המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי קפלן, עתיד לעבור בקרוב למבנה חדש ראשון מסוגו, שישמשOne Stop Shop בכל הקשור בטיפול בתחלואת הלב.
"הבניין החדש צפוי להיות מרכז הקרדיולוגיה הגדול ביותר בארץ, מבחינת שטחו, מספר חדרי הצנתורים והשירותים המוצעים כמו עמדות אקו-לב, מיפויים וכו'. יהיו שבו 3 מחלקות אשפוז, מחלקת טיפול נמרץ לב, מחלקת לב ביניים ומחלקת אשפוז יום אי ספיקת לב", מספר פרופ' קובי ג'ורג', מנהל המערך הקרדיולוגי.
מה מיוחד בתפיסת הפעילות של המערך החדש?
"הצלחנו להביא ליישום תפיסה חדשנית שהבשילה והיא כוללת את כל השירותים הקשורים ללב, ובכללם גם פונקציות שנמצאות בדרך כלל במקום אחר כמו רנטגן, רדיולוגיה רפואה גרעינית וכו', הבאנו את הפונקציות האלה תחת אותה קורת גג לטובת הצוותים המטפלים והמטופלים עצמם. כך שתפעל כאן יחידה אורגנית להדמיה לבבית מתקדמת, בנוסף למיפויים שהוצאו מתוך רפואה גרעינית, וכן הוקצה מכשיר CT שיעסוק אך ורק בתחום של הלב וגם MRI שיהיה תחת מרכז הלב ובניהולו", משיב פרופ' ג'ורג'.
לדבריו, זו תפיסה חדשה לחלוטין, ויתרונותיה טמונים בכך שהתפעול של כל יחידות ההדמיה המתקדמות יבוצעו בתוך מרכז הלב על ידי קרדיולוגים עם התמחויות-על בתחום וכך יאפשרו לייצר רצף טיפולי משמעותי. "כך שכל ניהול התורים, האבחון והטיפול בחולים עם בעיות לב, יתבצע תחת קורת הקרדיולוגיה, מהקבלה ועד השחרור, בלי ללכת לאיבוד בנבכי הבירוקרטיה", מדגיש פרופ' ג'ורג'.
"את המהלך של One Stop Shop, אפשר לעשות רק כשקיימת עצמאות מבחינת השליטה במשאבים ובציוד, מבלי להיות תלוי ביחידות אחרות מבחינת תעדוף תורים וכו'".
כבר היום עוטפים במערך הקרדיולוגי את המטופלים ודואגים להם לאורך הדרך, בכל שלבי התהליך אותו יעברו בבית החולים וגם לאחר מכן.
"אנחנו מאמינים ברפואה מותאמת אישית, המייצרת פתרון לכל מטופל, וגאים ביחס האישי שאנחנו מעניקים לצד הטיפול הרפואי המקצועי ופורץ הדרך. הסיעוד הוא חלק אינטגרלי ביכולת להוביל חדשנות ולהביא להישגים חדשים כל הזמן", מספרת אילנה ורד, מנהלת הסיעוד במערך.
כיצד מתנהל תהליך הסיעוד מול המטופל?
"חשוב דייק, אנחנו מקבלים לא את המטופל אלא גם את המשפחה שלו. מלווים אותם מסבירים להם אודות הטכנולוגיות ומה צפוי למטופל שמאושפז במערך, במהלך 28-24 השעות הראשונות. מדובר במעטפת שמעניקה את תחושת הביטחון כדי להתמקד בטיפול עצמו", מדגישה ורד.
לדבריה, המפגש הראשוני של המטופל ומשפחתו בהגיעם למערך הוא עם הצוות הסיעודי. "לפעמים הם מגיעים חסרי אונים, חוששים, לא יודעים לקראת מה הם הולכים. אמנם הרופא בקהילה, או הקרדיולוג שלנו, מסבירים, אבל הסבר נוסף לקראת הפרוצדורות השונות, עושה את ההבדל ובהחלט מצליח להרגיע".
הכשרתם של אנשי צוות הסיעוד במערך כוללת הכשרות ייעודיות בתחומי תחלואת הלב: "אנחנו מעסיקים אנשי סיעוד שעברו הכשרות של טיפול נמרץ, בוגרי תואר, בעלי 'ראש גדול', כאלה שמבינים מה נדרש מהם כשהם מגיעים לעבודה. אנשים שמסוגלים לעמוד במצבי לחץ וחירום בצורה המיטבית ביותר", מדגישה ורד.
מכאן, שגם משך ההכשרה של אנשי הצוות ארוכה יותר: "אם למשל ההתמקצעות וההכשרה במחלקות האשפוז יכולה להימשך חודש – חודשיים, אצלנו, כדי להגיע למצב שבו אח/ות יכולים לתת מענה במצבי חירום, ההכשרה נמשכת בין חצי שנה ועד שנה. אח/ות שעברו את כל ההכשרה, מיומנים ויודעים להיות שקולים ויציבים בעת כל מענה ולהתמודד עם מצבי חירום או החייאה".
