כ- 5,500 נשים, מאובחנות מדי שנה כחולות בסרטן השד בישראל, המחלה הממארת השכיחה ביותר בישראל ובעולם המערבי בכלל. ולמרות זאת, מסתמן כי מספר הנשים שמחלימות מהמחלה עולה בהתמדה בזכות הגילוי המוקדם ושיפור דרכי הטיפול.
אמנם האבחנה של סרטן שד גרורתי היא אבחנה משנה חיים, אך בתוך כך ניהולה של המחלה, כמעין מחלה כרונית, יכולה להפוך לחלק בלתי נפרד משגרת היומיום. רבות מהמטופלות, בתהליך התמודדות שייחודי לכל אחת, מצליחות לחיות במשך שנים רבות תוך שמירה על איכות חיים, הודות לטיפולים מתקדמים, אומרת פרופ' רינת ירושלמי-משאלי, מנהלת היחידה לאונקולוגיה של השד במרכז דוידוף לטיפול ולמחקר מחלות הסרטן בבית החולים בילינסון ומנהלת המעבדה לחקר סרטן השד, במכון פלסנשטיין המסונף לאוניברסיטת תל אביב.
לדברי פרופ' ירושלמי-משאלי, יש הרבה מן המשותף למטופלות המאובחנות עם סרטן שד גרורתי, אבל כל מקרה הוא שונה בתלות במאפייני המחלה וכמובן גם הרקע התרבותי והמשפחתי של האישה. כמעט כל הנשים מציינות שהמחלה הגיעה ברגע לא מתאים.
"אני משיבה להן שמועד האבחנה אף פעם לא מתאים. האבחנה תמיד מופיעה לפני נסיעה לטיול בר מצווה, לפני חתונה של הבן, מיד אחרי קבלת קידום בעבודה וכו' זה כמו קריאה למילואים- פשוט אף פעם לא מתאים. ולמרות הבשורה הזו, חייבים לזכור שהמלחמה בסרטן השד עברה כברת דרך וציינה הישגים משמעותיים, עם ההתקדמות הרפואית שהובילה לארסנל גדול יותר של תרופות וטיפולים הניתנים בהתאם לגישת רפואה מותאמת אישית. כיום ניתן להציע פתרונות מדויקים ומותאמים לכל מטופלת, לטובת צמצום ממדי המחלה ומניעת המשך התפשטותה, דבר שמוביל לשיפור משמעותי בסיכויי ההישרדות של כל אחת".
דה-אסקלציה לדיוק הטיפולולשיפור איכות חיים
סרטן השד, מתחיל ברקמת השד, והוא אחד מסוגי הסרטן הנפוצים ביותר בקרב נשים. בתהליך שמתרחש בשל פגיעה ב-DNA, מתחילים התאים בשד להתחלק בצורה בלתי מבוקרת, דבר שמוביל, בסופו של דבר, לגידול ממאיר. עם זאת, גילוי מוקדם, שמלווה בתוכנית טיפולים מותאמת, יכול להעלות את סיכויי ההחלמה.
"מרבית הנשים, כ-97% מהמטופלות שמגיעות לאונקולוג בפעם הראשונה מגיעות כאשר ניתן להציע להן תוכנית שתוביל לריפוי מלא. הגילוי המוקדם הינו תולדה של תוכנית סקר יעילה ועיקשת שמופעלת במדינה. במרבית המקרים יקבלו אותן מטופלות טיפול מניעתי, בהתאם לגילן, לשלב המחלה, לסוג המחלה ולהיסטוריה הרפואית שלהן", מציינת פרופ' ירושלמי- משאלי.
הגרורות נוצרות כאשר תאי הסרטן ניתקים מהגידול הראשוני ומתפשטים לאזורים אחרים בגוף, דרך מערכת הדם והלימפה. "כבר בשלבי גילוי מוקדמים עלולים להימצא תאים בזרם הדם ואפילו במח העצם, ולכן, הטיפולים המניעתיים מכוונים גם לאותם תאים", מסבירה פרופ' ירושלמי-משאלי.
בכ-70% מהמקרים של נשים החולות בסרטן השד, מבטאים תאי הגידול קולטנים להורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון. קולטנים אלה מהווים מעין כפתור הפעלה לצמיחה ושגשוג של תאי הסרטן. ידיעה זו הובילה למחקר ולפיתוח "מניפולציות אנדוקריניות". טיפולים אלה מכוונים לעיכוב או לחסימה של השפעת ההורמונים על הגידול, ועשויים לשפר משמעותית את סיכויי ההחלמה, תוך צמצום ממדי המחלה ומניעת המשך התפתחותה.
