בישראל כיום חיים יותר ממיליון אנשים בני 65 ומעלה, שמהווים כ-11% מהאוכלוסייה - רובם המוחלט עצמאיים, מעורבים בחברה ומנהלים אורח חיים פעיל. זמן קצר לאחר פרוץ מגפת הקורונה, החלו להיאסף נתונים מכל העולם על הסיכון המוגבר של בני הגיל השלישי ואנשים עם מחלות רקע הנדבקים במחלה לחלות בה בצורה קשה ולהיות בסיכון מוגבר לתמותה. ספרד ואיטליה, שבהן בני ה-65 ומעלה מהווים חלק משמעותי יותר באוכלוסייה (17% ו-23% בהתאמה), נפגעו קשות מהמגפה, עם מאות אלפי חולים ועשרות אלפי נפטרים.
הציבור והממשלה בישראל נדרשו להגיב במהרה על מנת להימנע מהתפרצות בהיקפים נרחבים. מספר ימים לאחר שארגון הבריאות העולמי הכריז על הקורונה כמגפה כלל עולמית ממשלת ישראל אישרה הגבלות תנועה במסגרת תקנות לשעת חירום. התושבים בישראל התבקשו להישאר בבתים ולהימנע ממפגשים בין מבוגרים לצעירים.
החיים החדשים של בני הגיל השלישי
צעדי הריחוק החברתי הביאו אתגרים חדשים לבני הגיל השלישי ומשפחותיהם. על פי נתוני הלמ"ס, כ-23% מבני ה-65 ומעלה בקהילה מתגוררים בגפם. הם נמצאים בסיכון גבוה לחוות בדידות, במיוחד בתקופה זו שבה לא ניתן לצאת מהבית או להכניס בני משפחה הביתה, ועל מפגשים חברתיים אין מה לדבר. לכן חשוב לשמור על קשר רציף וקרוב ככל המתאפשר עם קרובי משפחה ומכרים בקבוצת הגיל הזו.
בני הגיל השלישי צורכים יותר שירותי בריאות מאשר האוכלוסייה הכללית, ומבקרים במרפאות ובבתי המרקחת בתדירות גבוהה יותר בשגרה. קופות החולים נדרשו להסתגל למצב החדש ולהגדיל את הנגישות לשירותי בריאות מהבית באמצעים דיגיטליים ובאמצעות משלוחי תרופות וציוד וביקורי בית של צוות רפואי ופרא-רפואי.
בזמנים רגילים מבוגרים יכולים לעסוק בפעילות ספורטיבית מחוץ לבית, לפגוש חברים ובני משפחה ולבלות חלק ניכר מזמנם בפעילויות שמזינות את הגוף והנפש. בימים אלה, כשיש הנחיה להישאר בבית ולהימנע ממפגשים חברתיים, צריך למצוא פתרונות אחרים.
הטכנולוגיה בשירות הפגת הבדידות
הטכנולוגיה ממלאת חלק חשוב בהסתגלות של כולנו למצב החדש. דברים שעד לפני כמה שבועות קרו בעיקר פנים אל פנים מתבצעים כיום באמצעות פלטפורמות דוגמת ווטסאפ, זום, סקייפ ואחרות. קניות, תשלום חשבונות, בקשת מרשמים והזמנת תרופות הם שירותים שניתן לצרוך דרך האינטרנט כבר שנים, אך מבוגרים רבים העדיפו להמשיך לצרוך אותם "בעולם האמיתי" לא רק מטעמי נוחות, אלא גם כי סיפקו הזדמנות למפגשים חברתיים אקראיים.
בימים אלו, כדי לתקשר עם בני משפחה וחברים ועל מנת לצרוך שירותים, נדרשת אוריינות טכנולוגית בסיסית ומחשב או סמארטפון עם חיבור לאינטרנט. על פי הלמ"ס, לפחות 50% מבני הגיל השלישי משתמשים במחשב ובאינטרנט לצרכים שונים, אך עדיין מדובר באחוז נמוך ביחס לאוכלוסייה הכללית. לכן לקרובי משפחה ולמכרים יש תפקיד חשוב בעידוד השימוש באמצעים דיגיטליים לתקשורת ולצריכת שירותים. הם יכולים להמליץ על מכשיר שיהיה נוח לשימוש, לעזור בהשוואת מחירים של ספקי שירות, ולתמוך, גם מרחוק, בהתקנה ובשימוש של האפליקציות השונות.
בשנים האחרונות מופעלים ברחבי הארץ פרויקטים חברתיים שמטרתם להקנות אוריינות דיגיטלית לאזרחים ותיקים באמצעות ארגונים ללא מטרות רווח, כמו ג'וינט-אשל ועמותת תפוח, בשיתוף עם מטה ישראל דיגיטלית במשרד לשוויון חברתי.מתחדדת ההבנה שצעדי הריחוק החברתיים עלולים להישאר איתנו חודשים ארוכים, ואוריינות דיגיטלית היא מיומנות הכרחית על מנת להשתתף בשגרה החדשה.
על פי נתוני הלמ"ס, כ-23% מבני ה-65 ומעלה בקהילה מתגוררים בגפם. הם נמצאים בסיכון גבוה לחוות בדידות, במיוחד בתקופה זו שבה לא ניתן לצאת מהבית או להכניס בני משפחה הביתה, והשתתפות במפגשים חברתיים, פנים אל פנים, אינה מותרת כלל
צעדי הריחוק החברתיים עלולים להישאר איתנו חודשים ארוכים, ואוריינות דיגיטלית היא מיומנות הכרחית על מנת להשתתף בשגרה החדשה
