כל מי שפוקד בימים אלה את המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין, יכול לחוש בפעילות הרבה במסדרונות. מטופלים, מטפלים, מבקרים, בני משפחות ומתנדבים רבים נמצאים יחד במרכז, שהוא הסמל המזוהה ביותר עם עולם השיקום בישראל.
מלחמת "חרבות ברזל" צירפה לעולם השיקום מטופלים רבים, הסובלים מפגיעות טראומטיות מסוגים שונים, בהן חבלות אורתופדיות, חבלות מוחיות, פגיעות חוט שדרה, וכן כוויות וכאבים קשים. במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין מקבוצת כללית, נעשה שימוש יומיומי בכלים טכנולוגיים מתקדמים כדי לשכלל את הטיפול המוצע לכלל המטופלים, ולאפשר טיפול איכותי יותר במספר גדול יותר של מטופלים.
"לוינשטיין, כמרכז השיקומי המוביל בישראל, לקח על עצמו להוביל גם במשימה הזו, אומר ד"ר חגי אמיר, מנהל המרכז הרפואי, "עולם השיקום בישראל סובל ממחסור חמור במיטות אשפוז בהשוואה למדינות ה-OECD, במחסור בכוח אדם ובמרכזים שיקומיים רב מקצועיים. מגמת העלייה בצרכי השיקום בעשורים האחרונים, לצד מחסור במטפלים מיומנים, קיבלו משנה תוקף במלחמת 'חרבות ברזל'".
טכנולוגיה לשיקום
יחידת החדשנות במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין פועלת מזה כ-3 שנים במטרה להכניס לשימוש טכנולוגיות, מכשור רפואי מתקדם וכלים שונים לטובת שיפור תהליכים ותוצרים שיקומיים עבור המשתקמים. פעילות זו קיבלה תנופה נוספת עם פרוץ המלחמה.
"בתחילת המלחמה עלה צורך דחוף להמשיך לטפל במטופלים שיצאו לחופשת החג ולא יכלו לחזור ולהמשיך את הטיפול בין כותלי המרכז הרפואי. מטפלים מסקטורים שונים התגייסו למשימה בזריזות והגיעו למטופלים שהיו מעוניינים ומסוגלים לקבל טיפול מרחוק. התחלנו באופן מיידי, תוך ימים ספורים, להפעיל טיפול מרחוק שעד אז לא היה זמין", מספרת ענת גילן, מנהלת טכנולוגיות וקשרי תעשייה ביחידת החדשנות בלוינשטיין. "כדי לתת מענה מקצועי יותר לצורך הגדול בשיקום מרחוק, אנו מפתחים תוכנה IN HOUSE, הנמצאת כעת בשלבי פיתוח מתקדמים, שתסייע לנו במתן טיפול מרחוק בשיקום הפרעות שפה ותרגול עצמאי שאינו תלוי בכוח אדם הנמצא בחוסר. בנוסף, הצוותים המקצועיים בלוינשטיין עושים שימוש תדיר בכלים שונים, אשר משרתים את אוכלוסיית המטופלים המאושפזים והופכים את עבודת השיקום לחווייתית יותר, תוך הגברת המוטיבציה של המטופל לביצוע תרגילים והבטחת דבקות בתוכנית הטיפול לאורך זמן, כל זאת לצד בקרה הדוקה בצד המטפל ובניית תכנית עבודה אישית. אם בעבר משימת השיקום הייתה מונוטונית ומשעממת, כיום השילוב של טכנולוגיות חדשות מאפשר לפרוץ גבולות ולרתום מטופלים לתהליך בצורה אפקטיבית יותר. הכלים שבהם אנו עושים שימוש, תומכים בטיפול משולב מקרוב ומרחוק, ומשרתים את מקצועות הבריאות, שהינן אבני הבניין בתהליך. כך לדוגמה בתחום הפיזיותרפיה, נעשה שימוש בתוכנת WizeCare להעצמת הטיפול המוטורי שמאפשרת גם תרגול מרחוק תוך מתן הכוונה בזמן אמת לגבי אופן ביצוע התרגיל, או בתוכנת Cognishine המשרתת שיקום בתחומי הריפוי בעיסוק ומאפשרת שיפור יכולות קוגניטיביות ושפתיות באמצעות הנגשה של תוכן עשיר ומגוון רחב של תרגילים", מספרת גילן.
