בגיל 38, עם שלושה ילדים, עבודה טובה ומסלול חיים שקט וסטנדרטי, קורין הרגישה שמשהו אצלה לא כשורה. זה התחיל בכאב חשוד בכתף ובגב. "הכאב הלך והתגבר עד לרמה שלא הצלחתי לזוז, היה ברור שמשהו רע קורה שם". היא הופנתה ל-MRI כתף וצוואר. הממצאים עוררו דאגה אצל הטכנאית, שהחליטה לבדוק חוליות נוספות. משם, הכול התגלגל במהירות: "נשלחתי מיד להמשך בירור בבית חולים. הרופא שעבר על הצילומים היה בטוח שחלה טעות וזו לא אני, כי לא הגיוני שבמצב כזה אני עדיין על הרגליים. התברר שאני עם חולייה מרוסקת, וצריך לקבע אותה בניתוח דחוף. עברתי לקראתו בדיקות נוספות, אבל ברגע האחרון, הרופאה עצרה את ההליך והגיעה עם אבחנה עדכנית: מיאלומה נפוצה".
קורין לקתה בסרטן הדם השני בשכיחותו בעולם המערבי, סרטן של תאי הפלזמה – תאי דם לבנים הממוקמים במח העצם ומייצרים נוגדנים. המחלה מתפתחת כשתא כזה עובר שינויים גנטיים ומתחיל להתרבות באופן לא מבוקר. בהדרגה, התאים מצטברים במח העצם וגורמים לסיבוכים שונים – מפגיעה בעצמות, דרך הפרעה לייצור התקין של מרכיבי הדם ואנמיה, אי ספיקת כליות ונטייה מוגברת לזיהומים. בישראל מאובחנים מדי שנה 650-550 מקרים חדשים של מיאלומה נפוצה. הגיל החציוני הוא 69, אך יש גם חולים צעירים בהרבה. טיפולים מסוגים שונים הופכים את המחלה עבור רבים לכרונית, אבל החדשני שבהם – שבו טופלה לבסוף קורין – מעלה לראשונה את האפשרות של ריפוי מלא.
לפני שהגיעה לטיפול ה-CAR T (קאר טי), עברה קורין שורה של טיפולים אחרים. "מרגע האבחון הכול נכנס לסחרור, לא היה זמן לעכל. הסרטן אצלי אובחן ברמה מתקדמת מאוד כשהגוף עמוס נגעים ליטיים. התחלתי מיד בכימותרפיה, אחריה השתלה עצמית של מח עצם והקרנות. זה הוביל לשיפור, אבל כעבור פחות משנתיים המחלה חזרה, ואיתה כאבים קשים מנשוא". היא עברה השתלה שנייה, אך זו אף החזיקה פחות משנה. "ניסו תרופות שונות, אבל שום דבר לא באמת עבד. ואז סיפרה לי הרופאה על הטיפול האימונותרפי החדשני, שעוד לא היה נגיש בארץ. היא המליצה לעבור אותו בסין, ואמרה שאם אני לא יוצאת מיד, במקרה של התפרצות נוספת – כבר לא ניתן יהיה לשלוט במחלה".
קורס מזורז לתאי ה-T במעבדה
בטיפול CAR T "מלמדים" את מערכת החיסון לזהות את תאי המיאלומה ולתקוף אותם. לשם כך אוספים את תאי ה-T מגוף המטופל, מעבירים אותם במעבדה הנדסה גנטית, ואז מחזירים אותם לגוף כדי שיעשו את העבודה. התוצאות דרמטיות: "אנחנו מדברים על טיפול מהפכני", אומרת ד"ר נועה לביא, מנהלת שירות מיאלומה בקריה הרפואית רמב"ם. "חולים שנדרשו להגיע אלינו לטיפול אחת לשבועיים במשך שנים ולצרוך תרופות על בסיס יומי – כולל מבוגרים מאוד, כולל כאלה שעברו כמה וכמה קווי טיפול ועם פרוגנוזה ירודה במיוחד, שבעבר לא היה עוד מה לתת להם – עוברים את הטיפול החד פעמי, וזהו. הם חוזרים לרופאה הקבועה במרכז האם ולא נדרשים עוד לטיפולים כלשהם לסרטן".
