לפני כחודש, נדהמנו כולנו, אל מול הידיעה שאל"מ שרון אסמן, מפקד חטיבת הנח"ל, התמוטט ומת במהלך פעילות גופנית.
הידיעה הזו, לנוכח העובדה, שאל"מ אסמן היה אדם צעיר שעסק בפעילות גופנית לאורך השנים, לא רק העציבה אלא גם הדאיגה רבים, ולא בכדי. קדמו לה ידיעות נוספות במהלך השנה האחרונה על מותם של צעירים במהלך פעילות גופנית עצימה בחדר הכושר ובספורט תחרותי או צבאי.
"חשוב להבין מדוע בכלל מתרחשת תופעה כזו של מוות פתאומי, בעיקר במהלך ספורט", מסביר פרופ' מיכאל גליקסון, מומחה בקרדיולוגיה ובהפרעות קצב ומנהל מרכז הלב המשולב ע"ש יסלזון במרכז הרפואי שערי צדק.
"התשובה לתופעה הזו משתנה לפי גילים. בגילים צעירים, ילדים ובני נוער, היא עלולה להתרחש בעיקר בגלל מחלות חשמליות או מחלות של שריר הלב, שעד לרגע התרחשותן, לא יודעים עליהן. חלק ניכר ממחלות אלה, כ-50% הן מחלות גנטיות משפחתיות מה שנותן סיכוי לגלותן בבני משפחה של ספורטאי שעשה דום לב. סיבה לא נדירה נוספת היא דלקת שריר הלב שהיא לעתים חלק ממחלת חום פשוטה שמעורבות הלב בה לא מורגשת. בכל מקרה יש להביא בחשבון שדום לב של ספורטאי הוא תופעה נדירה ביותר (המתרחשת אחת לכל 100 אלף ספורטאים צעירים בשנה), ולכן אינה צריכה לגרום לספורטאים לחובבי פעילות גופנית לחשוש מביצוע ספורט. בשל נדירות התופעה יש אפילו ויכוח על הערך של בדיקות סקירה בספורטאים, כיוון שאחוזי הגילוי של בעיה אמיתית בבדיקות הללו, נמוכים ביותר וקשה למנוע אירוע כה נדיר. לעומת זאת ספורטאי שידועה אצלו בעיית לב או במשפחתו על מחלת לב, חייב בבדיקת קרדיולוג כי שם סיכויי הגילוי של בעיה משמעותית גבוהים יותר".
לדברי פרופ' גליקסון, במתאמנים המבוגרים, בני 35-40, התופעה שכיחה הרבה יותר. בגילים אלה, התמוטטות בגלל פעילות גופנית עצימה, עלולה להתרחש בשל טרשת עורקים, מחלה של כלי הדם שמזינים את הלב.
"אז מתגלית הפרעת קצב או התקף לב תוך כדי סתימת עורקים. במקרים אלה, האנשים המועדים לסכנה במקרים אלה הם אנשים עם גורמי סיכון מסוג של יתר לחץ דם, סכרת, עישון, עודף משקל וגם כאלה שיש להם סיפור משפחתי של מחלות לב. לא פעם תופעה זו עלולה לקרות לאנשים עם גורמי סיכון בעת שהם מתחילים לעסוק בספורט אחרי תקופה ארוכה שלא עסקו בו. זו הסיבה שמי שיש לו גורמי סיכון ומתחיל לעסוק בפעילות מאומצת בגיל מבוגר יחסית (מעל 35 עד 40 בגברים וכעשר שנים מאוחר יותר בנשים), רצוי שייבדק על ידי רופא לפני שיתחיל פעילות".
אם כך, העיסוק בספורט טוב או מסוכן לבריאות?
"ככלל ובאוכלוסייה כולה העיסוק בספורט בריא חשוב ואפילו מאריך חיים. תפקידנו כקרדיולוגים הוא לגלות את המעטים שספורט עלול לסכן אותם ולמנוע מהם עיסוק זה עד פתרון הבעיה".
"לצורך כך ובהתחשב בגורמי הסיכון, קיימות הנחיות מקצועיות של מי צריכים להיבדק ואיזה בדיקות צריך לעשות לפני שעוסקים בספורט. חשוב לזכור שאנחנו לא רוצים 'לשפוך את התינוק עם המים'. עיסוק בספורט באופן כללי, הוא בריא, ומאריך את החיים. אנחנו לא רוצים להטיל מגבלות אלא לאתר את האנשים שנמצאים בסיכון קצת יותר גבוה, ואותם לבדוק לפני שהם גורמים לעצמם נזק. בקרב גברים בני 35-40, ובקרב נשים בנות 45-50, מומלץ להיבדק על ידי רופא לפני שמתחילים לעסוק בספורט אינטנסיבי. מרכז הלב המשולב נותן מענה מקיף לכל מגוון מחלות הלב וכלי הדם ואליו מופנים ספורטאים וחיילים אצלם נתגלתה בעיה כלשהי בבדיקות הסקירה, כדי לאשר או לשלול קיום מחלת לב בטרם עיסוק בספורט. מערך הבדיקות הנרחב של ספורטאים תחרותיים וחובבנים, מגלה לא מעט ממצאים שחשיבותם בספק, ואלה מגיעים אלינו להעמקת הבירור, שברוב המקרים לשמחתנו הוא שלילי".
