כמו בכל מלחמות ישראל, גם בחודשים האחרונים זרמו למרכז הרפואי שיבא מאות מנפגעי המלחמה ויום הטבח הרצחני של ה-7 באוקטובר. בשיבא כבר מתורגלים בתרחיש הקשה של פצועי מלחמה ונערכו לתת מענה מיידי אשר הכפיל את גודלו של בית החולים השיקומי המשולב בדמות אגף חדש – "חוזרים לחיים".
טיפול בפצועי מלחמות ישראל ושיקומם הוא מאבני היסוד שעליהן נוסד המרכז הרפואי שיבא. לצד רפואת השגרה, לזכות שיבא עומד ניסיון של עשרות שנים בטיפול בפצועי צה"ל, קליטת פדויי שבי וטיפול בנפגעי פעולות איבה ופיגועי תופת. כל אלה שיכללו והעצימו את יכולותיו של המרכז הרפואי ואת מומחיותו במתן טיפול מציל חיים לצד שיקום חדשני ורב-ממדי. לניסיון חסר תקדים זה, נוספו לאורך השנים התעצמות טכנולוגית והצטיידות במכשירים רפואיים חדשניים ומשוכללים, ושילוב ידיים של מומחים מכל שדות הטיפול השיקומי שיצרו את אחד ממרכזי השיקום המובילים בעולם. את כל המשאבים הללו ממקדים צוותי בית החולים במטופלים, במסירות ומחויבות שהפכה לאורך השנים לחלק מה-DNA המקצועי והרוח הייחודית של שיבא.
עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", התארגנו בבית החולים השיקומי המשולב על שם פרופ' מרדכי שני במרכז הרפואי שיבא, ובחלוף ימים בודדים נפתח בו אגף "חוזרים לחיים" - זרוע נוספת של אגף הרפואה השיקומית הפועל בשגרה ומעניק טיפול ייחודי, ייעודי ופורץ דרך, בגישות הטיפוליות ובמעטפת שמוענקת בו למטופלים שהגיעו אליו ממחלקות שונות, ברובן כירורגיות.
את אגף "חוזרים לחיים" מנהל פרופ' ישראל דודקביץ, שבימי השגרה מנהל את אגף השיקום: "המעטפת באגף שלנו (שכשמו כן הוא, ומטרתו להחזיר את הפצועים חזרה למסלול החיים), כוללת את כל תחומי ומקצועות השיקום הגופני בשילוב מענה מלא מתחום הפסיכיאטריה והפסיכולוגיה. המעטפת שלנו כוללת פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת, יחד עם טיפולי שיקום בעזרת כלבים, יוגה, דיקור, רפלקסולוגיה, עיסויים, ומקצועות נוספים בתחום הרפואה המשלימה, והכול לצד טיפול פסיכולוגי-פסיכיאטרי מעמיק. באגף השיקום בכלל, ובמטופלים חוזרים בפרט, אנו דואגים להתעדכן כל העת בפרקטיקות שיקומיות חדשות ולהביא למטופלינו את הרפואה המתקדמת והמקצועית ביותר שקיימת כיום בעולם", מסביר פרופ' דודקביץ.
החזון השיקומי של המרכז הרפואי שיבא ובית החולים השיקומי המשולב בפרט, דוגל בגישה הוליסטית ששמה דגש על החיבור בין גוף ונפש. גישה זו באה לידי ביטוי ביתר שאת גם באגף "חוזרים לחיים", ושני אפיקי הטיפול אלה שזורים זה בזה בהלימה, מתחילתו של המפגש עם המטופל ועד לחזרתו לשגרת חייו.
"שיקום הוא סביבה, הוא מסע חיים שחייב להיות מאוד מעצים ומחזק", מדגיש פרופ' אמתי זיו, מנהל בית החולים השיקומי המשולב בשיבא. "המטופלים בבית החולים השיקומי המשולב, פוגשים כאן מערך רפואי מקצועי שמלווה אותם לאורך כל הדרך. צוותי השיקום פוגשים את הפצועים עוד בטרם הגעתם למרכז השיקומי, כבר בעודם מאושפזים במחלקות השונות בבית החולים. כך אנחנו יכולים להתחיל את התהליך השיקומי כמה שיותר מוקדם".
