ניתוחים באופן כללי מלווים בחשש, ובוודאי ניתוחים לקיצור קיבה שמטרתם להפחית במשקל ולהיטיב את הבריאות. שהרי השמנה לא נתפסת כמחלה, ובוודאי לא כמחלה שיש לרפא אותה בניתוח. לכן אפילו קשה יותר לקבל מצב בלתי הפיך שישנה את מערכת העיכול, מבלי שתהיה אפשרות לתקן זאת במידה ותהיינה תקלות, או נתחרט ונרצה חופש רב יותר באכילה. יש החוששים מפגיעה במצב הרוח ואף דכאון שילוו את המצב "הרזה" אליו לא הורגלנו.
לא פעם אנו שומעים על מנותחים שעברו ניתוח קיצור קיבה, אך חזרו למשקלם הגבוה שנים ספורות לאחר הניתוח. וכן מעת לעת אנחנו שומעים על אדם בריא שהסתבך, וחלילה נפטר (מצב נדיר), במהלך הניתוח או זמן קצר אחריו.
כשמציעים לנו ניתוח לא דחוף אחר, כמו ניתוח כיס מרה או ניתוח בקע, רמות החרדה והדחיה אמנם קיימות, אך הן נמוכות בהרבה ואוזנינו פתוחות לשמוע, לחשוב ולשקול יחד עם הרופא את הצורך, היתרונות והחסרונות. זאת למרות שניתוחים אלה מציבים לנו רמת סיכון דומה ואף גבוהה יותר מניתוח קיצור קיבה (ניתוח בריאטרי), והרווח לבריאותנו בעתיד סביר שיהיה נמוך מזה של ניתוח קיצור קיבה.
מה גורם לאנשים שסובלים מהשמנה חולנית, להימנע באופן מוחלט מניתוח קיצור קיבה?
כאמור מחד התחושה שהאדם בריא, החשש ממוות או סיבוך קשה, והידיעה שפתרון זה הוא זמני בלבד. מאידך התחושה שניתן להוריד עשרות קילוגרמים בשינוי אורח חיים, מרחיקה אנשים מהצורך בניתוח.
אנשים גם לא מפנימים את הסיכון הרב שבהשמנה: סיכון מוגבר לסוכרת, יתר לחץ דם, מחלת לב ומוח ועלייה משמעותית בסיכון לסרטן, זאת כיוון שאלה נתפסים כרחוקים.
יתר על כן, אנשים אינם ערים לכך שירידה במשקל ועלייה חזרה, עלולות להיות אף מסוכנות יותר משמירת משקל גבוה.
מה אומרים המחקרים?
במחקר על 5,000 חולי סוכרת מבוגרים, במעקב של 10 שנים, נראה כי אלה שירדו בשנה הראשונה כ-10 ק"ג יותר מקבוצת הביקורת (שהמשיכה באורח חיים רגיל), לא נמצא כל יתרון לאורחות חיים בריאים במניעת מחלת לב או מוות. נראה כי הגורם לכך הוא שמרבית הקבוצה חזרה למשקלה בתוך שנתיים, לעומת אלו ששמרו על הירידה במשקל לאורך 10 שנים, הייתה ירידה בהיארעות התקפי לב.
אם חשבנו שאנשים רבים עם משקל יתר לא רואים בכך בעיה משמעותית באו התרופות החדשות והוכיחו לנו כי טעינו. רבים מאלה שלא הצליחו להוריד משקל, או ירדו ועלו פעמים חוזרות מה שמאפיין למעלה מ- 90% השמנים ביתר, תולים תקוות בתרופות החדשות, אלו שכבר נגישות ואלו שצפויות להגיע לארץ בתחילת השנה הבאה.
האם תוכלנה תרופות אלו להחליף את הניתוח לקיצור קיבה? ספק רב!
ברב המקרים תרופות אלה יסייעו בהפחתה של 15%-20% במשקל, וגם זאת רק ב-50%-70% מאלה שיתמידו בטיפול. חלק גדול מהמטופלים לא יעמדו בטיפול במינון גבוה עקב תופעות לואי קשות וברבים השפעת התרופות תהיה קטנה ובעלת משמעות נמוכה. יתר על כן, לא ברור כלל האם טיפול של שנים יחזיק מעמד, ואם לאו, תהיינה פגיעות לאורך שנים שאיננו ערים להם היום.
