לא רק בדיקת שתן!
בדיקת שתן לא תגלה עד 98% מההדבקות במחלות מין נפוצות בקרב גברים המקיימים יחסי מין עם גברים.
זו המסקנה ממחקרים שבוצעו בעולם, ובכללם גם מחקר שנערך במרכז הרפואי איכילוב. במחקרים אלה נמצא כי ביצוע בדיקת שתן בלבד לגילוי זיבה וכלמידיה, שהיא הבדיקה המקובלת כיום ברוב המרפאות, אינה אמינה עבור גברים המקיימים יחסי מין עם גברים ללא תסמינים. לכן, יש לבצע גם בדיקות באזור פי הטבעת והלוע לזיהוי של רוב ההדבקות. אי ביצוע בדיקות אלה עלול לגרום להמשך ההדבקות בתוך הקהילה, ולעליה משמעותית בהיארעות מחלות המין. ביצוע הבדיקה ב-3 האתרים הוא חלק מההנחיות הבינלאומית.
באדיבות: ד"ר רועי צוקר, מנהל רפואת הלהט"ב, איכילוב
DOXYPEP – העתיד במניעת מחלות המועברות ביחסי מין?
בשנים האחרונות נערכו מספר מחקרים חשובים שבחנו האם שימוש באנטיביוטיקה בשם דוקסילין מיד לאחר מגע מיני, יוכל למנוע הדבקות במחלות מין שונות ונפוצות. המחקרים החלו כבר ב- 2017, אז מחקר צרפתי בדק 232 גברים המקיימים יחסי מין עם גברים אשר נטלו דוקסילין במינון 200 מ"ג עד 72 שעות לאחר מגע מיני, בהשוואה לקבוצת גברים אשר לא נטלה את הטיפול. המטופלים אשר נטלו את הטיפול הראו ירידה של 70% בשכיחות כלמידיה ו-73% בשכיחות עגבת (סיפיליס), אך לא הראו ירידה משמעותית בשכיחות זיבה. מחקר דומה שבוצע בסן פרנסיסקו לאחרונה בקרב מעל 500 גברים ונשים טרנסג'נדריות הראה ירידה משמעותית גם כן של מעל 85% בשכיחות כלמידיה ועגבת ואף ירידה קלה יותר (55%) בשכיחות זיבה. לאור מחקרים חשובים אלה, המרכז לבקרת מחלות ומניעתן שוקל המלצה לטיפול זה עבור גברים המקיימים יחסי מין עם גברים, ואשר סבלו בעבר מהדבקות חוזרות בכלמידיה ועגבת.
חשוב לזכור, כי אין דבר מושלם ואנשי מקצוע רבים עדיין חוששים מההשלכות של טיפול זה ביצירת עמידויות לחיידקים אלה, אולם מחקרים שנעשו בעניין עד כה אינם תומכים בכך. מחקרים חשובים אלה המנסים למצוא פתרון לבעיה עולמית שנמצאת בעלייה, מתווספים למחקרים שבודקים יעילות של חיסון דלקת קרום המוח מסוגB כנגד זיבה, לאור הדמיון בין שני המחוללים של מחלות אלה. המחקרים האחרונים מראים יעילות של עד 50% במניעת זיבה על ידי ביצוע חיסון זה.
חיסוני "אבעבועות הקוף" – למי מתאימים?
קבוצת כללית מובילה בשנים האחרונות מחקרים פורצי דרך, תוך שימוש במאגרי המידע הגדולים והאיכותיים העומדים לרשותה. כחלק מהפעילות המחקרית הארגון החל להוביל גם במחקר העוסק בבריאות קהילת הלהט"ב.
