פרופ' לימור הלפמן (52)
מומחית ברפואת נשים, התמחות על בגינקולוגיה אונקולוגית
מצב משפחתי: נשואה ואם לשלושה
השכלה: לימודי רפואה, אוניברסיטת תל אביב, התמחות על באוניברסיטת טורונטו, לימודי בריאות הציבור באוניברסיטת מקמסטר, קנדה
"לפיזיולוגיה הנשית, לבריאות ולחולי יש מאפיינים ייחודיים ולכן נדרשת התייחסות ייחודית. תסמינים של מחלות עשויים להופיע אצל נשים בצורה שונה מזו המוכרת אצל גברים, דוגמה קלאסית היא התקף לב, שאצל נשים מתבטא לעיתים בסימנים עדינים יותר", מספרת פרופ' לימור הלפמן, סגנית מנהל המחלקה לגינקולוגיה אונקולוגית, מנהלת היחידה לכירורגיה זעיר פולשנית בגינקולוגיה אונקולוגית במרכז הרפואי שיבא ומנהלת תוכנית התמחות על בגינקולוגיה אונקולוגית המוכרת על ידי החברה האירופאית לגינקולוגיה אונקולוגית.
פרופ' הלפמן שימשה כרופאה בכירה במרכז הרפואי איכילוב, המשיכה כמנהלת היחידה לגינקולוגיה אונקולוגית במרכז הרפואי מאיר, ניהלה צוות טיפול בממאירויות גינקולוגיות במרכז הסרטן ע"ש ג'ורבינסקי, בקנדה והשלימה תואר שני בבריאות הציבור MPH. המשיכה והתשוקה שלה לתחום טמונה בכירורגיה המאתגרת וברצף טיפולי ארוך ומשמעותי עם המטופלות. תחום עיסוקה נחשב חריג שכן הוא משלב שלושה תחומים: נשים, כירורגיה אונקולוגית ואונקולוגיה.
כיצד נראית בעינייך רפואה מותאמת אישה?
"רפואה מותאמת אישית מתפתחת כמעט בכל תחומי הרפואה ונשענת על הסתכלות רחבה במכלול נתונים אישיים, ביולוגיים, פיזיולוגיים, גנטיים, חברתיים ותרבותיים. הגישה הזו מרחיבה את האופן שבו מתבוננים במטופלות, ושואפת לדייק את הטיפול עבור כל אישה. באונקולוגיה, למשל, מדובר במגמה בולטת של התאמת תרופות לפי הפרופיל הגנומי של הגידול, ביטוי רצפטורים מסוימים, עומס מוטציות ועוד, עם האצה בפיתוח תרופות חדשות. חשוב לזכור שהטיפול בממאירויות לא נשען רק על מאפייני הגידול והכלים למיגור המחלה, אלא על מאפייני המטופלת עצמה, מצבה הגופני והתפקודי, יכולתה להתמודד עם מהלך הטיפול ותופעות הלוואי, מערכות התמיכה שסביבה והעדפותיה האישיות לגבי היקף הניתוח או סוג הטיפול. בגבולות אלה מתקבלת ההחלטה הטיפולית".
איזה שינוי ברפואה הישראלית חייב להתרחש?
"מערכת הבריאות מתמודדת עם שלושה אתגרים מרכזיים. הראשון הוא פערים חברתיים המשפיעים על בריאות ועל הטיפול בסרטן, בין מרכז לפריפריה ובין קבוצות חברתיות וכלכליות שונות. השני הוא מחסור בתכנון, סטנדרטיזציה ואיסוף נתונים בתחום האונקולוגיה, לצד צורך בהגדרת מרכזי סרטן מובילים וריכוז מומחיות לפי קריטריונים ברורים. השלישי הוא הבירוקרטיה המכבידה על מטופלות ומעכבת אבחון וטיפול, בין השאר בשל מבנה מערכת שבו קופות החולים הן גם מבטחות וגם נותנות שירות".
איזה מיתוס על נשים עדיין פוגע בהן?
"המיתוס המתייחס להיבטים של מיניות בקרב נשים בוגרות יותר. הענין לא מובא במארג השיקולים של הצוות הטיפולי לגבי בחירת הטיפול ופחות מדובר במעקב הרפואי שלאחר הטיפול. בממאירויות גינקולוגיות הדבר בולט במיוחד כי לחלק מהניתוחים והטיפולים יש השפעה על התפקוד המיני של האישה".
אם היית יכולה לשנות פרוטוקול רפואי אחד, מה היית משנה?
"הייתי קובעת בדיקה גנומית כצעד ראשון לכל אישה עם סרטן שחלה. כיום הבירור הוא רב שלבי ארוך ומעכב, כך שלעיתים התשובה מגיעה רק לאחר סיום הטיפול הראשוני. בדיקה מוקדמת תאפשר לזהות מהר התאמה לטיפול ביולוגי אחזקתי, ממשפחת מעכבי PARP, שמשפר משמעותית את סיכויי ההישרדות ומפחית את הסיכון להישנות המחלה".
