בשנים האחרונות אנו עדים לעליה דרמטית באוכלוסייה המתמודדת מעודף משקל והשמנה. כ-30% מהילדים בכיתות ז' וכ-60% מהמבוגרים מתמודדים מהשמנת יתר, וקיימת הערכה שבשנתיים האחרונות, בעקבות מגפת הקורונה, התופעה החמירה אף יותר. מרבית הדיווחים מדברים על עלייה ממוצעת של כ-5 ק"ג בקרב האוכלוסייה. המחלות הכרוניות הקשורות להשמנת יתר בהן סוכרת, מחלות לב, כלי דם וסרטן, מהוות את גורמי התמותה והתחלואה המובילות בישראל. לתזונה ולפעילות הגופנית יש השפעה מכרעת על היווצרות מחלות אלה.
במהלך השנים האחרונות, הרכב המזון שינה צורה ומרקם, והפך למעובד ולאולטרה-מעובד. מזונות אלה גורמים לפחות שובע , דלים בערכים תזונתיים, ופעמים רבות נטולי ערך תזונתי כלל ובעלי דחיסות קלורית גבוהה מאוד. בנוסף לכך, המזונות איבדו חלקים ניכרים מערכם התזונתי, כמו סיבים טבעיים, וויטמינים ומינרלים, שהלכו לאיבוד בתהליך התיעוש. השילוב בין הזמינות של מזון מעובד ושיווק מסיבי של מזון זה, הביא לעלייה בצריכה הקלורית, והשינוי בהרכב התזונתי, תוך צריכת יתר של סוכר, נתרן, שומן רווי וגם תוספי מזון וטכניקות עיבוד, הובילו להשמנה ולתחלואה הנלווית אליה.
לצערינו, מדינת ישראל מובילה בחלק מהמגמות העולמיות הקשורות להשמנה ולתחלואה הנלווית לה, אך זו תופעה גלובלית המאפיינת את המדינות המפותחות. לאור הנתונים המטרידים, מדינות רבות בעולם החליטו לפעול כדי לשנות את סביבת המזון, כך שהבחירה במזון בריא תהיה קלה יותר לאוכלוסייה.
המזון שאנו צורכים הוא בעל השפעה משמעותית על הבריאות שלנו ועל איכות החיים, זהו אחד התחומים החשובים שבהם ניתן להשפיע ולהביא לשיפור במדדי בריאות רבים. בעבר מדינות חשבו שצריך להנחות את הציבור לצרוך תזונה מאוזנת ולהרבות בפעילות גופנית, אלא שמהלך זה לא צלח, וכיום יותר מדינות מבינות שהתזונה של אנשים מושפעת לא רק מהתנהגות הפרט אלא גם מהסביבה בה הם צורכים את המזון, ואם רוצים לעשות שינוי, צריך להתערב בה.
מובילים שינוי
מחקרים רבים מצביעים על כך שפעולות שלא דורשות מהלך אקטיבי מצד הציבור, הן יעילות ביותר. הוועדה לאסדרה של תזונה בריאה, בראשות מנכ"ל משרד הבריאות, הוקמה לפני מספר שנים במטרה לדון ולגבש מדיניות בתחום רגולציה מקדמת תזונה בריאה בישראל. הוועדה בחנה אמצעים שונים שבהם ניתן להשפיע על הרגלי התזונה של האוכלוסייה מחד, ולהביא לשינוי הרכב המזון מאידך. המלצות הוועדה הוגשו לשר הבריאות, חלק ממסקנותיה כבר מיושמות בפועל וחלקן נמצאות בתהליכי עבודה מתקדמים.
כך למשל, רפורמת סימון המזון יצאה לדרך בתחילת שנת 2020 ומאז מיושמת במלואה על מזון ארוז מראש. בשנה האחרונה מיושמת הרפורמה גם על גבי חלק מהמזונות הנמכרים בתפזורת, למשל בשוקים וכן בחלק מרשתות השיווק ובנקודות מכירה נוספות.
במהלך חשוב נוסף, הוגבלו שיווק ופרסום של מזון מזיק, בדגש על פרסום ושיווק לילדים ולנוער. הנושא מקודם יחד עם משרדי ממשלה נוספים ובתמיכה מלאה של ארגוני בריאות שונים ובכללם איגוד רופאי בריאות הציבור, עמותת הדיאטנים "עתיד", הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא ועוד. בנושא זה לא נקבעה רגולציה אך נכתבה אמנה של התעשייה שהתחייבה לא לשדר פרסומות בשעות צפייה של ילדים. בנושא הפרסום ברשתות חברתיות עוד יש עבודה וכך גם בקידום הרגולציה.
משרד הבריאות מעודד שיפור מהותי של המזון ללא שימוש בתחליפים למיניהם ובהפחתה הדרגתית של המלח, השומן הרווי והסוכר על מנת לאפשר לצרכנים להסתגל בהדרגה לטעמים החדשים. מתבצעת עבודה אינטנסיבית על תעשיית המזון לשיפור מוצרי המזון הארוזים ולהפחתת נתרן, סוכר ושומן רווי. יש יצרני מזון שהצליחו לשפר חלק מהמוצרים, ויש יצרני המזון שהעדיפו להשתמש בתחליפים שונים למלח ולסוכר כדי להימנע מהצורך לסמן את המוצרים בסימון האדום.
בריא אפשרי!
