המערך לבריאות השד במרכז הרפואי בני ציון שבחיפה מתמודד בימים אלה לא רק עם מטופלות וניתוחים אלא גם עם אזעקות וטילים. למרות מטחי הרקטות הפוקדים את האזור ממשיכים להעניק במקום מענה רפואי מקיף למטופלות המגיעות מחיפה ומרחבי הצפון, כמו גם למפונות מיישובי גבול הלבנון. לרשות כלל המטופלות עומד מערך שמעניק מענה משלב האבחון ועד שלב השיקום והמעקב. כל זאת הודות לשיתוף פעולה בין מחלקות בית החולים, דוגמת הכירורגיה הפלסטית, המכון האונקולוגי, המכון הפתולוגי, המכון לרפואה גרעינית והמכון הגנטי, וקשר הדוק עם רופאי הקהילה.
"ביחידה לכירורגיית שד שלוש רופאות, כך שלא פעם נשים מרגישות יותר בנוח במהלך ההתמודדות, הן בפן הפיזי והן בפן הרגשי", מעידה ד"ר אסיה ברודסקי, מנהלת היחידה לכירורגית שד בבני ציון. "היחידה זמינה עבור הנשים ומעניקה שירות ב-4 שפות (עברית, אנגלית, רוסית וערבית), כך שאנו מבינות גם לליבן של המטופלות וגם לשפתן".
כל השד תחת קורת גג אחת
המערך לבריאות השד כולל את היחידה לכירורגיית שד ואת המכון לדימות השד כשכלל הצוותים עובדים בשיתוף פעולה הדוק באמצעות אחות מתאמת שד. אחות זו מקבלת את המטופלת עם כניסתה למערך ומלווה אותה לאורך כל הדרך עד לסיום הטיפול וביצוע המעקב. צוות המערך מאמין בטיפול כולל הוליסטי תוך דגש על קבלת החלטות מושכלות לאחר דיון בצוות רב-מקצועי הכולל אונקולוגים, כירורגים ורדיולוגים בשיתוף עם רצון המטופלת והבנתה בכל שלב של הבירור והטיפול.
בנוסף, פועלת במערך השד מרפאה ייחודית, מרפאה אונקו גריאטרית, הנותנת מענה לנשים מבוגרות עם סרטן שד, אשר בדרך כלל סובלות ממחלות רקע הדורשות בדיקות מקדימות שונות. "במרפאה ישנן מטופלות החל מגיל 75 כשהאישה המבוגרת ביותר המטופלת כיום אצלנו היא בת 96", מספרת ד"ר ברודסקי. "במרפאה פועלת עובדת סוציאלית המלווה את המטופלות ומבררת לאיזה מסגרת כל מטופלת מופנית לאחר הניתוח כדי לדאוג שיהיה טיפול תומך בנוסף לטיפול הרפואי".
ישנן יחידות נישתיות מולן אתם עובדים במסגרת מרפאת המבוגרות?
"המרפאה האונקו גריאטרית פועלת בשיתוף הדוק עם היחידה למחלות ריאה, מכון הלב ומחלקת הרדמה, כיוון שלחלק מהנשים יש במקביל מחלות רקע. כדי שהחולה תעבור ניתוח היא צריכה להיות במצב הטוב ביותר תוך שיפור תפקודה הבריאותי לקראת הניתוח".
מה מאפיין את חולות הסרטן המבוגרות המגיעות אליכם?
"לצערי רוב החולות במרפאת המבוגרות מגיעות בשלבים היותר מתקדמים של המחלה, זאת כיוון שבדיקות הסקר מתחילות בגיל 50 ומסתיימות בגיל 75. נשים שחלו בגיל מבוגר יותר, אינן יודעות זאת עד שהגידול נהיה מפושט".
במערך לבריאות השד בבני ציון מעוניינים להפחית למינימום את סבלן של המטופלות ולכן כל אישה שעוברת במקום ניתוח שד, עוברת הרדמה אזורית בנוסף להרדמה הכללית, שילוב שהוכח כמפחית כאב אחרי ניתוח בצורה דרמטית. "כשמדובר בחולות מבוגרות עם מחלות רקע ואי אפשר לבצע הרדמה כללית אנו מבצעים הרדמה אזורית במשולב עם הרדמה מקומית, שילוב שגם הוא מפחית את הכאב לאחר הניתוח", מדגישה ד"ר ברודסקי.