"כשאנחנו עוסקים בשיקום, ולא משנה אם מדובר בקשישים או בפצועים, אזרחים או חיילים, המטרה היא להחזיר אותם לתפקוד מיטבי ככל האפשר, בסביבתם הטבעית. המשימה הזו בלתי אפשרית ללא שילוב של גוף ונפש - השילוב הטבעי והמובן מאליו", מסביר פרופ' זיו.
וזו איננה תובנה מהעת הזו. פרופ' חיים שיבא, מנהלו הראשון של בית החולים, הבין את הצורך בשילוב של בית חולים שעוסק ברפואה חריפה לצד טיפול שיקומי, עם רכיבי נפש, כבר ב-1948 בימים שהיה זה בית חולים צבאי שנקרא "בית חולים מספר 5".
חדשנות בשיקום
מאז 1948 הרפואה השיקומית התקדמה והתפתחה ובכלל זה תחום הטכנולוגיות הרפואיות. המרכז הרפואי שיבא מתמקד באפיקי החדשנות השונים ובראשם תחום השיקום.
"בישראל חברות טכנולוגיה רבות מפתחות מוצרים שיקומיים במרכז החדשנות של בית החולים. כבר לפני המלחמה הקמנו יחידה מיוחדת של מציאות מדומה לריפוי בעיסוק, ואנחנו מצוידים גם בטכנולוגיות של מציאות מדומה ומציאות רבודה, שמעניקות כלים מתקדמים לסיוע בטיפול בכאבי פנטום לקטועי גפיים", מספר פרופ' זיו.
מכשור חדשני נוסף כולל הליכון המדמה סביבה הררית או רגילה, ואפילו דימוי של גלישה בים. מטופלים הסובלים מפגיעות נוירולוגיות לומדים ללכת תוך תרגול שמירה על שיווי משקל, וקטועי רגליים מסתגלים במהירות לצעידה עם תותבת. עוד פועלות בבית החולים 3 בריכות, ובקרוב תסתיים התקנת מערכת הליכונים שיקומית תת-מימית.
חוויית האדם – 70% מפצועי המלחמה מבקשים להשתקם בשיבא
היכולת של המרכז הרפואי שיבא להעניק שיקום משולב, איכותי, מקצועי ומוביל, נובעת גם מהעבודה ששיבא ניצב בחוד החנית של מקצועות הבריאות. הקמפוס הוא משכנם של בתי הספר לפיזיותרפיה והפרעות תקשורת של אוניברסיטת תל-אביב, והסטודנטים למקצועות הבריאות מכל האוניברסיטאות והמכללות בארץ משתלמים בבית החולים השיקומי המשולב כחלק בלתי נפרד ממסלול הכשרתם.
המספרים מדברים בעד עצמם, כאשר מראשית המלחמה למעלה מ-70% מכלל מטופלי שיקום המלחמה שאושפזו בבתי החולים אושפזו בשיבא. גם אלה שמשתחררים לשיקום יום, מבקשים להמשיך את הטיפול במסגרות השיקומיות של שיבא, לעתים, אפילו אם יש מרכז קרוב יותר למקום מגוריהם. לצד הפעילות הרפואית השיקומית שמציב המרכז המשולב, מקפידים כאן ליזום ולהגדיל את המעטפת לטובת המטופלים ובני משפחותיהם. כך למשל, הוקם מרכז לליווי משפחות הנפגעים, שבו דואגים לסייע בכל האתגרים הבירוקרטיים והמנהליים הקשורים בשיקום ובחזרה לחיים שלאחר השגרה. משאבים רבים הושקעו גם בעיצוב הסביבה השיקומית כך שתעניק תחושה ביתית ונעימה, עם פינות ישיבה מזמינות בפנים ובחוץ וכן אזורי פנאי, מאובזרים בשולחנות משחק וקונסולות משחקי וידאו שמתאימים לעובדה שרבים מהמשתקמים הם צעירים.
את שלל הפעילויות התומכות, כחלק מחוויית השיקום, מכנה פרופ' זיו "חוויית האדם". החוויה הזו כוללת גם הופעות מוזיקה של זמרים ונגנים: "עד שזכינו לכינוי 'זאפה-שיבא'. להופעות אלה יש חשיבות מעבר לבידור, הן חלק בלתי נפרד מהשיקום, וצומחים מהן סיפורים מרגשים", מספר פרופ' זיו.