לצד צעדים אלה, רותם משרד הבריאות בשנים האחרונות, גופים ממשלתיים ואזרחיים לפעול בנושא זה. במסגרת תכנית "אפשריבריא" של משרד הבריאות מתבצעת פעילות רב-ממדית ואסטרטגית, הכוללת שיתופי פעולה עם גופים רבים, ציבוריים, ממשלתיים ופרטיים, כמו גם רשויות מקומיות ואשכולות המעסיקים מתאמי בריאות ותזונאים עירוניים לשיפור הבריאות במרחב העירוני.
כך למשל, יחד עם משרד החינוך נעשה קידום בתי ספר מקדמי בריאות בהם יש תכנית לחינוך תזונתי. עודכנו מסמכים שונים לתזונה בריאות ומקיימת במסגרות חינוכיות כמו גנים, מעונות, צהרונים ומשפחתונים. במהלך השנה הקרובה ייעשה קידום תזונה בריאה בתנועות וארגוני הנוער. קודמו תקנות לממכר מזונות בקיוסקים ובקפיטריות במוסדות החינוך השונים, וכן קודמה תזונה בריאה בצהרונים, ברשויות המקומיות, בכל המסגרות שבפיקוח משרד החינוך, ובצהרונים ברשויות שמפוקחים על ידי משרד הבריאות. בנוסף, יחד עם משרד החינוך נעש ה קידום חינוך תזונתי בלימודי הליבה במערכת החינוך בתוכנית 'אוכלים את זה', מתוך שאיפה להגיע למצב בו כל הילדים, החל מגיל גן חובה ועד סיום כיתה י"ב, יקבלו חינוך לתזונה בריאה, לאוריינות תזונתית, להבנה של מערכות המזון השונות ולקבלת החלטות מושכלות בעת בחירת המזונות שלהם.
גם במעונות היום השיקומיים נעשים מהלכים לקידום תזונה בריאה. הילדים הנמצאים במעונות אלה זקוקים לתשומת לב מיוחדת בגלל מצבם הבריאותי, ובשנים האחרונות החלו מוסדות אלה להעסיק דיאטניות מומחיות בתחום תזונת ילדים על מנת לקדם נושא חשוב זה.
בשירותים הרפואיים, כולל בטיפת חלב, משולבים תזונאים, שכן ידוע שלתזונה במהלך אלף הימים הראשונים, הכוללים את תקופת העוברות וההיריון ואת השנתיים שלאחר הלידה, יש השפעה מכרעת על בריאות התינוק והפעוט. ילדים הסובלים מעודף משקל והשמנת יתר או בעלי אתגרים תזונתיים מופנים לטיפולן של דיאטניות/ תזונאיות בטיפות חלב של המדינה או בקופת החולים בה הם מבוטחים. הנושא מקודם במסגרת התפיסה ההוליסטית של "תזונה מבראשית" והתכנית מקודמת יחד עם ג'וינט אשלים. בקרוב יורחב השירות גם לערים ערביות בכל רחבי הארץ במסגרת תכנית 550.
יחד עם המשרד לאיכות הסביבה, נבנים המכרזים עבור מפעלים גדולים המוזנים על ידי המדינה, כך שהתזונה בהתאם במכרזים אלו תהיה גם בריאה וגם מקימת. כמו כן, יש מתן תמיכות ותמרוץ מענקי מחקר לעידוד ייצור מזון בריא, באמצעות שתוף פעולה בין מדענים ממשרדים שונים ורשות החדשנות כולל עידוד קולות קוראים כמו קרן בארד ועוד.
במסגרת שיתוף פעולה עם משרד הכלכלה, מקדמים הנגשה כלכלית של מזון בריא ומפורסם אחת לרבעון סל 69 שמציג את פערי המחירים בין המרכולים השונים ומעודד רכישה של מוצרי מזון בריאים במקום הזול יותר.
נושא נוסף שמקודם בשנים האחרונות הוא מבחני תמיכה לקופות החולים, לטיפול בהשמנה ברמה הפרטנית והקבוצתית. כלל המהלכים מקודמים במגזרים השונים, ונעשים מאמצים רבים בבניית תוכניות לתזונה ומניעת השמנה, המותאמות תרבות לחברה הערבית והחרדית.
משרד הבריאות פועל גם באמצעות הסברה לאומית ויוצא למהלכים מקדמי תזונה בריאה במערכת החינוך ובמדיה. כך למשל נעשה עדכון המלצות התזונה הלאומיות החדשות וקשת המזון לתזונה בריאה. פורסמו סרטונים, כתבות וחומרי הסברה רבים בנושא, ובראשם הקמפיין הנוכחי "סוף עידן הלא נעים".
הקמפיין עלה בעקבות העלייה המשמעותית בהוצאות חברות המזון על פרסום מזון מזיק, ובעיקר על פרסום משקאות קלים, המהווה אחוז גבוה מסך הוצאות חברות המזון על פרסום.
הקמפיין מעודד צריכת מים על פני צריכת משקאות קלים ומציע שכשמארחים, משאירים את ה"לא נעים" בבית ומגישים מים. כמו שאפשר לפרסם מזון שאינו בריא, אפשר לפרסם וצריך לעודד צריכת מזון בריא יותר והעדפת שתיית מים, פעולות שיועילו לכולנו, הן בריאותיות, הן סביבתית והן כלכלית.
פרופ' רונית אנדוולט היא מנהלת אגף התזונה בשירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות
