צ'יאונה סוגיהארה, גיבור יפני שהציל אלפי יהודים באמצע המאה שעברה, הוא דמות אפופת אגדות עד היום. בתור נציגה הדיפלומטי של יפן בליטא, עבד בתום התקופה שבין שתי מלחמות העולם בבירת המדינה דאז – קובנה, שם חילק אלפי ויזות אשר אפשרו ליהודי המדינה לעזוב בבטחה. כיום, מספרים כי את הויזות האחרונות זרק סוגיהארה דרך חלון הרכבת בעודו עוזב את העיר. מאז חלפו 80 שנה, אך ישנם עדיין אתרים המזכירים את האירועים ההיסטוריים שאיחדו את העמים של ליטא, ישראל ויפן.
סיפורו של סוגיהארה והעם היהודי מתרחש בשכונה עילית בבירת ליטא, בבית הממוקם במרכז העיר. שם, בתקופה שבין המלחמות, שכנה הקונסוליה של יפן, ושם הפגין הדיפלומט רוחב לב ואומץ רב ועבד ימים כלילות כדי לעקוף את התקנות הקשות ולסייע ליהודי פולין וליטא לברוח.
קובנה כמרכז הקשר בין ישראל, יפן וליטא
חשיבותה של קובנה עלתה במיוחד בין שתי מלחמות העולם: כאשר ליטא הכריזה על עצמאותה אך איבדה את בירתה ההיסטורית וילנה, הפכה קובנה לעיר הבירה. אחרי מלחמת העולם הראשונה התרחבה קובנה עד מאוד. התעשייה בעיר שגשגה, הוקמו חברות, מלונות פאר, מסעדות, בתי קפה ואוניברסיטה ונבנו מספר בניינים בעלי חשיבות ממלכתית. בשל התרחבות זאת צמחה גם האוכלוסייה הכוללת תושבים ממוצאים שונים – רק הקהילה היהודית בקובנה מנתה אז כמעט 30 אלף.
עם הקמתה של המדינה הצעירה גברה חשיבותה בזירה הדיפלומטית, ומדינות זרות החלו שולחות לקובנה נציגים. בעיר פעלו שגרירויות של ארה״ב, הונגריה, שבדיה, ארגנטינה, צ’כוסלובקיה, צרפת, וגם הקונסוליה היפנית, שם התפתח הסיפור שחיבר לנצח בין שלושת העמים: היהודים, הליטאים והיפנים.
איש לא רצוי בברית המועצות
צעדיו הראשונים בליטא של צ'יאונה סוגיהארה, שמוכר כיום כגיבור בכמה עמים, נעשו בסתיו 1939, כאשר הגיע לקובנה. באופן רשמי, הוא מונה שם לתפקיד סגן הקונסול היפני. אך על פי ד״ר לינס ונצלאוסקס, מרצה בחוג להיסטוריה בפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת ויטאוטס מגנוס בקובנה, תחילת עבודתו בקובנה היתה עבור סוגיהארה לא רק מקום תעסוקה חדש אלא גם סימלה עבורו כישלון של חלום.
״בעת הפלישה היפנית למנצ'וריה הסינית הוקמה שם ממשלת הבובות מנצ'וקואו", מספר ד"ר ונצלאוסקס. "סוגיהארה שירת אז במקום ונאלץ להשתתף במשא ומתן בין ברית המועצות ליפן לגבי רכישת מסילות רכבת. הייתה לו שליטה מלאה בשפה הרוסית, דבר שלא נודע לסובייטים, לכן הם התעלמו ממנו ודיברו בינם לבין עצמם בחופש מסוים.
"בינתיים הקשיב סוגיהארה בקפידה והבחנתו החדה הרוויחה ליפנים מחיר נמוך יותר לקנייה. השפה והתרבות הרוסית כה קסמו לו שחלם לזכות בתפקיד דיפלומטי במוסקבה. אך כאשר נשלחה ההודעה מטוקיו כי צ'יאונה סוגיהארה יגיע לבירה הסובייטית לעבוד כמתורגמן, נמסר בתשובה שאדם זה אינו רצוי בברית המועצות, וכך נכשל חלומו לעבוד שם״.
