ההשמנה בעולם המערבי מהווה בעיה מרכזית מזה כמה עשורים בשל ההיארעות העולה ובשל התחלואה הנגרמת בעקבותיה. בעשור האחרון הולכת וגוברת הסקרנות המדעית לגבי הקשר בין ההשמנה לבין המיקרוביום.
מיקרוביוטה- טריליונים של מיקרואורגניזמים (חיידקים, וירוסים, ארכיאות ופטריות), השוכנים בגופנו באיברים השונים. כמות המיקרואורגניזמים היא לפחות כמספר התאים בגוף שלנו. 95% מהחיידקים נמצאים במעי הגס ולפיכך רוב המחקרים מתמקדים בבדיקות הרכב החיידקים בצואה.
המיקרוביום מתייחס למיקרוביוטה יחד עם הגנום של החיידקים. למעשה הגנום של החיידקים משפר ומגדיל את הגנום והאינפורמציה הגנטית של האדם המאחסן אותם פי 150. כמו כן החיידקים אחראים על ייצור חומרים שונים דרך מסלולים מטבוליים ומשפיעים על המטבוליזם, הפיזיולוגיה, המערכת החיסונית, ההורמונים, ההתנהגות ועוד של האדם המאחסן אותם.
ישנם מעל 1,000 סוגי חיידקים מוכרים. סוגי החיידקים משתנים לפי האזורים השונים בגוף שלנו. מעניין לראות שהדמיון בין סוגי החיידקים באנשים שונים באזור מסוים גדול יותר מאשר הדמיון בין אזור לאזור באותו אדם. המשפחות העיקריות והדומיננטיות (מעל 90%) הן פירמיקוטס ובקטריואידיטס. שינויים בכמות החיידקים ובהרכב שלהם, נקשרים עם מצבי חולי ובריאות. מגוון חיידקים גדול, היינו סוגים רבים (דייברסיטי גבוה) נקשר לבריאות.
הטובים החיידקים בעיניך?
רוב חיידקי המעי נחשבים בדרך כלל כמועילים ושוכנים בסימביוזה עם המאחסן. שינויים בהרכב החיידקים מתרחשים באופן טבעי בתחנות חיינו בילדות, בהתבגרות, בהזדקנות ובהריון. שינויים פתולוגיים בהרכב החיידקים נקראים דיסביוזה וקשורים למצבי חולי רבים ביניהם השמנה, סוכרת, סינדרום מטבולי, מחלות מעי דלקתיות, סרטן, אלצהיימר ועוד. היחס בין פירמיקוטס לבקטריואידיטס נקשר להשמנה.
כבר לפני עשור, בניסוי בו השתילו צואה מאנשים שמנים ומאנשים רזים לעכברים שגודלו בתנאי מעבדה והם נקיים לחלוטין מחיידקים (germ free mice), הראו שהעכברים שקיבלו צואה מאנשים שמנים, עלו במשקל לעומת אותם עכברים שקיבלו צואה מאנשים במשקל תקין ולא עלו במשקל. ניסויים מסוג זה מוכיחים שהחיידקים בצואה הם אלה שמשפיעים על ההשמנה (או כל תחלואה אחרת שבודקים באותו אופן) ולא שום דבר אחר.
ניסויים אלה, מעלים את האפשרות כי ייתכן ונוכל בעתיד לשלוט בתחלואה או במניעה על ידי השתלת צואה. בעולם המערבי, בעקבות אישור ה-FDA משתמשים בהשתלות צואה למיגור זיהום מחיידק בשם קלוסטרידיום דפיציל שמעלה תמותה בקרב אוכלוסיות עם מערכת חיסונית מוחלשת. השתלות הצואה שיפרו מאד את יכולת ההחלמה. ניסויים רבים מתקיימים בכיוון זה למחלות שונות, כולל השמנה אך טרם הגיעו לכדי טיפולים מאושרים.
