כבר יותר מחודש שישראל מתמודדת עם משבר הקורונה. כשכולם מדברים על משבר הבריאות והמשבר הכלכלי, השיח על המשבר החברתי המתפתח מתגמד. "מדובר רבות על אוכלוסיית הזקנים ככזו הנמצאת בסיכון, אך בידוד לשם הגנה מהווירוס יוצר בעיות אחרות", אומר יוסי היימן, מנכ"ל ג'וינט-אשל, שותפות בין הג'וינט והממשלה לפיתוח שירותים חברתיים ופתרונות חדשניים להזדקנות האוכלוסייה. לאורך השנים הארגון פיתח פיילוטים רבים שעיצבו את מפת השירותים החברתיים של ישראל, בהם מרכזי יום, קהילות תומכות, בתים חמים, יחידות למניעת התעללות ועוד. כעת מזהים בג'וינט-אשל שלושה אתגרים מרכזיים עמם מתמודדת האוכלוסייה המבוגרת בצל הקורונה.
תפקוד פיזי וקוגניטיבי
האתגר הראשון הוא שימור ושיפור התפקוד. "בעוד מרבית האוכלוסייה תדע לצאת מהסגר הביתי ולחזור לשגרה, כשמדובר באוכלוסייה מבוגרת, במיוחד זקנים הסובלים מבעיות תפקוד פיזי וקוגניטיבי, המצב הוא אחר", אומר היימן. "האוכלוסייה הצעירה יותר היא בעלת יכולות להשתקם מהמשבר, בעלת אוריינות דיגיטלית גבוהה ומעגלים חברתיים נוספים המאפשרים חזרה מהירה לשגרה. אולם בקרב האוכלוסייה המבוגרת יותר, היעדר סדר יום ושגרה פעילה עלולים לגרום לירידה תפקודית משמעותית ברמה הפיזית, בשל הידלדלות בצפיפות העצם ומסת שריר, וגם ברמה החברתית, בשל הפחתת המעגלים החברתיים והיעדר אוריינות דיגיטלית, העלולים לפגוע בתפקוד החברתי והקוגניטיבי, בהגברת בדידות, דכדוך ואף דיכאון".


עוד טרם פרוץ הקורונה החלה לפעול רשת מרכזי שיקום גריאטריים בקהילה, שהקימו משרד הבריאות וג'וינט-אשל כדי לסייע בשימור ובשיפור התפקוד של האוכלוסייה המזדקנת. כמו כן נבחנו דרכים למתן שירותי שיקום מרחוק למען אלה שלא יכולים להגיע למרכזים, תהליך שהואץ עקב המגפה, ובשבועות האחרונים החלו אנשי מקצוע להעניק שירותי שיקום מרחוק באמצעות מחשב, טלוויזיה או טלפון. "השימוש בטכנולוגיה הוא קריטי ומחייב התאמה של מערכי השירותים, אנשי המקצוע והלקוחות עצמם. כבר לפני הקורונה פיתחנו, יחד עם מטה ישראל דיגיטלית במשרד לשוויון חברתי, את הידע על האופן שבו זקנים לומדים להשתמש בכלים דיגיטליים ופיתחנו קורסים יעודיים לקהילה. ידע זה מונחל כיום לחברות ולמתנדבים כדי שיוכלו לסייע מרחוק לאלה המתקשים בשימוש בכלים דיגיטליים", אומרים בג'וינט-אשל.
פתאום זקנים
עליית תוחלת החיים יצרה בישראל קבוצת אוכלוסייה חדשה – שעדיין מוגדרת "זקנה" על פי חוק, אך היא מתפקדת, עצמאית ורוצה ויכולה להמשיך ליצור ולתרום. בני 65 ומעלה רבים הוגדרו בצל הקורונה כאוכלוסייה בסיכון, אף על פי שבשגרה הם עצמאיים ומתפקדים לחלוטין. "שילוב בני 65 ומעלה מחדש בתעסוקה הוא מהלך אסטרטגי לשיקום המשק. הקורונה רק מדגישה כי לא נוכל להמשיך לאפשר מצב שבו שני עשורים ומעלה מפרידים בין גיל הפרישה לבין תוחלת החיים הממוצעת", מדגיש היימן. "פיתחנו מערך פיילוטים בנושא טרם המשבר, וכעת פועלים להסב אותו לקמפוס וירטואלי להכוון ותכנון תקופת החיים החדשה, חינוך פיננסי, והקניית מיומנויות ייעודיות במטרה לאפשר שילוב מחדש בתעסוקה והיבטי חיים נוספים".
שדרוג מעגלי התמיכה
בדומה למדינות המפותחות, גם בישראל מרבית האזרחים (97%) מזדקנים בבית. יש הרבה מעגלי תמיכה להזדקנות מיטיבה, הכוללים אנשי מקצוע מתחומי הרווחה, הסיעוד, הבריאות, התרבות ועוד, בני משפחה ומתנדבים. ג'וינט-אשל בשיתוף משרדי הבריאות, העבודה והרווחה, שוויון חברתי, המוסד לביטוח לאומי, קרן וואהל וחברת התרופות טבע, הקימו אתר אינטרנט ייעודי, הכולל חומרים לתקופת הקורונה עבור אנשי מקצוע, בני משפחה מטפלים ומתנדבים ולזקנים עצמם.
פותחו גם וובינרים וקורסים ייעודיים ואף הכשרות מקצועיות של אנשי צוות נוספים למסגרות המוסדיות בשיתוף משרד הבריאות וארגון א.ב.א., לאור פערים שנוצרו עקב בידוד של אנשי הצוות הקיימים.
בבואנו להתמודד עם השלכות משבר הקורונה יש להתייחס גם להיבטים הבריאותיים, גם להיבטים הכלכליים ולא להתעלם מההיבטים החברתיים.







