חיפוש

לא רק להסיר את הקטרקט: כך מתכננים היום את הראייה מחדש

מדידות מדויקות, מערכות דיגיטליות, לייזר, בינה מלאכותית ודור חדש של עדשות תוך-עיניות משנים את ניתוח הקטרקט. המטרה כבר אינה רק להחזיר את הראייה שאבדה, אלא להתאים את התוצאה לצרכים, להרגלים ולאורח החיים של כל מטופל

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
Shutterstock
Shutterstock
Shutterstock
Shutterstock
ד"ר אלינור מגידו ברניר ופרופ' גיא קליינמן בשיתוף לראות
תוכן שיווקי

ניתוח קטרקט הוא אחד הניתוחים הנפוצים והמצליחים ברפואה. בעבר מטרתו הייתה בעיקר שיקומית: להסיר את העדשה הטבעית העכורה ולהחזיר את הראייה שאבדה. כיום, בזכות התקדמות בטכנולוגיה, במדידות, בחישובי העדשות ובמגוון העדשות התוך-עיניות, הניתוח מאפשר לא רק להשיב את הראייה, אלא גם לתכנן במידה רבה את איכות הראייה לאחריו בהתאם לצרכיו של המטופל.

ד"ר אלינור מגידו ברניר | צילום: פרטי
ד"ר אלינור מגידו ברניר | צילום: פרטי
ד"ר אלינור מגידו ברניר | צילום: פרטי
ד"ר אלינור מגידו ברניר | צילום: פרטי

מתכננים לפני הניתוח
אחד התחומים שעברו התקדמות משמעותית הוא שלב התכנון. מדידות מדויקות של העין והקרנית, מכשירי ביומטריה והדמיה מתקדמים ונוסחאות חישוב חדשות, שחלקן נעזרות גם בבינה מלאכותית, משפרים את היכולת לבחור את כוח העדשה ולחזות את התוצאה הרפרקטיבית לאחר הניתוח.

פרופ' גיא קליינמן | צילום: פרטי
פרופ' גיא קליינמן | צילום: פרטי
פרופ' גיא קליינמן | צילום: פרטי
פרופ' גיא קליינמן | צילום: פרטי

הדיוק ממשיך גם לחדר הניתוח. במקרים מתאימים ניתן לשלב לייזר פמטוסקונד (Femtosecond Laser) המבצע חלק משלבי הניתוח באופן ממוחשב ומתוכנן. מערכות הפאקו המודרניות מאפשרות שליטה מתקדמת באנרגיה ובזרימת הנוזלים בתוך העין, ומערכות הכוונה דיגיטליות מסייעות למנתח לתרגם את התכנון המוקדם לביצוע מדויק במהלך הניתוח.

לתקן את הקטרקט וגם את הצילינדר
הטכנולוגיות האלה חשובות במיוחד כאשר המטרה היא לא רק להסיר את הקטרקט, אלא גם להשיג תוצאה ראייתית מיטבית ולהפחית ככל האפשר את התלות במשקפיים. כך, למשל, ניתן במקרים רבים לתקן אסטיגמציה ("צילינדר") כחלק מהניתוח באמצעות עדשה טורית, או באמצעות חתכים זעירים ומדויקים בקרנית —Astigmatic Keratotomy.

דור חדש של עדשות, טווח חדש של אפשרויות
אחת ההתפתחויות המשמעותיות בשנים האחרונות היא בתחום העדשות התוך-עיניות. לצד העדשות המונופוקליות המסורתיות, המספקות מיקוד עיקרי בטווח אחד, קיימות כיום עדשות מונופוקליות משופרות (Enhanced Monofocal) המרחיבות את טווח הראייה; עדשות ׂEDOF — Extended Depth of Focus המאפשרות ראייה טובה למרחק ולטווח הביניים; ועדשות מולטיפוקליות, שבמטופלים מתאימים עשויות לאפשר ראייה לטווחים שונים ולהפחית משמעותית את התלות במשקפיים.

בהתאמה אישית
מגוון האפשרויות מאפשר כיום לבחור פרופיל ראייה המתאים יותר למטופל. לכל עדשה יתרונות, מגבלות ומאפיינים אופטיים שונים, והרחבת טווח הראייה עשויה להיות מלווה לעיתים בתופעות כמו הילות או סנוור. לכן הבחירה בעדשה אינה יכולה להיות אחידה לכולם. כאן נמצא אולי השינוי המשמעותי ביותר בניתוח הקטרקט המודרני: המעבר לניתוח מותאם אישית.

לפני בחירת העדשה נבחנים מבנה העין, הקרנית, הרשתית, עצב הראייה ומחלות עיניות נלוות, אך לא פחות חשוב מכך – האדם שמאחורי העין. האם הוא קורא הרבה? עובד מול מחשב? נוהג בלילה? האם חשוב לו לראות למרחק ללא משקפיים, או שגם הראייה לטווח הביניים ולקרוב מרכזית בחיי היום יום שלו?

ככל שמתרחב מגוון האפשרויות, כך גדלה גם חשיבותם של שיקול הדעת הרפואי, בדיקת ההתאמה ותיאום הציפיות עם המטופל. החידוש בניתוחי הקטרקט כיום אינו טכנולוגיה אחת, אלא היכולת לשלב בין מדידות מדויקות, מערכות מתקדמות ומגוון עדשות כדי להתאים את הניתוח לעין, לאורח החיים ולצרכים הראייתיים של כל מטופל.

ד"ר אלינור מגידו ברניר היא מנהלת שירות הקטרקט, מכון העיניים ע"ש גולדשלגר, שיבא פרופ' גיא קליינמן הוא מנהל מכון העיניים ע"ש גולדשלגר, שיבא

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    עזריה שב לביתו לאחר שחרורו מהכלא, ב־2018. החנינה מסירה שורת חסמים שעמדו לפני היורה המורשע

    הרצוג ידע מה הוא עושה כשחנן את אזריה פחות מ־40 יום לבחירות

    יוסי ורטר | פרשנות
    המועמד לכנסת עמרי רונן והשר עמיחי שיקלי בפאנל בחירות בבית ספר, החודש. לפאנלים מגיעים נציגים ממפלגות, שנשאלים שאלות כלליות וקבועות מראש בזמן קצוב

    איש ליכוד מפיק באישור משרד החינוך אירועי בחירות בבי"ס עם מגישי ערוץ 14

    בר פלג וליאור דטל
    אחמד פואד אלחטיב

    הוא שרד הפצצה בעזה, ומתעקש: "ג'נוסייד לא קרה רק כי אומרים שהוא קרה"

    איתמר הנדלמן סמית
    פותחת

    המאבק על הנרטיב סביב 7 באוקטובר עולה מדרגה, ומתנהל בין מציאות לדמיון

    עמוס הראל | פרשנות
    איי גלאפגוס צב צבים

    עד הכתבה הזו לא ספרתי בכמה מדינות ביקרתי. עכשיו זה כל מה שמעסיק אותי

    משה גלעד
    מנשה נוי ודב נבון. לא מפרקים את הבית

    "אגב, החמישייה הקאמרית לא היתה סאטירה": דב נבון ומנשה נוי בראיון זוגי