חלק מפעילותו של מכון הלב, מתמקד בדימות הלב – בדיקות CT ו – MRI, גם במקרים בהם מתעוררות סוגיות ובעיות לבביות, בגין פעילות גופנית מאומצת.
מה משמעותן של בדיקות ההדמיה בהיבט של פעילות ספורטיבית?
"במרכז הלב אנחנו יודעים לבצע בדיקות הדמיה מתקדמות – CT ו – MRI, וכן בדיקות אקו לב, כדי שנוכל לשפוט האם לספורטאי אכן יש בעיה, וכיצד נוכל לפתור אותה. תמיד נעשה הכל כדי לא לשבש לספורטאי מקצועי את הקריירה. בזכות המומחיות שלנו, מגיעים אלינו הרבה מאד ספורטאים מקצועיים להתייעצות. בנוסף, פועלת במרכז הלב, היחידה להפרעות קצב (אלקטרופיזיולוגיה), היחידה מטפלת בהפרעות קצב של ספורטאים, בטכנולוגיות חדשניות. הפרעות קצב הן תופעה מסוכנת לספורטאים, במיוחד מי שעוסקים בספורט תחרותי. לחלק מהספורטאים המגיעים אלינו לבירור, מתגלה בעיה שניתנת לתיקון ומאפשרת להם לחזור לעיסוקם".
מה המסר שלך למי שעוסקים בספורט חובבני?
"צעירים ובריאים ללא גורמי סיכון, יכולים לעסוק בספורט ללא חשש. הצורך בבדיקות לבביות מיוחדות צריך להתעורר אצל אנשים שיש להם סיפור לבבי משפחתי או גורמי סיכון מסוג לחץ דם וסכרת. וכן, למי שמתחילים לעסוק בספורט נמרץ בגיל יותר מבוגר: גברים בני 35-40, נשים בנות 45-50".
פעילות גופנית – דברים שרואים מכאן
כחלק ממרכז הלב המשולב, פועל בשערי צדק המרכז לרפואת ספורט ע"ש היידי רוטברג, בראשו עומדת פרופ' נעמה קונסטנטיני, שזו התמחותה.
למרות שמו של המרכז, מתעקשת פרופ' קונסטנטיני שמדובר ברפואת ה"מאמץ" או רפואת "הפעילות הגופנית".
"כשאנשים שומעים את צמד המילים 'רפואת ספורט', הם חושבים שמדובר בספורטאים, ולכן אינם קשורים לרפואה הזו. לכן אני מדגישה שמדובר ברפואה שבמרכזה עומדת כל הפעילות הגופנית, ולאו דווקא התחרותית-הישגית".
אם כך, במי נוגעת רפואת המאמץ הגופני?
"היא נוגעת בכל האוכלוסייה: באנשים חולים עם מחלות כגון סרטן, לב, ריאות וכו', שמומלץ להם לעסוק בפעילות גופנית כחלק מהשיקום הפיזי, הנפשי ואיכות החיים שלהם. בנכים ומרותקים למיטה שעליהם לבצע פעילות גופנית כלשהיא, והיא מתייחסת כמובן לאוכלוסייה הבריאה שצריכה לעשות פעילות גופנית כדי לא להיות חולה. בסיכומו של ענין כולם רוצים לדעת איזו פעילות גופנית לבצע, ומה המרשם לפעילות גופנית איכותית ומותאמת אישית", מציינת פרופ' קונסטנטיני.
אלא שהיא מכוונת לקבוצה נוספת שראוי שתהיה מודעת לרפואת המאמץ הגופני וזו קבוצת הרופאים, בעיקר רופאי הקהילה.
"אחת המשימות שהצבתי בפני המרכז שלנו היא לתת ידע וכלים מעשיים לרופאים כדי שגם הם ידברו בשפה של הפעילות הגופנית. חשוב שכל קרדיולוג או אונקולוג לדוגמה, היודעים לתת מינון נכון של תרופות , ייתנו גם מרשם לפעילות גופנית, או לפחות ימליצו ויפנו לגורם היכול לתת. הקונספט של מתן 'מרשם' לפעילות גופנית צריך להיות מתוך הבנה ש - "Exercise is medicine", סלוגן שטבע הקולג' האמריקאי לרפואת ספורט (ACSM), ושפרופ' קונסטנטיני היא הנציגה שלו בישראל.
