על שולחנו של עו"ס אריק כהן, סמנכ"ל שירותי שיקום וטיפול בעמותת אנוש, מונחים אתגרים רבים להם הוא נדרש לתת מענה, בתחום בריאות הנפש. אחת הקבוצות להן הוא מעניק תשומת לב מיוחדת היא קבוצת הצעירים, הכוללת בני נוער בגילים 16-25. כהן, מכהן בתפקידו הנוכחי כ-3 שנים, ומציין עשור להיותו חלק ממשפחת אנוש. בראיון מיוחד הוא מביט לעבר בני הנוער והצעירים ומתכנן עבורם עתיד רגשי בטוח יותר.
תקופת הקורונה היא תקופה לא פשוטה בעבור כולנו. כיצד עוברים אותה בני הנוער והצעירים מבחינה רגשית?
"אכן מדובר בתקופה מאתגרת מאוד, פיזית ונפשית, לכל אדם, בכל מקום על הגלובוס. באופן עקרוני בשנה וחצי האחרונות אנחנו רואים החמרה במצב הרגשי של בני הנוער והצעירים. אנחנו רואים זאת במיוחד במרכזי הטיפול והשיקום שלנו בעמותת אנוש. אנחנו עדים לכך גם לנוכח סקר שערכנו בשנה האחרונה בקרב בני נוער וצעירים בגילים 16-25. אחד הנתונים המדהימים בסקר מראה ש-50% מהמשתתפים מדווחים שחלה הדרדרות במצבם הרגשי בשנה האחרונה בעקבות הקורונה. על הנתון הזה השפיעו כמובן הסגרים והריחוק החברתי שנכפה על כולנו והעובדה שהלימודים לא התקיימו ממש באופן פיזי בבית הספר אלא מרחוק באמצעות הזום. אין ספק שכל ההתנהלות של בני הנוער והצעירים עברה שינוי שהשפיע מאד על מצבם הנפשי. אם לא די בהשלכותיה של הקורונה, נוסיף לכך את מבצע 'שומר חומות', שהתקיים כמעט בכל אזור גיאוגרפי בארץ. הפעם, לא דובר רק על ילדי עוטף עזה, שדרות ואשקלון, הפעם המבצע כלל אזורים רבים נוספים ובכללם תל-אביב, כפר סבא ואפילו צפונה. כל אלה בהחלט הוסיפו לתכנים ולהתמודדות של בני הנוער בתקופה האחרונה".
האם יש אפיונים מיוחדים בפניות של בני הנוער והצעירים אליכם בתקופה האחרונה?
"זיהינו מגמות ייחודיות בתקופת הקורונה, באמצעות פניות שהגיעו למרכזים של אנוש. הפניות היו מורכבות וחמורות יותר ועלה בהן הצורך במעורבות של פסיכיאטר. בעבר הגיעו למרכזים שלנו בני נוער שחוו קשיים חברתיים והתמודדו עם ענייני זהות, בהווה, חלק מהבעיות מעלות אספקטים של חרדה עמוקה, דיכאון והסתגרות, תופעות שפחות ראינו בעבר, בוודאי שלא בעצימות כזו. מגמה נוספת שאנו עדים לה לאחרונה היא פניה של ההורים דווקא. אמנם גם בעבר פנו אלינו הורים, אלא שבשנה וחצי האחרונות, פניות ההורים הולכות ומתרבות והן מעידות על סימני מצוקה שהם מזהים אצל הילדים. לפיכך הם מבקשים עצה, סיוע וליווי בתוך כל המצב אליו נקלעו. מגמה נוספת באה לידי ביטוי ב-25% של פניות חוזרות, זאת בהשוואה לשנים החולפות בהן ראינו 14% של פניות חוזרות למרכזים שלנו".
אנוש הוא ארגון שבבסיסו מעניק שירותי שיקום למתמודדי נפש זכאי סל שיקום. בשנים האחרונות הקמתם מרכזי טיפול לבני נוער ולצעירים. מדוע החלטתם להיכנס לתחום הזה ומהם השירותים שאנוש מעניקה לאוכלוסייה זו?