לפני מעט יותר משנה (מאי 2022), החל גל הדבקה עולמי בנגיף אבעבועות הקוף (mpox). דרך ההדבקה העיקרית היא מאדם לאדם בעיקר בקיום יחסי מין, אך גם במגע ישיר עם הפריחה ועם נוזלי גוף. בישראל ובעולם ראינו התפשטות של המחלה בעיקר בקרב גברים המקיימים יחסי מין עם גברים. גל ההדבקה הוגדר על ידי ארגון הבריאות העולמי בחודש יוני (2022) כמצב חירום, המצדיק מבצע חיסונים לאוכלוסייה זו הנמצאת בסיכון גבוה להדבקה.
כחודשיים וחצי מתחילת המגפה, הבינו בכללית שצפויים להגיע לישראל חיסונים נגד הנגיף, אך שהמלאי יהיה מוגבל מאוד, בשל מחסור עולמי בחיסונים. לכן, עלה הצורך לזהות מאפיינים ברי-מדידה של אנשים בסיכון גבוה להדבקה, כדי להמליץ על קריטריונים לתעדוף החיסונים. מכאן, החל שיתוף פעולה בין רופאים מומחים ברפואת להט"ב, שהעלו תובנות מהותיות לגבי אותם מאפייני-סיכון, לבין צוות חוקרים (שיתוף פעולה של חטיבת הקהילה ושל אגף תכנון ואסטרטגיה בכללית). המחקר זיהה ואמד את הקשר בין מאפיינים שונים להדבקה סימפטומטית. אנשי משרד הבריאות שותפו בממצאי המחקר באופן מידי, ואלה נעזרו בממצאים לטובת הגדרת הקריטריונים לזכאות לחיסון.
מבצע החיסונים החל בסוף חודש יולי 2022, ולווה במחקר נוסף, שנועד להעריך את אפקטיביות החיסון למניעת תחלואה סימפטומטית. בשלב הזה, עדיין לא היה מידע בעולם לגבי האפקטיביות של מנה אחת (מתוך 2 שהומלץ לקבל) עבור ההתפרצות הנוכחית של הנגיף. מתוך כ-2,000 מבוטחי כללית שענו לקריטריונים של משרד הבריאות לקבלת החיסון, כ-50% הגיעו מהר מאוד לקבל את המנה הראשונה. שיטת המחקר לקחה בחשבון את מועד קבלת החיסון לצד מגוון גורמי סיכון להדבקה, כדי לנטרל הטיות אפשריות. הממצאים הראו הפחתה של 86% בסיכון להדבקה סימפטומטית, בהשוואה ללא מחוסנים. בהמשך התפרסמו הממצאים כמחקר הראשון בעולם אשר הראה את אפקטיביות החיסון, בכתב העת היוקרתי NATURE MEDICINE.
במקביל, נבחנה ההיענות לחיסונים ונמצא שהמתחסנים מתאפיינים מצד אחד בפרופיל סיכון גבוה יותר להדבקה (דבר מבורך, אנשים מודעים לרמת הסיכון שהם מצויים בה), אלא שמאפיין נוסף שלהם הוא צריכה קבועה של שירותי בריאות מניעתיים אחרים. תובנות המחקר המחדדות את האתגר האמיתי: להגיע לאנשים שלמרות פרופיל סיכון גבוה ממעטים לצרוך שירותי בריאות מניעתיים.
קבוצת כללית תמשיך להוביל במחקר בתחום רפואת להט"ב, ובעתיד הקרוב צפויים מחקרים נוספים בנושא רפואה מונעת, בריאות הקהילה הטרנסג'נדרית ועוד.
*המחקרים המתוארים הם מחקרים תצפיתיים שבוצעו על בסיס מאגרי המידע הממוחשבים של שירותי בריאות כללית, בהתאם לאישורי ועדת האתיקה המוסדית והוועדה לשימוש בנתונים, וללא תמיכה ממקור חיצוני כלשהו.
באדיבות: ד"ר יעל וולף שגיא, מנהלת מחלקת מחקר ומידע, אגף תכנון ואסטרטגיה, כללית