ובכל זאת, לא הייתה משימתו של סוגיהארה בבירת ליטא דיפלומטית בלבד. ״הקמתה הרשמית של הקונסוליה בליטא ובקובנה התבססה על טקסט דיפלומטי רגיל – יש להעמיק קשרים בין מדינות, יחסי מסחר וכד׳. אך יתרה מכך, עלינו לזכור שעד אותה העת,שירתה שגרירות יפן בריגה את כל המדינות הבלטיות. למעשה, בספטמבר 1939 הפכה ליטא למיקום אסטרטגי מעולה, כמדינה נייטרלית הקרובה מאוד לחזית המלחמה. לכן הוטלה משימה על צ'יאונה סוגיהארה, בעל יכולות הריגול הטובות - לאסוף מידע על הפוטנציאל הצבאי של ברית המועצות והתנהגותה, ולמסור את המידע למטה האסטרטגי של יפן באירופה – ברלין,״ – מספר ההיסטוריון.
חילק ויזות ללא לאות
עבודתו שלסוגיהארה בקובנה ארכה שנה בלבד, מכיוון שבאמצע אוגוסט 1940 התבקשו כל הנציגים הדיפלומטיים לעזוב את ליטא – המדינה הפכה לחלק אינטגרלי של ברית המועצות ולא היה עוד ביכולתה לקיים יחסים בינלאומיים.
אף על פי כן, בשנה אחת הספיק סוגיהארה לחרוט את שמו לנצח בספרי ההיסטוריה. בשנת 1939, בשיתוף פעולה עם קונסול הולנד יאן זווארטנדיק ובעזרת שירותים חשאיים פולניים ודיפלומטים ליטאיים, אבל בלי רשותה של ממשלת יפן, החל לחלק ויזות מעבר.
״פליטים יהודים מפולין פנו אל יאן זווארטנדיק בבקשת עזרה. לאחר שהסכים להעניק להם ויזות לאי קורסאו בים הקריבי, יצר קשר עם הקונסול היפני, היות שהמסע דרש גם ויזת מעבר. לפי סיפורה של אשתו, הקדיש סוגיהארה 12-14 שעות ביום לחתימת ויזות. אמנם הייתה בידו הרשות לתת ויזות כאלה כנציג הרשמי של יפן בליטא, אך איש לא ציפה שתינתנה מאות או אלפי חתימות. צ'יאונה סוגיהארה חילק קרוב ל-2,200 ויזות בקונסוליה שלו״, מספר ד״ר ונצלאוסקס.
לקונסול היפני היה גם עוזר בשם זרח ורהפטיג, צעיר שנמלט מפולין אל בירת ליטא. הסיוע של ורהפטיג היה חשוב ביותר: הוא אסף יהודים המעוניינים לעזוב את המדינה ועזר להם להגיע אל סוגיהארה. עתידו של זרח ורהפטיג היה להפוך לאחד מהפוליטיקאי ומהשרים המוכרים במדינת ישראל. עד היום, ילדיהם של ורהפטיג וסוגיהארה שומרים על קשר.