הטיפול המונע מוצע כמעט לכולן, ללא יוצא מן הכלל?
"אין ספק שבעתיד נוכל להיות עוד יותר מדויקים והחלטיים באשר למי יש תאים מחוץ לשד שיכולים להתפתח לגרורות, ובכך להקל על חלק מהמטופלות ולאפשר להן לוותר על טיפול מניעתי. בעגה המקצועית התהליך נקרא דה-אסקלציה, שמהווה סוגיה מעוררת עניין רב בשנים האחרונות. המטרה הינה להפחית את עוצמת ומשך הטיפולים עבור מטופלות, וכן את הנזקים ארוכי הטווח והעלויות הגבוהות - תוך שמירה על אפקטיביות הטיפול בסרטן והפחתת תופעות הלוואי. בבחינת, הפחתת 'עוצמת הירי'. כיום, לצערי, למרות החתירה לטיפול בהתאמה אישית, אין מספיק מידע שיכול לפטור נשים לחלוטין מטיפול מניעתי, אך ישנן הקלות בסוגי הטיפולים המוצעים".
כיצד מבשרים למטופלת שחלתה בסרטן השד, מהי הדינמיקה בשיחה?
"כפי שציינתי, הדבר הראשון שמטריד את כלל המטופלות, למה חלתה? האם היה אפשר לגלות זאת קודם? ומה עליי לעשות כדי להבריא? הדרך שלי להנגיש את המידע העצום כבר בפגישה הראשונית היא דווקא לשאול אותן מה הן יודעות ומבינות על המחלה. שאלה כזו מאפשרת לי להתחבר לעולם המושגים של כל אישה, לידע שלה ולחששותיה. אני משתדלת לא לגדוש את השיחה במונחים מקצועיים ובטח לא מתיימרת ללמד אישה, בשיחה קצרה, את כל מה שאני יודעת על סרטן השד. האינטראקציה בינינו מובלת בעיקר על ידי מה שמטריד אותה. נקודת המוצא שלי, שהשאלות שהיא שואלת הן בהתאם לתשובות שהיא יכולה להכיל בנקודת הזמן הנוכחית".
מהן התמורות המשמעותיות בסרטן השד?
"הטיפול בסרטן השד עבר שינוי משמעותי בשנים האחרונות, וכאמור, מרבית הנשים עם מחלה מוקדמת תקבלנה תוכנית טיפול המשלבת טיפולים מניעתיים שמטרתה למנוע חזרה מקומית והתפתחות גרורות מרוחקות. הטיפול מתחלק ל-2 סוגים עיקריים: טיפול מקומי שכולל ניתוח וקרינה, וטיפול סיסטמי, הכולל תרופות אנטי-הורמונליות, כימותרפיה, טיפולים ביולוגיים, ואימונותרפיה. על פי רוב לא יוצע לאישה טיפול מקומי אם מחלתה התפזרה מעבר לשד ולניקוז הלימפטי. במקרים של גרורות, הטיפול מתמקד בצמצום מסת המחלה, שיפור תפקוד הגוף והפחתת הכאבים והתסמינים".
מהם הטיפולים החדשים והמתקדמים שזמינים כיום במחלה גרורתית?
"סרטן שד גרורתי, הוא כבר לא מה שהיה פעם. לשמחתנו, בכל תת סוג מסוגי הסרטן יש חידושים. כאמור תת הסוג השכיח ביותר הוא זה המבטא קולטנים להורמונים ושם התרופה השכיחה ביותר שייכת לקבוצת מעכבי DK4/6. מדובר בטיפול ביולוגי שמעצים את הפגיעה בחלוקת התא הסרטני.
