אם בעבר ילד ישראלי שחזר הביתה מבית הספר אכל ארוחת צהרים בריאה יחסית, לקח כדורגל ויצא לשחק עם חבריו בגינה עד הערב, כיום הוא חוזר, אוכל ארוחה הכוללת לא מעט אוכל מעובד ותעשייתי, לוקח חטיף ומתיישב מול המסך. בין הנשנושים, לטלוויזיה ולסמארטפון גופו לא זוכה לפעילות רבה, והתוצאה היא השמנה.
"כך נוצרת מגפה", מדגיש פרופ' דני נמט, מנהל מרכז הספורט והבריאות לילדים ולנוער במרכז הרפואי מאיר. "מספר הילדים השמנים בישראל שילש את עצמו בעשרות השנים האחרונות, בגילים מסוימים אף קפץ פי 4".
כמו במקרים ומצבים רבים אחרים בישראל, גם הפעם התחילו לשים לב לבעיה באיחור, כשבארצות הברית ובמדינות נוספות כבר ערים לבעיה ומנסים לפתור אותה.
"בישראל התחילו לדבר על הבעיה כי התחילו להופיע בילדים ובמתבגרים מחלות ותופעות שקודם היו נחלתם של קשישים", מסביר פרופ' נמט. "כבר 20 שנה שאנו רואים ילדים עם עודף משקל הסובלים מיתר לחץ דם, הפרעות בשומני הדם, בעיות אורתופדיות, עמידות לאינסולין ועוד. כל אלה הן מחלות שבעבר הרחוק, כלל לא הופיעו בספרי הרפואה הפדיאטריים. כשב-2013 פרסמו משרדי החינוך והבריאות מסמך ראשון שבדק שכיחות השמנה בקרב ילדים ונוער, התגלה ש 1/3 מילדי כיתה ה' סובלים מעודף משקל ומהשמנה. ישראל נמצאת במקום ה-5 בין מדינות אירופה במספר הילדים השמנים. בכושר גופני אנחנו במקום האחרון מבין מדינות ה-OECD, המקום ה-41. אנחנו כל הזמן עולים בנתוני ההשמנה, חזק לכיוון ההובלה".
מהם הגורמים למצב כזה?
"זו תופעה עולמית של 20-30 השנים האחרונות, ולהערכתי, חשוב יותר להגיד ממה היא לא נגרמת. היא לא נגרמת ישירות מגנטיקה. כולם נוטים להאשים אותה, אבל היא לא השתנתה ב-30 השנים האחרונות. סינדרומים גנטיים הגורמים להשמנה הם נדירים מאוד. רוב הילדים סובלים מעודף משקל בגלל סיבות שאולי קשורות לגנטיקה שלהם. סיבות, אינן מחוייבות המציאות. השינוי שחל הוא בהשפעת הסביבה על הגנטיקה שלנו, מה שקרוי אפי-גנטיקה: כיצד אנחנו נעים, איך אנחנו אוכלים, מה אנחנו אוכלים, איך אנחנו מתנהגים, מספר שעות השינה שלנו ואיכותן. כל הדברים האלה השתנו מאוד אצל ילדים בשנים האחרונות, ומביאים אותנו למקום בו אנו נמצאים היום. לילדים יש כיום יותר הפרעות שינה מאשר בעבר וקיים קשר ישיר בין מיעוט שעות שינה ושינה לא טובה, לעלייה במשקל. תזונה הפכה להיות הרבה פחות בריאה מהתזונה של לפני עשורים, עם הרבה יותר מזון מעובד, סוכרים ושאר גורמים שלא תורמים לבריאות שלנו ושל ילדינו. כולנו מכירים את הקלות בנתינת חטיף לילד ובהושבה שלו מול הטלוויזיה. היושבנות והצפייה המרובה במסכים גורמות לכך שילדים מבצעים הרבה פחות פעילות גופנית. ילדים בכלל והרוב המוחלט של ילדי ישראל במיוחד, לא עומדים בהמלצות של ארגוני הבריאות לפעילות גופנית, למעשה מאוד רחוקים מהם. וזה חבל, כי פעילות גופנית היא תרופה זמינה וזולה שיש שיגידו שאפילו נעימה לפעמים. אבל אני כל הזמן רואה הורים מסיעים את הילדים שלהם לבית הספר, גם אם הוא נמצא במרחק של 200 מטר מהבית. בהתנהגות שלנו בעשרות השנים האחרונות אנו משפיעים על הגנטיקה שלנו והופכים אותנו ואת ילדינו ליותר ויותר שמנים".