רבים מדגישים כי סוגיהארה חילק ויזות ללא רשות ומעל בהוראות, אך על פי ההיסטוריון"ר ונצלאוסקס, אי הציות לא הסתכם בכך: ״מדינות רבות לא נתנו ויזות בכלל או רק מספר מוגבל ביותר. שגרירות שבדיה לדוגמה, שפעלה באותו רחוב וייז׳גנטו, במרחק של כמה בתים, נהגה לפי כל ההנחיות והעניקה 10 ויזות בלבד בכל יום, בתנהלות חסרת אנושיות ובירוקרטית לחלוטין: הדלת נפתחה, 10 ויזות חולקו, הדלת נסגרה. לעומת זאת סוגיהארה יחד עם זווארטנדיק בחרו לפעול אחרת – נתנו כמה שנדרש, על אף שלא ידעו אם הוויזות בכלל יעזרו. לפי עדויות הניצולים, נפרדו מהם לשלום באמירה שהמסמכים ניתנים להם באיחולי הצלחה רבה אבל ללא הבטחה שישרתו אותם.״
עוד מספר ד״ר ונצלאוסקס, שסוגיהארה התעלם מקריטריונים מסוימים בכוונה תחילה. הדרישות לוויזה אז דומות לאלו שנשדרות היום – היה על המועמד להוכיח יציבות כלכלית, מקום להתגורר בו וכד׳. על מנת להציל יותר חיים, דילג הקונסול על כל השאלות האלה ופשוט חתם על הוויזה. בנוסף, חלוקת הוויזות המשיכה אף לאחר סגירת הקונסוליה–ונעשתה במלון ״מטרופולין״. על פי השערות, הצילו סוגיהארה ויאן זווארטנדיק 6-10 אלפי אנשים, כיוון שהוויזה היתה תקפה למשפחה שלמה.
מעניין לציין כי ייתכן שאיש לא היה מגלה על מעשה הצלת אלפי הנפשות, כי בחזרתו ליפן לא הזכיר הדיפלומט את הסוגיה כלל. היו אלה הניצולים שפרסמו את הדבר.
מוזיאון פועל בבניין
בניין הקונסוליה היפנית בקובנה היה בית מגורים חדש בסגנון אר דקו. הקונסוליה שכנה בקומה הראשונה, שם היה גם משרדו של סוגיהארה. כיום פועל בבניין מוזיאון לזכר מעשי הצלה של סוגיהארה ויתר חסידי אומות העולם, אשר פועל תחת חסותה של קרן ״דיפלומטים בעד חיים״. את המוזיאון פוקדים אורחים לא רק מהארץ אלא גם מיפן ומדינות אחרות.
״אנו מנסים לשחזר הכל במוזיאון, לכן ניכרת כאן האווירה האצילית של התקופה בין שתי מלחמות העולם. בקומה הראשונה שחזרנו את משרדו של צ'יאונה סוגיהארה – גם את האבזור וגם את האווירה בחדר. כאן מוצג סיפורו של הדיפלומט. אין לנו ויזות או חתימות מקוריות, אולם ניתן לראות עותקים. לפעמים מגיעים אלינו ניצולים או מתברר באופן פלאי כי הורי או סבי המבקרים קיבלו ויזות בחדר זה ממש ורק בזכות זאת הם עומדים פה היום״, מספר בהתרגשותד״ר לינס ונצלאוסקס.
בית סוגיהארה הינו מוקד חשוב של קשרים בין יפן לליטא ובין ישראל לליטא. החברות בין העמים מצויינת ומודגשת בעת אירועי השבוע המוקדש לצ'יאונה סוגיהארה, אשר יתקיים השנה וב-2022.
זהו רק אתר אחד מבין אתרי הפרויקט ״אדריכלות בין שתי מלחמות העולם״. הפרויקט מזמין אתכם לנוע בזמן ולבקר באתרים מעניינים בליטא מהתקופה שבין שתי מלחמות העולם. מספר מסלולים ורעיונות לטיולים נמצאים באתר הפרויקט https://tarpukarioarchitektura.lt/ או באפליקציה שניתן להוריד בחנויות ״App Store״ ו-״Google Play״. בעודכם מטיילים עם הטלפון ביד, תכירו את האתרים באופן אינטראקטיבי – תוכלו לראות כיצד נראתה בעבר כל נקודה במסלול. בנוסף, תוכלו להוריד משחקים מיוחדים שיעזרו לכם לזכור את הידע אותו תרכשו בזמן הטיול: לקרוא סיפורי קומיקס, לענות על שאלות על בניינים מפורסמים בליטא שבין שתי מלחמות העולם, או לצבוע תמונות של ערים באותה התקופה.
