מאז אירועי ה-7 באוקטובר טופלו במערכת הבריאות כ-4,500 פצועים ומאז המספרים הוסיפו לגדול. חלק לא קטן מהפצועים יעברו תהליך שיקום, פיזי ורגשי, שאורכו תלוי בהיקף וחומרת הפציעה שלהם.
עוד לפני המלחמה סבלה מערכת הבריאות ממחסור חמור במיטות שיקום. על פי דו"ח משרד הבריאות שהתפרסם לפני כמה חודשים, מספר מיטות השיקום בישראל עומד על 60% בלבד ממספר מיטות האשפוז השיקומי הממוצע במדינות ה-OECD. מצב זה רק החמיר בעקבות המלחמה וחייב את בתי החולים להיערך מחדש כדי לטפל בפצועים הנזקקים לשיקום.
המהלך המעניין ביותר היה של בית החולים בילינסון בו הוקמה במהלך מהיר מחלקה שיקומית חדשה בעזרת ובתמיכת המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין - שניהם מקבוצת שירותי בריאות כללית. המחלקה, שממוקמת בבניין החדש של מרכז דוידוף, יכולה לקלוט 16 מטופלים עם ליווי רפואי של 24 שעות ביממה. היא כוללת מתחמי טיפול ומרחב ממוגן ובו חדרי אשפוז ברמת מלונאות גבוהה, ומופעלת על ידי צוות רב-מקצועי עתיר ידע וניסיון שיקומי של המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין.
"בבילינסון לא פעלה לפני המלחמה מחלקת שיקום, ולכן בשלב הראשון שלחנו לשם רופא שיקומי כדי לתת ייעוץ ולבדוק את הנפגעים במחלקות האשפוז השונות. די מהר פתחנו שם מחלקת שיקום ראשונית", משחזר ד"ר חגי אמיר, מנהל המרכז הרפואי לוינשטיין ומנהל המחלקה לשיקום אורתופדי במרכז.
"הבאנו אתנו כוח אדם וציוד שנדרש כדי לתת מענה למטופלי השיקום והתחלנו לפעול מיידית. הצוות כלל 2 רופאים, אחד מהם בכיר, מספר אחיות, פיזיותרפיסטים, מרפאות בעיסוק, קלינאית תקשורת ופסיכולוגית. כולם התנדבו למהלך. אני מוכרח לציין שהם נרתמו לכך ברצון רב ויש להם סיפוק רב מהעבודה עד כה, כחלק ממימוש חזון השיקום של 'כללית'. ד"ר מיכאל בכר, שמשמש מנהל המחלקה השיקומית החדשה בבילינסון, רופא בכיר במחלקה לשיקום אורתופדי, מייסד המרפאה השיקומית לבריאות העצם בלוינשטיין ומנהל הוועדות הרפואיות של משרד הביטחון. הוא מביא איתו ניסיון רב בשיקום. ד"ר ברק מבורך, רופא מומחה בשיקום, עלה מארה"ב ונקלט במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין. הפסיכולוגית ד"ר עדי גרנט עומדת בראש השירות הפסיכולוגי שלנו ומתמחה בהטמעת תוכנית פסיכולוגיה-שיקומית. השקענו את מיטב הכוחות. העובדה ששני המרכזים הרפואיים שייכים ל'כללית' הקלה על הביצוע המהיר של המהלך", מדגיש ד"ר אמיר.
ההערכות בבילינסון הייתה מיידית, ממש עם פרוץ הקרבות, כדי לקבל את הפצועים. הקמת המחלקה השיקומית הייתה חלק מהתהליך.
"הגדלנו את מספר המיטות משמעותית, בעיקר במחלקות הטיפול נמרץ, כירורגיה, אורתופדיה ורפואה דחופה, הקמנו בית חולים חירום בחניון הממוגן - אליו הועברו מחלקות שונות - והרחבנו את פעילות בית חולים הווירטואלי", מתארת ריקי זטלנד, מנהלת הסיעוד של בתי החולים בילינסון והשרון, העומדת בראש מערך הסיעוד שכולל 2,000 אחיות ו-500 כוחות עזר, כולל גם בבית החולים השרון.
"חודש מתחילת המלחמה, המחלקה החדשה כבר עמדה לגמרי על רגליה בעזרת צוותי לוינשטיין והפצועים הועברו אליה, רובם פצועי גפיים שנזקקו לטיפול כירורגי או אורתופדי וכן טיפול של כירורגיה פלסטית. זהו יתרון עצום לכך שהשיקום נעשה בין כותלי בית החולים. כך תהליך השיקום מתחיל מיד ואין ניתוק בין הטיפול הכללי והטיפול השיקומי", היא מדגישה.
