"הרגעים היקרים לנו מכול - אלה ששווה ללכוד ולשתף - דומים לבועות מלאות מראות וצלילים ורגשות פנימיים", כתב גלן מורגן, סמנכ"ל במשרדי פרסום ניו יורקי שגם כותב להנאתו. אם לתפוס את הרגע משמעותו לשתף רגשות העולים ממראות וצלילים, לא קשה להבין מדוע אדריכלים משתמשים בחלונות כנקודות מעבר בין שני עולמות פיזיים, בניסיון ללכוד אותם רגעים בדיוק. המחיצות בין הפנים לחוץ ובין הפרטי לציבורי יוצרות חוויות ללא מילים. כל אחד רואה בהן את שלו ומפרש אותן לעצמו. החלון ששולט באור לוכד רגע לתמיד, ומאיר את הפנימי בדרכו. בין שיהיה זה נוף של עיר, של שדות או של ים, נוף אגמים או צלע הר – אלה הן ההשראות למסגור הנוף והחלום הביתי. נקודה מסוימת נתפסת בין חומרי המבנה ומלבושיו, ממקסמת את מלוא הפוטנציאל ומשדרת אותו פנימה לתוך נוחות הבית.
בשונה מהתפקיד הפונקציונלי גרידא של החלונות בעבר, מציגה האדריכלות העכשווית תרחישים שלמים של חלונות זכוכית גבוהים ורחבים או חלונות בגריד המבנה, שמחברים את החוץ והפנים עם מינימום הפרעות, ובכך ממזגים את הבית עם סביבתו הטבעית ויוצרים תמונת נוף ציורית. יתרונותיו של השילוב הזה ברורים ומוכחים בשיפור מצב הרוח והפרודוקטיביות ובהענקת שלווה, השראה ואיכות חיים.
חיבור לטבע ולנוף האוקיינוס
אינטראקציה מתמדת עם הטבע נוצרה בבית בעיר מורין הייטס קנדה, שתכננו L'Empreinte Design Architecture. בבית העץ מנצחים החומר והאור הטבעיים בזכות שיקוף מתמיד של החוץ ומִסגורה של הסביבה הפראית, המתחדשת ומעוררת השראה. הוא ממוקם בלב חורשת עצי אדר והוא ביתו של פייר-אוליבייה לפאג', בעליו של משרד האדריכלים, שביקש לממש את חזונו לנצל את האנרגיה החיונית של הטבע על בסיס יום יומי. "אני מבלה הרבה זמן בעבודה מהבית", הוא מסביר. "עם זאת, אני מתרכז טוב יותר כשאני מרגיש מחובר לחיק הטבע. אחרת דעתי מוסחת ממחשבות על יציאה כדי ליהנות מהחוץ". על מנת לגוון את מראות השטח המיוער, הוקם הבית על מדרון האדמה מול שכבות של עצים. על תחושותיו כמי שגר במקום בשנתיים האחרונות וחווה את העצים דרך זריחות ושקיעות, אמר: "לפעמים אתה מרגיש כמו מלך היער ולפעמים מרגיש יותר ענווה".
בית חוף דרומית לוונקובר קנדה, המשקיף על האוקיינוס השקט, תוכנן על ידי סטודיו אנדריאה מקלין בתוכנית הפוכה – כך שמפלסי המגורים למעלה, כדי לזכות בגישה מלאה לאור השמש, בבריזה ובנוף המים והחופים, בעוד חדרי השינה נמצאים בקומת הקרקע. סמיכותו של הבית לשפת האוקיינוס התבטאה בעיצוב הפנים על ידי חומריות בגווני הצבעים והמרקמים שעל הצוקים והחופים סביב ועל ידי קורות אשוח בתקרה, שמציץ גם מהחלון המרכזי.
משחקי אור וצל
מעבר לאוקיינוס השקט, הפעם בכפר בפאתי בייג'ינג, סין, שופץ בניין מוזנח ששימש למגורים ומשרד והפך למלון בוטיק בן שתי קומות שכולו לבן. מאחר שהאדריכלים ב-Atelier d'More לא מצאו לנכון לשלב מבט מהסביבה החיצונית, הם יצרו גינה פרטית בחצר סגורה, והיא זו שנשקפת מחלונות הזכוכית הגדולים יחד עם פיסת שמיים ועננים לבנים. כשאותו נוף מוצג מנקודות מבט שונות באזורי המבנה, הוא נראה אחרת בשל אופן המסגור שלו.
משרד בנאנג'ינג, סין, יוצר סוג חדש של איזון עבודה-חיים באזור המסחרי. המשרד המעצב DSArchstudios השתמש בהפרשי גבהים בין הבניין המקורי והאלמנטים החדשים שהוסיף כדי ליצור מרכז שקוע למנוחה ולבילוי חברתי בצורת גינה בגג. גשר, המהווה אמצעי מעבר בין החללים הפנימיים והחיצוניים, נגלה בזוויות מסוימות דרך הפתחים, וכך גם קו הרקיע של העיר, ויוצר בשעות מסוימות משחקים דינמיים של אור וצללים. פתחי החלון העגולים הופכים קווים לצורות תלת ממדיות שנראות כמכלי אור ומושכים את עינו של הצופה.
