בינואר 2024 הושק המערך לכירורגיה כללית במרכז הרפואי שיבא, לאחר ארגון נרחב ומשמעותי שהתבצע בשורותיו. במוקד: איחוד המחלקות לכירורגיה כללית, למערך רחב, המאגד תחתיו 5 יחידות מקצועיות בעלות צוותים מקצועיים ומנוסים. יחידות אלה, מקיפות את מגוון תחומי הכירורגיה הכללית, תוך הקפדה על הענקת טיפול ממוקד, המתבצע בסינרגיה עם צוותים רפואיים וסיעודיים, בשילוב עם הטמעת טכנולוגיות מתקדמות ומחקר פורץ דרך.
היחידות המקצועיות כוללות את היחידה לכירורגיה דחופה וטראומה, היחידה לניתוחי מערכת העיכול העליונה (ושט, קיבה ולבלב), היחידה ההפטוביליארית (כבד דרכי מרה והשתלות), היחידה לכירורגיה של המעי הגס והרקטום וכירורגיה אונקולוגית ושד. המערך כולל צוות רחב של כ-35 רופאים בכירים ו-30 מתמחים ומאכלסת מתחם אשפוז גדול ביותר ובו 145 מיטות. המערך כולו נותן מענה כירורגי מתקדם לאלפי מטופלים בשנה, במטרופולין גוש דן ומחוצה לו, והוא חלק מ"עיר הבריאות", שבמסגרתה מרכז הבריאות שיבא לא רק מטפל בקהילה אלא אף מקדם מודעות ומניעת חולי.
ד"ר עדו נחמני, מנהל המערך ומומחה בכירורגיית כבד ולבלב, גאה בפעילותו הענפה של המערך הכירורגי, בהיותו חלק ממרכז רפואי שלישוני בסטנדרט בינלאומי.
"המערך הכירורגי בשיבא מאגד מרכזי מצוינות למקרים ואתגרים כירורגים מורכבים, זאת באמצעות הקפדה על מקצועיות ואיכות רפואית. בנוסף לשגרת הפעילות הקלינית, המערך מהווה בית-ספר לכירורגיה כללית ומקיים תכנית התמחות בעלת 30 מתמחים, המנוהלת על ידי ד"ר אמרי עמיאל. במקביל, המערך מנהל שורה של מחקרים קליניים, ומקיים שתוף פעולה פורה במחקר בסיסי, עם מכון ויצמן למדע", מספר ד"ר נחמני.
בשורה לחולי כבד גרורתיים
סרטן המעי הגס והרקטום נחשב לאחד מסוגי הסרטן השכיחים באוכלוסייה. הנתונים מראים כי 1 מכל 25 אנשים בעולם המערבי יחלו בו במהלך חייהם, וכי למחציתם צפויה מחלה גרורתית, כאשר האיבר השכיח ביותר הנחשב "כמועד לפורענות" הוא הכבד. האמצעי הטיפולי היעיל ביותר בטיפול בגרורות כבדיות של סרטן המעי הגס, הוא ניתוח להרחקת המחלה בשלימותה. עם זאת, במקרים רבים היקף המעורבות הכבדית אינו מאפשר כריתה, גם באמצעים רדיקליים של כירורגיה מורכבת. במערך הכירורגי בשיבא מבצעים בימים אלה טיפול פורץ דרך מסוג Hepatic Artery Infusion Pump, עבור חולים עם פיזור גרורתי נרחב בכבד. מדובר בטיפול המהווה בשורה למטופלים, שעד לא מזמן כלל לא היו נתיחים (מטופלים שבהם לא ניתן לכרות את כל הגרורות מהכבד), או לחילופין מטופלים שגרורותיהם הוסרו בשלמותן, אך הסיכוי לחזרת המחלה בגופם נאמד בשיעורים גבוהים.
