"רעיונות נועזים הם כמו תנועה של כלי שחמט קדימה; הם עלולים להיות מובסים, אבל הם גם עשויים להתחיל מהלך מנצח", אמר יוהאן פון גתה, משורר ופילוסוף.
גם אם דבריו נאמרו אי שם במאה ה-18, נדמה שהם מתאימים גם היום, במיוחד בעידן של חדשנות מאתגרת ומרתקת, בתחומי חיים רבים ובכללם תחום הרפואה.
ד"ר שלומי קודש, מנהל סורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי, סבור שאנחנו ניצבים בעיצומה של מהפכת חדשנות בעולם הרפואה: "לתפיסתי, חדשנות זו היכולת לזהות כיוונים חדשים שטרם נוסו, באבחון, בטיפול, באמצעי דימות חדשים, במעבדנות, במולקולות, ואפילו בלוגיסטיקה. בקיצור, חדשנות משמעותה קידום עולם הרפואה".
לחדשנות יש פן נוסף שאינו בא לידי ביטוי בפריצת דרך טכנולוגית, אלא בדרכים חדשות לחקור, לבצע וליישם: "לאחרונה הצגנו בסורוקה דרך חדשה לניהול עבודה במחלקה על ידי האחות. אין כאן טכנולוגיה חדשנית, אלא ניהול מידע שמשנה לגמרי את סדרי העבודה, ומעניק גישה טובה למטופלים, שליטה גבוהה יותר במספר המטופלים לכל אחות. גם תהליך כזה הוא חלק מחדשנות, בוודאי בעולם בו כמויות המידע מאתגרות את המח האנושי ולצד אילוצי הון אנושי", מסביר ד"ר קודש.
מה משמעות המושג "חדשנות" עבור המטופלים?
"המטופלים שמגיעים לסורוקה יודעים שהם מקבלים את הטיפול החדשני, המודרני ופורץ הדרך ביותר. כלומר מי שמגיע לכאן יודע שעומדים לרשותו אמצעי האבחון המתקדמים ביותר, הטיפולים המולקולריים החדשים והטכנולוגיות פורצות הדרך. זאת ועוד, אפילו מה שעדיין לא קיים, כבר עומד לרשות המטופל ברמה הרעיונית, כי אנחנו שותפים לפיתוח. חשוב לזכור שאנחנו מרכז על שמטפל בכמיליון תושבי הדרום, ויש לנו קשר טוב עם רפואת הקהילה וגופים אחרים בנגב, עם גישה ייחודית למידע ולנתונים".
ומהי חדשנות אליבא הצוותים הרפואיים?
"אחד הדברים שלא מדברים עליו מספיק בחשיבה, מתייחס לשחיקת רופאים ואנשי צוות. כשמכניסים לסביבת העבודה חדשנות, מייצרים עבורם עניין מחודש בעשייה שלהם. כשמדובר בחדשנות תהליכית, יורד מהצוותים עומס בירוקרטי ואדמיניסטרטיבי, ויש בכך יתרונות גם לצוות וגם למטופלים".
ד"ר קודש מדגים את הצלחתה של חדשנות תהליכית באמצעות סוגיית מניעת זיהומים, נושא שמטריד את כל בתי החולים בעולם המערבי: "כל מי שמגיע לאשפוז חושש מהסיכוי להידבק בזיהום, בזמן שהוא שוכב במחלקה. סורוקה מוביל בין מרכזי העל בישראל, כבר יותר מ-5 שנים בפער מאוד גדול. זאת הודות לתהליכי העבודה שיש בהם חדשנות טכנולוגית, שבאה לידי ביטוי במכשור, אבל גם בתהליכים חדשניים שמשפיעים על איכות הטיפול והתוצאות הרפואיות של המטופלים".
ד"ר קודש לא רואה ביישום תהליכי חדשנות בישראל אתגר, אלא בעיקר הזדמנויות: "אנחנו אומת הסטארטאפ של העולם. עוד מימי הר סיני אנחנו יודעים לומר: 'נעשה ונשמע'. המשמעות היא שאנחנו יודעים לפעול באופן הרבה יותר מהיר ויעיל בהשוואה לעמיתינו במדינות אחרות מתקדמות יותר מאתנו. תהליכים שבמדינות אחרות יכולים להימשך שנה, מתבצעים אצלנו במהלך חודש אחד, מבלי להתפשר על האיכות".
כיצד מיישמים בסורוקה את החדשנות לתהליך מוצלח?