באזור ביצות בעיר סוג'ואו שבסין, שעובר בתקופה זו התחדשות כפרית, ממוקם מלון Boatyard שעונה על צורכי האוכל והלינה של הנופשים. עיירות מים שוקקות מדרום הציתו את דמיונם של צוות משרד האדריכלים GOA. את מבני הסירה עם החופה המקושתת תרגמו לגג גלי שמוסיף ממד חדש לקו הרקיע הכפרי. פינת האוכל נהנית מנוף האגם, כשהיא שקועה מעט מתחת לפני המים ומדמה חוויה של בקתת סירה. קשת מפוארת בכניסה לקבלה מובילה את המבקרים לכיוון המים ומהווה פתיח לרצף מרחבי. הגגות המקושתים מופרדים על ידי חצרות ויוצרים חלוקות פנימיות.
בסטודיו לטאי צ'י Body Wisdom בהונג קונג שילבו המעצבים של ADRO מסורת ומודרניות, תרבות פופ והיסטוריה באמצעות משחקי אור וצל ותצורה מרחבית שעוקבים אחר עקרונות היין והיאנג. החומרים מנוגדים וחיפויי הקיר בהירים וכהים. הם ממוקמים באזורים מוארים וקבוצתיים (יאנג), שבהם לצמחייה תפקיד חשוב בהצללה, או עמומים ומאופקים (יין).
נקודות מבט חדשות
הלאה לאירופה. ברומא קיר שרוחבו 4.5 מטרים וגובהו 4 מטרים במיצב בווילה מהמאה ה-17, מורכב מלוחות זכוכית המשקפים את החלל שמסביב מזוויות שונות. נקודות מבט וזוויות מרובות במשחק דינמי של השתקפויות מסדרות מחדש פיסות נוף בלתי צפויות לתמונה קליידוסקופית מנצנצת. מראָה מתקופת הרנסאנס יוצרת תעתוע ונוכחותה העתיקה מנוגדת למיצב העכשווי. כך במקום ללכוד את המבט, המבנה עצמו מכוון את המבט בחלל ויוצר דיאלוג בין פינותיו השונות של המיצב.
וילה בצורת ח' באקס-אן-פרובנס, צרפת, משקיפה על כרמים שבהם חוטים מלופפים על יתדות פלדה חלודה. הנוף הזה, יחד עם הקווים המאונכים והאופקיים המאפיינים אותו, היוו השראה לתוספת מבנית לווילה שתוכננה על ידי Mahos Architects. חומרים כמו מתכת וזכוכית מעלימים את הבית בתוך הסביבה שבה הוא מצוי, וצבעי חום-אדום משתלבים עם כרכובי הבית ותריסיו האדומים. חלונות "תמונה" מכניסים שפע של אור טבעי ויוצרים קשר חזק עם החוץ.
הסטודיו ההולנדי i29 שיפץ בית תעלה מוזנח מהמאה ה-17 והפך אותו לבית מואר עם נופים בלתי צפויים לאורך התעלות של אמסטרדם. צבעים מדגישים אזורים שונים ומספקים נקודות מבט חדשות, שיוצרות חוויה מרחבית. חלל התרגעות נבלע בכחול מרגיע ומחלונותיו נשקפות תמונות ירוקות של חוץ, וקירות המקלחת בנויים עם מראות דו-כיווניות, שמעצימות את הנוף הישיר של התעלות.
בית נופש בנורווגיה מוקם במעלה מדרון כדי למסגר את נוף הצמחייה המקומית כחלק מהחללים. פינת ישיבה מבודדת וחלל משפחתי מרכזי, שיצרו האדריכלים Reiulf Ramstad, מציעים נוף מפוצל ומוגבל של הנוף, הפעם ללא טשטוש הגבולות בין עולמות הפנים והחוץ.
תמונות נוף ישראליות
אצלנו בית בקיבוץ נתיב הל"ה הופנה על ידי האדריכל אלון כהן לכיוון עמק האלה הקסום והדרמטי. "המטרה הייתה לפתוח את הדלת הראשית ולהתרשם מיד מנוף העמק מול העיניים, כאשר חומרי החוץ מלווים את המבט מבפנים ויוצאים שוב החוצה לפטיו המשקיף לעמק". בדרך זו הבית עצמו משמש כחלק מההנאה מהנוף ועמידה בזווית מסוימת מאפשרת מבט שיוצר את הסיפור.
החלון שממסגר את הנוף היה הסיבה שבזכותה פנתה בעלת הבית ביישוב הקהילתי אירוס ליד נס ציונה למעצבת הפנים נטע לוינגר ברבי. היא ראתה Bay Window בבית אחר שעיצבה ואהבה את האופן שבו החלון ממסגר את החוץ ומתמזג איתו. לוינגר ברבי הרחיבה את מפתחי החלונות ככל הניתן כדי להכניס כמה שיותר אור וירוק מהטבע, והוסיפה ספסל ישיבה כפתרון תכנוני-עיצובי מול נוף המסלעה, כאילו הייתה זו תמונה שיוצרה במיוחד עבור הבית.