"זהו טיפול ניתוחי המבוצע בהליך כירורגי פשוט יחסית", מציין ד"ר רון פרי, מומחה בכירורגיה של הכבד, לבלב ודרכי המרה, המסביר את אופי הטיפול והערך שהוא מעניק לקהל המטופלים.
"במסגרת הטיפול מותקנת משאבה קטנה מתחת לעור, ממנה יוצאת צינורית המובילה אל עורק הכבד. המשאבה מזליפה כימותרפיה באופן רציף. בשל העובדה שהכבד הינו איבר ייחודי, המסוגל לפרק חומרים ותרופות באופן מהיר יחסית, ניתן להזליף מינונים גבוהים של כימותרפיה. המשמעות היא, שהכבד והגרורות הקיימות בתוכו נחשפים לכימותרפיה במינון של עד 99%, בעוד שלכלל איברי הגוף אין כמעט חשיפה לחומר. כך ניתן לתת מקומית, מינוני כימותרפיה גבוהים ביותר, אשר הוכחו כבעלי אפקטיביות גבוהה. כל זאת, מבלי לשלם את מחיר תופעות הלוואי המוכרות של טיפול כימותרפי, כגון נשירת שיער, כאבי בטן, שלשול ועוד".
הניתוח מתבצע בהרדמה מלאה ונמשך כשעתיים עד שלוש, כשניתן לבצע אותו בגישה זעיר פולשנית (אנדוסקופית) או רובוטית. "היתרון הגדול שלו טמון בהפעלה של המשאבה כבר בימים הראשונים אחרי שהותקנה, כשהיא ממשיכה להזליף חומר כימותרפי במשך מספר ימים. עם זאת, לא מדובר בטיפול המחליף כריתת גרורות בכבד, שכן זהו עדיין הטיפול היעיל ביותר אשר נותן למטופל את הסיכוי הגבוה ביותר להבריא או להאריך חיים ככל האפשר", מדגיש ד"ר פרי.
ומה לגבי תוצאות ההליך? במרכז הרפואי שיבא מציינים כי קיימת חשיבות עליונה למועד תחילת הטיפול. "הזמן משחק תפקיד משמעותי. תוצאות הראו כי אצל חלק מהמטופלים שהחלו להשתמש במשאבה בשלב גרורתי מוקדם יחסית, חלה הטבה משמעותית ובמקרים חריגים אף היעלמות המחלה. שיעור לא מבוטל נוסף של אנשים עוברים מסף בלתי-נתיח, למצב שבו ניתן לכרות את הגרורות אצלם, ובכך לשפר משמעותית את תוחלת החיים".
האצת תהליך הצמיחה מחדש לאחר כריתות כבד מורכבות
במרוצת השנים ניתוחי כבד מורכבים אשר דרשו הסרה משמעותית של נפח הכבד, היו כרוכים באחוזי סיבוכים ותמותה גבוהים ביותר. לאור התפתחות הרפואה וכלים חדשניים, ניתוחים אלה הפכו בעשור האחרון לבטוחים מאד, תוך צמצום אחוזי הסיבוכים באופן משמעותי.
במרכז הרפואי שיבא מבצעים ניתוחי כבד מורכבים לשורת גידולים סרטניים כגון סרטן גרורתי של המעי הגס וגידולי כבד ראשוניים, כדוגמת HCC או גידולי דרכי המרה בכבד. בנוסף, מבוצעות כריתות של גידולים שפירים המחייבים טיפול. לדברי ד"ר ניב פנקוביץ, כירורג בכיר ביחידה ההפטוביליארית והשתלות במרכז הרפואי שיבא, המשמש גם כחוקר ראשי במעבדה לביולוגיה מולקולרית של המערך הכירורגי, הכבד הוא איבר מאוד ייחודי. "זהו בעצם האיבר היחיד בגוף האדם שעובר רגנרציה, כלומר ברגע שכורתים חלקים ממנו הוא גדל מחדש ומשלים את הנפח שלו בפרק זמן קצר יחסית. עובדה זו מאפשרת לכרות חלקים גדולים ממנו, תוך השארת נתח מספק להמשך חיים תקינים. כיום ניתן להסיר עד כ-80% מרקמת הכבד, ולהביא להתאוששות החולה לאחר הניתוח".
