מסע המטופל לא מתחיל ברגע קבלת האבחנה הרפואית, אלא הרבה קודם. התחושות, ההתלבטויות והחוויות הנפשיות שמלוות אדם המתמודד עם בעיה רפואית, הן חלק בלתי נפרד מהתהליך. במקרים רבים, מדובר בהתמודדות רגשית מורכבת המשפיעה על משך הזמן שחולף בין הופעת הסימפטומים לבין הפנייה לקבלת טיפול רפואי.
לעיתים אחרות, המצב הרפואי מתפתח במהירות ובפתאומיות, מבלי לאפשר זמן לעכל, להבין ולהפנים את אשר מתרחש. בשני התרחישים, נאלץ האדם להתמודד לא רק עם הקושי הרפואי, אלא גם עם עולם חדש של מושגים, מידע ובירוקרטיה – עולם שיכול להיראות זר, מאיים ולעיתים אף משתק. בתוך כל זה, עלינו ללמוד שפה רפואית חדשה, לקבל החלטות הרות גורל על בריאותנו, לבחור את דרכי הטיפול – ולהבין שיש לנו זכות להשפיע, לשאול ולהיות שותפים לתהליך.
מאיפה מתחילים?
בישראל קיים סל בריאות רחב ומקיף, אך ללא היכרות עם הזכויות הקיימות, ההליכים למימושן, וגורמי הסיוע הזמינים, רבים עלולים לפספס את מה שמגיע להם – ולוותר על טיפולים שיכולים לשפר את מצבם הבריאותי ואף להציל חיים.
מקורות מידע על זכויות רפואיות – כך תדעו מה מגיע לכם
לאחר מפגש עם רופא או רופאה, רובנו פונים מיד לקביעת תורים ולחיפוש מידע רפואי על מצבנו. אך מעבר להבנת המצב הרפואי עצמו, חשוב להכיר את הזכויות הרפואיות שמגיעות לנו – ולעיתים הן רבות מכפי שנדמה.
כל תושבי ישראל זכאים לשירותי בריאות על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. מרבית השירותים ניתנים באמצעות קופות החולים, וחלקם באחריות ישירה של משרד הבריאות. בנוסף, קופות החולים מציעות למבוטחיהן לרכוש ביטוח משלים (שב"ן), המעניק כיסוי נוסף לשירותים שאינם כלולים בסל הבריאות הבסיסי.
מידע מהימן על הזכויות הרפואיות ניתן למצוא במספר מקורות רשמיים:
באתר משרד הבריאות - "כל הבריאות" האתר הרשמי המרכז מידע על זכויות לפי טיפול, תרופה או טכנולוגיה רפואית הכלולים בסל הבריאות ובשב"ן. באתרי קופות החולים – כוללים מידע מעודכן על שירותים רפואיים וזכאות המבוטחים. וכן באתר "כל זכות" המרכז מידע שימושי ורב ערך על זכויות בתחום הבריאות, ומציע גם מידע על זכויות מול משרדי ממשלה וארגוני סיוע נוספים וזאת בעמוד בריאות ומחלות.
עבור מי שמתקשה בהתנהלות דיגיטלית, מפעיל משרד הבריאות את מוקד "קול הבריאות", הכולל מענה אנושי בשפות שונות, ומסייע בקבלת מידע וזכויות באופן ישיר ונגיש.
גורמי סיוע – אתם לא לבד
קבלת בשורה רפואית קשה והטלטלה בעקבות מצב בריאותי מורכב, עלולות להכניס כל אדם לאי-ודאות, בלבול ולעיתים גם תחושת בדידות. במקביל להתמודדות עם המחלה ותסמיניה, נדרשים המטופלים ובני משפחותיהם ללמוד במהירות על המצב הרפואי, לקבל החלטות מושכלות בנוגע לרופאים, מוסדות טיפול, בדיקות ותרופות, לנהל אינטראקציות מול צוותים רפואיים – ולעבור לא מעט תהליכים בירוקרטיים כמו בקשות לטופסי התחייבות, זכאות לתרופות, טיפול או ציוד רפואי.
בישראל פועלות עשרות עמותות מטופלים שמבוססות על ניסיון מצטבר של אלפי מתמודדים כמוכם. עמותות אלה מציעות: ליווי והדרכה בהתמודדות עם המחלה, תמיכה רגשית וקבוצות תמיכה, מידע רפואי אמין ועדכני, סיוע במימוש זכויות מול קופות החולים, ביטוחים וגופים ממשלתיים ובעיקר – קהילה מחבקת, שמבינה בדיוק מה אתם עוברים.