לעצב תוכנית שיקום כוללת
ד"ר אמיר וזטלנד מדגישים את נושא המיידיות ולא בכדי. אחד העקרונות המרכזיים ברפואת השיקום המודרנית הוא להתחיל את הטיפול השיקומי במקביל לאשפוז הכללי ולא אחריו. כך ניתן לאתר מראש את הבעיות והסיבוכים האפשריים, שחלקם נובעים מהאשפוז הממושך, שלאחר מעשה קשה יותר לטפל בהם. חשוב לא פחות מכך, לתכנן כבר בהתחלה תוכנית שיקום כוללת, שרואה את המטופל מכל הזוויות וההיבטים, הפיזיים הרגשיים.
"כדי להבטיח שיקום מיטבי יש חשיבות עצומה לכך שהתהליך יתחיל מוקדם ככל האפשר", מדגיש ד"ר אמיר. "זה טוב למטופל וטוב למערכת - בקיצור ימי האשפוז, בהעברת המטופל לשיקום בקהילה, ובהחזרתו המהירה לתפקוד. הדבר גם מונע סיבוכים בהמשך. יש מצבים שללא התייחסות ראשונית של רופא השיקום עלולים להסתבך, שהרי בהחלמה הראשונית המטופל מוגבל בתנועותיו ועלול לסבול מבעיות שונות, כגון כוויצה כיפופית (הגבלה בתנועות מפרקים), חולשת שרירים, הפרעות בתנועה, קיצורי גידים ועוד".
זטלנד מוסיפה: "העובדה שהרופאים והצוות השיקומי רואים את הנפגעים מוקדם, מאפשרת מעבר מהיר מהטיפול האקוטי לשיקומי. ככל שמתחילים מיד בטיפול, למשל בפיזיותרפיה, מובטחת החלמה מהירה יותר. הרצף הטיפולי מוביל לכך שהמנתחים והרופאים שטיפלו בנפגעים במהלך האשפוז במחלקה האורתופדית, מחלקת הפלסטיקה והמחלקות הכירורגיות, ממשיכים ללוות אותם גם במהלך השיקום. התברר לנו שהקמת מחלקה שיקומית היא צו השעה לאור המצב".
מה כולל הטיפול השיקומי?
"פיזיותרפיה, שבה מתאימים לכל פצוע תוכנית טיפול אישית במטרה להשיג עצמאות תפקודית מרבית כבר במהלך האשפוז בבית החולים הכללי; ריפוי בעיסוק, שנועד לחזק מיומנויות שנפגעו ולהקנות כלים חדשים שיאפשרו לנפגע, למרות הפגיעה הפיזית או הקוגניטיבית, בפגועי ראש, לשוב לתפקודי היום יום ולעיסוקים המשמעותיים לו; שיקום הפרעות בתקשורת המטפל בהפרעות שפה דיבור ובליעה; עבודה סוציאלית, שכוללת מתן מענה פסיכו-סוציאלי למטופלים ובני משפחותיהם, כולל סיוע במיצוי זכויות ותיווך מול מוסדות רלוונטיים; ואת השירות הפסיכולוגי, במסגרתו המטופלים במחלקת השיקום מקבלים טיפול רגשי, שמסייע להם בתהליכי ההתמודדות ועיבוד הטראומה שחוו וכולל ייעוץ וטיפול לכל מאושפז על פי צרכיו", מסביר ד"ר חגי אמיר.
מודל הטיפול השיקומי הפך לסטנדרט עולמי
למרות המחסור במיטות שיקום בארץ נושא השיקום עצמו לא זר למערכת הבריאות הישראלית. המלחמות, הפיגועים, תאונות הדרכים ותאונות העבודה ניקזו לבתי החולים אלפי פצועים שנזקקו לשיקום, זאת לצד חולים רגילים, שסבלו מאירועים טראומתיים כמו שבץ מוחי. ההתרחבות הגדולה בתחום השיקום חלה לאחר מלחמת יום הכיפורים, אז הוקם בניין האשפוז במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין, שהפך מאז לאחד ממרכזי השיקום המצטיינים בעולם.
ד"ר אמיר מציין, כי מודל הטיפול בלוינשטיין הפך לסטנדרט מקובל בעולם השיקום הרפואי: "יצרנו מדדי שיקום אוניברסליים שנעשה בהם שימוש עולמי. למשל בתחום שיקום נפגעי חוט שדרה. אי אפשר כיום לפרסם מאמר מדעי במגזין נחשב מבלי להתייחס למדד העצמאות התפקודית –SCIM, שפיתח פרופ' עמירם כ"ץ, מנהלו הקודם של לוינשטיין".