גורמים שונים משפיעים על הרכב המיקרוביום שלנו, כמות החיידקים ומגוון הסוגים. התזונה היא המשפיעה העיקרית. תזונה מגוונת תגוון את סוגי החיידקים, כמות סיבים גבוהה ממקורות שונים ומגוונים, ירקות מסוגים רבים, פירות, דגנים מלאים שונים, קטניות גרעינים ועוד- יגדילו את כמות החיידקים וסוגיהם וכך יקטינו סיכון לתחלואה מכל סוג. הסיבים נעכלים בקושי ועוברים דרך מערכת העיכול לחיידקים במעי הגס, אלה מהווים קרקע מזון להתרבותם. מזונות מותססים ויוגורטים- כוללים חיידקים פרוביוטיים ומגדילים את אוכלוסיית החיידקים במעי. מזון מתועש אולטרה מעובד הכולל חומרי טעם, צבע, שימור וכדומה, מקטין את כמות וסוגי החיידקים ומשפיע לרעה על מצב הבריאות.
כשדיאטה פוגשת מיקרוביום
עבודה שפורסמה לאחרונה, השוותה בין סוגי דיאטות שונות והשפעתן על המיקרוביום. הדיאטות שנבדקו היו: דיאטה צמחונית/טבעונית, דיאטה קטוגנית, דיאטה ללא גלוטן, דיאטה מערבית ודיאטה ים תיכונית.
הדיאטה המנצחת מבחינת השפעתה על מגוון החיידקים, הכמות והסוגים המיטיבים לבריאות היא הים תיכונית. הדיאטה הקטוגנית והתזונה המערבית, הורידו מאד את מגוון וכמות החיידקים, דיאטה דלת גלוטן הפחיתה בכמות החיידקים המועילים לבריאות והדיאטה הצמחונית טבעונית צמצמה בסוגי החיידקים.
חיידק בשם פרבוטלה קופרי נמצא בכמות גבוהה אצל אנשים במשקל תקין השומרים על תזונה עתירת סיבים. לעומת זאת חיידקים ממשפחת בקטריואידטס נמצאו בכמות גבוהה באוכלוסייה הניזונה מתזונה מערבית ומזון אולטרה מעובד. מעבר מפרבוטלה לבקטריואידטס מראה גם שינוי במשקל ממשקל תקין להשמנה. חיידקים נוספים נמצאו קשורים למשקל תקין ולמסלולים מטבוליים הקשורים לבריאות כגון- ייצור חומצות שומן קצרות שרשרת במעי ששומר על בריאות המעי הגס ומשפר את מערכת החיסון, הורדת מדדי דלקת, הורדת LDL (הכולסטרול הרע) והשפעה על מטבוליטים רבים.
כמות המידע שמתקבלת במחקרים על המיקרוביום היא עצומה. כמות החיידקים הענקית בשילוב עם כמות המטבוליטים האינסופית שיוצרים החיידקים, הביאה את המדע להשתמש במודלים מתמטיים סבוכים בלמידת מכונה (מחשבים), ולכן נדרש עוד מחקר רב עד שהמדע יתורגם לעצות מעשיות וטיפול מבוסס מספיק.
לפיכך ההמלצה לתזונה מגוונת, מבוססת מזון צמחי מגוון (ירקות, פירות, קטניות, עשבי תיבול, אגוזים, גרעינים, זיתים, אבוקדו ודגנים מלאים) המכיל כמות סיבים גבוהה, חלבונים מסוגים שונים כולל יוגורט, דגים, עוף, ביצים, טופו ועוד, וכמה שפחות מזון מעובד, היא ההמלצה השכיחה היום ובוודאות מעניקה בריאות דרך המיקרוביום והמטבוליטים אותם הם מייצרים.
ד"ר סיגל פרישמן היא דיאטנית ראשית חטיבת בתי חולים כללית, ומנהלת היחידה לתזונה בית חולים בילינסון
