מחלקת השיקום נמצאת לרוב "מאחורי הקלעים" של העשייה הרפואית והפארא רפואית הענפה, והיא עולה לכותרות בעיקר לאחר אירועי מלחמה קשים. כאלה שדורשים ממנה להילחם, לעיתים כמו בזירת קרב, על איכות חייו של המטופל ועל עתידו. אולם עובדה היא, שגם בעתות שלום נדרש הצוות השיקומי להילחם, יד ביד עם המטופל, לטובת אחזור כושרו והחזרתו לחיים עצמאיים, ככל האפשר.
"המטופל מקבל 'כרטיס כניסה' למכון שלנו לאחר שחווה ירידה משמעותית בתפקוד, על רקע רפואי כלשהו, כשהנפוץ הוא נוירולוגי או אורתופדי", מציינת ד"ר אורנה רחמים-כץ, מנהלת מכון השיקום בבית החולים שמואל הרופא בבאר יעקב.
המכון החדשני והמפואר, שהושק ביוני האחרון, משכן מטופלים גריאטריים, ומשמש כמכון יום שיקומי עבור כלל האוכלוסייה מעל גיל 18, במסגרת אשפוז יום אמבולטורי. מלבד חללים חדשים ומעוצבים, הוכנסו למכון טכנולוגיות חדישות לטיפול שיקומי מיטבי, שגם מעלות את החוסן האישי והמוטיבציה לריפוי עבור המטופלים.
גישה הוליסטית ושיקום טכנולוגי
לפני כ-3 חודשים התמסרה ד"ר רחמים-כץ לאתגר הבא בחייה, כשבחרה לעבור לנהל את מכון השיקום החדש בבית החולים שמואל הרופא.
"עבורי זו הפעם הראשונה שאני עובדת במקביל בשיקום צעירים ובשיקום גריאטרי. הגעתי מעולמות של שיקום צעירים. גיליתי עולם מרתק הכולל אוכלוסייה עם הרבה עושר. זו מבחינתי חוויה אמיתית להקשיב למטופלים, לבחון כיצד הם רואים וחושבים על הדברים. יש להם הרבה תובנות ואני בהחלט לומדת מהם המון".
קיבלת מהם תובנות גם בהתייחס לדרכי טיפול?
"אצל אדם מבוגר, כל פגיעה תפקודית מועצמת לאור מחלות הרקע שלו ותהליכי ההזדקנות. זה מאלץ אותנו, המטפלים, להעצים עוד יותר את יכולות ההכלה והסבלות שלנו. לראות אדם שכל כך קשה לו, לא מוותר ונלחם בעוז ובנחישות על כל צעד קטן, נותן לנו השראה אדירה, ויכול להוות מקור להשראה גם לצעירים הסובלים מפגיעות ומפציעות לא פשוטות. במכון החדש הושקעו אמצעים טכנולוגיים רבים וחדישים לטיפול השיקומי, אמצעים אשר מתאימים ביותר לקהל הצעיר וחשבנו שאולי היו פחות טבעיים לקהל המבוגר, המבוגרים יותר הביטו עליהם בחשדנות ואולי אפילו הביעו רתיעה מסוימת, אבל בסופו של דבר הם התחברו והבינו שהדבר 'עושה את העבודה' אפילו טוב יותר מהשיטות הקלאסיות".
לדבריה של ד"ר רחמים-כץ, ההתקדמות הטכנולוגית היא בבחינת צעד ענק למחלקות השיקום, והיא מצליחה ליצור מהפכה של ממש בתהליך השיקומי.
"המכשירים המתקדמים מאפשרים לנו לתרגל בצורה מדויקת, תוך שהם מציעים פן הרבה יותר מעניין ומלהיב למטופלים. חלק ניכר מהקושי בתהליך השיקומי הוא הסיזיפיות שבתרגול. כדי לחזק את האצבעות, לדוגמה, צריך לעבוד עליהן המון. אבל כשמלבישים סנסורים על היד ואותה תנועה מתורגמת במציאות המדומה לקליעת כדור לסל, הפעולה החוזרת הזו נחווית כמשחק, והרבה יותר קל להגיע לנפח תרגול הנדרש. כמובן שהמכשירים האלה עוזרים מאוד לדייק את העבודה".
מהם המכשירים המתקדמים הנמצאים במכון לטובת המטופלים?
