ההיסטוריונים של העתיד עוד יעסקו רבות במלחמת "חרבות ברזל" והשלכותיה. ספרים ייכתבו, הרצאות יינשאו ומאמרים ינתחו את הנסיבות והתוצאות של אחד האסונות הלאומיים הכבדים שחוותה החברה הישראלית מעולם. אסון שגם בקנה מידה בין-לאומי נחשב לאירוע חריג בהיקפו ובחומרתו. אך נדמה שבתחום בריאות הנפש, כבר אפשר להעריך, בזהירות המתבקשת, את ההשפעות השליליות של האירועים על מצבם הנפשי של הישראלים, כאשר לפי כל ההערכות המקצועיות צפוי גל גדול של נפגעי נפש שיזדקקו לטיפול.
"אנחנו עדיין בתוך האירוע ועדיין לא ברור האם עברנו את הרע מכל, או שהוא עוד לפנינו", אומר פרופ' גיל זלצמן, מנהל המרכז לבריאות הנפש גהה, מקבוצת כללית, פרופ' מן המניין בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב וראש החוג לפסיכיאטריה בפקולטה.
"האזור רווי ברוחות מלחמה, וקיימת חרדה גדולה בציבור עם סטרס כרוני. כל יום מתפרסמים שמות נוספים של הרוגים וקיימת גם אפשרות של מלחמה בצפון. לצד זאת, מצטברים כבר נתונים שמלמדים על ההשפעה הנפשית של האירועים על החברה הישראלית ועל כך שהיקף חסר תקדים של ישראלים יצטרך טיפול נפשי. מנתונים ראשוניים שפרסמה מכבי עלה כי כבר בשבוע ה-8 למלחמה נרשמה עלייה של 30% בסובלים מדיכאון וחרדה, בעיקר בקרב נשים בגילי 59-18, עם עלייה של 15% בצריכת ציפרלקס (נוגד דיכאון וחרדה). זו עלייה חסרת תקדים במונחים גלובליים", מפרט פרופ' זלצמן, עמית מחקר קבוע בפקולטה לרפואה באוניברסיטת קולומביה, ניו יורק.
"בכללית פרסמו כי חלה עלייה של 21% בצריכת תרופות הרגעה. במאוחדת דיווחו על עלייה של 79% בפניות לטיפול נפשי. במחקר של פרופ' יובל נריה עלה, כי 34% מהישראלים שלא נחשפו ישירות לאירועים מגלים תסמינים פוסט-טראומטיים חודש אחרי האירוע ו-50% מהנחשפים ישירות מגלים סימנים דומים. אגב, גם אלה שלא נחשפו ישירות לאירועי הזוועה יגלו תסמינים בעתיד. לקחי אירועים אחרים מהעבר ולקחי השבועות הראשונים לאחר האירוע מלמדים שחלקם ימשיכו לתוך תסמונת פוסט-טראומטית ארוכת שנים וכרונית. ההערכה הכללית, המבוססת על הניסיון העולמי, היא ש-6% מהגברים ו-11% מהנשים יחוו תסמונת פוסט-טראומטית או יפתחו תסמינים פוסט-טראומתיים שיצריכו טיפול ארוך וכרוני".
חווים יום-יום את הטראומה
בכנס המכון הלאומי לחקר מערכת הבריאות-גוף אקדמי מקצועי-העריכו שמספר הנזקקים לטיפול נפשי בישראל עלול להיות רחב-מהערכה מינימלית של 60 אלף — 600 מאות אלף. אבל חשוב לפרופ' זלצמן להדגיש שאין בכוחנו, בשלב זה, לנבא מספר נכון של נזקקים לשירות זה בשנים הקרובות וברור שכל ההערכות הן הערכות חסר. "אנחנו נעים פה בשדה בלתי חרוש, שבו הבלתי ידוע על הבלתי ידוע הוא רב (unknown unknowns)", הוא מדגיש.
"הציבור חווה טלטלה משמעותית ומתמשכת בשל האירועים הקשים, מצב שמעלה שאלה נוספת: מה עם האנשים שלא חווים תסמונת פוסט-טראומה אלא רק תסמינים פוסט-טראומתיים, מחוסר הנאה דרך חלומות בעתה ועד הימנעות מלצאת מהבית. כולם יצטרכו טיפול, לא כולם יזדקקו לטיפול פסיכיאטרי, אבל יידרשו למרפאה. אנו עדים למספר רב של נפגעים המתחלקים לכמה מעגלי חשיפה ונזק שעבורם הצורך במענה טיפולי מהיר הוא חיוני".
