באוקטובר 2018 פרסמו משרד הבריאות ומשרד החינוך סקר הרגלי פעילות גופנית בקרב תושבי ישראל מעל גיל 21. הסקר מצא שלמעלה מ- 60% מהישראלים מעל גיל 21, אינם עומדים בהמלצות ארגון הבריאות העולמי, לביצוע פעילות גופנית שתמנע נזקים בריאותיים עקב אורח חיים יושבני (150 דקות בשבוע של פעילות גופנית אירובית בעצימות בינונית או 75 דקות של פעילות אירובית בעצימות גבוהה או שילוב של השניים). הסקר מצא שרמת הפעילות הגופנית זהה אצל גברים ונשים, אך קיים פער משמעותי בין יהודים לערבים שנובע, בין השאר, מהבדלי תשתיות ותנאים סביבתיים שתומכים ומעודדים פעילות גופנית.
הפעילות הגופנית הפופולרית ביותר בקרב ישראלים היא הליכה, אחריה בפער ניכר אימוני חיזוק ועיצוב, ריצה, חדר כושר ושחיה. על פי הסקר, המחסום העיקרי לעיסוק בפעילות גופנית הוא חוסר זמן, אך הרוב המכריע מסכימים שפעילות גופנית חיונית לבריאות והיו רוצים לבצע יותר.
הקשר בין רפואה וספורט
ישנן עדויות מחקריות חזקות לכך שפעילות גופנית סדירה מפחיתה משמעותית את הסיכון לחלות במחלות כרוניות כגון סוכרת, יתר לחץ דם, שבץ, מחלת לב כלילית, דיכאון וחלק ממחלות הסרטן. בנוסף, נמצא קשר הפוך בין עיסוק בפעילות גופנית לבין תמותה מוקדמת, ותמותה מכל סיבה שהיא. בשנים האחרונות התפרסמו מספר רב של מחקרים קליניים ארוכי טווח המראים שפעילות גופנית סדירה ומותאמת אישית, יעילה לא רק בהפחתת הסיכון למחלות כרוניות ותמותה מוקדמת, אלא כטיפול ביותר מ- 25 מחלות כרוניות שונות, כולל טרשת נפוצה, דיכאון, חרדה, פרקינסון, סוכרת, שחלות פוליציסטיות, יתר לחץ דם, מחלת לב כלילית, ריאות, וחלק ממחלות הסרטן.
בשנת 2007, המכללה האמריקאית לרפואת ספורט, ואיגוד הרופאים האמריקאי, יצאו בקמפיין רחב בשם Exercise is Medicine, או בעברית "פעילות גופנית היא רפואה", במטרה לשלב פעילות גופנית כחלק סטנדרטי בטיפול הרפואי. הקמפיין קרא לגופי בריאות, רופאים ומטפלים אחרים במקצועות הבריאות למדוד את רמת הפעילות הגופנית והכושר הגופני של מטופלים בכל ביקור, ממש כפי שמודדים משקל או לחץ דם, ולשלב ייעוץ ומרשם לפעילות גופנית כחלק אינטגרלי בתהליך הטיפול הרפואי. הקמפיין אומץ ע"י מדינות רבות בעולם, כולל ארגון הבריאות העולמי ומשרד הבריאות הישראלי, שיצאו עם ניירות עמדה וקמפיינים נוספים במטרה לעלות את המודעות, שימוש ועיסוק בפעילות גופנית. מודעות וממצאים בהחלט קיימים, אך לפי מחקרים אחרונים, רופאים רבים עדיין נמנעים מלעודד או לייעץ למטופלים על פעילות גופנית, ככל הנראה בשל חוסר זמן או ידע.
מרפאת הספורט באיכילוב
מהותה של מרפאת הספורט החדשה היא לבצע הערכה מקיפה וישירה לכשירות הגופנית של הלקוח, ולהעניק מרשם מדויק לפעילות גופנית יעילה, בטוחה ומותאמת באופן אישי, לצרכים ולמטרות הספציפיות שלו. הבדיקות במרפאת ספורט כוללות כימיה דם, תפקודי לב וריאות, צריכת חמצן מרבי, קצב חילוף חומרים בסיסי ובמאמץ, ניטור שריפת שומן, ניתוח מרכיבי גוף, כוח שריר, גמישות, מהירות תגובה, ועוד.
צוות המרפאה מורכב מרופאים ומומחים בתחום הספורט הפועלים לעידוד ולהעלאת העיסוק בפעילות גופנית, אצל אנשים בריאים או עם מחלות כרוניות, מתוך אמונה שפעילות גופנית היא חלק חשוב מאורח חיים חיוני ובריא, המפחית בצורה משמעותית את הסיכון לפתח מחלות כרוניות ותמותה מוקדמת. במסגרת המרפאה מבוצעות גם בדיקות ארגומטריה לטובת קבלת אישורים לפעילות גופנית ואישורים להשתתף בתחרויות, ומתבצעות בדיקות נוספות המיועדות לחובבי ספורט, ספורטאים מקצועיים וקבוצות ספורט במטרה לשפר ביצועים ספורטיביים.
