סרטן שד הוא הגידול הממאיר השכיח ביותר בקרב נשים. המספרים מדברים בעד עצמם, כאשר מדי שנה מאובחנות בישראל כ- 5,500 נשים עם המחלה. רוב מקרי התחלואה של סרטן השד מתגלים כבר בשלב מוקדם, עוד בטרם נשלחו גרורות לאיברים נוספים. אחת הסיבות המרכזיות לכך הינה פועל יוצא של מודעות גבוהה בציבור לגילוי מוקדם, יחד עם שיעורים גבוהים של ביצוע בדיקות סקר. אבחון מוקדם משפר את סיכויי הריפוי שעומדים על יותר מ-90%.
"בעולם המערבי מדובר על סיכון של 1 ל-8 נשים שתחלה במהלך החיים בסרטן השד. לשמחתנו, בזכות תכנית הסקר המצוינת שקיימת במדינת ישראל, כ- 97% מהנשים מאובחנות בסרטן שד בשלב מוקדם כזה או אחר, בעוד רק 3% הנותרים אלה נשים המאובחנות עם סרטן שד גרורתי", מציינת פרופ' רינת ירושלמי-משאלי, מנהלת היחידה לאונקולוגיה של השד במרכז דוידוף לטיפול ולמחקר מחלות הסרטן ומנהלת המעבדה לחקר סרטן השד בבית החולים בילינסון.
"סרטן השד אינו מחלה אחת, והטיפול בו משתנה על-פי תת סוג המחלה של המטופלת. המאפיינים הביולוגיים של כל גידול הם שונים ודורשים מהצוותים הרפואיים הבנה מעמיקה של הפרופיל הביולוגי והגנומי אצל כל מטופלת – משתנים שביכולתם לסייע בהתאמת טיפול מדויק ואפקטיבי", מדגישה פרופ' ירושלמי-משאלי.
מהם תתי סוגי המחלה?
"נהוג לחלק את סרטן השד ל-3 קבוצות עיקריות: גידול עם קולטנים להורמונים אסטרוגן (ER) ופרוגסטרון (PR). ההורמונים נקשרים לתאים וקישור זה גורם לשגשוג הגידול ומביא להתפשטות התאים הסרטניים. הטיפול בגידול זה מתרכז במה שמכונה 'מניפולציות הורמונליות', שנועדו להפחית את הרמות/הפעילות של הורמונים אלה בגוף. הקבוצה השנייה כוללת גידולים בהם קיים ביטוי מוגבר של חלבון HER2. ביטוי היתר מהווה גורם משפעל (driver) לצמיחה של תת סוג זה. בעבר מחלה זו נחשבה לקטלנית, אולם מאז המצאת הנוגדנים, מכווני מסלול ה-HER2, ניתן לתת מענה טיפולי אפקטיבי גם למחלה מתת סוג זה".
"למרבה הצער הנוגדנים המודרניים אינם עומדים בפני עצמם ודורשים גם שלד של טיפול כימי מסורתי. הקבוצה השלישית מכונה 'טריפל נגטיב', כלומר גידול ללא ביטוי לקולטנים להורמונים או ל-HER2, מה שהופך את הטיפול במחלה זו להרבה יותר מאתגר. גם כאן הטיפול הכימי המוכר מתוגבר בתרופה מודרנית הפעם ממשפחת האימונותרפיה. במקרים של נשאות גנטית למוטציה בגן BRCA ניתן במקרים מסוימים להוסיף טיפול פומי ייחודי למטופלות אלה".
עד לפני מספר שנים היה מקובל להתייחס לרמות הביטוי של HER2 כשלילי או חיובי. פרדיגמה זו השתנתה הודות למחקרים חדשים שמצאו שרמת ה-HER2 אינה בינארית, ויש משמעות קלינית למקרים בהם יש רמת חיוביות נמוכה (המכונה HER2 low).
הטיפולים החדשים: "כמו חץמונחה מטרה"
פרופ' ירושלמי-משאלי מסבירה, כי ישנן נשים שמחלתן גרורתית ולכן הטיפול בהן נועד לשפר את משך ההישרדות מאחר וכבר בעת האבחנה נמצאו אצלן גרורות או שאלו התפתחו כתוצאה מהישנות המחלה למרות הטיפול המונע. לדבריה, באופן משמח, רק חלק קטן מהנשים תצטרכנה להתמודד עם מחלה גרורתית.
לשאלה מהן ההנחיות לבדיקת סקר ראשונית לאבחון סרטן שד, משיבה פרופ' ירושלמי-משאלי: "ההמלצה של משרד הבריאות היא לנשים החל מגיל 50 לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים". זו המלצה גורפת. כל אישה צריכה לעשות הערכת סיכון עם הרופא המטפל וכך לקבוע את גיל התחלת ביצוע בדיקות הדמיות השד.
מהם הטיפולים החדשים המוצעים למאובחנות בסרטן שד?
"בשנים האחרונות פותחה קבוצת טיפולים מסוג 'נוגדן מוצמד לכימותרפיה' (ADC). מדובר בתרופות בעלות מנגנון פעולה ייחודי ומתוחכם, התצמיד פועל באופן דומה ל-'חץ מונחה מטרה'. התרופה מורכבת מנוגדן שנושא על עצמו את החומר הכימי הפעיל שמשתחרר באופן ממוקד בתאי הגידול ולעיתים זולג לסביבה השכנה. בכך, ריכוז גדול של התרופה מגיע לגידול הסרטני עם פגיעה מופחתת בתאים הבריאים. מנגנון זה מאפשר טיפול אפקטיבי ופרופיל תופעות לוואי סביל. ניתן למצא שימוש בתרופות אלה בטיפול בסרטן שד גרורתי בכל תתי הסוגים. בסרטן שד הורמונלי, פותחה קבוצת טיפול המכונה 'מעכבי CDK4/6'. מדובר בקבוצת תרופות ביולוגיות הניתנות יחד עם הטיפול ההורמונלי שמצליחות לשפר את היעילות שלו. הטיפול ניתן גם במחלה גרורתית אך גם בשלבים ראשוניים יותר למנוע התפתחות מחלה כזו. כפי שהוזכר לעיל החידוש המשמעותי ביותר בתחום המחלה מסוג טריפל נגטיב הוא הכנסת תכשירים שמגייסים את מערכת החיסון להילחם במחלה ביחד עם הטיפול הכימי המוכר. מסבירה פרופ' ירושלמי-משאלי.
האם הטיפולים האלה פורצי דרך עבור סרטן שד גרורתי?
"חד משמעית כן. התרופות החדשות מובילות לשימוש הולך ופוחת בכימותרפיה, יחד עם מקבץ גדול מאוד של טיפולים ביולוגיים שמצליחים לחסום את מסלולי השגשוג של הגידולים הללו. השימוש האפקטיבי במערך הטיפולי המתואר הוביל לשילוש שרידות הנשים עם סרטן שד גרורתי, ועוד היד נטויה".
לאן מועדות פניו של המאבק בסרטן השד בעתיד?
"ההתקדמות נעשית בשני מסלולים. האחד מציאת תרופות חדשות שיש ביכולתן לעצור את התקדמות המחלה, ולהביא במקרים רבים לנסיגתה ולהארכת חיים משמעותית, ואף ריפוי מלא. השני, דיוק רב יותר לגבי הטיפול המתאים במטרה לפטור את החולות מטיפול רעיל מבלי לפגוע בסיכויי הבראתן או הארכת חייהן".
בשיתוף אסטרהזניקה