ערים שמנות
פרופ' נמט מספר שג'סר א-זרקא הוא הישוב השמן ביותר בישראל. הישוב היהודי השמן ביותר בישראל הוא שדרות. כמעט כל ילד שני סובל בו מעודף משקל והשמנה. בהתאם, נראית עלייה משמעותית מאוד בכל התחלואה הנלווית להשמנה. "גם קודם היו סוכרת מסוג 2, הפרעות בשומני הדם וכבד שומני, אבל הם התחילו בגיל 50. היום ישנם ילדים שסובלים מהם, חלקם פחות בריאים מאנשים מבוגרים. ישנם מחקרים בארצות הברית הקובעים שאם לא נתעשת הילדים של היום יחיו פחות מהוריהם, בגלל כל התחלואות האלו. לכן זה נושא שהוכרז כמגיפה בחלק גדול מהעולם. הרי ילדים עם עודף משקל נוטים להיות מבוגרים עם עודף משקל. כבר עכשיו רואים איך חיילים מתגייסים לצה"ל במשקל של 10 קילו יותר בממוצע לעומת העבר. זה משמעותי מאוד. הכושר הגופני שלהם נמוך ויש לכך השפעות לא רק בצבא אלא גם לאחר מכן בחיים".
מה עושים?
"בשנים האחרונות מנסים לעשות דברים, אבל מה שדרוש זה פתרון רב מערכתי הכולל חקיקה, תקנות, בקרה על תעשיית המזון וירידה לרמת העיר ומשרד החינוך. צריך לשנות את האופן בו אנו חיים ולהתנהל בתבונה. מצב שילדים יצאו לשחק בחוץ וילכו לבית הספר ברגל, הוא טוב מאוד. אם הם רוכבים על אופניים, מומלץ שיהיו אופניים רגילים ולא חשמליים. וכמובן: פעילות גופנית. לצערנו, כמעט ולא עושים אותה, למרות שידוע שהיא טובה לא רק לבעיות שצוינו אלא גם לאסתמה, למצבים של כאב, לדיכאון ולאין ספור דברים אחרים. ובכל זאת, אנחנו כמעט לא עושים פעילות גופנית ולא מעודדים את עשייתה. חוסר פעילות גופנית משפיע גם על ילדים ללא עודף משקל. החוסר משפיע על הרכב הגוף ומעלה סיכון למחלות ולכלי הדם ברמה כמעט זהה לסיכון שיש לילדים שמנים. כך שאם מישהו חושב שבגלל שהילד שלו רזה זה בסדר שלא יעשה פעילות גופנית, הוא טועה. הגוף שלנו זקוק לה לצורך התפקוד התקין שלו, ובזה אנחנו הישראלים ממש לא טובים".
מהי תרומתו של מרכז הספורט והבריאות לילדים ולנוער בבית החולים מאיר?
"זהו מרכז רב-תחומי בו אנו מנסים לתת מעטפת הכוללת את כל המרכיבים ולטפל בכל הפנים של ההשמנה: פעילות גופנית, תזונה והצד ההתנהגותי-פסיכולוגי. הטיפול ניתן לילד ולמשפחתו, שכן התהליך מצריך שינויים בתוך המשפחה. זה לא הילד בן ה-5 שבוחר איזה אוכל יקנו הביתה. המרכז משרת בכל נקודת זמן כמאה משפחות. הילדים מגיעים לטיפול די אינטנסיבי, פעמיים בשבוע אחר הצהריים. מסייעים להם כאן רופאים, מאמני כושר, תזונאים, פסיכולוגים ותרפיסטים. הילדים מתאמנים, משחקים, נהנים מפעילות גופנית ומשתתפים במפגשים בנושא תזונה, המשתנים בהתאם לגיל. רוב הילדים נשארים כאן לפחות חצי שנה, כשהמטרה היא להפוך את הרגלי החיים שלהם לבריאים יותר. אין מטרה להפוך את כולם לרזים. זה לא יקרה ולא צריך לקרות. אבל אם יש ילד עם עודף משקל שרץ, משחק, אוכל בריא והוא שמח וטוב לב - אנחנו שמחים אתו".
בשיתוף המרכז הרפואי מאיר