העולם חווה אירועים טראומתיים עוצמתיים ואסונות לאומיים, מ-9/11 ועד צ'רנוביל. מנקודת המבט המקצועית שלך, מה מייחד את ה-7 באוקטובר?
"ה-7 באוקטובר הוא אירוע שלא היה דומה לו בהיסטוריה הקצרה של מדינת ישראל וגם בראייה היסטורית של תולדות העם היהודי הוא נדיר. אמנם היו לנו אירועי טרור, אבל גם מבחינת ההיקף וגם מבחינת האכזריות, הוא יוצא דופן. מדובר באירוע הטרור השלישי בגודלו בעולם, אבל ביחס לגודל האוכלוסייה הוא פי-20 ויותר מאשר אירועי 9.11 בארה"ב. בראייה השוואתית יש לאירוע מאפיינים ייחודיים: הפתאומיות-האירוע התרחש ביום חג, מוקדם בבוקר, בהפתעה מוחלטת; העיכוב בסיוע; המעורבות של תינוקות, נשים בהריון, ילדים, קשישים וניצולי שואה; ההרס המוחלט והעקירה מהבתים; הטבח, האונס וקטיעת האיברים; החטופים-לא הייתה חטיפה כזו בכמותה, כולל ילדים בני פחות משנה; משבר האמון מול המערכת המדינתית; חוסר האמון בפתרון הסכסוך; וסימני שאלה קיומיים לגבי עתיד המדינה. נוצרו המון סימני שאלה סביב אקסיומות מושרשות".
הייתה לנו שואה.
"זה נכון, אבל הנאצים לא צילמו ולא שידרו את ההתעללות בקורבנות ולא אכלו ארוחת בוקר בבתים שלהם לאחר שרצחו אותם ואת ילדיהם. המחבלים עברו כאן באמת על כל חוקי האנושיות".
מיידיות הטיפול היא קריטית
במרכז לבריאות הנפש גהה, הבינו מיד את גודל האירוע ואת הצרכים הדחופים בתחום בריאות הנפש שיצוצו בעקבותיו ולא המתינו למענה שיבוא ממשרד הבריאות. באמצעות תרומות שגייס בית החולים גהה מיהדות ארה"ב ותקצוב מיוחד לתקנים חדשים שהעבירה כללית, הם הקימו במהירות את מתחם "אולימפיה"— מרכז מרחבי לטיפול בטראומה ומצבי משבר, שישרת את האוכלוסייה במרחב חדרה-גדרה. המתחם שהוקם בכוונת מכוון מחוץ לכותלי המרכז עצמו, כולל שלוש יחידות: מרפאת "אופק" לטיפול בנפגעי טראומה, "אלומה" לטיפול יום בנפגעי תקיפות מיניות ויחידת "הל"ב" (היחידה להתערבות במשבר) שהוקמה לפני כשנתיים והועברה למתחם החדש שנועדה לתת מענה ראשוני מהיר למי שסובלים מתסמינים קלים יותר של פוסט-טראומה ואינם זקוקים לטיפול יום או אשפוז. מדובר בתסמינים כמו דפיקות לב, חרדה והפרעות שינה.
"הקמנו את המתחם החדש קרוב לקניון פתח תקווה מתוך מחשבה לנרמל את התגובות הפוסט-טראומטיות", מסביר פרופ' זלצמן. "חשוב לזכור, תסמינים פוסט-טראומתיים הם תגובה נורמלית לאירוע בלתי נורמלי. אנשים בריאים בנפשם עברו אירוע מאוד קיצוני ואין צורך להפוך את התגובה לפתולוגית. המרכז המרחבי של גהה לטיפול בטראומה ומשבר, הוקם כדי לסייע לסובלים מהפרעות אלה להחלים ולחזור לתפקוד תקין. הוא גם נועד להגיש סיוע למי שחווים מחדש טראומות עבר בעקבות האירועים, כולל נפגעות פגיעה מינית וניצולי שואה, מה שמכונה 'ריאקטיביזציה של טראומות'".
