דמי מזונות הם תשלום הנקבע בהסדר הגירושין ואותו מחוייב האב לשלם עבור ילדיו עד הגיעם לגיל 18 או עד לסיום התיכון, לפי המאוחר מביניהם.
כל אב, ללא יוצא מן הכלל, חייב בתשלום מזונות, וזאת ללא כל קשר למצבו הכלכלי, לרמת השתכרותו או למצבו הבריאותי.
תשלום מזונות בעבור ילדים בגיל בית ספר תיכון - חלוקה שווה בין ההורים
תשלום מזונות לילדים מגיל 15 ועד גיל 18 נחשבים למזונות "מדין צדקה". תשלומים אלה מוטלים בצורה שווה על שני ההורים באופן יחסי להכנסותיהם, וזאת במידה והאם אמידה מספיק. במידה ולא, תשלומי המזונות מוטלים על האב בלבד. התשלום ניתן עד ליום סיום לימודי הילד בבית ספר תיכון או לחילופין, עד הגיעו לגיל 18 (לפי המועד המאוחר מבין שניהם).
מזונות מדין צדקה
מזונות מדין צדקה, מקורם בדין היהודי, הגורס כי מגיל 15 יכול הילד להתחיל לעבוד, לדאוג לעצמו ולשאת במלוא התשלומים שהיו מוטלים עד כה על הוריו. כיום אין לכך רלבנטיות, שכן ילדים בגיל הזה עדיין לומדים ועל כן הם ממשיכים לקבל מזונות.
מזונות בגירים
בפסיקה נקבע כי גם ילדים בגירים זכאים לדמי מזונות, מכיוון והם ממשיכים להיות סמוכים על שולחן הוריהם. הפסיקה הכירה בתשלומי מזונות גם לילדים שלמדו במכינה קדם צבאית או המשיכו את לימודיהם התיכוניים מעבר לכיתה י"ב. מגיל 18 עד גיל 21/20 – גיל בו לרוב משרתים הילדים בצה"ל או בשירות לאומי, משולמים שליש מדמי המזונות שנקבעו.
כיצד ניתן לחשב (בערך) דמי מזונות?
לגובה תשלום דמי המזונות, אין נוסחה ברורה וחד משמעית, והדבר יקבע על ידי הצדדים בסיועו של עורך דין, מגשר ובמקרים מסוימים ייפסק על ידי שופטים. לעומת זאת, ניתן להשתמש במקרים קודמים ובתקדימים שונים כדי להבין את סדרי הגודל עליהם מדובר. ככל וההפרשים בין שכר האב לשכר האם יקטנו, כך גם גובה המזונות יקטן, אם ההפרשים גבוהים, גובה המזונות יגדל אך עד לנקודה מסויימת, (כי לא ישולמו מזונות גבוהים עד דלא ידע). בכל מקרה, בוחנים את צרכי הילדים באופן הגיוני.
היכן וכיצד מייצרים הסכם מזונות
הסכמי המזונות הם בדרך כלל חלק בלתי נפרד מהסכם הגירושין. קיימת חובה לאשר הסכם בנוגע למזונות בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. לעיתים, זוג הורים עורכים הסכם גירושין ולאחר מכן, בחלוף השנים, הם יוצרים הסדר חדש בנוגע למזונות הילדים וקיימת חובה אבסולוטית לאשר הסכם כזה על מנת שיקבל תוקף משפטי.
חשוב לדעת כי קיים תשלום מינימלי בסך כ- 1,250 שקלים לכל ילד המעוגן בפסיקה, אין מדובר בסכום קבוע והוא משתנה בפסיקות השונות. בכל מקרה, סכום זה אינו מהווה סוף פסוק ואינו כולל דמי מדור (דיור ואחזקתו), הוצאות חינוך וכן הוצאות חריגות. בהסכם המזונות מומלץ להתייחס לרכיבים כגון: שכר דירה ואחזקת הבית, ביגוד והנעלה, כלכלת הילד, קופ"ח, תרופות, הגיינה, ימי הולדת, חוגים, קייטנות, חינוך, ועוד רכיבים נוספים. ככל שיפורטו הרכיבים, כך תקטן האפשרות לחיכוכים בעתיד בנושא זה. במידה ושני הצדדים לא הצליחו להגיע לידי הבנה באשר לגובה המזונות, ייקבע גובה התשלום על ידי השופט היושב בדין.
בשל המצב הרגיש שנוצר סביב נושא המזונות ובשל העובדה כי אין אחידות פסיקתית בענין, מונתה ועדת שיפמן לבחינת גובה דמי המזונות. מסקנות הועדה אומנם טרם אומצו, אך רוח המסקנות כבר נושבת במסדרונות בתי המשפט לענייני משפחה.
בכל מקרה חשוב לבדוק מראש את כל התנאים בהסכם מזונות, וזאת על מנת לשמור על מלוא זכויותיכם ולדאוג לילדיכם ולעתידם בצורה הטובה ביותר.
לאתר של עו"ד חגית לב
