היכן נמצאת החברה הישראלית בהתייחסותה לקהילה הגאה ועד כמה היא פתוחה ומחבקת את גווניה ורבדיה השונים? שאלות אלה נמצאות ומעסיקות בשנים האחרונות לא מעט את חוקרי החברה בישראל.
ד"ר צבי פישל, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש בישראל ומנהל מחלקה במרכז לבריאות הנפש גהה מקבוצת כללית, מציע זווית ראייה מרתקת המתארת את השתלשלות האירועים ההיסטוריים שהובילו למציאות בה נמצאת כיום החברה בישראל.
"זה לא סוד שהקשת המגדרית בכלל והאוריינטציה המינית בפרט עברו שינויים מרחיקי לכת בשנים האחרונות, המשליכים הלכה למעשה גם על עולמות הפסיכיאטריה. הדבר נראה לחלקנו שייך להיסטוריה הרחוקה, אבל עד לפני 35 שנים הומו-סקסואליות נחשבה כעברה פלילית בישראל. למעשה, כשהיא יצאה מחוץ לספר ההגדרות הפסיכיאטריות, בעוד שכיום ההכרה היא שמדובר בחלק אינטגרלי ממגוון ההתנהגויות האנושיות הטבעיות", מדגיש ד"ר פישל.
ד"ר פישל מספר בגילוי לב על מפגשים תכופים עם חברי קהילת הלהט"ב, המצויים לא אחת בקונפליקטים ובמצוקות נפשיות על רקע תהליך היציאה מהארון, כמו גם בהתמודדות עם הסביבה הקרובה אליהם.
"התפקיד שלנו כאנשי בריאות הנפש הוא לסייע לחברי הקהילה בכל בעיה הקשורה בהגדרה או בזהות המינית שלהם, בדגש על החיכוך שנוצר כתוצאה ממנה עם העולם שבחוץ. בשנים האחרונות אנחנו נתקלים באנשים שמספרים באופן טבעי על הנטיות שלהם ועל אירועי חיים מטלטלים. אם בעבר אנשים חששו לחשוף ולספר את הפרטים המלאים ביחס להגדרה המינית שלהם, או הסוו אותם, כיום המציאות שונה, ובה קיים חופש גדול יותר להסיר את שכבות ההגנה ולשתף. זהו במובן מסוים חלק מאוד חשוב מהתמודדות הנפשית כשלעצמה", כך לדבריו.
ד"ר פישל מיטיב לשתף ביחס לאופן הטיפול עליו שוקדים הצוותים הרב-מקצועיים בגהה, המאופיין בהגדרת בית החולים כמוסד המהווה מרחב בטוח וידידותי לקהילת הלהט''ב (LGBTQ friendly).
"בהנחיית מנהל בית החולים, פרופ' גיל זלצמן, חרתנו על דגלו של בית החולים, לבסס את עצמנו כמוסד רפואי שבו חברי הקהילה יוכלו להרגיש חופשיים להעלות כל נושא ולהבין כי יש אוזן קשבת עבורם. אנחנו כאנשי מקצוע מחויבים לספק את הטיפול האיכותי ביותר בכל ההיבטים הפסיכו-סוציאליים באופן שוויוני ללא כל קשר לנטייתו המינית של האדם. עבורנו זהו ערך עליון, לאורו אנו מקדמים שירותים רבים לאורך השנה".
כך למשל, השיקו במהלך השנה החולפת בין כתלי בית החולים את מכללת "הגיגהה". במסגרת המכללה הועבר בשיתוף עמותת מעברים, קורס למטפלים בנושא הקשת המגדרית.
"גהה היא מוסד רפואי המכבד כל אדם באשר הוא אדם. אנחנו גאים להיות חוד החנית בנושא המגדרי. אנו מבינים עד כמה חשוב לתחזק את השינויים שכולנו עדים להם בכל הקשור לשמירה על זכויות הפרט. ממש לא מדובר באירוע של זבנג וגמרנו, אלא בתהליך מתמשך אותו נהיה חייבים לשמר למשך שנים".