"בשנת 2014 אנוש עשתה חשיבה והתבוננה על הדרך שלה לשנים הבאות. הבנו שהייחודיות שלנו היא במתן שירותי שיקום, אבל זה לא מספיק. החלטנו שלא די במתן שירותי השיקום שלנו לאוכלוסייה הבוגרת, וביקשנו להתמקד גם במבט ובצרכים של בני הנוער והצעירים שחווים קשיים רגשיים. מחקרים מראים ש-75% מהבעיות הנפשיות מתחילות בגילי 12-25. זיהינו שקיים חוסר משמעותי של שירותים בתחום בריאות הנפש במדינת ישראל בגילים אלה. על הרקע הזה בעצם התקבלה ההבנה וההחלטה שיש לנו מקום בהתערבות מוקדמת שתוכל למנוע התפתחות של הידרדרות נפשית מורכבת יותר בהמשך. בשנת 2015, הוקם באנוש מרכז הדספייס ישראל, שנבנה על פי מודל אוסטרלי. המודל עסוק ומתמקד בקידום בריאות נפשית של בני נוער וצעירים. פיתחנו אותו בשיתוף הקרנות של הביטוח הלאומי, ואת המרכז הראשון הקמנו בעיר בת-ים, ובהמשך בירושלים. בשנה האחרונה בעקבות הסגרים והריחוק החברתי אנחנו מפעילים את המרכזים אונליין כחלק מהנגשת השירותים ליותר אוכלוסיות בערים שונות בארץ. כמו כן אנחנו נמצאים בתהליכים עם מספר רשויות באזורים שונים בארץ לפתיחת מרכזי הדספייס נוספים".
כיצד אתה רואה בעתיד את הטיפול בבני נוער ובצעירים?
"אנחנו עסוקים בבניית תשתית להרחבת השירותים הטיפוליים של אנוש לאוכלוסיית הנוער והצעירים דרך מרכזי הדספייס. מבחינתנו המטרה הראשונה במעלה היא קידום בריאות נפשית של בני נוער וצעירים, דרך ההתבוננות הוליסטית ולא הגעה לפגישה אחת שבועית עם מטפל. אנחנו מסתכלים על התהליך ממקום שמתייחס למשך הטיפול, לעבודה משותפת עם כלל הגורמים בסביבתו של ההמתבגר, ואלה כוללים את המשפחה, מערכות החינוך ומעגלים נוספים. ככל שנוכל להרחיב את השירות הזה, אני מאמין שנוכל לייצר יותר מענים ליותר בני נוער במרחבים ובמקומות שונים בארץ. השאיפה שלנו באנוש היא להגיע לכל שכבות האוכלוסייה, בכל האזורים, כדי לספק את המענה להתמודדות נפשית".
אין זה סוד שבני הנוער והצעירים הפכו מאד דיגיטליים בשנים האחרונות. כיצד אנוש חוברת אליהם בפן הזה?
"אנוש עסוקה מאד בהרחבת השירותים שלה לבני הנוער והצעירים דרך שירותי הדיגיטל – האונליין, באמצעות יצירת מעטפת של מענים, אפליקציה מותאמת ותכנים שיהיו נגישים באינטרנט. אנחנו בהחלט מבינים שבני הנוער אינם מתקשרים בשפה שאנחנו המבוגרים מתקשרים. לכן, אנחנו ערוכים בדרכים דיגיטליות לתקשר איתם ולהעניק להם את השירותים שלנו".
לצד שירותי האונליין, נראה שאנוש לא מוותרת על הפן הבלתי אמצעי ומפגשים ממשיים בין המטפלים לצעירים.
"אכן, בימים אלה אנו עסוקים בפיתוח מודל מותאם למתן שירותי בית מאזן לנוער המהווה חלופה לאשפוז בבית חולים פסיכיאטרי. 'בית מאזן' מאפשר להגיע לבית שנמצא בתוך הקהילה כדי להתמודד עם המשבר הנפשי בצורה אחרת ולא בתוך בית חולים מרוחק ומסוגר בתנאים שלפעמים אינם אופטימליים. את הקונספט הזה אנחנו שמים לפתחנו בשנים הקרובות ומבקשים לקדם אותו עבור הצעירים בישראל. זאת בנוסף לשירותי השיקום שלנו אותם אנחנו מתאימים לצרכי הנוער, הצעירים ובני משפחותיהם, באמצעות מרכזי ייעוץ למשפחות, הוסטלים לצעירים, דירות לצעירים, מודלים תעסוקתיים ומרכזים חברתיים לצעירים".
מה תוכל לספר לנו על הטרנדים הבינלאומיים לטיפולים רגשיים לצעירים?
"בשנים האחרונות סוגיית בריאות הנפש של בני נוער וצעירים נכנסה לתוכנית החומש של ארגון הבריאות העולמי באירופה. בנוסף, יש הקמת קואליציות של צעירים בתחום בריאות הנפש, קמפיינים רבים בנושא ושימוש בטיק טוק. אני שמח על פיתוח טכנולוגיות רלבנטיות והצפת מידע הקשור לנפשם של בני נוער וצעירים. חשוב מאד שיתקיים ממשק ישיר בין מצבם הרגיש והקשב שלנו להתפתחויות בתחום זה, כדי לבצע את ההתאמות הנדרשות לגבי המגמות הבינלאומיות. באוסטרליה למשל, הוקמה מועצת נוער שמעורבת בתהליכי קבלת ההחלטות במרכזי הטיפול של בני הנוער", מסכם כהן
