תחושה של דחיפות במתן השתן, שמלווה בדרך כלל בהטלת שתן לילית (נוקטוריה) בנשים יכולה להצביע על תסמונת בשם 'תסמונת השלפוחית הרגיזה'. לעיתים יכולה להתלוות לתסמונת הזו גם דליפה של שתן. למעשה, בין 25% ל־40% מהנשים יסבלו מדליפת שתן בשלב כלשהו בחייהן. בעשורים המוקדמים יותר של החיים, התופעה השכיחה יותר היא דליפת שתן בזמן מאמץ, אך היא מהווה רק כמחצית מהמקרים. בעשורים המאוחרים יותר, דליפת שתן יום־יומית שנובעת בשל דחיפות למתן שתן הופכת לשכיחה יותר. בכל מקרה, אין ספק כי התופעות הללו הופכות את היום־יום של הסובלות מהן למאתגר והן מייצרות פגיעה משמעותית באיכות החיים.
כדי לאבחן תסמונת שלפוחית רגיזה, הרופא יערוך לרוב תשאול של החולה, בדיקה גופנית, בדיקת שתן כללית ובדיקת שתן בתרבית. לעיתים כשיש כישלון של טיפול קודם או דלקות חוזרות, הפרעות שונות בריקון השלפוחית, צניחה של אברי האגן. יהיה צורך בהמשך בירור אורוגינקולוגי. בכל מקרה אחר, ולעיתים גם במקביל להפניה לאורוגינקולוג, בתום אבחון התסמונת והערכת דרגת החומרה שלה אפשר יהיה להתחיל בטיפול.
תרופות לטיפול בתסמונת השלפוחית הרגיזה קיימות כבר שנים, אך האתגר הטיפולי עד לאחרונה לא היה פשוט. במשך זמן רב הטיפול בתסמונת השלפוחית הרגיזה הסתמך על תרופות ממשפחת האנטיכולינרגיים. תרופות אלו משפיעות על ההתכווצויות הלא רצוניות של שלפוחית השתן ומדכאות אותן. ואומנם טיפולים אלו יכולים להיות יעילים אך הם מלווים בתופעות לוואי לא נעימות כמו יובש בפה, עצירות וטשטוש ראייה. זאת ועוד, טיפולים אלו עלולים לייצר בגוף אפקט המכונה 'עומס אנטיכולינרגי' שגורם לנזק של ממש במערכת העצבים המרכזית. כיוון ששלפוחית רגיזה היא תסמונת השכיחה יותר בגיל המבוגר, שבדרך כלל נדרש ליותר טיפולים, בהם גם תרופות אנטיכולינרגיות אחרות, רבים מאוד לא התמידו בטיפול. נמצא כי תופעות הלוואי הגבילו את הטיפול עד לכדי הפסקת טיפול של כמחצית מהמטופלים. בעבודות אחרות מצאנו נתונים שהראו על עד 80% הפסקות טיפול בחודש, וכי שליש מהמטופלים לא הגיעו כלל לקבלת מרשם חדש.
לפני מספר שנים הגיעה לישראל תרופה חדשה שהצליחה לשנות את התמונה. התרופה החדשה פועלת במנגנון אחר הנקרא 'בטא 3 אגוניסט' שמסייע בהגדלת המרווחים בין מתן השתן. התרופה החדשה אינה גורמת לעומס אנטיכולינרגי כמו התרופות האחרות. באחת העבודות אשר השוו בין התרופה החדשה לטיפולים אנטיכולינרגיים נמצא כי בטיפולים האנטיכולינרגים מול תרופות פלצבו, נראו תופעות של יובש בפה בשכיחות של פי ארבעה עד שמונה יותר, ועצירות בשכיחות של בין פי שניים לפי חמישה יותר. לעומת זאת, בטיפול החדש לא נראה כל שינוי ביחס לפלצבו, המשמעות היא שהטיפול החדש יכול להשיג יעילות טובה ללא תופעות הלוואי.
השנה, הוחלט סוף כל סוף לכלול את התרופה החדשה בסל התרופות, וכיום היא מותווית לסובלים מתסמונת השלפוחית הרגיזה כטיפול קו ראשון. המשמעות היא שמטופלים לא צריכים כלל להתנסות קודם לכן בטיפולים האנטיכולינרגיים, ויכולים להתחיל מייד בטיפול החדש ונטול תופעות הלוואי. כעת אנו צופים כי ההיענות לטיפול תגדל ותסייע ליותר ישראלים הסובלים משלפוחית רגיזה להתמודד טוב יותר עם התסמונת וליהנות משיפור משמעותי באיכות חייהם.
הכותב הוא פרופ' דוד גורדון, מנהל המרכז לרצפת האגן בית החולים אסותא תל אביב