הסטטיסטיקה שמתארת ד"ר לביא היא יוצאת דופן: הפחתה שגבוהה ב-70% בסיכון להתקדמות המחלה, וב-45% בסיכון לתמותה, ביחס לטיפולים הסטנדרטיים המוצעים בקו שני (כלומר, לאחר טיפול ראשון של תרופות העשוי לכלול גםהשתלת תאי אב עצמית). "קשה מאוד להראות נתונים כאלה, זו באמת דרמה". אשר לריפוי מלא, ההערכות מדברות על יותר מ-30% שיגיעו לכך – אך ההמטולוגית הבכירה מעלה את הסברה שהשיעור יהיה אפילו גבוה מ-50%. "המחקרים הקליניים נעשים תחילה על מטופלי קווים מתקדמים שניסו כבר הכול ושם במעקב של 5 שנים כ-30% מהמטופלים שומרים על תגובה מלאה ללא סימני מחלה. אלא שכיום, לפי אישור ה-FDA והפרוטוקול הרפואי, CAR T ניתן כבר בקו טיפול שני. בקרוב יהיה ברשותנו מעקב ארוך טווח, אבל כבר עתה מעריכים שככל שהטיפול ניתן בהשנות מוקדמת ועם עומס מחלה נמוך יותר, כך גוברים היעילות, פוטנציאל ההחלמה. ובמקביל רעילות הטיפול פוחתת. יתרון מתן מוקדם נובעבעיקר משום שהמחלה עודה אגרסיבית פחות, ויש יותר אופציות לקבל את הטיפול לאחר מתן טיפול מגשר להורדת עומס מחלה בתרופות שטרם פותחה כלפיהן עמידות.
עד כדי כך מעודדים הנתונים, שבפברואר 26', לראשונה אי פעם, דן הכנס הבינלאומי למיאלומה (IMW) בקריטריונים שיוגדרו כריפוי מלא. "לפני כן לא היה צורך להגדיר Cure במיאלומה נפוצה, כי זה כלל לא היה על הפרק". עוד מדגישה ד"ר לביא את איכות החיים – ללא צורך בנטילת תרופות ובטיפולים חוזרים ונשנים. "מטופלים שעברו השתלת מח עצם קוראים ל-CAR T בטעות 'השתלה', כי פעולת ההוצאה וההחזרה של התאים מזכירה להם אותה. חשוב להבין שזה אפילו לא דומה. כך למשל, ב-CAR T אנחנו נותנים כימותרפיה בעוצמה נמוכה, רק כדי להרגיע מעט את המערכת החיסונית לקראת קליטת תאי ה-T בחזרה. הטיפול פשוט יותר ולרוב עם אשפוז קל וקצר יותר".
חיים שלמים ומלאים, שש שנים אחרי
המסלול של קורין, עוד לפני שהחלופה פורצת הדרך הגיעה לישראל, היה מורכב יותר: "גם ביטוח רפואי פרטי לא היה לי, אבל השגנו את הסכום בגיוס המונים וטסנו. את התחושה של להשאיר שלושה ילדים מאחור בלי לדעת אם אני חוזרת ובאיזה מצב, קשה לתאר. לשמוע את הבן הקטן שלי, זמן קצר לאחר שיצא לנו במקרה לדבר על סרטן, שואל אם אני גוססת – זה קורע מבפנים. אבל ידעתי שאין לי ברירה".
ההליך בסין היה כרוך באשפוז ממושך יותר, קשיי תקשורת וחתימה על הררי טפסים שלא כולם הובנו לה. ימים לאחר קבלת הטיפול, בעלה הבחין בתכונה חריגה בבית החולים. "הבנו שקורה משהו וברחנו ארצה הכי מהר שיכולנו". בדיעבד, הייתה זו ראשיתה של מגפת הקורונה.
שש שנים אחרי, קורין חיה חיים שלמים ומלאים – בלי טיפול במיאלומה עצמה, עם טיפולים תומכים אך ללא כל תחושת מחלה. היא אמנם מתמודדת עם הנזקים השונים שנותרו בגופה, אך נמצאת בהפוגה מלאה וללא חששות. "לפעמים אני חושבת שאם הייתי מחכה עוד חודש, אולי לא הייתי מגיעה לטיפול הזה. מצד שני, אם הייתי מגיעה אליו לפני ההשתלות, כל המסלול שלי היה נראה אחרת. מה שבטוח – בתוך כל מה שעברתי, יש תחושת תודה גדולה על זה שאני כאן".
בחירת טיפול היא בהתאם להחלטת רופא מוסמך ולהתייעצות עמו. האמור אינו מהווה משום המלצה, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי מוסמך.
בחסות ג'ונסון אנד ג'ונסון ללא מעורבות בתכנים
