"להפרעת קשב יש השלכות תפקודיות על כל תחומי החיים — הרגשיים, החברתיים, המשפחתיים, הלימודיים, המקצועיים והתעסוקתיים. ילד שלא מאובחן הוא לרוב ילד מתוסכל, לעתים דחוי חברתית, לא מסתדר במשפחה ובבית הספר והביטחון העצמי שלו נפגע. זה יכול להגיע לכדי מצבים של הפרעות התנהגות. חשוב מאוד להקדים את האבחון, עוד לפני העלייה לכיתה א', למנוע את יצירת הפער הלימודי שעלול להיווצר, וכמובן לטפל בה", כך מסביר ד"ר גלעד חבצלת, מומחה ברפואת ילדים ובתחום הפרעת קשב בילדים ובמבוגרים, ומציין כי לא מדובר בהפרעה נרכשת אלא גנטית.


ד"ר חבצלת מדגיש כי לא כל ילד שהוא קצת ביישן או מופנם ולא כל ילד שהוא קצת שובב והיפראקטיבי סובל מההפרעה: "הקריטריונים לאבחון הפרעת קשב נחלקים לשתי קבוצות. האחת — בעיית קשב, המאופיינת בעיקר בחוסר יכולת להתרכז במשימה מסוימת לאורך זמן ובמעבר מהיר ממשימה למשימה והשנייה — פזיזות ופעלתנות יתר. כדי שילד יאובחן כסובל מההפרעה צריכים להתקיים שישה מתוך תשעה קריטריונים לבעיה קשבית, ו/או שישה מתוך תשעה קריטריונים לפעלתנות יתר. הקריטריונים האלה, חשוב להדגיש, צריכים להתקיים על פני תקופה של חצי שנה לפחות, גם בסביבת הגן או בית הספר וגם בסביבת הבית והמשפחה".
הסימנים, האבחון והטיפול
כיצד יודעים, אם כן, אם הילד סובל מהפרעת קשב וריכוז עם פעלתנות יתר? ד"ר חבצלת מונה כמה סימנים: "הסימן הראשון הוא שהילד משתעמם מהר מכל צעצוע ומשחק, אינו יכול להתמיד בפעילות אחת הדורשת ריכוז לאורך זמן ונוהג לקפוץ ממשימה למשימה".
סימן נוסף הוא קושי להקשיב לגננת או להתרכז בסיפור לפני השינה. הילד מוסח מכל גירוי חיצוני שהוא רואה או שומע. עוד סימן הוא נטייה להימנע מביצוע משימות הדורשות מאמץ מחשבתי, כמו הרכבת פאזל, למידה או הכנת שיעורי בית.
שני סימנים נוספים הם: ילד שלעתים קרובות מאבד חפצים חיוניים, ושוכח לעתים קרובות משימות פשוטות שהתבקש לבצע. "סימן נוסף הוא כשהילד לא רגוע, חסר שקט, מזיז ידיים ורגליים וזז בכיסא מעבר למקובל", אומר ד"ר חבצלת ומצביע על עוד סימן: "ילד פעיל מאוד ונמצא בתנועה מתמדת כמו מונע על ידי בטרייה".
ילד המדבר ללא הפסקה ולא נותן לאף אחד אחר לדבר במקומו, מתפרץ לדברי אחרים ולעתים מפריע למשחקים של אחרים בגן, וגם ילד שאינו ממתין לתורו במשחקים חברתיים, או שאינו מסוגל לעמוד בתור כלשהו — הם שני סימנים נוספים שעלולים להעיד על הפרעת קשב.
ד"ר חבצלת, איך מתבצע האבחון בפועל?
"האבחון נעשה על ידי שליחת שאלונים, כמעט זהים, להורים ולמורים. לאחר מכן ההורים והילד או הילדה מגיעים אליי לריאיון אישי. בשיחה איתם אני מקיף את כל תחומי החיים, שואל על התפתחותו הפסיכומוטורית מלידה, רכישת הכתיבה והקריאה, פרטים אחרים שאובחנו במשפחה ועוד. כמו כן מסביר להם בדיוק מהי ההפרעה ומהו הטיפול בה.
"לעתים, כשיש קושי אבחנתי אני נעזר במבחן ממוחשב שהילד מבצע, לפני מתן תרופה ולאחר מתן תרופה. הטיפול בהפרעה איננו 'זבנג וגמרנו' ומצריך מעקב רפואי צמוד".
הטיפול העיקרי כיום בהפרעת קשב ופעלתנות יתר הוא טיפול תרופתי. ד"ר חבצלת מודע לתדמית השלילית סביב הטיפול התרופתי, אך לדבריו, הוא הוכח מדעית. "כיום יש מספר סוגים של תרופות שנועדו לשפר את איכות החיים של הסובלים מההפרעה בכל תחומי החיים ובכל גיל. יש שתי קבוצות תרופות עיקריות ובתוכן חלוקת משנה לפי זמן השפעה: ארוכות טווח, המשפיעות ל–10–12 שעות, תרופות לטווח בינוני המשפיעות ל–6–8 שעות ותרופות לטווח קצר המשפיעות לארבע שעות. התרופות אינן ממכרות, וההחלטה איזו תרופה לתת נשקלת על ידי הרופא, בהתאם לצרכיו וגילו של כל מטופל", מסביר ד"ר חבצלת. "קיימות תרופה ארוכת טווח בסירופ ושתי תרופות הניתנות כסוכריות מציצה המקילות על בעיות בליעת כדורים בקרב ילדי גן, אבל עדיין אינן בסל התרופות".
ד"ר חבצלת הוא בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים. הוא עובד כרופא עצמאי בקליניקה הפרטית שלו וכמומחה להפרעות קשב במסגרת המכון להתפתחות הילד של כללית מחוז צפון בעפולה, בניהולה של ד"ר נירית ברוש כץ. בנוסף הוא מנהל תחום הקשב בפורטל הרפואי "אינפומד". הטיפול במסגרת המכון משלב כמה תחומים, הכוללים רופאים מומחים להתפתחות הילד, פסיכולוגים, מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת, פיזיותרפיסטים ועובדים סוציאליים. "הגישה להפרעה כוללת את כל תחומי הטיפול הללו, בנוסף למומחה בתחום כמובן", הוא מסכם.
ד"ר גלעד חבצלת
טלפון: 052-2826959
למעבר למייל >>
בשיתוף ד"ר גלעד חבצלת