השוודים היו ראשונים להראות את תוצאותיו הטובות של הניתוח. במעקב של למעלה מ-30 שנה אחרי 2,000 איש עם השמנת יתר בהשוואה לאלה שטופלו שמרנית הוכח שהניתוח מאריך חיים, וכמובן מונע התפתחות סוכרת וגורמי סיכון למחלת לב.
כבר אז התמותה בניתוח ואחריו הייתה נמוכה מאוד ודומה לאלו בקבוצה שלא נותחה. הורדת המשקל נשארה יציבה לאורך שנים רבות במרבית המנותחים.
מחקר קטן על כ-200 איש הראה לאחרונה שמירה על משקל לאורך 10 שנות מעקב.
המלצתי לאנשים עם השמנה חולנית לשקול ניתוח כמעט בכל מצב. לסמן יעד למשקל הרצוי, להתחיל טיפול בשיפור אורחות חיים בשילוב עם תרופות, ובאם לא מתקרבים למשקל הרצוי, בפרט אם ישנן כבר מחלות נלוות הקשורות להשמנת יתר, לשקול מחדש עם המומחה בתחום את הפתרון הכירורגי.
לסיכום, ניתוח קיצור קיבה הינו ניתוח שמונע מחלות נלוות להשמנה קשה ובמקביל גם מאריך חיים. התרופות החדשות שמביאות להפחתה משמעותית ביותר במשקל לא תוכלנה להחליף את הצורך בניתוח קיצור קיבה, עבור חלק ניכר מאלה שסובלים מהשמנת יתר. איכות המרכזים הבריאטרים בישראל גבוהה ביותר, דבר המתבטא באחוז נמוך של סיבוכים ובמספר מזערי של מקרי תמותה הקשורים לניתוח.
ניתוח תוצאות ניתוחי קיצור קיבה בישראל
כדי ללמוד את איכות הניתוח ותוצאותיו בישראל, הקימה המועצה הלאומית לסוכרת בתקופה בה כיהן פרופ' רוני גמזו כמנכ"ל משרד הבריאות, רישום שיעקוב אחר מספר המנותחים, יאפיין את המנותחים, יזהה את ההצלחות לצד תופעות לוואי קשות או תמותה.
מונתה על ידי פרופ' גמזו ועדת היגוי שתעקוב אחרי הניתוחים הבריאטרים בישראל. משרד הבריאות הוציא נייר שהגדיר באופן ברור מהן הדרישות ממרכז לניתוח קיצור קיבה, והמשרד עוקב באופן הדוק אחר ביצוע הניתוחים במרכזים לניתוח קיצור קיבה בישראל.
מנתונים שנאספו וסוכמו בשנת 2020, ניתן לראות כי באותה שנה, נותחו בישראל בניתוח בריאטרי 7,221 מנותחים בגילאי 79-18, מהם 1,771 (24.5%) גברים ו- 5,450 (75.5%) נשים. הגיל הממוצע של המנותחים היה 39.8 12.2± בהתייחס לכלל המנותחים, אחוז המנותחות היהודיות היה הגבוה ביותר ועמד על 49.0% (3,535) ואילו שיעור הגברים הערבים היה הנמוך ביותר ועמד על 6.7% (484) מכלל המנותחים.
הרוב המוחלט (99.8%) של הניתוחים בישראל בשנת 2020 בוצעו בגישה לפרוסקופית, 0.15% בוצעו בגישה פתוחה ו-0.03% החלו כניתוחים לפרוסקופים והוסבו לניתוח פתוח במהלך הניתוח.
שיעור הסיבוכים באשפוז לאחר ניתוח בריאטרי היה 1.8% (128 מטופלים). שיעור זה נמוך משיעורי הסיבוכים שדווחו בשנים 2019 ו-2018 (2.9% ו-3.2% בהתאמה). סך מקרי התמותה שדווחו במהלך האשפוז וב-30 הימים שלאחריו הוא 4 (0.05%).
שיעור הירידה הממוצע מהמשקל העודף לאחר חצי שנה מהניתוח היה % 62.5 (סטיית תקן 22.3%) ולאחר שנה קרוב ל80%. בישראל, בניגוד ליתר העולם, הניתוח הבריאטרי העיקרי המבוצע היום נקרא מיני מעקף קיבה.
וועדת ההיגוי תמשיך לעקוב ולהבטיח את האיכות והרמה הגבוהה של הניתוח כדי שאנשים שזקוקים לו וירצו אותו, יקבלו את הרפואה הטובה ביותר של רק ניתן לתת.
פרופ' איתמר רז הוא מומחה לרפואה פנימית וסוכרת,
יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת ומנהל רפואי של מרכז DMC