מציאות מדומה
בלוינשטיין השכילו להיות הראשונים לעשות שימוש בכלי העצמה לתהליכים פסיכולוגיים בהקשר של הפגת חרדה. "השימוש בפלטפורמת מציאות מדומה של XRHealth, שבה השתמשו בלוינשטיין לפני המלחמה בעיקר לתרגול מוטורי וקוגניטיבי, אומצה בחום עם פרוץ המלחמה על ידי צוות השירות הפסיכולוגי", מסבירה צביה אטיאס מיחידת החדשנות. לדבריה, האפשרות להתנתק לרגע ולהיכנס לעולם אחר מאפשרת להוסיף עוד נופך ועוד צבע לטיפול. "המטופל משייט בעולם הווירטואלי תוך שהוא עובר הנחיה הנוגעת לקצב הנשימות, לריכוז החשיבה ולשימוש בכלי מיינדפולנס כדי לשפר את חווית הפגת המתח".
מחקרים ומיזמים בשיקום
פן נוסף שבו עוסקת יחידת החדשנות בלוינשטיין הוא בחינת טכנולוגיות חדשות בשיקום. היחידה מקדמת מחקרים רפואיים ומיזמים עם חברות מסחריות. "חשוב לנו לבחון בכלים סטנדרטיים ומתוקפים את יכולות הכלים החדשים בקידום השיקום, כדי להבין עד כמה מהותית תרומת כלי חדש בהשוואה לתהליך השיקום הסטנדרטי", מציינת ד"ר דיאן מיכאלי מיחידת החדשנות ורופאת שיקום בכירה במחלקת שיקום שדרה. לדבריה, כדי לפשט את ההליכים, נבנים כעת "מסלולים ירוקים לטכנולוגיה", מעוטי בירוקרטיה, שנועדו להקל על כניסת טכנולוגיות חדשות למסלולי הבדיקה והמחקר בלוינשטיין.
"הרופאים ואנשי הטיפול בלוינשטיין, שמכירים היטב את הפתולוגיות, את צרכי המטופלים ואת צווארי הבקבוק בהליכי השיקום, יכולים להביא תרומה משמעותית לחברות טכנולוגיות שמטרתן לעשות שינוי באופן שבו מתרגלים תנועה, תהליכי חשיבה, זיכרון, קשב, שינה, התנהגות חברתית, כאב ולמעשה כל פונקציה תפקודית באשר היא", מדגישה ד"ר ליהיא מנסנו, ראש יחידת החדשנות ורופאת שיקום בכירה במחלקה לשיקום חבלות מוח.
"כשאנחנו מוצאים חברה עם פתרון משמעותי לבעיה תפקודית, יש בידינו כלים רבים לקדם את הפעילות שלה, בין היתר בשיתופי פעולה עם גוף החדשנות בכללית, רשות החדשנות, HealthIL וגופים רבים נוספים שאיתם אנו עובדים ברמה השוטפת. בנוסף, אנו מרחיבים את מעורבות כלל המטפלים בבית החולים בפעילות היחידה על ידי למידת כלים לבחינת תהליכים ומעורבותם במחקרים שונים בתחום עיסוקם. כך כלל הצוות במרכז הרפואי לומד לחשוב, לדבר ולעשות חדשנות.הזווית ההנדסית
בשלב הזה אנו מעוניינים למצוא טכניקות חדשות לשיפור תפקודים אקולוגיים שונים, כלומר שיפור יכולות לא רק בסביבה הטיפולית אלא בסביבה משתנה וקרובה עד כמה שניתן לסביבה הטבעית".
לצורך כך, יחידת החדשנות נעזרה לאחרונה בהירתמות של עמותת "מהנדסים ללא גבולות". נחמן פלוטניצקי מהנדס מיחידת החדשנות ארגן יחד עם העמותה, מפגש במרכז הרפואי, שבו התוודעו המהנדסים לצרכי התאמת הבית לחזרת המטופל לביתו, כפי שהוצגו על ידי המרפאות בעיסוק מלוינשטיין, ובראשן יפעת שוורץ. שיתוף פעולה זה נועד להקל על המטופלים את תהליך החזרה לביתם ולקהילה ולקצר פערים הקיימים כעת בין הרצוי למצוי בחזרת המטופל לביתו.
"תחום השיקום הוא תחום צעיר יחסית שמתפתח במהירות", מסכם ד"ר אמיר, "ככזה, חדשנות ככלל, וחדשנות טכנולוגית בפרט, מהוות מרכיב אינטגרלי וחיוני בבניית ארגז הכלים השיקומי. בלוינשטיין, הגדרנו את החדשנות כאבן יסוד באסטרטגיה של המרכז הרפואי, ונמשיך להשקיע בשיתופי פעולה עם חברות רלוונטיות, המפתחות כלים שעשויים לסייע במיצוי היכולות התפקודיות של מטופלינו".
בשיתוף המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין
