סרטן שלפוחית השתן הוא אחד מסוגי הסרטן השכיחים ביותר, בפער מגדרי ברור: בעוד שבקרב גברים הוא מדורג במקום הרביעי בשכיחותו בישראל, בקרב נשים הוא נפוץ פחות ותופס את המקום השמיני. למרות שכיחותו הגבוהה, במשך שנים רבות הוא נותר בצל מבחינת ההתפתחות המחקרית והטיפולית. במשך כשלושה עשורים, הסטנדרט הטיפולי נשען כמעט בלעדית על כימותרפיה וניתוחים רדיקליים, ללא בשורות משמעותיות לחולים שאובחנו בשלבים מתקדמים. עבור רבים, האבחנה הייתה כרוכה בחשש כבד מפני פגיעה קשה באיכות החיים ומפני סיכויי החלמה מוגבלים.
בשנים האחרונות חל שינוי דרמטי בנוף הטיפולי. "אנחנו נמצאים בעידן של מהפכה", אומרת ד"ר מיכל צרפתי, מנהלת היחידה לגידולי מערכת השתן והמין במרכז הרפואי שיבא. "אחרי שנים ארוכות של קיפאון, נכנסו לזירה שחקנים חדשים בדמות תרופות ביולוגיות ואימונותרפיות מתקדמות, שמשנות את מפת הטיפול מן היסוד ומעניקות תקווה לחולים שבעבר עמדו בפני שוקת שבורה".
גורם הסיכון מספר 1: עישון
סרטן שלפוחית השתן קשור בקשר הדוק ומובהק לאורח חיים, ובראש ובראשונה – לעישון. לדברי ד"ר צרפתי, הציבור הרחב נוטה לקשר עישון בעיקר לסרטן ריאות, אך הקשר לשלפוחית השתן חזק לא פחות. "אנשים לא תמיד מבינים את המנגנון. החומרים המסרטנים שנמצאים בטבק נספגים בזרם הדם. הגוף מנסה להיפטר מהם דרך הכליות, שמסננות את הדם ומפרישות את הרעלים לתוך השתן. השתן הזה, שמכיל ריכוז גבוה של רעלים, נאגר בשלפוחית השתן במשך שעות ארוכות עד להתרוקנות, וכך נוצר מגע ישיר וממושך בין החומרים המסרטנים לבין דופן השלפוחית, מה שגורם לאורך זמן לשינויים ממאירים בתאים".
לצד העישון, קיימים גורמי סיכון נוספים כמו חשיפה תעסוקתית לחומרים כימיים מסוימים (נפוץ בתעשיות הצבע, הגומי והדלק), זיהומים כרוניים בדרכי השתן וכן גנטיקה, אך העישון נותר הגורם המשמעותי ביותר שניתן למניעה. לדברי ד"ר צרפתי, החדשות הטובות הן שהפסקת עישון מפחיתה את הסיכון, גם לאחר שנים של הרגל מזיק.
הסימן המחשיד הראשון והנפוץ ביותר הוא דם בשתן (המטוריה), שלעיתים קרובות מופיע ללא כאב נלווה. "זהו תמרור אזהרה שאסור בשום אופן להתעלם ממנו. גילוי מוקדם הוא קריטי ויכול להיות ההבדל בין טיפול מקומי פשוט לבין מחלה מפושטת ומסכנת חיים. אצל נשים, הופעת דם בשתן לעיתים מיוחסת בטעות לדלקת בשלפוחית או לדימום ממקור וגינלי, מה שעלול להוביל לעיכוב מסוכן באבחון. לכן חשוב שכל אישה שמבחינה בדם בשתן תהיה ערנית ולא תניח אוטומטית שזו דלקת רגילה, אלא תפנה לבדיקת אורולוג, במיוחד אם הדימום חוזר לאחר סיום הטיפול האנטיביוטי.
שלבי המחלה: משטחי ועד גרורתי
את סרטן שלפוחית השתן נהוג לחלק לשלושה שלבים עיקריים, כשכל אחד מהם דורש אסטרטגיה טיפולית שונה בתכלית.
מחלה שטחית - הגידול נמצא רק בשכבה הפנימית ביותר של השלפוחית ולא חדר לשריר העוטף אותה. הטיפול בשלב זה הוא לרוב מקומי וכולל הסרה של הגידול דרך השופכה, בניתוח אנדוסקופי ללא חתכים חיצוניים, ושטיפות שלפוחית בחומרים כימיים או ביולוגיים למניעת חזרה של הגידול.
מחלה חודרת שריר (MIBC) - הגידול חדר לעומק דופן השלפוחית והגיע לשריר. זהו שלב קריטי ומסוכן, שבו הסיכון להתפשטות גרורתית לאיברים אחרים עולה משמעותית. הטיפול הסטנדרטי המקובל הוא כריתה רדיקלית של השלפוחית, לרוב בשילוב עם כימותרפיה סיסטמית לפני הניתוח כדי לחסל תאים מיקרוסקופיים שאולי כבר נדדו בזרם הדם.
מחלה גרורתית - הסרטן יצא מגבולות השלפוחית והתפשט לאיברים מרוחקים כמו הכבד והריאות.
