"הפרעת קשב, המכונה על ידי האקדמיה ללשון עברית 'הפרעת קשב ופעלתנות יתר', היא הפרעה נוירו־התפתחותית מולדת, מקודדת גנטית, שתסמיניה ניכרים בילדות, בעיקר בקשיים לימודיים וחברתיים. יש ילדים שצולחים את התקופה למרות הקושי, עם המון תמיכה והכלה, ומגיעים לעשור השני והעשור השלישי של חייהם ללא שאובחנו ועם קשיים שהולכים ומתגברים". כך מתייחס ד"ר גבריאל וינשטיין לאתגר המשמעותי שאיתו, לדבריו, מתמודדים מבוגרים רבים.
ד"ר וינשטיין הוא מומחה בנוירולוגיה במכבי שירותי בריאות ובמכון המחקר והחדשנות KSM ויו"ר החברה להפרעת קשב בהסתדרות הרפואית. לפני 20 שנה הוא הקים מרפאה בכפר סבא, המתמחה באבחון הפרעת קשב בקרב מבוגרים — ציבור שלדבריו מתאפיין במודעות מצומצמת בכל הנוגע להפרעות קשב וריכוז. "במהלך השנים התגבשה אצלי ההבנה שהפרעת קשב 'חיה ובועטת' גם בקרב מבוגרים, לעתים גם בעשור השישי והשביעי לחייהם", הוא אומר. "ריבוי הפניות גרם לי להבין שהתופעה לא נעלמת בגיל 18, דבר שהוביל להתמקצעות בתחום. לשמחתי, כיום אני יכול לסייע לרבים לשפר את התפקוד היומיומי וליהנות מהישגים טובים יותר באקדמיה ובעבודה, לשפר מערכות יחסים חברתיות וזוגיות ולעזור לייצר מערכת מכילה ותומכת, לאחר אבחון וטיפול. לכן יש חשיבות רבה לאבחון ולטיפול גם בגיל מבוגר".
כיצד ניתן לדעת, גם בגיל מבוגר, שאכן מדובר בהפרעת קשב?
"ברגע שישנה פגיעה בתפקוד היומיומי במסגרות השונות, וקושי שמפריע להתקדם ומהווה מכשול, חשוב להגיע לאבחון. דוגמאות לקשיים שיכולים להעיד על הפרעת קשב, הן מוסחות דעת בקלות, קושי להתרכז בשיעור או במשימה מעבר לעשר דקות, שעמום שמגיע מהר ו'קפיצה' מדבר לדבר, ללא יכולת להשלים משימה אחת כמו שצריך. הפרעת קשב בגילים מבוגרים יכולה להשליך על ההתנהלות בבית ובעבודה. בנוסף, בן הזוג או בת הזוג, הילדים והחברים לא תמיד זוכים לשיח אפקטיבי ויש איחורים בלתי פוסקים, אובדן ושכחה שעלולים להשפיע על הקשר. הפרעת קשב עלולה להשפיע גם על יחסים אינטימיים ולמנוע מההורה פעולות בסיסיות, כמו הקראת סיפור לפני השינה".
מה כולל האבחון בגיל 18 מעלה?
"לפי משרד הבריאות, המגדיר הפרעת קשב כבעיה רפואית, יש צורך בריאיון בן 45 דקות לפחות, בדיקת קריטריונים על פי ה-DSM-V, ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי, תשאול בעזרת שאלונים על הילדות כדי להכיר את הקשיים ולזהות את התסמינים, שלעתים מלווים בדיכאון, מתח וחרדה שלפעמים ממסכים את הפרעת הקשב. מבחן ממוחשב לפני טיפול תרופתי חד פעמי ואחריו יכול לעזור לשפר את הדיוק של האבחנה, אך הוא כלי עזר בלבד ואינו יכול לשמש לאבחון לבדו".
האבחון והטיפול המשולב
ד"ר וינשטיין מדגיש כי האבחון הוא שלב משמעותי ביותר לצורך מתן טיפול מתאים: "תרופה להפרעת קשב פותחה לפני 70 שנה במטרה לאפשר לילדים להיות ישובים, קשובים, רגועים ולבצע פעולות שונות. בשנים האחרונות מבינים שגם אצל מבוגרים הפרעת קשב, שנובעת מחוסר איזון כימי של המוליך העצבי דופמין באונה הימנית במוח — שאחראית על התפקודים הניהוליים — אינה נעלמת עם השנים וממשיכה להשפיע על התפקודים השונים. לכן חשוב להתאים את התרופה ולקבוע את המינון הנכון, תוך התחשבות בתופעות הלוואי האפשריות ובמצבו הרפואי, הפיזי והנפשי של המטופל".
הוא מוסיף כי לצד הטיפול התרופתי יש חשיבות לטיפול התנהגותי: "תפקידו של המטפל הוא לעזור למטופל לסגל לעצמו הרגלים שונים מאלו שהוא מכיר כל חייו, כדי שיוכל להתגבר על הקשיים על ידי בנייה של תוכנית מסודרת ומפוקחת, שמביאה בחשבון את הלקויות והקשיים ונותנת טיפים להתנהלות נכונה".
נדבך נוסף שאליו מתייחס ד"ר וינשטיין הוא התמיכה מצד הסביבה הקרובה: "לעומת ילדים ובני נוער, שבדרך כלל זוכים למסגרת תומכת — אצל מבוגרים תמיכה זו כמעט שאינה קיימת ומגוון התחומים שבהם קיימת הצפה של העומס והקשיים רק עולה. לכן בנוסף לטיפול מתאים יש לעזור למטופל להסביר לסובבים על ההפרעה ו'לתווך' לקרובים לו את חשיבות האמפתיה, ההכלה והתמיכה לאורך תהליך האבחון והטיפול, כדי שיצליח".
ד"ר גבריאל וינשטיין
טלפונים: 053-9956767 |09-7909000
למעבר לאתר >>
בשיתוף ד"ר גבריאל וינשטיין
