עד לפני שנים לא רבות אובחנו מחלות רשתית רבות רק לאחר שהמטופלים הבחינו בירידה בראייה, לעיתים כשהנזק כבר היה בלתי הפיך. כיום, שילוב של אבחון מוקדם, הדמיה מתקדמת, בינה מלאכותית וטיפולים חדשניים מאפשר לזהות את המחלה בשלב מוקדם יותר, לעכב את התקדמותה ולעיתים אף למנוע פגיעה משמעותית בראייה.
עבור פרופ' ענת לבנשטיין, מומחית למחלות רשתית, סמנכ"ל השירות האמבולטורי במרכז הרפואי איכילוב ולשעבר מנהלת מערך העיניים, זו אחת המהפכות הגדולות שחוותה רפואת העיניים בעשורים האחרונים.
"לפני 30 שנה חולים רבים בניוון רשתית איבדו את הראייה. היום, בצורה הרטובה של המחלה, כמעט אף מטופל אינו מתעוור אם הוא מאובחן ומטופל בזמן. במקביל, גם בניוון הרשתית היבש, שבעבר לא היה לו כל טיפול, אנחנו עדים לפריצות דרך משמעותיות ולפיתוח טיפולים חדשים שמעניקים תקווה אמיתית", מסבירה פרופ' לבנשטיין.
גילוי מוקדם משנה את כללי המשחק
אחת ההמלצות המרכזיות של פרופ' לבנשטיין היא לבצע בדיקות עיניים תקופתיות גם כאשר הראייה תקינה. בגיל 40 מומלץ להיבדק כדי לאתר גלאוקומה או נטייה למחלה, ובגיל 50 לבצע בדיקת סקר לאיתור סימנים ראשונים של ניוון רשתית תלוי גיל – אחת הסיבות השכיחות לפגיעה בראייה בגיל המבוגר.
"בכ-30% מבני ה-50 ניתן למצוא משקעים צהובים זעירים ברשתית, הנקראים דרוזן. אלה סימנים להזדקנות הרשתית, בדיוק כפי שהשיער מלבין עם השנים. דווקא בשלב הזה, לפני שנגרם נזק משמעותי, ניתן להשפיע על המשך התהליך".
לא רק גנטיקה
לדברי פרופ' לבנשטיין, אורח חיים בריא מסייע גם לשמירה על בריאות העיניים. תזונה ים תיכונית עשירה בדגים, ירקות ואגוזים, לצד פעילות גופנית סדירה, נקשרו להפחתת הסיכון להתקדמות ניוון הרשתית.
בנוסף, בקרב מטופלים העומדים בקריטריונים רפואיים מסוימים, שילוב של פורמולת ויטמינים ייעודית מפחית בכ-25% את הסיכון להתקדמות המחלה לאורך חמש עד עשר שנים – ממצא שאושר במחקרים רחבי היקף בארצות הברית ובאירופה.
למטופלים שכבר אובחנו היא ממליצה לעקוב אחר הראייה גם בבית, באמצעות בדיקה פשוטה של כל עין בנפרד, ובמקרים מסוימים גם באמצעות טכנולוגיות ניטור מתקדמות.
אלא שהמהפכה אינה מסתכמת באבחון מוקדם ובהמלצות לאורח חיים. הטכנולוגיה משנה גם את האופן שבו הרופאים עוקבים אחר המחלה, חוזים את התקדמותה ומחליטים מתי להתערב.
בינה מלאכותית בשירות רפואת העיניים
מכשירי OCT ביתיים, המבוססים על בינה מלאכותית, כבר מאפשרים לנטר מטופלים מרחוק: המטופל מבצע בדיקה יומית בבית, ואם מזוהה הצטברות נוזלים המעידה על החמרה, נשלחת התראה אוטומטית לרופא.
במקביל, מערכות בינה מלאכותית לומדות לחזות אילו מטופלים צפויים להתקדם במהירות, מי יגיב טוב יותר לטיפול מסוים ומתי נדרשת התערבות רפואית.
גם הטיפולים עצמם ממשיכים להתפתח. הזרקות חדשות מאפשרות להאריך את המרווח בין הטיפולים בניוון הרשתית הרטוב; טיפולים גנטיים עשויים בעתיד לאפשר לעין לייצר בעצמה את החומר התרופתי; ובניוון הרשתית היבש – מחלה שעד לאחרונה לא היה לה כל טיפול – כבר אושרו הטיפולים הראשונים, לצד מחקרים רבים המפתחים פתרונות מתקדמים נוספים.
העין שמגלה הרבה יותר מבעיות ראייה
פרופ' לבנשטיין סבורה שבעתיד הקרוב בדיקת עיניים תהיה הרבה יותר מכלי לאבחון מחלות עיניים. תחום חדש — Oculomics- בוחן כיצד ניתן להפיק מצילומי הרשתית מידע על מחלות לב, סוכרת ואף סימנים מוקדמים לאלצהיימר.
"העיניים הן לא רק ראי של הנפש", היא אומרת. "הן גם ראי של הגוף ושל המוח".
לדבריה, רפואת העיניים נמצאת כיום בנקודת מפנה היסטורית, אך פריצות הדרך הטכנולוגיות לבדן אינן מספיקות.
"האתגר הבא הוא לשלב את החדשנות במערכת הבריאות, החל ממודלי המימון והניטור ועד להסדרת האחריות הרפואית, כך שהטכנולוגיות החדשות לא יישארו במעבדות ובמרכזים הרפואיים, אלא יהפכו לחלק בלתי נפרד מהשגרה הקלינית".
