות.
עמותת תהל"ה
למעבר לאתר >>
קו הקשב: 09-8855822
לשליחת וואטסאפ: 055-2722535
בשיתוף עמותת תהל"ה
