חיפוש

"86% מהישראליות לא שינו את שגרת הבדיקות שלהן מאז ה-7 באוקטובר"

באוקטובר בכל שנה מצוין ברחבי העולם, חודש המודעות הבינלאומי לקידום המאבק בסרטן השד. בישראל 2024, מצוין חודש המודעות בצל המלחמה והלחימה. על המספרים שמשרטטים את תחלואת סרטן השד, על המלחמה בסרטן השד גם בעתות לחימה, על ההמלצות לגילוי מוקדם לאורך מעגל חיי האישה, על תוצאות סקר ומחקר חדש

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
תגובות:

קריאת זן זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ובהגשה נוחה לקריאה

לרכישת מינוי
Shutterstock
Shutterstock
Shutterstock
Shutterstock

באדיבות האגודה למלחמה בסרטן
תוכן שיווקי

סרטן השד הוא השכיח ביותר בקרב נשים בישראל. גילוי מוקדם חיוני להגברת שיעורי הריפוי עד 90% ויותר.

"אחד מגורמי הסיכון הוא היסטוריה משפחתית, ולכן חשוב מאוד שכל אישה שיש במשפחתה סרטן השד, תעדכן את הרופאה המטפלת על מנת שניתן יהיה להתאים עבורה את המעקב הרפואי הנדרש. במקביל נשים ממוצא אשכנזי בכל גיל צריכות לממש את זכותן לבצע בחינם בדיקת דם למוטציה בגן BRCA בקופת החולים. מי שתתגלה כנשאית נמצאת בסיכון מוגבר ועליה להיות במעקב תכוף יותר מגיל צעיר יותר. שכן סרטן השד אצל נשים אלו מתגלה לעיתים גם לפני גיל 40", מסביר משה בר-חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן.

גילוי מוקדם של סרטן השד מתבצע בין השאר באמצעות בדיקת ממוגרפיה. משרד הבריאות ממליץ לנשים מגיל 50 לבצע ממוגרפיה אחת לשנתיים. נשים מעל גיל 45 יכולות לפנות לרופא כדי לקבל מידע על היתרונות והחסרונות של הבדיקה בגיל זה ולשקול להתחיל לבצעה מוקדם יותר.

"הוכח שממוגרפיה מפחיתה את התמותה מסרטן השד בכ-25% הודות לאבחון מוקדם", מציינת פרופ' מיכל תניר אלוייס, מנהלת מערך השד והמחלקה לכירורגיית שד במרכז הרפואי הדסה, יו"ר החברה לכירורגיית שד באיגוד לכירורגיה וחברת ועדת העדכון בנושא סרטן השד באגודה למלחמה בסרטן.

ממשיכות להילחם גם בסרטן השד
על פי נתוני הסקר החדש, מרבית הנשים הישראליות (86%) לא שינו את שגרת הבדיקות שלהן מאז ה - 7 באוקטובר, כ-14% דחו או ביטלו בדיקות וכ-9% גם טרם ביצעו אותן מאז. הביטול והדחייה היו של בדיקה אצל כירורג (49%), בדיקת ממוגרפיה (33%) וגם בדיקת אולטרסאונד (30%).

בסקר החדש נשאלו המשתתפות גם לגבי אורח החיים המשפיע על הסיכון לחלות.

 כ-49% יודעות כי עישון מגביר את הסיכון לחלות בסרטן השד.

 כ-42% סבורות כי פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות ו-37% גם ציינו שאכילה מאוזנת עשויה להפחית את הסיכון.

 כ-30% יודעות כי קיים קשר בין עודף משקל ובין סרטן השד, ורק 20% יודעות כי שתיית אלכוהול מגבירה את הסיכון לחלות.

 כ-55% מהנשים מעידות כי הן מקפידות על אכילה מאוזנת ברוב השבוע, כ-40% מתאמנות מספר פעמים בשבוע, כ-23% ציינו שהן אוכלות כמה פעמים בשבוע אוכל המוגדר כ"ג'אנק פוד" או לא מזין.

 ה27% הגדירו את עצמן כבעלות עודף משקל, כעשירית ציינו שהן מעשנות, ומיעוט של כ-3% שותות אלכוהול מספר פעמים בשבוע.