רשימה מלאה של עמותות המטופלים זמינה באתר האגודה לזכויות החולה, הכולל מנוע חיפוש ידידותי. במקרים שבהם קיימת תחושת קושי במימוש זכויות רפואיות, או כאשר בקשה נדחית או כלל לא נענית – ניתן לפנות ישירות אלה אגודה לזכויות החולה, המעניקה ללא תשלום ייעוץ, הכוונה, סיוע בהגשת תלונות ובירורן מול הגורמים הרשמיים במערכת הבריאות.
בנוסף, פועלים כיום מרכזי מיצוי זכויות בשיתוף האגודה לזכויות החולה, בבתי החולים שיבא ובית החולים האנגלי בנצרת. המרכז בצפון פועל גם בשפה הערבית. גם שירות זה ניתן ללא עלות.
ועדת חריגים – כשיש מענה גם מעבר לסל הבריאות
בנוסף לשירותים הכלולים בסל הבריאות, חשוב לדעת כי קיימים מקרים בהם ניתן לקבל שירות רפואי ייחודי גם אם הוא אינו נכלל בסל. זאת, באמצעות פנייה לוועדת חריגים. בקופת החולים – מסלול שמאפשר במקרים מסוימים לאשר טיפולים, תרופות או שירותים רפואיים שאינם נמצאים ברשימה הקבועה של הסל, וזאת בהתאם לנסיבות הרפואיות האישיות של המטופל.
בתהליך זה ניתן להיעזר בגופים מקצועיים כמו: עמותת "חברים לרפואה" או עמותת "קרן דולב לצדק רפואי", עמותות אלו מספקות ליווי, ייעוץ וסיוע במילוי טפסים, ניסוח בקשות והגשת פניות לוועדות החריגים – מתוך מטרה למצות את הסיכוי לקבלת הטיפול הנדרש.
כך תממשו את הזכויות שלכם בדרך לבריאות
ההתנהלות במערכת הבריאות אינה מסתכמת רק בקבלת טיפול רפואי, היא כוללת גם זכויות, בחירה, והזדמנות להיות שותפים פעילים בתהליך. הנה כמה נקודות מהותיות שכדאי לזכור:
הסדרי בחירה – למי מותר לי לפנות? לפני שאתם קובעים תור לייעוץ, טיפול או בדיקה – זכרו שזכותכם לבחור. כל קופת חולים מחזיקה ברשימת ספקים שבהסדר, כלומר, בתי חולים ומכונים שעובדים עם הקופה. בקשו מהרופא/ה או מהמרפאה שלכם את הרשימה הזו, כדי לבחור את נותן השירות המתאים לכם ביותר – לפי קרבה גיאוגרפית, זמינות או העדפות אישיות אחרות.אם יש לכם ביטוח משלים (שב"ן), הקפידו לבדוק מי הרופאים שנמצאים במסגרת ההסדר, ומהי העלות הנוספת שתידרשו לשלם – לעיתים יש אפשרויות בחירה רחבות יותר.
אל תחששו לשאול – זה הטיפול שלכם, המפגש עם הרופא או הרופאה הוא קודם כל מפגש אנושימותר (ואף רצוי) לשאול שאלות: על מצבכם הרפואי, אופי הטיפול, תופעות לוואי, והסיכויים להצלחה. שתפו את הצוות בכל קושי שעלול למנוע מכם לעמוד בטיפול – פיזי, נפשי או לוגיסטי. ככל שתהיו פתוחים וכנים יותר, כך יוכלו להתאים עבורכם את הטיפול הטוב ביותר.
מגילת זכויות המטופל – להכיר ולהשתמש - לכל מטופל ומטופלת בישראל יש זכויות המעוגנות בחוק – מעבר לקבלת טיפול רפואי. בין הזכויות:לדעת מי מטפל בכם, לשמור על כבוד, פרטיות ורצף טיפולי ועוד. אם אתם סבורים שהטיפול שקיבלתם אינו עומד באמות המידה הללו, תוכלו לפנות לאחראי פניות הציבור במוסד הרפואי בו טופלתם, ולבקש בירור או סיוע.
נעמה וינר היא מנכ"לית האגודה לזכויות החולה
בשיתוף האגודה לזכויות החולה