המהפכה בשלב חודר השריר
"הבשורה הגדולה והמרגשת של השנים האחרונות נוגעת בעיקר לשני השלבים המתקדמים והמאתגרים יותר של המחלה – שלב חודר השריר והשלב הגרורתי. עבור חולים רבים, האבחנה של סרטן חודר שריר הייתה עד לא מזמן גזר דין שכלל כריתת שלפוחית מלאה – ניתוח גדול ומורכב עם השלכות משמעותיות על דימוי הגוף ואיכות החיים, בעיקר בשל הצורך בשקית שתן חיצונית או בניית שלפוחית חדשה ממעי. מכאן שהדחיפות באבחון ובהתאמת הטיפול היא קריטית. היום אנחנו מציעים במקרים רבים אפשרויות חדשות לשימור השלפוחית", מגלה ד"ר צרפתי.
לדברי ד"ר צרפתי, ישנם פרוטוקולים המשלבים רדיותרפיה (הקרנות) עם כימותרפיה כחלופה לניתוח הכריתה, והתוצאות בחולים המתאימים מעודדות מאוד. לדבריה, מחקרים חדשים ופורצי דרך בוחנים פרוטוקולים המשלבים טיפולים אימונותרפיים (תרופות המעוררות את מערכת החיסון של הגוף לזהות ולתקוף את הגידול) יחד עם כימותרפיה לפני הניתוח, ולעיתים אף במקומה, בחולים שנמצאו מתאימים לכך.
"עם המשלבים הטיפוליים החדשים, אנחנו רואים תגובות מצוינות, עם אחוז גבוה בו המחלה נעלמת תחת הטיפול. התקוה היא שבעתיד הטיפול האונקולוגי יחליף את הצורך בניתוח רדיקלי, אבל עדיין יש ללמוד לזהות את המטופלים שיגיבו הכי טוב לטיפול. המטרה העליונה שלנו היא לרפא את המחלה, והיום אנחנו שואפים לעשות זאת תוך פגיעה מינימלית ככל האפשר באיכות החיים של המטופל".
במקרים בהם אימונותרפיה לא ניתנת לפני הניתוח, ניתן לתת זאת כטיפול משלים מניעתי, לאחר הניתוח כאשר יש סיכון גבוה לחזרת המחלה. טיפול כזה נמצא בסל הבריאות.
המהפכה בשלב הגרורתי
במשך כ-30 שנה, הטיפול היחיד שהוכח כמאריך חיים בחולים עם מחלה גרורתית היה כימותרפיה. מי שהמחלה שלו התקדמה למרות הטיפול הכימי, או מי שמצבו הרפואי לא אפשר לו לקבל כימותרפיה, נותר כמעט ללא מענה רפואי יעיל.
"כאן התרחשה מהפכה של ממש", מדגישה ד"ר צרפתי, "הסטנדרט הטיפולי העולמי בקו הראשון לחולים גרורתיים השתנה לחלוטין. במקום כימותרפיה בלבד, הטיפול החדש הוא שילוב עוצמתי של אימונותרפיה ותרופה ביולוגית מתקדמת. התרופה פועלת כמו 'טיל מונחה': נצמדת באופן ממוקד לתאי הסרטן ומחדירה חומר כימותרפי מרוכז והרסני, עם פחות פגיעה בתאים בריאים בדרך".
לדבריה, במחקר פורץ דרך שפורסם לאחרונה, הוצגו נתונים דרמטיים המאששים את יעילות הטיפול: השילוב של אימונותרפיה עם התרופה הביולוגית, הכפיל פי שניים את משך ההישרדות של החולים בהשוואה לכימותרפיה המסורתית. "אנחנו רואים חולים שחיים שנים עם מחלה גרורתית, באיכות חיים טובה, דבר שבעבר היה נדיר מאוד. הטיפול הזה כבר מאושר כקו ראשון בארה"ב, ונכנס לסל הבריאות גם בישראל".
במרכז הרפואי שיבא פועלת מרפאה ייחודית וראשונה מסוגה בארץ, לטיפול בסרטן שלפוחית השתן מקומי. במרפאה זו פועל תחת קורת גג אחת, צוות רב תחומי שכולל: אורולוג, אונקולוג ומומחה בהקרנה. הצוות פוגש יחד את המטופל ומקבל החלטות משותפות לגבי המשך הטיפול, באופן מהיר ואיכותי.
העתיד כבר כאן
המחקר בתחום סרטן שלפוחית השתן לא עוצר לרגע. כיום נבדקים שילובים נוספים של תרופות, נעשים מאמצים לזהות סמנים גנטיים (ביו-מרקרים) שיאפשרו התאמה אישית מדויקת של הטיפול לכל חולה, ומפותחות טכנולוגיות חדשות להחדרת תרופות ישירות לתוך השלפוחית, במטרה לחסוך את תופעות הלוואי מטיפולים המגיעים לכל הגוף.
"אנחנו בנקודת מפנה היסטורית, סרטן שלפוחית השתן הופך ממחלה עם אופק טיפולי מוגבל למחלה כרונית שניתן לנהל אותה לאורך זמן, תוך שמירה על איכות חיים טובה. המסר לחולים הוא: לא לאבד תקווה. יש אפשרויות חדשות, המדע דוהר קדימה, והתמונה משתנה לטובה", מסכמת ד"ר צרפתי.
הזמן הוא גורם קריטי, עם הופעת דם בשתן או תסמינים אחרים, מומלץ לפנות לרופא.
שירות לציבור. מוגש בחסות חברת אסטלס