 צ17% ציינו שבמשפחתן הקרובה (אם, אחות, בת) היה או יש סרטן השד. כאשר מתייחסים גם לקרבה רחוקה יותר של סבתא או דודה, כמעט חצי (47%) מהמשתתפות ציינו שהיה או שיש להן מקרה של סרטן שד במשפחה.

 כ-69% ציינו שהן עדכנו את הרופא שלהן לגבי מקרי סרטן שד במשפחה. בקרב הצעירות (25-34) שיעור זה נמוך בהרבה ומגיע ל-56%. לעומתן 85% מהנשים בגיל 54-45 אשר עדכנו את הרופא.

בנוסף עסק הסקר גם במודעות לבדיקה לאיתור מוטציה בגן BRCA. מדובר בבדיקת דם הניתנת בחינם במסגרת סל הבריאות לנשים ממוצא אשכנזי (גם חלקי).

 כ-1/5 מהנשים היהודיות (22%) ציינו שעשו את הבדיקה.

 מ1 מ-6 נשים בערך (16%) מתכננות להיבדק.

 שיעור גבוה יותר (25%) מהנשים המתכננות להיבדק הן צעירות יותר, בגיל 34-25.

 המניעים העיקריים לבדיקה הם מוצא אשכנזי, המלצה של רופא, והיסטוריה משפחתית - כשיש במשפחה אישה שחלתה.

ירקות מצליבים וסרטן השחלה
חוקרים מסין ביקשו לבדוק האם צריכת ירקות מצליבים יכולה להפחית את הסיכון לחלות בסרטן השחלה. משפחת הירקות המצליבים כוללת ברוקולי, כרובית, כרוב, בוק צ'וי ועוד, והם מכילים גלוקוזינולט, המייצר שני חומרים: איזותיאוציאנט ואינדול 3 קרבינול (I3C) - אשר נמצא כי צריכתם יכולה להפחית סיכון לחלות בסוגי סרטן שונים.

כדי לבדוק את השפעתם על הסיכון לחלות בסרטן השחלה, ביצעו החוקרים מטה אנאליזה - איסוף וניתוח נתונים ממגוון רחב של מחקרים שפורסמו עד אוקטובר 2013. 8 מהמחקרים, הכוללים 304,432 משתתפות, התאימו לצרכי המחקר, 3 מהם נערכו באמריקה הצפונית, 3 באירופה, 1 באסיה ו-1 באוסטרליה.

מתוצאות בדיקת המחקרים עולה כי צריכה של ירקות מצליבים עשויה להפחית את הסיכון לחלות בסרטן השחלה ב- 7% - 13%. ככל שצריכת הירקות המצליבים הייתה גבוהה יותר, כך הסיכון לחלות ירד: נשים שצרכו כמות גדולה של ירקות מצליבים היו בסיכון נמוך ב-10% מנשים שצרכו מעט ירקות מצליבים, לחלות בסרטן השחלה. לא היו נתונים חד משמעיים לגבי הכמויות המדויקות של הירקות המצליבים שנצרכו ב-2 קבוצות אלה. החוקרים מדגישים שכיום ידועים מספר מועט של גורמים המשפיעים על הסיכון לחלות בסרטן השחלה וגילוי של גורמים נוספים יכול לסייע במניעתה של המחלה.

המחקר פורסם בכתב העת Asia Pacific Journal of Clinical Nutrition תורגם והונגש לציבור על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן

מספרים ותחזיות
· עד סוף שנת 2024 יאובחנו בישראל כ-5,600 נשים חדשות עם סרטן השד, שהן כ- 467 חולות מדי חודש. הצפי לתמותה בשנת 2024 עומד על כ-1,000 נשים.

· על פי תחזית הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן של ארגון הבריאות העולמי, בשנת 2045 עתידיות להיות מאובחנות בישראל כ- 6,900 נשים עם סרטן השד וכ-1,990 נשים ככל הנראה ימותו מהמחלה.

· על פי נתוני משרד הבריאות סרטן השד אחראי לכ-1/3 ממקרי הסרטן החדשים בכל שנה בקרב נשים. בכל שנה, שיעורהגברים המאובחנים עם סרטן השד מהווה כ-1% מכלל האבחנות, רובם המכריע (91%) הם מעל גיל 50.