לדברי פרופ' זלצמן, המרכז ייתן מענה מיידי לתושבי העוטף העקורים מביתם שנמצאים במרכז הארץ, תוך מענה לטווח בינוני וארוך ליתר האוכלוסיות שיזדקקו לטיפול נפשי ותמיכה במעגל השני, השלישי והרביעי. המתחם משתרע על שטח של 460 מ"ר וכולל 20 חדרי טיפול וחדרי טיפול בקבוצות. הצוות מונה כ-30 אנשי צוות ומורכב מפסיכולוגים, עובדים סוציאליים, פסיכיאטרים, מרפאות בעיסוק, אנשי סיעוד ומטפלים בהבעה ויצירה.
"שיטות הטיפול כוללות שיטות מבוססות ראיות שנמצאו במחקרים בארץ ובעולם כיעילים, ממוקדים וקצרים וכן בקבוצות טיפוליות היכולות לתת מענה למספר גדול של פונים בו זמנית", מדגיש פרופ' זלצמן, "בנוסף, אנו מתכוונים לשלב טכנולוגיות חדשניות לטיפול, כמו שימוש בכלי VR מציאות רבודה לחשיפה הדרגתית לטראומה".
מותר להתרשם ממהירות התגובה.
"אכן גילינו יכולת תגובה מהירה בתנאי לחץ ואנחנו גאים על כך. חשוב לזכור שמיידיות הטיפול היא קריטית בתחום הטראומה. גייסנו ארבעה מיליון שקלים מיהודים טובים בארה"ב ומכללית, שיפצנו במהירות את המתחם, העברנו ציוד וגייסנו כוח אדם".
במדינה שבה הארעי הופך לקבוע, כמה זמן יפעל מתחם "אולימפיה" לדעתך?
"לפחות ב-5 השנים הקרובות. אנחנו חוזים שהנזקים הנפשיים ימשיכו שנים ארוכות ויישארו שנים ארוכות. השילוב של מרכז מרחבי אחוד הכולל סוגי שירותים שונים, צוות רב-מקצועי מומחה לטראומה ושימוש בכלים חדשניים, כל אלה יתנו מענה לטווח מיידי בינוני וארוך למצב חדש ומורכב בקהילה שעדיין לא נתפרו לו כל המענים".
להגדיל את המענה הציבורי
אירועי ה-7 באוקטובר פגשו מערכת בריאות נפש בתת תקצוב ובתת תקינה. זה אמנם לא מצב ייחודי לישראל - בכל העולם המערבי תחום בריאות הנפש סובל מתקצוב נמוך ונמצא בתחתית סדרי העדיפויות - אך כאן הנתונים חמורים יותר. "בעשרת בתי החולים של בריאות הנפש ובחטיבות בבתי החולים הכלליים בישראל, תנאי האשפוז הבסיסיים ותקני כוח האדם נופלים באופן מובהק אל מול הרפואה הגופנית", מדגיש פרופ' זלצמן. "אם ברפואה הגופנית יש 2 חולים בממוצע בחדר, ברפואת הנפש מאושפזים 4 בחדר ולפעמים אפילו 7. ברפואה הגופנית יש מקלחת בכל חדר, אבל רק לחלק מהמאושפזים בבריאות הנפש יש מקלחת בחדר. יש תפוסת יתר של 120% במחלקות הסגורות. זו תוצאה של רפורמה ארוכת שנים של הפחתת מספר המיטות והוצאת חולים כרוניים לקהילה, שלא לווה בחיזוק הקהילה. הכל נתקע בבתי החולים. הצפיפות הזו מביאה ליותר אלימות-הן בין המטופלים לבין עצמם והן בינם לבין הצוות הרפואי. כל זה אירע לפני הקורונה שרק החמירה את המצב. קיים עומס עצום בשירות הציבורי, תוך נטישה של רופאים ומטפלים לשירות הפרטי. הרפורמה ב-2015 שהעבירה את הטיפול בבריאות הנפש לקופות חולים עשתה אמנם טוב, אך הנחות העבודה שלה היו לא נכונות מבחינה כספית. היא לא חזתה את הגידול בפניות לבריאות הנפש".
ממה בעצם נובע המצב של מחסור ברופאים ונהירה שלהם לשירות הפרטי?