כיצד דאטה וטכנולוגיה משנות את הדרך שבה נשים מקבלות טיפול?
"השינוי בא לידי ביטוי באופנים רבים. בשיפור הנגישות למידע עבור מטופלות ורופאים, בהתאמה מדויקת יותר של טיפולים, במיוחד באונקולוגיה, ובייעול תהליכי אבחון. ה— AI מהווה חלק משמעותי בפיתוחים טכנולוגיים, למשל: מערכת AIDOCS שמזהה מצבים דחופים בבדיקות דימות במסגרת המיון, כמו דימום תוך מוחי, שבץ, תסחיף ריאות או שבר בצוואר הירך, ומתעדפת אותם להתייחסות מהירה של הצוות הרפואי; מכשירים מונחי AI בתחומי מיילדות כמו אולטרסאונד ביתי או ניטור עוברי מאפשרים בדיקה עצמית ביתית; חברות ישראליות מפתחות מכשירי אקו מונחיAI שמאפשרים ביצוע אקו לב ע"י צוות לא מיומן במיון או במרכזים רפואיים קהילתיים. במקביל מתרחבת גם הרפואה הדיגיטלית עם שימוש במכשירים אישיים ובאפליקציות לניטור במצבי בריאות וחולי. למשל אפליקציות לניטור הורמונלי וחיזוי ביוץ, ניטור וניהול תסמיני גיל המעבר. בשיבא פיתחנו תוכנית ניטור מרחוק וטיפול רציף במטופלות המקבלות טיפולים סיסטמיים (כימותרפיה, אימונותרפיה ועוד) באמצעות שעון חכם ואפליקציה ייעודית על פלטפורמה של חברת דאטוס, והראינו שהתוכנית מפחיתה פניות למיון ואשפוזים דחופים בזכות מעטפת המעקב ההדוקה".
כיצד משפרים חוויית מטופלת לאורך מעגל החיים?
"על ידי יצירת מעטפת טיפולית שלמה: טיפול רפואי רב תחומי בהיבטים של תמיכה רגשית וסוציאלית, מיניות, תזונה, יחד עם תקשורת טובה בין כל חברי הצוות והנגשת הטיפול למטופלת. שיתוף המטופלת בשיקולים ובתהליך קבלת ההחלטות, והתחשבות בערכים ובהעדפות האישיות. מומלץ לשפר שירותים פיזיים ולוגיסטיים החל מטופסי 17 ועד פקקים ומקומות חניה".
מהי ההחלטה המקצועית האמיצה ביותר שקיבלת?
"בחרתי בתחום מרתק ויש לי זכות גדולה לטפל בנשים במצוקה אמיתית. האומץ הוא לבחור מתוך נטייה אישית, רצון ותשוקה ולא מתוך פחד. אני מאמינה בכוחו של שינוי כמקפצה להתפתחות ולצמיחה. עברתי מספר תפקידים במהלך החיים ותמיד הרגשתי שהרווחתי הרבה מהמעברים".
כיצד תיראה רפואת נשים בשנת 2050?
"העלייה בתוחלת החיים והצטברות הידע על גיל המעבר, יביאו למיקוד בשיפור איכות החיים והבריאות. שימוש במחזור החיים ואולי בפרופיל הורמונלי רחב הנמדד בזמן אמת כמפה קלינית לצעדי מניעה, אבחון מוקדם וטיפול מותאם. באונקולוגיה צפוי שימוש ב-CT DNA ככלי לאבחון מוקדם והכוונת טיפול בממאירויות. ייתכן ויפותחו מניפולציות גנטיות למניעת ממאירות ומחלות אחרות באנשים ונשים בסיכון מוגבר ובהמשך באוכלוסייה הכללית, ותועמק ההבנה של הקשר בין מיקרוביום, החיידקים שחיים בגוף באופן טבעי, למצבי בריאות וחולי שונים, עד כדי שימוש במניפולציות תזונתיות וב'השתלת מיקרוביום' לטיפול במצבים שונים, כולל ברפואת גיל המעבר ובאונקולוגיה. מודל בינה מלאכותית מותאם אישית, Health Copilot, ילווה אותנו לאורך החיים, ויציע בדיקות, בירורים והתערבויות על בסיס שינויים במדדים פיזיולוגיים, בדיקות ביומרקרים ועוד".
מה לימדה אותך הרפואה על עצמך?
"לקבל החלטות ממקום של עוצמה שמקורה בידע, בהסתכלות מתשוקה ורצון לעשות שינוי. מליווי מטופלות גם בסוף חייהן למדתי שמערכות היחסים שלנו (בני זוג, משפחה וחברים) הם הגורם המשמעותי ביותר בחיינו. הם המעצימים אותנו ונותנים לנו את תחושת הערך הרבה ביותר".
לאתר>>>
בשיתוף פרופ' לימור הלפמן