רקמה אנושית - מחקר חדש
מחקר ישראלי חדש שבוצע על רקמה אנושית של תאי סרטן השד, בקבוצת המחקר של ד"ר שחר אלון, מהפקולטה להנדסה של אוניברסיטת בר-אילן, במימון האגודה למלחמה בסרטן, מראה לראשונה שאפשר למדוד תגובה בין תאי חיסון ובין תאי סרטן מביופסיה של חולה. את מדידת השינויים בתאים החיסוניים ניתן לבצע על ביופסיה אחת בודדת לפני טיפול ואחריו באמצעות שיטת סריקה שפותחה על ידי קבוצת המחקר. המחקר שפורסם במאי 2024 בכתב העת המדעי הבינלאומי RNA הובל על ידי מיכל דנינו, בסיוע מטל גולדברג, ובהדרכת ד"ר אלון ופרופ' גונן זינגר, מהפקולטה להנדסה. החידוש במחקר הישראלי, הוא פיתוח המנגנון, אשר יאפשר טיפול מדויק ופרסונלי יותר מהקיים היום. המחקר בוצע על רקמה אנושית של תאי סרטן השד אך המנגנון שהתגלה יוכל לשמש בהתאמת טיפול ביולוגי בסוגי סרטן נוספים. תאים סרטניים יכולים להפעיל מניפולציות על תאים חיסוניים כשהם חומקים מתגובת מערכת החיסון. כימות השינויים המולקולריים שמתחוללים כאשר תא חיסוני נוגע בתא סרטני יכול להרחיב את הבנת המנגנונים שבבסיס התופעה.

הקשר בין בילוי פנאי בישיבה והסיכון לחלות בסרטן השחלה
במחקר ראשון מסוגו, ביקשו חוקרים מאגודת הסרטן האמריקאית, לבדוק את הקשר בין בילוי שעות פנאי רבות בישיבה, להתפתחות סרטן בכלל וסוגים ספציפיים של סרטן בפרט, בנשים ובגברים. המחקר התבסס על מסד נתונים של 77,462 נשים ו-69,260 גברים, מסקר מקיף במהלכו התגלה כי 12,236 מהנשים ו-18,555 מהגברים אובחנו כחולים בסוגים שונים של סרטן. המשתתפים נשאלו כמה שעות פנאי בממוצע בילו בישיבה בשנה החולפת, וכמה שעות פנאי בממוצע הקדישו מדי שבוע לפעילות גופנית ולפעילויות אחרות כמו גינון, עבודות בית, קניות ועוד. לאחר עיבוד נתונים נוספים ביניהם מדד מסת הגוף, פעילות ספורטיבית וגיל הנשאלים, עולה הבדל מובהק בין נשים לגברים: יושבנות יתר בשעות הפנאי - מעל שש שעות ישיבה ביום, לעומת פחות מ-3 שעות - העלתה ב-10% את הסיכון של נשים בלבד לחלות בכל סוגי הסרטן. העלייה המשמעותית ביותר נצפתה בסיכון של נשים לחלות בסרטן השחלה, סרטן שד חודרני ומיאלומה נפוצה: נשים שישבו בזמנן הפנוי, מדי יום, בממוצע שש שעות או יותר, היו בסיכון גבוה ב-43% לחלות בסרטן השחלה, ב-10% לחלות בסרטן שד חודרני וב-65% יותר סיכון לחלות במיאלומה נפוצה, לעומת נשים שישבו מדי יום בממוצע פחות משלוש שעות. אצל גברים לא נמצא קשר מובהק בין מספר שעות הפנאי שבילו בישיבה ביום לבין הסיכון לחלות בסרטן מסוגים שונים. החוקרים מעלים השערה שאחד הגורמים לקשר בין אורח חיים יושבני לעליה בסיכון לחלות בסרטן יכול להיות מוסבר בכך שהקדשת שעות פנאי רבות לישיבה עלולה לבוא על חשבון עיסוק בפעילות גופנית ופיזית וכך להאט את הפעילות המטבולית ולגרום להשמנת יתר ולסוכרת מסוג 2, המעלים את הסיכון לחלות בסוגים שונים של סרטן. ממצאי המחקר תומכים בהנחיות הממליצות להמעיט, ככל הניתן, בישיבה ולהקפיד על פעילות גופנית סדירה, על מנת להפחית את הסיכון לחלות בסרטן. החוקרים מדגישים כי יש לערוך מחקרים נוספים בנושא כדי להבין את ההבדל בין נשים וגברים בהקשר זה.