"הדבר מתחיל ממחויבותה של ההנהלה והשקעת משאבים. אנחנו מקימים מרכז חדשנות בסיוע כספי ממשלה, ובניין מחקר בסיוע תרומה ובשיתוף עם אוניברסיטת בן—גוריון. אלה שתי תשתיות פיזיות, שמאפשרות להנהלה לתת לקבוצות חוקרים מקום לעבוד ולפתח כיוונים חדשים. אנחנו צריכים לייצר, לא רק לרופאים אלא לכל היזמים בבית החולים, סביבה שתאפשר להם להשקיע את הזמן הנדרש כדי לפתח את הרעיון שלהם, גם כשהם עובדים במשרה מלאה. כדי לצלוח אתגר זה, יצרנו בסורוקה תחרות שנתית שנקראת 'מאתגר לפתרון', כשהפרס הראשון הוא סיוע בפיתוח המוצר. כך למשל, התחרות הזו הובילה לפיתוח מערכת שמאגמת מידע לגבי חולים אונקולוגיים, בצורה שלא הייתה קיימת עד היום, לא ביכולת התצוגה לצוותים ולא בעושר המידע, והיא פועלת לטובת המטופלים וגם לטובת המטפלים".
מהם הכיוונים אליהם תוביל החדשנות הרפואית את בתי החולים?
"המרכיב של בינה מלאכותית יצבור תאוצה, למשל במקצועות רפואיים מבוססי תמונה. רפואת עיניים, רפואה פתולוגית, רפואת עור, דימות ואחרים, יקבלו עזרים רבים תומכי החלטה, אבל הם לא יחליפו את הרופאים. העומס על הרופאים יפחת וגם ההמתנה של המטופלים. קיימים כבר מוצרים ראשונים ואנחנו נמצאים בדור השני של פתרונות מאוד מרשימים עם בינה מלאכותית. תחום נוסף שיעבור שדרוג הוא אופן התיעוד ועיבוד טקסטים ברפואה. גם אם התיק הרפואי ממוחשב, המערכות הן עדיין אנלוגיות במהותן. חסרות מערכות שיודעות לנתח מוטיבים של טקסט, לבצע עיבוד ולהציג לרופא התרעות מבוססות, או להציע שאלות המשך. כיום, רוב המידע והידע נמצאים בגולגולתו של הרופא, אך הדבר נמצא בתהליכי שינוי. ואם נדבר בכנות, קצב ההתקדמות כל כך מהיר, שאף אחד לא יודע לאן נגיע".
לדברי קודש, המרכז הרפואי סורוקה פועל בסביבה ייחודית שמקנה לו יתרונות משמעותיים בתחום החדשנות: "השותפים שלנו באקוסיסטם החדשני, כחלק מרובע החדשנות של העיר באר שבע, מובילים לשלם אחד הגדול בהחלט מסך חלקיו. אוניברסיטת בן-גוריון, מוסד אקדמי מחקרי מוביל, פארק הייטק ובו חברות בין-לאומיות, קריית הסייבר של הצבא, ומיטב המוחות של המדינה. כולם נמצאים בתחום של קילומטרים רבועים אחדים מכאן ועובדה זו מאפשרת לנו לייצר שיתופי פעולה שאין כמותם בארץ. מערכת הבריאות היא מערכת שמרנית אבל בעולם החדש, מי שיישאר שמרן – ייוותר מאחור. בעידן שלנו, כשחברת הייטק פונה עם רעיון היא לא תמתין 30 יום לתשובה, אם לא משיבים למייל באותו יום, מתבצעת פנייה לבית חולים אחר".
"בישראל, ואני לא מגלה כאן סוד לאף אחד, יש מחסור ברופאים. הרופאים שהוכשרו בארץ הם באמת מיטב המוחות, ומתקיימת תחרות קשה בין בתי החולים בארץ ובחו"ל, על גיוסם. מרכז רפואי שיעסוק בחדשנות ובמחקר, ויוסיף לרופאיו אפשרויות חדשניות, עתיד גם לשפר עמדות בתחרות על הגיוס. מי שלא מיישם חדשנות עוסק ברפואה של האתמול, ובקצב שבו דברים מתנהלים, הרפואה של היום היא כבר הרפואה של אתמול בצהריים. רוח היצירתיות והחדשנות בנגב, בשילוב עם המידע והנתונים שיש לנו, הם דבר יוצא דופן אפילו ברמה עולמית. מכאן שבכל מה שקשור להזדמנויות במה שהמילה חדשנות טומנת בחובה, השמיים הם הגבול", מסכם ד"ר קודש.
בשיתוף סורוקה מרכז רפואי אוניבסריטאי, כללית
