סוכרת עלולה לפגוע כמעט בכל איבר בגוף, והעיניים אינן יוצאות מן הכלל. אחת הפגיעות המשמעותיות ביותר היא בצקת מקולרית סוכרתית - מצב שבו כלי הדם ברשתית, השכבה העצבית הנמצאת בחלק האחורי של העין, נחלשים, ודולף מהם נוזל ודם. הנוזל מצטבר במרכז הרשתית, באזור המכונה מקולה, שאחראי על הראייה החדה קרי — קריאת אותיות, זיהוי פנים ונהיגה. הבעיה היא שהמחלה יכולה להתפתח בהדרגה, ולעיתים המטופל אינו מרגיש בהתחלה ירידה משמעותית בראייה.
רואים את הרשתית, כמעט ברמת התא
אחד השינויים הגדולים בתחום הוא ה -OCT – בדיקת הדמיה מהירה ולא פולשנית, המאפשרת לרופא "לסרוק" את הרשתית ולקבל תמונות חתך מפורטות שלה.
בעבר הסתפקנו בבדיקת חדות הראייה ובמבט קליני על הרשתית, אך כיום ניתן למדוד את עובי הרשתית, לזהות הצטברות נוזלים ולראות שינויים עדינים במבנה שלה. בדיקת OCT מאפשרת גם לעקוב אחר התגובה לטיפול ולקבל החלטות לגבי הצורך בהזרקה נוספת.
טכנולוגיה נוספת, OCT-A, מאפשרת להדגים את כלי הדם ברשתית ללא הזרקת חומר ניגוד. שילוב המידע מכל הבדיקות מאפשר לרופאים להבין טוב יותר את מנגנון המחלה אצל כל מטופל ומטופלת.
המהפכה הטיפולית: לא רק לשפר את הראייה, אלא לשמור עליה לאורך זמן
הטיפול העיקרי בבצקת מקולרית סוכרתית מבוסס כיום על הזרקות לתוך העין של תרופות המעכבות את פעילותו של VEGF, חלבון המעודד דליפה מכלי הדם.
טיפולים אלה שינו את פני המחלה. אצל מטופלים רבים ניתן לעצור את ההידרדרות ואף להביא לשיפור משמעותי בראייה. אולם לצד היעילות, קיימת בעיה: הטיפול דורש לעיתים סדרה של הזרקות ומעקב ממושך. לכן אחד הכיוונים המרכזיים במחקר הוא להאריך את הזמן בין הטיפולים. קיימות כבר היום בשוק תרופות חדשות המאפשרות להאריך את הזמן בין ההזרקות, חלקן פועלות על כמה מנגנונים המעורבים בדליפת נוזלים מכלי הדם ברשתית, ולא רק על VEGF. אחרות מבוססות על ריכוז גבוה יותר של החומר הפעיל, כך שהשפעתן עשויה להימשך זמן רב יותר.
הטיפול של העתיד: מותאם אישית
לא כל מטופל עם בצקת מקולרית סוכרתית מגיב באותה צורה לאותה תרופה. לכן הולכת ומתבססת גישה של רפואה מותאמת אישית. במקום לתת לכל המטופלים זריקה באותו מרווח זמן, הרופאים נעזרים ב-OCT ובמאפיינים נוספים של המחלה כדי להחליט מתי יש צורך בטיפול ומתי אפשר להמתין. המטרה היא למצוא עבור כל אדם את האיזון הנכון בין שליטה במחלה לבין הפחתת מספר ההזרקות והביקורים במרפאה. גם בינה מלאכותית נכנסת במהירות לתחום. מערכות AI מסוגלות לנתח צילומי רשתית ולזהות שינויים המעידים על מחלה. בעתיד הן עשויות לסייע באיתור מוקדם של אנשים בסיכון, במעקב אחר התקדמות המחלה ואף בחיזוי התגובה לטיפול.
מבט קדימה
המחקר אינו עוצר כאן. כיום נבדקות תרופות חדשות המאפשרות שחרור ממושך של תרופות בתוך העין, וכן טיפולים המכוונים למסלולים ביולוגיים נוספים. המטרה היא להפוך את הטיפול ליעיל יותר, ממושך יותר ובעיקר - פחות מכביד על המטופל.
ובכל זאת, גם בעידן של טכנולוגיות מתקדמות, הדבר החשוב ביותר נשאר גילוי מוקדם ומעקב מסודר. איזון טוב של הסוכרת, לחץ הדם והשומנים, יחד עם בדיקות עיניים תקופתיות, יכולים להפחית את הסיכון לפגיעה משמעותית בראייה. חשוב שכל חולה סוכרת יעבור בדיקת רופא עיניים לפחות אחת לשנה, זאת כדי לזהות מוקדם סימני מחלת עיניים סכרתית, להתאים מעקב וטיפול, ולשמור על הראייה.
הבשורה הגדולה היא שבצקת מקולרית סוכרתית כבר אינה גזירת גורל. ככל שהאבחון נעשה מדויק יותר והטיפולים הופכים יעילים ומותאמים יותר, ניתן לשמור על הראייה של מטופלים רבים לאורך שנים, ובמקרים רבים גם לשפר אותה.
ד"ר שירי שולמן היא מנהלת מכון העיניים באסותא השלום וראש תחום עיניים ברשת אסותא מרכזים רפואיים
בשיתוף אסותא מרכזים רפואיים
