המילה "נחירה" מתקשרת ברך כלל למבוגרים אולם 15%-10% מאוכלוסיית הילדים נוחרים. נחירות, רעש נשימתי, "חרחורים" או "נשימה כבדה" הם כולם תסמינים של היצרות דרכי אוויר עליונות בזמן שינה ומעידים על הפרעת נשימה חסימתיות בשינה (sleep disordered breathing).
חסימת דרכי האוויר וחומרת ההפרעה הנשימתית משתנה. קיימים מצבים שבהם יש רק רעש נשימתי "נחירות ראשוניות" שבדרך כלל לא דורשים טיפול. אולם, אם החסימה משמעותית יותר, יופיעו אירועים נשימתיים (הפסקות נשימה מלאות או חלקיות), מאמץ נשימתי, ירידות חוזרות ברמת החמצן בדם, ירידה באוורור של הראות וקיטוע של השינה. שכיחות הפרעות נשימה חסימתיות בשינה בילדים היא 5%-2%.
הסיבה העיקרית לחסימת דרכי אוויר עליונות בגיל הילדות היא הגדלה של הרקמה הלימפתית באזור האף והלוע (אדנואיד/שקד שלישי/"פוליפים" והשקדים). השכיחות הגבוהה ביותר של הגדלת השקדים והאדנואידים היא בין הגילים 7-2 שנים, אך קיים גם בתינוקות קטנים יותר (מתחת לגיל שנתיים). כיום ידוע שאין קשר ברור בין גודל הרקמה הלימפתית החוסמת ובין הסיכוי לחסימת דרכי האוויר בשינה ולחומרת ההפרעה הנשימתית.
סיבה שכיחה נוספת היא השמנה. כ-20% מאוכלוסיית הילדים והמתבגרים סובלים מהשמנה ועם עלייה זו קיימת גם עלייה בשכיחות הפרעות נשימה חסימתיות בשינה.
סיבות אחרות להופעת הפרעות נשימה בשינה בילדים הן סיבות גנטיות ומבניות (כמו מבנה פנים מסוים, תסמונות נוירולוגיות שכוללות מתח שרירים ירוד (היפוטוניה) ועוד.
בנוסף לנחירות והרעש הנשימתי בשינה שהינו כאמור התסמין העיקרי, קיימים תסמינים נוספים שיכולים להעיד על הפרעת נשימה בשינה בילדים וכוללים: שינה עם פה פתוח, מאמץ נשימתי, תנועתיות רבה בשינה, שינה עם ראש מוטה אחורה, הפסקות נשימה, הזעה מרובה, ריור מרובה, יובש בפה, כאבי ראש ולפעמים אף הרטבת לילה. רב התסמינים מופיעים רק בשינה והילד נראה בריא לחלוטין במשך היום.
השפעתה של הפרעה
כיום ברור שהפרעות נשימה חסימתיות בשינה בילדים גורמות לתחלואה ארוכת טווח ולכן יש חשיבות לאבחון וטיפול מוקדמים. מחקרים רבים מצאו שילדים עם הפרעות נשימה בשינה סובלים מהפרעות בהתפתחות השפה, הפרעות למידה, הפרעות ריכוז, הפרעות התנהגות שמחקות התנהגות היפראקטיבית, הפרעות זיכרון, הפרעות במצב הרוח, ישנוניות יומית וירידה בתפקוד בבית ספר. בנוסף, הפרעות נשימה בשינה מביאות להפרעה בצמיחה (חוסר שגשוג או קומה נמוכה), לתחלואה לבבית שכוללת התפתחות יתר לחץ דם, שינוי בגיאומטריית הלב והאצה של תהליכים של טרשת עורקים. כמו כן קיימת ירידה באיכות החיים ותחלואה רבה המתבטאת בצריכה מוגברת של שירותי בריאות.
כדי לדעת האם הילד הנוחר סובל מהפרעה נשימה שדורשת התערבות ניתוחית ניתן לבצע בדיקת שינה במעבדת שינה. חשוב להדגיש, שבניגוד למבוגרים, ילדים לא יכולים לעבור בדיקת שינה בבית אלא רק במעבדת שינה. בבדיקת השינה הילד מחובר למספר חיישנים שמנטרים את הנשימה שלו בזמן שינה וכך מתבצע כימות של ההפרעה הנשימתית והחלטה על טיפול בהתאם.
הקו הראשון בטיפול בהפרעות נשימה בשינה בילדים הינו כירורגי – בדרך כלל כריתת שקדים ואדנואיד. בשנים האחרונות התפרסמו מחקרים על התועלת בשימוש בתכשירים נוגדי דלקת בעיקר בהפרעות נשימה בדרגת חומרה קלה.
הטיפול הכירורגי בהפרעות נשימה בשינה בילדים
במרבית המקרים ניתוח שקדים ואדנואיד מבריא את הילד מההפרעה הנשימתית החסימתית ומשפר את שינתו ואיכות חייו. בשנים האחרונות הגישה הניתוחית פחות פולשנית מבעבר כאשר ברוב המקרים הקטנת השקדים והאדנואיד תיתן תוצאה נשימתית טובה עם פחות סיבוכים ופחות כאבים. הקטנת שקדים ואדנואיד מתבצעת בהרדמה כללית. הפעולה נעשית דרך הפה ומכשיר מיוחד מאדה/משייף את הרקמה העודפת. לעיתים הילד נשאר לאשפוז למשך לילה. בהמשך מקובל להנחות על שבוע מנוחה בבית שהסיבה העיקרית לכך היא הטיפול בכאבים שלאחר הניתוח אשר מגיבים היטב לתרופות נגד כאבים. לאחר שבוע הילד חוזר לפעילותו הרגילה נושם טוב וישן טוב. בכ-15% מהילדים קיימת שארית או חזרה של הפרעה נשימתית בשינה. אם התסמינים חוזרים או נמשכים לאחר הניתוח דרוש בירור נוסף למציאת הסיבה. בירור זה יכלול בדיקה במעבדת שינה ובהתאם לממצאים בדיקה של דרכי האוויר בהרדמה המדמה שינה ונקרא Sleep Endoscopy. בהתאם לממצאים מוצעת תכנית להמשך הטיפול בהפרעה.
ד"ר ארי דירוא הוא מנהל יחידת אא"ג ילדים, בי"ח "דנה-דואק" לילדים, המרכז הרפואי איכילוב ת"א
בשיתוף המרכז הרפואי איכילוב ת"א