מבט לקהילה
כבית חולים המקבל נשים רבות מהפריפריה הצפונית מודעת ד"ר ברודסקי למענה החסר של כירורגיות שד באזור, וכפועל יוצא מכך היא העבירה לאחרונה קורס הדרכה לרופאות משפחה של מכבי בצפון. "במסגרת הקורס, הרופאות הגיעו למספר מפגשים והתנסויות במרפאה, ועכשיו הן נותנות מענה ראשוני בקהילה. הן יודעות לבדוק שד בצורה נכונה ולפענח תשובות של דימות. בנוסף, אנו זמינים עבורן בכל התלבטות והשלמת בירור על ידי ביופסיה וניתוח".
הפן האסתטי
אחת היחידות עמן עובדים במערך בצורה התכופה ביותר, היא היחידה לכירורגיה פלסטית שרופאיה מבצעים את הניתוחים הפלסטיים לאחר שלב הניתוח הכירורגי להסרת הגידול.
"במהלך הניתוח, כבר בשלב הכריתה הכירורגית, אנחנו מעורבים כדי לתכנן ולסמן את החתך שיבוצע. קיים שיח פורה מאוד בינינו לבין כירורגיות השד ושיח זה מהווה את הבסיס לחוזק ולעוצמה שלנו בבני ציון", מספרת ד"ר ראניה אלח'טיב פאהום, מנהלת היחידה לכירורגיה פלסטית.
"לאחר הסרת הגידול על ידי כירורגית השד אנו מבצעים את ניתוח השחזור שלאחריו מבוצע מעקב צמוד אחר המטופלת, לרבות תיקונים או התאמות סימטריות במהלך השנה שלאחר הניתוח. לאורך התהליך המטופלות מקבלות מעטפת שלמה תוך מענה מידי לכל בעיה רפואית הנובעת מהניתוח", מדגישה ד"ר אלח'טיב- פאהום.
במה שונה המעורבות של הכירורגיה הפלסטית בתחום סרטן השד, כיום לעומת העבר?
"הקונספט של שחזור מידי נחשב למהפך של השנים האחרונות. בעבר היה מקובל (בחלק לא מבוטל של המקרים) לעשות כריתה ולהשלים את הטיפולים האונקולוגיים ורק אחר כך להתעסק עם השחזור, אם בכלל. היום לעומת זאת, השחזור מוצע לכלל המטופלות טרום הניתוח ורובן המוחלט מבקשות לעשות אותו. כמו כן, שיתוף הפעולה המתהדק בין המחלקות הרלוונטיות, בעיקר בין הפלסטיקה לכירורגיית שד משפר את התוצאות הרפואיות. בהווה מתקיימת פעילות צמודה והבנה שרק עבודה הוליסטית תביא לתוצאות הטובות ביותר, אסתטיות ובריאותיות (ואכן התמותה מסרטן השד במגמת ירידה חדה).
מבחינת שיטות, כיום נהוג לשים את המשתל מעל לשריר ולא מתחתיו כפי שהיה נהוג בעבר, כך שיש פחות נזק אנטומי. עם זאת, זה תלוי מקרה כי לעיתים העור מאוד דק ולא ניתן לעשות זאת".
במערך לבריאות השד מתאימים טיפול מאוד אישי לכל מטופלת מבחינת גילה, מצבה הבריאותי והרגשי, מחלות הרקע מהן היא סובלת ועוד. כל הפרמטרים האלה נלקחים בחשבון טרם ההחלטה על נקיטת הגישה הטיפולית. למעשה בבני ציון שמים כיום דגש מעמיק לא רק על הפן הבריאותי, חשוב ככל שיהיה, אלא גם על הפן האסתטי של השדיים לאחר הניתוח.
"בשיחות שלי עם המטופלות אני אומרת להן שאולי המחלה פתחה עבורן צוהר לשדרוג המראה האסתטי של השדיים עם הגדלה או הרמה", מספרת ד"ר אלח'טיב- פאהום: "אמנם אי אפשר להבטיח זאת ב-100%, שכן תחילה יש לדאוג לבריאות המטופלת. ובכל זאת, ככירורגים פלסטיים, המטרה שלנו היא להפוך את הלימון ללימונדה. כלומר לא רק ביצוע ניתוח לבריאות, לריפוי ולהישרדות, אלא גם הליך רפואי שישפר את איכות חייהן של הנשים המטופלות שנים ארוכות לאחר מכן", מסכמת ד"ר אלח'טיב- פאהום.
בשיתוף בני ציון