אבחון מוקדם של סרטן השד בהתאמה לגיל ולהיסטוריה המשפחתית
•בכל גיל - אם יש מקרים של סרטן שד במשפחה, חשוב לעדכן את הרופא/ה, כדי להמשיך בירור או להתאים את המעקב הרפואי הנדרש לנשים עם היסטוריה משפחתית.

•בכל גיל – להכיר את השדיים. אם מתגלה שינוי כלשהו, כגון התקשות, גוש, הפרשה מהפטמה או ציור ורידים מוגבר, יש לפנות לרופא לבירור. ניתן לבצע בדיקת שד פעם בשנה על ידי רופא המומחה בבדיקת שד (אך בדיקת שד ידנית לא הוכחה כאמצעי המפחית את התמותה מסרטן השד).

•בכל גיל - לנשים ממוצא אשכנזי מלא או חלקי, מומלץ לבצע בדיקה לנשאות גנטית של מוטציות בגן BRCA 1,2 גם ללא סיפור משפחתי, וללא צורך בייעוץ גנטי מקדים.

•מגיל 45 עד 49 - נשים יכולות לפנות לרופא/ה ולהתייעץ בנוגע לביצוע בדיקת ממוגרפיה כבר מגיל זה.

•מגיל 50 עד 74 - יש לבצע אחת לשנתיים בדיקת ממוגרפיה. הבדיקה כלולה בסל הבריאות. ממוגרפיה היא בדיקת הדמיה הנחשבת כיום לשיטה הטובה ביותר לזיהוי גידול סרטני בשד בשלב מוקדם, לפני שניתן לזהות אותו במישוש.

•המלצות לנשים הנמצאות בסיכון גבוה - לאישה שקרובת משפחה שלה בדרגה ראשונה (אם, בת, אחות) חלתה בסרטן השד, מומלצת בדיקת ממוגרפיה מגיל 40, אחת לשנה, או מוקדם יותר, בהתאם להמלצות הרופא. לנשאית מוטציות בגנים BRCA1/2 ולנשים בקבוצות סיכון נוספות, מומלץ לבצע בדיקת MRI של השד אחת לשנה, בהתאם להמלצות משרד הבריאות. הבדיקה מומלצת גם לנשים שהוגדרו כבעלות סיכון של יותר מ-20% לחלות בסרטן השד במשך חייהן. אישה שעברה טיפולי קרינה בבית החזה (בדרך כלל כטיפול במחלת לימפומה מסוג הודג'קין), בעיקר לפני גיל הפריון, נמצאת בסיכון מוגבר לחלות בסרטן השד, ומומלץ כי תבצע מעקב רפואי לגילוי מוקדם בהתאם להמלצות הרופא.

הסקר החדש נערך ביוזמת ובמימון האגודה למלחמה בסרטן, הודות לתרומות הציבור באמצעות Ipsos מחקרי שוק, במדגם ארצי מייצג של אוכלוסיית הנשים בישראל בקרב 507 נשים בגילאי 25 ומעלה.

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    .

    הבריון הוא לא הסיפור, אלא המנהיג שתחתיו אנשים כאלה הם גיבורי תרבות

    יוענה גונן | ביקורת טלוויזיה
    מייק האקבי, בשנה שעברה בירושלים

    הריאיון עם שגריר ארה"ב גרם נזק לכל הצדדים

    בן סמואלס
    ״אלה מקיי״ (Ella McCay) סדרה

    הסרט נקטל ונכשל בקופות. למרות הפיאסקו, דווקא נחמד לצפות בו

    אורון שמיר | המלצת צפייה
    שפטל כשייצג את המאפיונר מאיר לנסקי. מצביעי הקואליציה נהפכו בפיו לקורבנות טרבלינקה ואושוויץ

    לוין בחר בליצן חסר מצפון שמפיץ זרמי ביוב. זה עומק התהום שלתוכה נפלנו

    זהבה גלאון | דעה
    נתלי רשבסקי. "היו תפקידים שצילקו אותי ופגעו בי"

    "הייתי השחקנית הראשית, לא הרגשתי שיש לי מקום להגיד לא"

    רונן טל
    2. לא שקט הצגה

    "הנושא הזה מאוד לא מדובר. כאילו אנחנו הגברים הכי קול, אנחנו תמיד בסדר"