מהם האלמנטים שאליהם יש להתייחס בעת ביצוע כריתת כבד נרחבת?
"חשוב להתרכז במספר מרכיבים: השארת כמות רקמה מספקת ושימור כלי הדם ודרכי המרה. בעזרת שימוש באמצעים שונים 'להכנת הכבד' לקראת כריתה נרחבת, כגון חסימת כלי דם שונים בצנתור, ניתן לבצע בבטחה ניתוחים מורכבים ביותר ולהציע גם למטופלים אשר בעבר נחשבו בלתי נתיחים, טיפול כירורגי מציל חיים", מציין ד"ר פנקוביץ.
וזה עוד לא הכל. במעבדת המחקר של המערך הכירורגי בשיבא, טיפחו בשנים האחרונות מספר תהליכים שנועדו להאיץ את שגשוג הכבד לאחר ניתוח.
"אנו משתמשים בסוג מסוים של תאים, המשפיעים על מערכת החיסון ומאפשרים לכבד שנותר לאחר הכריתה, לעבור תהליך התאוששות מהיר יותר. ניתן להזריק את התאים הללו לכבד שנותר על מנת לעודד את צמיחתו. בנוסף, אנו משתמשים בטכניקות מעולם השתלות האיברים, תוך שימוש בשתלי כלי דם, המאפשרים לשמור על אספקת דם טובה לכבד שנותר. במקרי קיצון ניתן אף לבצע כריתה מלאה של הכבד מחוץ לגוף המטופל, ובהמשך להשתילו בחזרה, לאחר ביצוע הפרוצדורה. במקרים אחרים, כאשר יש צורך בהפסקת אספקת הדם לכבד למשך זמן ארוך יותר, אנו מבצעים הזלפה של נוזל שימור קר לתוך הכבד. בזמן זה הדם שאמור היה לזרום דרך הכבד, מוחזר ישירות אל הלב בעזרת משאבה ה'מדלגת' על הכבד. לקראת סיום הטיפול הכירורגי בכבד, מחדשים את זרימת הדם דרכו ומנתקים את המשאבה. טכניקות אלו מאפשרות ביצוע כריתות כבד נרחבות, כאלו שבעבר הלא רחוק כלל לא ניתן היה לבצע. בעתיד סביר להניח שנוכל לבצע כריתות מורכבות עוד יותר, תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים חדישים, כדוגמת תרפיה תאית להאצת השגשוג הכבדי, בשילוב עם טכניקות כירורגיות מורכבות לשחזור כלי הדם".
מערכת העיכול העליונה: יתרונות הגישה הלפרוסקופית
נדבך נוסף לפעילות המרכזית במערך הכירורגי במרכז הרפואי שיבא, כולל שורה רחבה של ניתוחי ושט, קיבה ולבלב, המוגדרים כניתוחים מורכבים.
"עד לפני מספר שנים מדובר היה על ניתוחים שדרשו פתיחה של חלל הבטן או החזה באמצעות חתך גדול בהיקף של בין 40-30 ס"מ, דבר שהשפיע על תהליך ההתאוששות לרבות סיבוכי פצע או זיהומים שונים, כמו גם בקעים בצלקת הניתוח ולעיתים אף צורך בסגירה מחודשת", מבהיר ד"ר יורי גולדס, מנהל היחידה לניתוחי מערכת העיכול העליונה, האמונה מדי שנה על עשרות ניתוחים והליכים כירורגיים מורכבים, המבוצעים בגישה האנדוסקופית (זעיר-פולשני).
