בעשור האחרון, האגף לשיקום על שם הלנברג במרכז הרפואי העמק מקבוצת כללית, הפך לאחד ממרכזי השיקום האיכותיים והמובילים במדדי האיכות בישראל. בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים נבנה אגף חדש המתפרש על פני שתי קומות, ובו בריכה טיפולית המאפשרת טיפולי הידרותרפיה, מכוני פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק, דירה טיפולית, מתחם להתאמת ציוד שיקומי וחדרי אשפוז ברמה מלונאית גבוהה. כל אלה מצוידים במכשור חדשני וטכנולוגיות שיקום מתקדמות ביותר.
"עד להקמת אגף השיקום ב'העמק', למעשה לא היה מענה שיקומי לתושבי הצפון", מסביר ד"ר אלכסנדר פרידמן, "הקמנו אגף שיקום גם בהיבט התשתית החדישה עם בריכה טיפולית ומכשור חדיש וגם גייסנו אנשי מקצוע מעולים לתחום". ד"ר פרידמן הגיע לכאן ב-2013, לאחר 20 שנים בבית החולים לשיקום לוינשטיין, שם צבר ידע וניסיון רב בשיקום לאחר פציעות קשות וקטיעות איברים. ב-10 שנותיו בהעמק, היחידה הצמיחה רופאים מומחים והכשירה צוות רב-מקצועי הכולל רופאים, אחיות, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת, עובדות סוציאליות, אנשי סיעוד, פסיכולוגים ופסיכיאטרים, כולם מסייעים למאות מטופלים בשנה לחזור לשגרת חיים.
מי הם המטופלים המגיעים אליכם?
"מאז שפתחנו את אגף השיקום טיפלנו באלפי מטופלים, עם מגוון גדול של צרכים שיקומיים, אנשים שסובלים מפגיעות רב-מערכתיות, שברים, וקטיעות. אנחנו מיומנים מאד בטיפול בקטיעות איברים ובהתאמת פרוטזות. אנחנו מטפלים גם בפגיעות בחוט השדרה, ובשנים האחרונות נוספו פגיעות נוירולוגיות, שכבר תופסות נפח משמעותי של מטופלים", משיב ד"ר פרידמן.
ד"ר פרידמן וצוותו, היו עדים לפציעות הקשות שנגרמו ב-7 באוקטובר. "הגיע אלינו לוחם קצין בצה"ל גיבור שבמהלך לחימה במחבלים נפצע באופן חמור מאד בגפיים התחתונות. שחררנו אותו אחרי כחודש וחצי כשהוא מהלך על רגליו, בסיוע של קביים, אבל עם יכולת להתנייד לבד ולשמור על תפקוד עצמאי מלא. זו רק ההתחלה ואני בטוח שנראה עוד שיפור". דוגמה אחרת מאותה שבת שחורה הוא פסנתרן שהגיע עם פציעות ירי בידיו. "אנחנו עובדים איתו על תנועות עדינות באצבעות כדי שיוכל לחזור למקצוע. התהליך עדיין לא הושלם, אך עצם קיומו מתאפשר הודות לשימוש בטכנולוגיות חדשות במרכז השיקום", מדגיש ד"ר פרידמן.
נשמע שקטיעת איבר מלווה ממש בתחושת אובדן, גם על האיבר, גם על תחביב או מקצוע שאולי אבדו, וגם על הזהות של המטופל.
"נכון, אדם שסובל מקטיעת גפה חווה הלם אישי וחברתי, עם תחושות המאפיינות אובדן. מה שנשקף מולו במראה משתנה והוא מתאר את עצמו אחרת. במקרים קיצוניים, יש כאלה שאפילו מנסים להסתיר את עניין הקטיעה מילדים למשל, הם מתביישים בזה. החובה שלנו היא שזה לא יקרה, לשכנע שלא רק שזה לא סוף החיים - אלא המשכיות מלאה שלהם. קטועי גפה ממשיכים ללמוד, לעבוד, להתהלך, והכי חשוב - להיות בני משפחה אוהבים ואהובים".