על ארבעה מסתמים
עוד לפני השקת המרכז החדש, המערך הקרדיולוגי נמצא בחזית המקצועית של תחום תובעני, המשתנה ומשתפר ללא הרף כמו קרדיולוגיה. אחוזי ההצלחה והמדדים השונים של המערך נמצאים בהלימה מרשימה למקובל היום במרכזי לב גדולים ומצליחים בעולם, בהם מתקיים נפח גדול של פעילות. כך למשל בתחום הטיפולים הזעיר פולשניים המתבצעים כיום בצנתור, ומחליפים טיפולים שבעבר הצריכו התערבות ניתוחית. בטיפול להחלפת המסתם האאורטלי מגיעים כאן למעל 97% הצלחה. בהחלפה או בתיקון של המסתם המיטרלי, טיפול חדשני ומורכב יותר, מדובר על כ-75% הצלחה, כך גם בפעולות חשמליות, אבלציות - בהן צורבים מקורות לא רצויים של חשמל בשריר הלב הגורמים להפרעות קצב.
"מתוך 4 המסתמים בלב, מסתם אחד זכה להרבה מאוד עדנה, ב-20 השנים האחרונות, כאשר הפרוצדורה של החלפתו בצנתור הפכה להיות כמעט יותר נפוצה מאשר הניתוח הסטנדרטי שמבצעים כבר 50 שנה. בתחום זה התרחשה אבולוציה מהירה כי הפתרון הוא יחסית פשוט יותר .אבל הבעיה שגם למסתמים האחרים יש בעיות של דלף או היצרויות, (הבעיות שיש בדרך כלל במסתמים – או שהמסתם דולף, עם חזרה של דם אחורה, או שהוא מוצר ולא מאפשר זרימת דם מספקת). הבעיה במסתמים אלה היא המיקום שלהם. הם נמצאים ממש בתוך הלב, ולכן הם הרבה יותר מורכבים לטיפול, ואנחנו עדיין לא נמצאים במקום בו היינו רוצים להיות מבחינת הטיפול בהם, לא באיכות הטיפול הצנתורי, כמו במסתם האאורטלי", מציין פרופ' ג'ורג'.
ורד מוסיפה: "היום משתילים מסתם אאורטלי בצנתור דרך הפמורל (העורק הפמורלי, ברגל). לפעמים המטופלים מגיעים לבית החולים בבוקר הפעולה, ללא אשפוז מוקדם. ההשתלה מתבצעת בטשטוש קל, לעתים בעירות. הפרוצדורה מסתיימת בתוך כשעה, והמטופל מועבר להמשך השגחה. אם הכל בסדר ואין סיבוכים, המטופל משוחרר לביתו. זו התקדמות אדירה למטופלים שרובם, נמנים על האוכלוסייה המבוגרת".
האם קיימת חדשנות טכנולוגית שתוביל אותנו להתקדמות גם בטיפול במסתמים האחרים בלב?
"אנחנו בהחלט אחד המרכזים הפעילים בארץ בהטמעה של הטכנולוגיות לתיקון ואפילו החלפה באמצעות צנתור של המסתמים האחרים, פרט למסתם האאורטלי. ההתקדמות כרגע מתמקדת במסתמים המיטרלי, שנמצא בצד שמאל של הלב, והטריקוספידלי, שנמצא בצד ימין. קיימות טכנולוגיות חדשניות רבות, אחת מהן, שהמערך הקרדיולוגי בקפלן הוא היחיד בארץ שביצע אותה עד כה. מדובר בטכנולוגיה מורכבת שמתבצעת בחדר צנתורים, בעזרתה מתקנים את המסתם הטריקוספידלי (הימני) בצנתור במקום בניתוח, לאנשים שיש להם סיכון ניתוחי גבוה מאוד. ההליך מתבצע תוך שימוש ב'עיניים' שלנו, קרי בעזרת אקו דרך הוושט במהלך הצנתור, כאשר נתפרה טבעת באמצעות צנתור. זהו טיפול שנעשה רק במספר חולים עם תוצאות טובות מאוד ושיפור ניכר באיכות חיי אותם מטופלים, השאיפה היא להגיע תוך 5-4 שנים למצב שבו פתרון צנתורי יהיה זמין עבור מרבית החולים, גם למסתמים אחרים חוץ מהמסתם האאורטלי", מבטיח פרופ' ג'ורג'.
הבטחה זו באה כחלק ממימוש השאיפות של המערך הקרדיולוגי להתקדמות וחדשנות טכנולוגיות גם בעתיד. כך, למשל, יכלול הבניין החדש מחלקה גדולה לאי ספיקת לב ובה אשפוז יום, כולל היערכות לסדרה של השתלות לב מלאכותי שהראשונה שבהן צפויה להתבצע עוד לפני סוף שנת 2023.