ד"ר גולדס מציין את היתרונות המשמעותיים של גישה זו עבור מטופלים אונקולוגיים. "בעבר חולים אלה נאלצו להמתין פרק זמן של כחודש לצורך החלמה מן הטיפול הכירורגי ועד לחזרה לטיפול הכימותרפי או ההקרנות. באמצעות הגישה הלפרוסקופית, ניתן לבצע כיום הליכים מורכבים, כדוגמת תפירות פנימיות בתוך חלל החזה או הבטן דרך חתכים זעירים, המקלים על ההתאוששות, מאפשרים טיפול מופחת נגד כאבים, ומובילים לתהליך החלמה מהיר יותר ונטול סיבוכי פצע. לראיה, 98% מניתוחי הוושט במחלקה מבוצעים כיום בגישה זו, שמוכיחה את עצמה בכל פעם מחדש".
גם ניתוחי הקיבה, הכוללים כריתה שלמה או חלקית, מבוצעים במרכז הרפואי שיבא בגישה הלפרוסקופית, בשילוב עם "שחקנים חדשים" בדמות מספר טכנולוגיות הניצבות בחזית החדשנות. אחת מהן הינה טכנולוגיה רובוטית המאפשרת חיקוי של תנועות המנתח בתוך חלל הבטן בשילוב תמונה תלת-ממדית.
"המנתח למעשה מפעיל את זרועות הרובוט מרחוק, כאשר הרובוט מבצע את אותן תנועות באופן מדויק, בתוך חלל הבטן או החזה. היתרון בהליך הזה הוא חופש תנועה רחב יותר למנתח, יחד עם הגדלה ושיפור חדות הראיה ברזולוציה גבוהה ביותר, ודיוק בחיתוך הרקמות. אמנם לא מדובר בטכנולוגיה מושלמת, שכן לרובוט אין את האלמנט התחושתי, אולם עקומת הלמידה ברובוט היא קטנה יחסית, ומאפשרת ביצוע פרוצדורות מאוד מורכבות בזמן קצר ובאיכות מרשימה".
גם הלבלב, איבר שנחשב אף הוא למורכב מבחינה כירורגית, זוכה במערך הכירורגי במרכז הרפואי שיבא לתשומת לב משמעותית. "ניתוחי הלבלב מחייבים שחזור של מערכת העיכול. גם כאן הגישה הלפרוסקופית או הרובוטית מוכיחה את עצמה, באמצעות שחזור קל ונוח יותר של מערכת העיכול לאחר כריתות", מציין ד"ר גולדס.
לדבריו, "ההישגים בניתוחים המורכבים הם גם הודות לגישה הרב-תחומית המאפיינת את הטיפול בשיבא. לגישה זו, לפיה מתנהל דיון על כל חולה, בו משתתפים המטפלים- אונקולוגים, אנשי הדמיה, כירורגים ועוד, יש יתרון עצום והיא מאפיינת מערכות רפואיות מצטיינות", קובע ד"ר גולדס.
המרכז הרפואי שיבא – בית החולים התשיעי הטוב בעולם
עדות לאיכות הרפואה שמציג המרכז הרפואי שיבא התקבלה בחודש פברואר האחרון. היה זה כאשר בית החולים זכה בתואר של כבוד, עם התברגותו במקום ה-9 מבין 10 בתי החולים הטובים בעולם, זאת על פי דירוג כתב העת ניוזוויק, המפרסם מדי שנה את הרשימה האקסקלוסיבית.
בנימוק לבחירת המרכז למקום הגבוה, ציינו בניוזוויק, כי לאור הטיפול בפצועי מלחמת "חרבות ברזל", לרבות במערך הכירורגי, לצד נתונים חסרי תקדים שהציג בית החולים העומדים על 98% הישרדות לאחר הפציעה בשדה הקרב, יחד עם המומחיות והייחודיות של צוותי בית החולים, היוו משקל מכריע בהחלטה להעניק לו את הדירוג הגבוה.
בשיתוף המרכז הרפואי שיבא תל השומר