לדברי ד"ר פרידמן, כל מטופל שיוצא מהשיקום נחשב לסיפור הצלחה. יש כאלה שמצליחים לחזור להליכה מלאה, אבל גם אדם ששכב זמן ממושך במיטה ויוצא לביתו על כיסא גלגלים נחשב לסיפור הצלחה, כשצוות העמק נותן לו את כל הכלים לשוב לחיים עצמאיים.
נתקלת במטופלים שממש לא האמינו בשיקום, לא רצו לשתף פעולה, והצלחת למשוך אותם למעלה?
"כן, יש מצבים קשים שבהם מטופלים משדרים שהם 'ויתרו', אז אנחנו שמים דגש על טיפול פסיכיאטרי ופסיכולוגי, עוד לפני הטיפול הרפואי עצמו. בנוסף, אנחנו מביאים למפגש עם 'מטופלים לשעבר', למשל משותקים בשל פגיעה בחוט השדרה. שיתוק ברגליים ולפעמים גם בידיים, מהווה פגיעה קשה מאוד במיוחד לצעירים. מגיעים אלינו אנשים שנפגעו בתאונות דרכים או נפילה מגובה, ולפעמים מה שעוזר להם לקום מהמיטה זה דווקא אנשים במצבם שמשתפים בסיפורם האישי".
לד"ר פרידמן יש מטופל ותיק מאוד, שמגיע מיוזמתו לפגועים הקשים ביותר ומראה להם מה הוא יכול לעשות עם כיסא הגלגלים. "הוא ממש אקרובט, עולה ויורד עם הכיסא במדרגות, מציג טריקים, והחיוך שלו גורם לאנשים המיואשים ביותר להתרומם", אומר פרידמן.
מהו השימוש בטכנולוגיות מתקדמות?
"בעולם השיקום יש כיום מכשור מתקדם ביותר. יש פרוטזות ממוחשבות המיישמות טכנולוגיות עם רצף תנועה ויכולות הקרובות ביותר לרגל האנושית. יש גם פרוטזות המיועדות לספורט, וקטועי גפיים יכולים להתאמן בסוגים שונים של ספורט, החל מריצה דרך רכיבה על אופניים ועד אפילו סקי מים. המכשור והטכנולוגיה מאפשרים לנו להחזיר את המטופלים לחיים הרגילים שלהם, המקצועי, לתחביבים, וגם חיי החברה שלהם. כל הפרוטזות נעשות בהתאמה אישית, בשיתוף עם יצרניות הפרוטזות המובילות בעולם".
מהי חשיבותה של מחלקת אשפוז יום?
"מטופל שזקוק לפרוטזה, צריך גם מעקב לכל החיים. אחת לתקופה עליו לוודא שהפרוטזה מתאימה, אולי צריך חדשה, אולי יש טכנולוגיה מתקדמת יותר, ומחלקת אשפוז יום תאפשר לנו השלמת טיפול מלאה לכל אורך חיי המטופל".
מאמינים בשיקום גוף ונפש
באגף הלנברג לשיקום, שמטפל במבוטחי כל קופות החולים, חיילים ואנשי כוחות הביטחון, יש צוות רב מקצועי שמורכב מרופאים מומחים בשיקום, אחיות מקצועיות בניהולה של האחות האחראית ז'ורז'ט נמירובסקי, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת, עובדות סוציאליות ופסיכולוגים. "ההתייחסות שלנו למטופלים ולצרכים שלהם היא הוליסטית, עם התייחסות מלאה לגוף ולנפש. מתאימים את הטיפול באופן אישי לכל מטופל ומטופלת, מתוך הבנה שגם במקרים של פציעות דומות, כל אחד מתנהג באופן שונה ומגיב אחרת לטיפול. אני מאחל לנו שלעולם לא נצטרך לטפל בחיילים שנפצעו במלחמה, אבל כשהדבר קורה, אנחנו יודעים להעניק את הטיפול הטוב ביותר גם לחיילים וגם לאזרחים", מסכם ד"ר פרידמן.
בשיתוף המרכז הרפואי העמק