טיפולי המרה? "אין כאן שום טיפול ושום המרה"
אחת הסוגיות שהפכו לקו אדום במרוצת השנים כסמל להתמודדות קשה מנשוא של קהילת הלהט"ב בניסיון "ליישר קו" עם ציפיות חברתיות כאלו ואחרות, מקורן "בטיפולי ההמרה" שהוכחו כבעלי אפקט הרסני במיוחד וכזה שמותיר בקרב רבים מחברי הקהילה צלקת עמוקה אותה הם סוחבים עימם במשך שנים ארוכות.
ד"ר פישל מתריע בדבר הסכנות הכרוכות "בטיפולים" אלה, כאשר את ההשלכות שלהן הוא פוגש על בסיס קבוע במסדרונות בית החולים. "צריך לומר זאת אחת ולתמיד. אין שום יכולת לשנות את הזהות או הנטייה המינית של אדם. כל סברה אחרת היא פשוט שקרית וגורמת למצוקה גדולה עבור אותו אדם. כל מי שאומר אחרת פשוט טועה ומטעה. האמת היא שאין כאן שום טיפול ושום המרה, ההפך הוא הנכון. מדובר בנושא מאוד בעייתי ומזיק בצורה בלתי רגילה שרק מעצים את המצוקה הנפשית של אותם אנשים. מנסים להכניס להם לראש כי הנטייה שלהם 'אינה תקינה' או חוקית. במקומות מסוימים אף משווים את הנטייה הזו לעבירה ולחטא. יש לכך השלכות נפשיות קשות מאוד וניכור של אדם מסביבתו, דבר שמוביל לא פעם לתופעות של חרדה, דיכאון, שימוש באלכוהול וסמים ובמקרים קיצוניים אף ניסיונות אובדניים עד לכדי אובדנות של ממש. המסר שלי הוא שאין להפנות לכל טיפול שכזה, שכן הנזק בו פשוט אדיר לטווח הארוך".
היכן נמצאת ישראל ביחסה לקהילה הגאה בהשוואה לעולם המערבי?
"יש לנו בהחלט עוד כברת דרך משמעותית לעשות, שכן אנחנו עדיין לא נמצאים במקום שבו היינו רוצים להימצא, ברמת החקיקה והלך הרוח החברתי. מצד שני, אין ספק שיש התקדמות משמעותית בעשור האחרון, אולם הדברים עדיין לא מוסדרים בהשוואה למדינות מתקדמות. ישנן עדיין קהילות בתוך החברה שמתקשות לעכל את השינוי ואת הפרט הלהט"בי, לעיתים עד לכדי גילוי עוינות, תוקפנות ובריונות. על כולנו מוטלת האחריות להוביל לשינוי השיח במטרה להתקדם עוד צעד לעבר חברה נאורה ושוויונית יותר".
גהה היא חלק מהמאבק הזה?
"חד משמעית כן. אנחנו מציעים עבור חברי קהילת הלהט"ב מעטפת של שירותים שנועדו לאפשר להם בסופו של יום להגיע למימוש עצמי וקבלה של עצמם, כך שיוכלו לעמוד מול החברה. אנחנו מציעים להם פתיחות, קבלה, טיפול מקצועי וליווי מתמשך שנועד להוביל לשיפור מיטבי במצבם הנפשי".
איפה נראה את קהילת הלהט"ב בישראל בעוד 10 שנים?
"אני יכול רק לקוות שהחברה שלנו תגיע למצב שבו כל אדם המשתייך לקהילה לא יזדקק עוד למסגרות מיוחדות, שכן הקבלה תהיה מלאה. אנחנו כבר עדים לתהליכים מרתקים בזכות יחידות המוגדרות כבר היום כידידותיות מבחינה מינית (Gender Friendly). עלינו להמשיך להעצים את המגמה הזו למען עתיד טוב יותר עבור כולנו".
בשיתוף גהה מקבוצת כללית
