רפואת העיניים המודרנית רשמה בעשורים האחרונים קפיצות דרך טכנולוגיות ומדעיות כמעט בלתי נתפסות. מי שחווה את המהפכה הזו מקרוב, מראשיתה ועד לעידן הבינה המלאכותית, הוא פרופ' יעקב פאר. כשמאחוריו קריירה ענפה הנפרשת על פני כ-46 שנים, פרופ' יעקב פאר הוא מעמודי התווך של רפואת העיניים בישראל. הוא הקים את תחום האונקולוגיה של העין בארץ, ניהל את מערך העיניים במרכז הרפואי הדסה במשך כשני עשורים, וכיום, גם לאחר צאתו לגמלאות, ממשיך לפעול במרץ כרופא בכיר, כחוקר וכמרצה.
"רפואת העיניים של היום לא דומה למה שהייתה כשאני הייתי מתמחה בשנות ה-80'", מספר פרופ' פאר. "אמנם המחלות הן אותן מחלות, אבל מה שהיה לפני 4 עשורים, נראה כמו מקצוע אחר, כמעט פרימיטיבי, ביחס לאפשרויות האבחון והטיפול שיש לנו היום. אחת הדוגמאות המובהקות לכך היא טכנולוגיית ה-OCT לאבחון מחלות רשתית. לפני שהמכשיר היה קיים, היינו, פחות או יותר, מנחשים. היום, האבחנות מדויקות להפליא. גם הטיפולים עצמם עברו מהפכה. אם בעבר הזרקות לתוך העין נחשבו למשהו דמיוני, היום זו רוטינה יומיומית של מתן אנטיביוטיקה, סטרואידים ותרופות ביולוגיות. הטכנולוגיות הכירורגיות, השתלות העדשות, הניתוחים ברשתית ובזגוגית, הכל השתנה ללא היכר".
האונקולוגיה של העין ולימוד הדדי חובק עולם
פרופ' פאר לא רק היה עד לשינויים אלה, אלא גם לקח בהם חלק פעיל. עוד בהיותו מתמחה, זיהה חסר משמעותי בידע המקומי בכל הנוגע לגידולים בעיניים. "ראיתי שאין מספיק הבנה בתחום בארץ", הוא משחזר. "לקחתי על עצמי לפתח את התחום. במשך 25 שנה הייתי היחיד בארץ שעסק באונקולוגיה של העין, והקמתי את היחידה לגידולי עיניים בהדסה".
אבל השפעתו של פרופ' פאר לא הצטמצמה רק לגבולות ישראל. הוא כיהן כנשיא הארגון הבינלאומי לאונקולוגיה של העין ונשיא הארגון הבינלאומי לפתולוגיה של העין, ושימש בתפקידי מפתח בארגון ARVO (הארגון המוביל בעולם לחקר העין).
מניסיונו הבינלאומי, הוא מציע נקודת מבט מעניינת על מערכת הבריאות הישראלית: "הנגישות לרפואה בארץ היא טובה מאוד יחסית לרוב המקומות בעולם. למרות התלונות והתורים, הרפואה כאן היא סוציאלית וכולם מבוטחים. בארצות הברית, לעומת זאת, הזמינות לאזרח הפשוט במקרים רבים גרועה בהרבה". עם זאת, הוא מדגיש כי הלמידה היא תמיד הדדית: "למדנו מאחרים והם למדו מאיתנו. הטכנולוגיה של היום, ההתייעצויות ושיתופי פעולה חובקי עולם מקדמים את הרפואה בקצב מסחרר".
מחקר משנה חיים ופעילות ענפה באפריקה
מעבר לעבודתו הקלינית, פרופ' פאר הוביל מחקרים פורצי דרך. בשנות ה-90', ביחד עם פרופ' אלי קשת, הם גילו את הפקטור (VEGF) הגורם לבעיות של כלי דם ברשתית, גילוי שהוביל לפיתוח טיפולים ביולוגיים. "המחלה המעוורת השכיחה ביותר אצל מבוגרים היא ניוון רשתית מקולרי גילי", הוא מסביר. "בזכות הגילויים האלה, מפותחות תרופות שמטפלות היום בכאלף אנשים ביום בישראל, ובמיליונים ברחבי העולם. זה כוחו של המחקר הבסיסי – היכולת להשפיע בבת אחת על מיליוני מטופלים, מעבר ליכולת הטיפול באדם בודד".
המחויבות של פרופ' פאר חורגת גם מגבולות המעבדה. לאורך השנים, יצא לשליחויות רפואיות במדינות מתפתחות, ואף הקים מחלקת עיניים בנאקורו שבקניה. "מחלקת העיניים בהדסה ייחודית בעולם בעזרה שלה למדינות מתפתחות", הוא אומר. "לא מדובר בגיחות קצרות לצורכי יחסי ציבור, אלא בשליחויות של שנים להקמת מחלקות והכשרת צוותים מקומיים באפריקה. במקביל, הכשרנו בהדסה יותר מ-200 רופאים מכ-40 מדינות מתפתחות, שמגיעים להתמחות מלאה וחוזרים לטפל בארצותיהם".
במבט לעתיד, פרופ' פאר צופה התפתחות מתמדת: "הבינה המלאכותית לא תחליף את הרופא, אבל היא תעזור לרכז מידע ולקבל החלטות מהירות יותר. אנו רואים גם התקדמות עצומה בטיפולים גנטיים, שבהם העין משמשת איבר אידיאלי בזכות היותה מבנה סגור. אני מאמין שיימצאו פתרונות גם למחלות שקשה לרפא היום, כמו מלנומה תוך-עינית. המחקר ממשיך לדחוף אותנו קדימה".
לרופאים הצעירים המתחילים את דרכם, יש לו מסר ברור: "הדבר החשוב ביותר הוא להעמיד את המטופל במרכז. למי שיש נטייה לחקור, שיפנה לתחום המחקר בכל הכוח, כי משם מגיעות פריצות הדרך הגדולות באמת".