תובנות חדשות ממרפאת ספורט
אחת הבדיקות המבוצעות במרפאה היא ניתוח מקיף של מרכיבי גוף, כדי לבחון כמות ואופן אגירת שומן ושריר. בדומה לעדויות ממחקרים אחרונים בארה"ב, אנחנו מוצאים הרבה אנשים עם BMI תקין (ערך פופולרי המודד את היחס בין משקל הגוף לגובה) הסובלים ממסת שריר נמוכה ומסת שומן גבוהה (במיוחד באזור הביטני) מהרצוי, שני גורמי סיכון משמעותיים המשפיעים על חיוניות ובריאות הגוף. מחקרים אחרונים מראים כי למעלה מ 40% מהאנשים עם BMI "תקין" סובלים מעודף שומן ולכן בסיכון מוגבר לפתח מחלות, אבחון והתערבות מוקדמת עשויה למנוע את מחלה. משקל גוף או BMI אינם מדד מספיק מדויקים לעריך את כמות מסת השומן ומסת השריר ולכן חשוב לבצע הערכה מקיפה ומתקדמת על מנת לאתר גורמי סיכון לפני שהם מובילים או מחמירים מחלות.
בנוסף, חשוב מאד למדוד ולבחון לאורך זמן איך הגוף והרקמות השונות משתנים בהתאם לתוכנית תזונה ופעילות גופנית מסוימת.
בדומה למרכיבי גוף, אנחנו מוצאים שחלק לא קטן מהישראלים הבריאים, סובלים מקצב חילוף חומרים איטי מהחזוי וכושר גופני נמוך, שני גורמי סיכון משמעותיים להשמנת יתר, סוכרת, מחלת לב כלילית וסוגים מסוימים של סרטן.
מרפאת הספורט באיכילוב מובילה מהפכה בישראל והיא מהבודדים בארץ שמציעה הערכה מקיפה וישירה של קצב חילוף חומרים במנוחה ובמאמץ, וצריכת חמצן מירבי עם ארגומטריה קלינית כחלק מרפואה מונעת. על פי האיגוד האמריקאי לקרדיולוגיה כושר גופני נמוך מהווה גורם סיכון חזק יותר לתמותה מוקדמת מאשר גורמי סיכון אחרים כגון עישון, יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה וסוכרת מסוג 2 ולכן חשוב מאד למדוד בצורה ישירה ומדויקת ולשלב כחלק מהטיפול לשיפור או מניעת מחלות.
בנוסף לצריכת חמצן וכושר גופני נמוך, קצב ויכולת שריפת שומן לקוי בזמן מנוחה או בזמן פעילות גופנית עשוי להגביר את הסיכון לפתח מחלות כרוניות כגון סוכרת, שחלות פוליציסטיות והשמנת יתר. באמצאות בדיקה ישרה וניטור שריפת השומן, ניתן להעריך ולשפר את התפקוד המטבולי ובכך לעכב או למנוע מחלות.
עצות למי שמתחיל לרוץ, לרכוב על אופניים, לשחות
חשוב להבין שפעילות גופנית היא לא רק ריצה או שחייה, אלא כל פעילות פיזית שמעלה את קצב שריפת הקלוריות בהשוואה למנוחה. פעילות גופנית כוללת פילאטיס, משחקי כדור, הליכה, ריקוד, רכיבה על סוסים, אימוני כוח, אגרוף ועוד. מומלץ לאמץ פעילות גופנית שגורמת הנאה וניתן להתמיד בה לאורך זמן. מחקרים מראים שגיוון, מסגרת ושותפים, מעלים את הסיכוי לעסוק ולהתמיד בפעילות גופנית לאורך זמן. לאנשים שאינם עוסקים בפעילות גופנית באופן סדיר, או כאלה המעוניינים לשפר מצב בריאותי או ביצועיים ספורטיביים, חשוב להתייעץ עם מומחים בתחום הספורט ולבנות תכנית לפעילות גופנית שמותאמת לצרכים, למטרות, למצב הבריאות ולכושר הגופני.
ד"ר דורי ארד הוא מנהל היחידה לתזונה ופיזיולוגיה, במערך לרפואה מונעת, ומנהל מרפאת ספורט, תזונה ואורח חיים בריא, המרכז הרפואי איכילוב-ת"א
פעילות גופנית ואפילו הליכה תמימה על המדרכה, עלולות לגרום לשברים ולחבלות באזורים שונים בגוף.
במרכז לוין לחדשנות כירורגית באיכילוב, בניהולו של ד"ר שלמה דדיה, עושים שימוש במדפסות תלת ממד ומעניקים שירות חדש ובלעדי:
יוניקאסט – גבס מקבע שברים בהדפסת תלת ממד.
הקיבוע החדש מותאם אישית לשבר ביד, קל, נוח, אוורירי, מונע גירודים, לא לוחץ או משפשף ואפשר להרטיבו ולחזור לשגרה.
מוזמנים להכיר את היוניקאסט.