טיפול ביולוגי זה ניתן ביחד עם שלד טיפולי אנדוקריני. מחקרים הוכיחו שהשילוב של מעכבי CDK4/6 עם טיפולים הורמונליים יעיל בהארכת תוחלת החיים של המטופלות, תוך דחיית הצורך בטיפולי כימותרפיה ומזעור תופעות הלוואי, בהשוואה לטיפולים אחרים.מעבר למעכבי CDK4/6 יש טיפולים ביולוגים נוספים שגם הם ניתנים יחד עם הטיפולים האנדוקריניים. ייחודה של קבוצת הטיפולים הזו, היא בטיפולים במתן הפומי, כלומר דרך הפה והמטופלת לא צריכה להגיע לבית החולים להזלפה של חומר דרך הוריד. טיפולים אלה לא רק משפרים את הפעילות האנטי-סרטנית, אלא גם מאריכים את משך השפעתם. חשוב להבין שבדומה לאנטיביוטיקה שאי אפשר לצרוך למשך זמן ממושך, בשל התפתחות עמידות של החיידקים לטיפול כך גם תאי הסרטן יפתחו עמידות לכל טיפול, וכעבור זמן מה יש צורך לשנות את סוג הטיפול ככל שהגידול יתפתח ויתחזק. תרופות ממשפחת מעכבי CDK4/6 מצליחות לעכב את התקדמות המחלה ולהאריך את משך הזמן עד שהיא מתקדמת. הטיפולים האלה מובילים להארכת חיים, עניין חשוב ומשמעותי ביותר. מדובר בהארכת תוחלת החיים, פי 3 בהשוואה לשנים עברו, והצפי הוא שארסנל התרופות החדשות יביא להארכת חיים ארוכה אף מזו שכבר ראינו".
האם אפשר לחזור לשגרה, גם במחלה גרורתית?
"קשה לתייג סרטן שד גרורתי כמחלה כרונית, כיוון שמחלה גרורתית בהכרח מקצרת את אורך החיים, אך התרופות החדשות בהחלט משפרות משמעותית את תוחלת החיים, ומאפשרות לנשים רבות לנהל אורח חיים מלא לצד המחלה. ניהול מוצלח של המחלה מעניק תקווה חדשה מבחינה רפואית, ומשפר את איכות החיים של המטופלות באופן ניכר. אחת ההקלות המשמעותיות שמציעים הטיפולים המודרניים היא האפשרות לנטילה פומית של תרופות, דבר שמפחית את הצורך להגיע פיזית למחלקה לאשפוז יום ומונע בזבוז זמן, כמו עמידה בפקקים והמתנה בתורים.השיפור באיכות החיים אינו מתבטא רק בהפחתת העומס הפיזי, אלא גם בניהול מיטבי של תהליך הטיפול. סביב כל מטופלת פועלת מערכת טיפולית שלמה שכוללת את הרופא המטפל, אחות מתאמת ומערך פסיכו-אונקולוגי. מערך זה, הכולל עובדות סוציאליות, פסיכולוגים ופסיכיאטרים, תומך מהשלב הראשון בהתמודדות עם המחלה ומסייע בין היתר גם במיצוי זכויות המטופלות. נוסף לכך, פועל גם מערך פליאטיבי, שמטרתו הוא שיפור איכות החיים, טיפול בכאבים ובתופעות לוואי נוספות. כך מתאפשרת תמיכה רפואית מקיפה, תוך התמקדות באיכות חייהן של המטופלות לאורך כל תהליך ההתמודדות עם המחלה".
כיצד הטכנולוגיות החדשות יכולות להירתם לטיפול במחלה גרורתית?
"כבר היום מוביל בית החולים בילינסון תהליך חדשני של שילוב בינה מלאכותית (AI) בתמיכה ובטיפול בנשים המתמודדות עם סרטן שד. לאור העלייה במספר הנשים החולות ביחס לגידול באוכלוסייה, ובצל המחסור בכוח אדם רפואי, שילוב טכנולוגיות AI נתפס כצעד מבורך. מטרת הפרויקט היא לתמוך בניהול המחלה והטיפול בה, ולא להחליף את הרופא או האחות, אלא לפעול לצדם. הניסוי הראשוני שמתקיים בבילינסון נועד להעניק למטופלות זמינות רפואית בלתי מוגבלת, בכל שעה משעות היממה. המטופלות שישתתפו בניסוי תוכלנה לפנות לדמות וירטואלית נשית, שהוטמעו בה מגוון תכנים שקשורים לטיפול, כגון זיהוי סימפטומים ותופעות לוואי. מערכת ה-AI הזו תאפשר למטופלות לקבל מידע וסיוע רפואי מידי, ולהקל על העומס במערכת הבריאות. מדובר במשאב מתקדם שמעניק גישה לסיוע רפואי בלתי מוגבל ומדמה תמיכה אנושית בצורה מרשימה".
בחסות נוברטיס ללא מעורבות בתכנים