"הגיע אלינו מתופף מקצועי שנפצע בידו, והחלום שלו היה לחזור לתופף. באחת ההופעות העלו אותו לבמה והוא תופף באחד השירים. בהמשך, הוא תופף בהופעה שלמה. אבל זה רק חלק מהסיפור. המרפסת בה התקיימה ההופעה, הייתה עמוסה במאושפזים ממחלקת 'חוזרים לחיים', שרקדו ומחאו כפיים. אחת מהן, ניצולת המסיבה בנובה. באמצע ההופעה, בעת שהבחור מתופף, היא נעמדה על רגליה והחלה לרקוד עם חיוך ענק. כשרואים דבר כזה, זה ברור לנו שהם מתחילים את תהליך החזרה שלהם לחיים במשמעותו העמוקה – לא רק ההתגברות על הפציעה הפיזית, אלא גם היכולת לחוות, לחייך ולהרשות לעצמם לשחרר", אומר פרופ' דודקביץ.
להביט אל הנפש
"החלק הנפשי מאוד דומיננטי ומשמעותי בתהליך השיקום", אומרת ד"ר רונית וקסברג-לחמנוביץ', מנהלת השירות הפסיכולוגי במרכז הרפואי שיבא. "ההשלכות הרגשיות והמצוקה הרגשית הנלווית להתמודדות עם הפציעה עלולות להשפיע על הכוחות שעומדים לרשותו של מי שבתהליך שיקום. מטרת השיקום היא להביא את המטופל ליכולת התפקוד המיטבית עם המשאבים העומדים לרשותו, ולכן עבודת הצוות הרב-מקצועי שנותן מענה כוללני גם בהיבט הרגשי היא כה משמעותית".
לדבריה, מומחי בריאות הנפש מצטרפים למסע המטופל, כבר עם ההגעה לשיבא, כשהוא מאושפז לטיפול באחת ממחלקות בית החולים הכללי, עוד לפני המעבר לשיקום. החבירה המוקדמת של הפסיכולוג למטופל, נועדה להתחיל בתהליך כדי למצוא את אותם משאבים נפשיים שהגוף זקוק להם לצורך השיקום וההחלמה.
"לאחרונה הגיעה אלינו מטופלת מבית חולים אחר ושאלה האם כאן סוף סוף תזכה לפגוש פסיכולוג. לדבריה, במשך שבועות ארוכים היא התמודדה עם שאלות רבות על מה שראתה, מי שהייתה וכבר לא תהיה ולא קיבלה מענה נפשי", מספרת ד"ר וקסברג-לחמנוביץ'. "כאמור, אצלנו הגישה שונה לחלוטין, הפסיכולוגים הם חלק בלתי נפרד מבית החולים ומשגרת הטיפול במחלקות רבות. במלחמה הנוכחית קיבלנו החלטה אסטרטגית שהשיקום הנפשי מתחיל עם ההגעה לבית החולים ואנו משתדלים שכל מטופלי המלחמה יפגשו פסיכולוג כבר עם הגעתם".
לדבריה, הקשר והזמינות למטופלים, אינם מסתכמים בפגישה מוגבלת בזמן שלאחריה הדלת נסגרת והמטופל שב לחדרו. "אם יש צורך, נגיע לחדרי הפיזיותרפיה או הריפוי בעיסוק, ניצור קשר עם הרופא המטפל, ואם המטופל עבר לאשפוז במחלקה אחרת, בגלל ניתוח למשל, נלווה אותו גם שם, לאורך כל הדרך".
אלא שלעיתים נתקל הצוות הרפואי והפסיכולוגי במטופלים שלא נעתרים בקלות לטיפול הפסיכולוגי, כחלק מהמעטפת שמציע בית החולים השיקומי.
"מצב כזה הוא מאתגר ודורש תשומת לב מיוחדת. אנחנו מגייסים את כל הרגישות, לא מוותרים על יצירת הקשר עם אותם מטופלים, ונמשיך להיות נוכחים לאורך התהליך השיקומי. הניסיון מלמד אותנו שלעתים המטופל זקוק לזמן עד ליצירת הקשר הטיפולי והמוכנות שלו להיכנס לתהליך פסיכולוגי. מרגש אותי לראות את יכולות הצוות ואת המטופלים, כשהם מצליחים בהדרגה לפנות מקום לתהליך רגשי ולתת בנו אמון".