"תחום בריאות הנפש סובל עדיין מסטיגמות חברתיות. אנשים מתביישים בהפרעות נפשיות, החולים והמטופלים מודרים מהחברה ונמצאים בדרך בתחתית הסולם הכלכלי-חברתי. חלקם חיים רק על קצבת הביטוח הלאומי. כל התחום סובל מאפליה רבת שנים, אגב גם ברמה הגלובלית. מה שקרה הוא שמגפת הקורונה הביאה לרמות חדשות של דיכאון וחרדה. רבים חישבו מסלול מחדש, חשו שהאיומים נמצאים מעבר לפינה וכולנו נמצאים בסכנה. זה הגביר את הביקושים לבריאות הנפש ורופאים רבים אמרו לעצמם שהם לא מוכנים לעבוד בתנאים שהמערכת הציבורית מציעה להם ועברו למגזר הפרטי, שם עלו הביקושים לטיפול נפשי בצורה דרמטית. זה גם הביא - כמו בכל שוק - לעליית מחירים וכך נוצר מעגל קסמים. המגזר הפרטי מציע יותר ולכן יותר רופאים נוהרים אליו יותר, מה שמגדיל את העומס הציבורי. בשנה החולפת רמת החרדה הלאומית עלתה בעקבות המפכה המשטרית ורופאים מומחים ביצעו רילוקיישן, מה שהחריף את המשבר וגרם נזק לכל מערכת בריאות הנפש, ועם כל זה נכנסו ל-7 באוקטובר".
מה צריך לעשות?
"למשרד הבריאות יש תוכנית וצריך לתקצב וליישם אותה. יש אומרים שצריך 2 מיליארד שקלים, יש אומרים שצריך 4 מיליארד. צריך להעניק מענקים מיוחדים למי שיתמחו בבריאות הנפש, להגדיל תקנים, להעלות את שכרם של העובדים הפארא-רפואיים, כמו פסיכולוגים ועובדים סוציאליים, ולהעניק תמריצים כדי להשאיר את כוח האדם במערכת הציבורית. זו משימה עליונה של שר הבריאות ואני מקווה מאוד שהוא יתגייס כדי להגשים אותה, כי הצרכים רק ילכו ויגדלו".
עוד לא דיברנו על הנפגעים בצה"ל.
"כאן אני מוכרח לשבח את צה"ל ולומר כי הצבא פועל בגישה חדשנית ואינטנסיבית לטיפול בתגובות קרב נפשיות. קב"נים נמצאים בדרג הקדמי ומתקיימת הרבה מאוד עבודה במניעה נפשית, תוך נגישות גבוהה לטיפול נפשי לחיילים במצוקה. הם יוצאים לגבול - ואני מדגיש: לגבול ולא מחוץ למערכה - ושם פוגש אותם קב"ן ואחר כך החייל חוזר ללחימה. הדבר מוכיח את עצמו כתהליך שמונע קיבעון של תגובת הקרב הנפשית והפיכתה לפוסט-טראומה".
אחרי כל זה, לפרופ' זלצמן יש גם כמה מילות נחמה ותקווה מהולות באופטימיות: "כל המחקרים מצביעים על כך שרוב בני האדם - גם כאלה שעברו את הזוועות הכי קשות, מסתדרים ומבריאים. כלומר, שיש להם משאבים טבעיים להחלמה. 3 חודשים אחרי, גם תסמינים שונים של פוסט-טראומה — כמו הזעה, עוררות יתר, קשיי נשימה - נעלמים. עם ישראל הוא עם למוד סבל, טראומות וטרור והוא פיתח עמידות רב-דורית וחוסן יוצאי דופן. גם ההתגייסות של החברה האזרחית היא מרשימה ומעוררת תקווה שנוכל לצאת מהמצב המאוד מורכב והקשיים הרבים. יותר מזה, לא כולם יסבלו מתסמיני פוסט-טראומה. חלק ייצאו מהאירועים הללו מחוזקים יותר ויצמחו. הם ידעו להבדיל בין עיקר לטפל ויהיו יותר טובים ויותר חזקים".
מומחי גהה למענכם, לזימון תור חייגו 3751*
בשיתוף המרכז לבריאות הנפש גהה מקבוצת כללית