מהו בעצם שיקום? מהי ההגדרה?
ד"ר אמיר: "כל אדם שעבר פגיעה שגורמת לירידה תפקודית צריך שיקום. שיקום יכול להיות במקרים הקלים עצמי או במקרים המורכבים והקשים בסיוע במערך השיקום. במידה והאירוע מינורי, יתכן שיבוא על תיקונו באמצעות דיסציפלינה אחת כגון פיזיותרפיה או קלינאות תקשורת. אולם במקרים מורכבים יותר, שמביאים לירידה בתפקודי היום יום עם מוגבלות קשה לתקופה ארוכה יש כבר צורך בצוות שיקומי רב מקצועי. במקרים כאלה לא ניתן להסתפק בקבלת טיפול פיזי או ריפוי בעיסוק בלבד, ונדרשת תוכנית שיקומית, ובעיקר מישהו שירכז וינהל אותה כדי להחזיר את המטופל לתפקוד. תוכנית כזו צריכה לצאת אל הפועל באמצעות צוות רב-תחומי, שכולל רופאים, אחיות, קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק, עובד סוציאליים ולעיתים אף מתקיני פרוטזה לקטועי גפיים. זו מערכת מורכבת שצריך לסנכרן כדי למנוע בעיות ולייצר סדר בתהליך: לקבוע מי מאנשי המקצוע יפעל קודם, מי יפעל יחד, ולהבטיח שתוכנית השיקום תתבצע בצורה הטובה ביותר והנכונה ביותר, ללא סיבוכים ותופעות לוואי. האדם היחיד שיודע ויכול לעשות זאת הוא רופא שיקום. המטרה היא להחזיר את המטופל לתפקוד אופטימלי ולהבטיח לו איכות חיים מקסימלית".
צייר קווים לדמותו של רופא השיקום
"רופא השיקום הוא רופא שעבר התמחות ברפואה פיזיקלית ושיקום, בה רכש ידע, ניסיון והכרה שלמגבלות המטופל ושל פוטנציאל השיקום. רופא השיקום מוכשר לבנות תכנית שיקום ולתאם את כל אנשי המקצוע הרלוונטיים בזמן ובמינון הנכון, כדי להביא את המטופל ליעד ריאלי בצורה המהירה והבטוחה ביותר רפואה שיקומית היא התמחות לכל דבר ועניין. חשוב להבין שרופא שיקומי רואה את התמונה הכוללת: מה מפריע למטופל בתפקוד היום-יומי, מהן הבעיות שמשפיעות על התפקוד שלו בכל מרחב שבו הוא נמצא - בבית, בקרב המשפחה, בעבודה, בקהילה. הגישה היא כוללנית. הרפואה הכללית יורדת עד לרזולוציות מיקרוסקופיות בזום אין. הרפואה השיקומית פותחת עדשה בזום אאוט ומסתכלת על בן האדם בכל הרבדים של החיים".
למשוך את המתמחים הכי טובים
יחידת השיקום בבילינסון נולדה אמנם במלחמה, אבל היא אמורה להיות הגרעין ממנו תצמח מחלקה שיקומית מלאה בעתיד הקרוב, שתפעל בשגרה ובחירום. זטלנד יודעת לספר, כי בשנה הבאה היחידה תכלול כבר 36 מיטות לאחר שהנושא אושר על-ידי משרד הבריאות.
"החזון הוא לא רק להקים מחלקת שיקום בבילינסון, אלא להקים יחידות כאלה בכל בתי החולים של 'כללית'. לפחות יחידה אם לא מחלקה", מדגיש ד"ר אמיר. "יחידה כזו אמורה להיות חלק אורגני מבית החולים, עם תקנים, רישיון וכל המעטפת השיקומית הנדרשת. פרופ' רוני גמזו, שמונה לפרויקטור השיקום במשרד הבריאות, ביקר בבילינסון והתרשם שמדובר במודל נכון שראוי להקים בכל בתי החולים שאין בהם יחידה או מחלקה לשיקום. אני אופטימי שהיעד יושג והוא נתמך גם על ידי ד"ר ירון סחר, ראש אגף שיקום במשרד הבריאות".
על מה מתבססת האופטימיות שלך?
"קיימת התעוררות אדירה של הצורך והנחיצות במיטות שיקום במדינה. יש הכרה והבנה שהמחסור הוא חמור, הן במחלקות שיקום והן בבתי חולים שיקומיים. הרבה מאוד כסף מוזרם כיום למוסדות שונים בשל המצב. יש כעת שעת רצון, וכולי תקווה שחלק מהמשאבים האלה יופנו לנושא השיקום.
בשיתוף בילינסון