המטופלים בבית החולים, מלווים בבני משפחה ובחברים, אשר גם הם זקוקים לליווי פסיכולוגי, להקשבה, לשיח ולהכלה לנוכח המצב אליו נקלעו.
"המציאות שנכפתה עלינו בחודשים האחרונים, ומספר האנשים הזקוקים לסיוע נפשי, הביאה את השירות הפסיכולוגי של שיבא להקים מוקד לטיפול קצר מועד מרחוק. מדובר ב-12 מפגשי טיפול, ועד כה נערכו יותר מ-1,000 מפגשים. לשמחתנו, המטופלים מביעים שביעות רצון גבוהה וניכרת הטבה משמעותית במצוקה הנפשית".
לגעת בטראומה – 80% מהמטופלים חוו שיפור משמעותי או החלימו
כמו עמיתיה, גם ד"ר ניצה נקש-אקסלרוד, מומחית בפסיכיאטריה, מאמינה ביעילותם של טיפולים ממוקדים. היא למדה שיטת טיפול ייחודית בהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) באוניברסיטת פנסילבניה, העלתה את השיטה לישראל, והקימה במרכז הרפואי שיבא מערך מקצועי ומוביל של מטפלים בשיטה.
"מדובר בטיפול קצר של 15-8 מפגשים, בהם אנחנו חושפים את המטופלים למצבים שמהם הם מבקשים להימנע מאז הטראומה. שכן לאחר חוויה טראומטית, אפילו הגירוי הניטרלי ביותר מתקשר לסכנה, למשל לישון בחושך, להיות לבד בחדר, לצאת לקניון, ולהיות בחברת אנשים", מסבירה ד"ר נקש-אקסלרוד.
טכניקה נוספת היא חשיפה בדמיון, בה מתבקש המטופל להיזכר בטראומה ולדבר על הזיכרון שוב ושוב, במטרה לעבד אותו, לבנות נרטיב מאורגן של זיכרון הטראומה ולהבין שהזיכרון עצמו אינו מסוכן.
ד"ר נקש-אקסלרוד מטפלת גם בניצולי מסיבת הנובה, אנשים שראו דברים שאף אחד אחר לא מסוגל לדמיין. "אנחנו מסייעים להם לדבר על מה שקרה להם, לא לפחד מהמחשבות, לנרמל את התגובות שלהם לאחר הטראומה, ומעודדים אותם לחזור בהדרגה לחיים, ובמיוחד להסיר מעצמם רגשות אשמה שמעלות שאלות ותהיות כמו: 'מדוע חברים שלי נהרגו ואני ניצלתי?'".
בשנת 2006, סיפרה ד"ר נקש-אקסלרוד ב"הארץ" על אדם שלקה בהלם קרב במלחמת יום הכיפורים וטופל בשיטה זו 30 שנה לאחר הטראומה. לאחרונה, היא שאלה אותו כיצד הוא מתמודד עם המלחמה הנוכחית, והוא השיב כי הטיפול שקיבל לפני 17 שנה העניק לו כלים שהוא משתמש בהם היום. "מחקר שערכנו הראה שכ-80% מהמטופלים חוו שיפור משמעותי בעקבות הטיפול, כולל החלמה מלאה אצל חלקם", מדגישה ד"ר נקש-אקסלרוד.
בימים אלה נמצא תחום השיקום על סדר היום של משרד הבריאות והממשלה במטרה לגבש תוכנית לחיזוק תחום השיקום עם דגש על טכנולוגיות חדשות שיקום מרחוק ובעיקר הוספת אנשי מקצוע שבלעדיהם לא ניתן להגיע להישגים מרשימים שכאלה. "כאשר מדינת ישראל נמצאת בלחימה, החובה הערכית והמוסרית שלנו ללוחמים היא להציב את תחום הבריאות האקוטית ובמיוחד את תחום השיקום בראש סדרי העדיפויות, על מנת להבטיח את היכולת שלהם לחזור ולהשתלב בחברה גם אחרי הפציעה", אומר פרופ' זיו. "אנחנו כאן במרכז הרפואי שיבא נמשיך לפתח ולהביא טכנולוגיות חדשות ולדאוג לפצועים האלה לכל אורך מסע חייהם. עתידם שזור בעתידנו".
בשיתוף המרכז הרפואי שיבא