"כאמור הסנסורים, שעוזרים לשפר את התנועה והמוטוריקה העדינה. כך למשל אדם שעבר אירוע מוחי והיד שלו פועלת כמקשה אחת, מלבישים לו סנסור מיוחד על הכתף ועל כף היד, והם עוזרים לו, דרך המציאות המדומה, להפריד את התנועה. המכשיר הזה גם יודע לתת פידבק טוב ויזואלי וכמותי, ולעשות זאת רק כשהתנועה מדויקת ונכונה. כמובן שהצוות מכוונן את המכשיר בהתאם ליכולות של המטופל, בתחילה ברמה נמוכה שמצריכה הפעלה בכוח נמוך, ולאט לאט מגביר, בהתאם להתקדמות. יש גם מכשור רובוטי, שמייצר חלק מהתנועה עבור המטופל, והמטופל משלים אותה. בנוסף, קיימים מכשירי הליכה שהמטופל יכול ללכת עליהם גם כשהשרירים שלו חלשים ואינם מסוגלים לשאת אותו. בעבר היינו עושים 'תרגול יבש' על הרצפה, או בישיבה, ומפעילים את השרירים בהדרגה, אבל בזכות מכשירים אלה, שמאפשרים להפחית את משקל הגוף של המטופל, ולייצר סביבה מוגנת מנפילות, אפשר להוליך אותו ולאפשר לו לבצע תנועה מורכבת בשלב מאוד מוקדם. מכשיר אחר מסוגל לאתגר גם מטופלים עם בעיות של שיווי משקל, בתנאים שבהם הם רתומים ומוגנים, ולשנות את השיפועים, את קצב ההליכה, עד שהם חוזרים לתפקוד תקין. גם התחום הקוגניטיבי זוכה לשדרוג על ידי טכנולוגיות שיקומיות, המסייעות לשקם תהליכי חשיבה, זיכרון, קשב ועוד. קיים גם סימולטור נהיגה, ומכשור לשיקום ראייה, וכל אלו רק דוגמאות מעטות מתוך כלל הטכנולוגיות המשמשות אותנו, וזאת כמובן גם לצד עבודה לא טכנולוגית, שגם לה יש מקום של כבוד".
טיפול כזה יכול לסייע לאנשים גם במסגרת אשפוז יום?
"מטופל יכול לקבל מעטפת שיקום הוליסטית, כוללנית ורב תחומית גם כשהוא חי ומתגורר בביתו. המטופלים באשפוז יום מגיעים כ-3 פעמים בשבוע ומקבלים מאיתנו 3 טיפולים שונים, על ידי צוות שכולל מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת, תזונאים, מטפלים בנפש, פיזיותרפיסטים ואנשי סיעוד ורפואה מתחום השיקום. בעיניי 'אשפוז יום' הוא סטטוס שצריך להוסיף בעוד מקומות במדינה, ולאפשר לאנשים להשתקם במסגרת כזו, תוך צמצום שלב האשפוז, כי הדבר מאפשר למטופל לחזור לביתו ולהתמודד עם אתגרי היומיום. כשהוא מגיע אלינו, הוא חולק איתנו את הקשיים בחיים השגרתיים ואנחנו מסייעים לו לשפר את התפקוד שלו. בסופו של דבר זו השאיפה, לשחרר אנשים לחיים עצמאיים וטובים ולהחזיר אדם לתפקוד מלא, ולא כשהם נמצאים בתנאי מחלקה".
כיצד אתם מצליחים לטפל תוך שגרת המלחמה?
"המכון שלנו הוא יחידה קטנה שמתבססת על צוות קיים, וההשקה שלו התרחשה גם תוך כדי מלחמה. בימים אלה אנחנו מגייסים צוות נוסף, גם בגלל שחלק מאנשי הצוות שלנו גויסו במלחמה, ויש לנו גם נשות צוות שבני הזוג שלהן גויסו, וההתנהלות לא פשוטה, אך בזמן האחרון חלק ניכר מהצוותים חזרו לשגרה ואפילו עם מרץ רב יותר לעבודה. הפן החיובי הוא שמכיוון שהמחלקות ממוגנות לחלוטין, בהיותן במבנה חדש, המטופלים שלנו, שברובם מבוגרים, נכים וקשי-תנועה, אינם נדרשים להגיע למרחב מוגן, ויכולים להמשיך את עבודת השיקום ואת השגרה בחופשיות גם בזמן אזעקה, ובנוסף אנחנו יכולים לתת מענה לחיילים עם צורך בשיקום לאחר ניתוחים אורתופדיים או פגיעות נוירולוגיות ברמה גבוהה, ואנחנו גאים בכך", מסכמת ד"ר רחמים-כץ.
בשיתוף בית החולים שמואל הרופא