"יש אוכלוסיות שכאשר המשאבה לא עובדת ברמה מספיק קשה, היכולת להעניק פתרונות היא מוגבלת, מן הטעם הפשוט: אין שריר בלב ולכן אין מה שיתכווץ, ואין מה שיפמפם. אנשים אלה זקוקים להשתלת לב. הבעיה היא שחלק גדול מהם לא יכולים לעבור השתלת לב משיקולים של מחלות אחרות או גיל מבוגר וכו'. זהו ניתוח מאוד גדול. אחרים אמנם יכולים לעבור השתלת לב, אלא שלצערנו או לשמחתנו, אין מספיק לבבות מתאימים. הפתרון הוא לב מלאכותי. מדובר בפרוצדורה שמבחינה כירורגית היא לא מסובכת, במהלכה מחברים לב מלאכותי שיושב לצד הגוף כמו טרנזיסטור, בתוך פאוץ', והוא מחובר אל כלי הדם הראשיים בלב הכושל. המשאבה עצמה נמצאת בצד הגוף, והלב המלאכותי מסוגל לתת לו באופן מלא את התפקוד של הלב הישן".
כלומר זהו סוג של מנוע שעוזר במקביל ללב הכושל, ולא מחליף אותו לגמרי.
"בדיוק כך. כאמור, מבחינה כירורגית זו לא פרוצדורה מסובכת, הבעיה הגדולה היא הטיפול בסיבוכים ובשימורה התדיר של המערכת המורכת. עם הלב המלאכותי חיים במשך הרבה שנים, וחשוב לוודא שלא ייווצרו עליו קרישים או יתפתחו זיהומים. לא מדובר בהליך קצר טווח. רוב האנשים שיקבלו לב מלאכותי הולכים לחיות אתו עד מותם, זהו טיפול For Life. לכן, הטיפול בחולים כאלה הופך להיות מדע בפני עצמו, בו התמקדנו במשך שנים עם הכשרות מחו"ל. נבצע את ההשתלה הראשונה לקראת סוף השנה, עם מעטפת גדולה ומורכבת של רופאים, טכנאים מקצועיים, כירורגים, המהווים יחד תוכנית שלמה. הטיפול סביב כל אחד מהחולים המיועדים להשתלה, מאתגר כי כל סיבוך קטן חייב להיות מאובחן ומטופל באופן מידי, מעבר לטיפול והתחזוקה של המכשיר עצמו".
בשם המחקר
במסגרת התחדשותו של המערך הקרדיולוגי בקפלן מוקמת בו גם מחלקה מיוחדת Phase 1 Unit, שתאפשר אשפוז (או אשפוז יום) ומיועדת להעניק שירות למחקרים על תרופות או על מכשור המנוסים בפעם הראשונה על בני אדם, עבור חברות פארמה וביוטכנולוגיה.
זהו שלב קריטי ומורכב בתהליך האישור של תרופות, טכנולוגיות ומכשור רפואי, המחייב ניטור, פיקוח, תיעוד והשגחה על כל התהליך, כמו גם על החולים עצמם המשתתפים בתהליך, בני אדם המקבלים לראשונה בעולם תרופה או טיפול חדש. מייד עם השקת הבניין החדש תופעל יחידת Phase 1 Unit החדשנית, עבור חברת ביוטכנולוגיה מקליפורניה שפנתה אישית לפרופ' ג'ורג' כדי שיוביל את המחקר.
מה תוכל לספר על המחקר?
"הטכנולוגיה שהמחקר מבקש לבדוק היא מתחום המדע הבדיוני שהופך למציאות, עריכה גנטית. בפעם הראשונה ניתן לבני אדם מוצר שיערוך את הגנום, ליתר דיוק את אחד הגנים שאחראים על עלייה בכמות השומנים הרעים בדם. זו תרופה שיודעת לבטל את ההשפעה של גן מסוים, שמייצר את החלבון שמעלה בצורה משמעותית את רמת השומנים בדם. על ידי מחיקה של ייצור החלבון בעריכה גנטית, נפחית בצורה משמעותית את רמות הכולסטרול הרע. התהליך ייבדק בחולים שיש להם מחלות גנטיות שבהן יש בדם שומנים גבוהים מאוד ולכן הם סובלים ממחלות לב בגיל צעיר. אחת הסיבות שהחברה בחרה בנו להשתתף במחקר היא העובדה שאנחנו מצוידים ברקע המדעי וכן בידע להשגיח, לנטר ולטפל בחולים. זו ממש התערבות בתוך הגנום האנושי ומסמנת את העתיד מבחינה טפולים מותאמים אישית", מדגיש פרופ' ג'ורג'.
בשיתוף המרכז הרפואי קפלן