"הרעיון הוא שפעילות גופנית זו התרופה למניעה, לטיפול, ולשיקום מחלות. בדיוק כמו שרופא נותן מרשם לאנטיביוטיקה ומרשם לטיפול בסוכרת, כך נכון לתת מרשם לפעילות גופנית, כי אם כולם ייקחו את המרשם הזה, אנשים יהיו בריאים יותר, והחולים ירגישו טוב יותר. ולא די בהמלצה כללית של הרופא לעשות פעילות גופנית-ההמלצה צריכה להיות מפורטת ומותאמת אישית למטופל ולמצבו".
מה ייחודו של המרכז לרפואת ספורט בשערי צדק?
"המרכז לרפואת ספורט מעניק שירותי אבחון, ייעוץ וטיפול בתחום הפעילות הגופנית, התזונה והבריאות לאנשים העוסקים בפעילות גופנית כזו או אחרת ולספורטאים מקצוענים וקבוצות ספורט מובילות. ספורטאים מתחרים, מחויבים בבדיקות טרום עונה בהתאם לחוק הספורט שיכולות להיעשות אך ורק בתחנה לרפואת ספורט המוכרת ע"י משרד הבריאות. מטרת הבדיקות הינה לזהות בעיות ומצבים העלולים לגרום למחלה, פציעה ואף למוות פתאומי. המרכז הוא הכתובת לספורטאים מקצוענים וחובבים, לעוסקים באימון גופני, ולאלה הרוצים לשלב את הפעילות הגופנית והאימון בשגרת חייהם לשיפור ההישגים, לצורכי בריאות, ולירידה במשקל ושמירה על משקל תקין. מגיעים אלינו מתאמנים מכל רחבי הארץ, כמו גם כאלו הרוצים להתחיל בפעילות גופנית ולא יודעים במה וכמה, ומה נכון להם".
מי הם אנשי המקצוע במרכז ואיזה בדיקות מתבצעות בו?
"במרכז צוות רב תחומי של מומחי ספורט (רופאי ספורט, תזונאיות ספורט, פיזיולוגים של המאמץ, פיזיותרפיסטים המתמחים בפגיעות ספורט ומאמני כושר) המבצעים התאמה אישית לתוכניות האימון בעזרת בדיקות מתקדמות המעריכות את היכולת האירובית כמו גם את יתר מרכיבי הכושר הגופני. הבדיקות כוללות בין היתר בדיקות קרדיו-פולמונריות (מבחן מאמץ לב-ריאה), בדיקת קצב חילוף חומרים במנוחה (שעל פיו ניתן לתת תפריט מדויק ומותאם אישית בשילוב פעילות גופנית), בדיקת הרכב גוף בשיטות שונות ועוד".
בזכות חדר הכושר המאובזר בציוד האיכותי והחדשני מתבצעת במרכז לרפואת ספורט, פעילות גופנית לקבוצות שונות ביניהן למשל: נשים מחלימות סרטן השד, מחלימי קורונה המתקשים לחזור לפעילות, מנותחים בריאטריים ועוד. לכל אחת מהקבוצות מותאמת פעילות גופנית בהתאם לצרכים וליעדים.
מהם האימונים הייעודיים לנשים מחלימות מסרטן השד?
"התוכנית 'היום שאחרי' לדוגמה, מיועדת לנשים מחלימות מסרטן השד והיא כוללת אימוני כושר פעמיים בשבוע בחדר הכושר של המרכז, תמיכה על ידי תזונאית (קבוצתית ופרטנית), מרפאת גיל המעבר, ייעוץ מיני, פיזיותרפיה ללימפדמה, פגישות עם פסיכולוגית וכן הרצאות שונות בנושאים הקשורים במצב המיוחד של הנשים".
למרות שפעילות גופנית מומלצת לכולם, יש לה השלכות משניות שעלולות להיות הרסניות.למה כדאי לשים לב?
"פעילות גופנית קבועה היא קרוב לוודאי ההרגל הטוב ביותר שאדם יכול לדבוק בו כדי להבטיח את בריאותו. במחקרים רבים שכללו עשרות אלפי נבדקים נמצא שעיסוק קבוע בספורט מפחית באופן משמעותי את התחלואה והתמותה מלמעלה מ- 25 מחלות לרבות השמנת יתר, סוכרת, יתר לחץ דם, מחלת לב כלילית, מחלות ממאירות, דיכאון ודמנציה. יחד עם זאת, מאמצים בהיקפים גבוהים עלולים לגרום לשינויים גופניים הנוגדים חלק מההשפעות המיטיבות הקשורות בפעילות גופנית מתונה. בשנים האחרונות חלה עלייה דרמטית בספורטאים חובבנים העוסקים במגוון רחב של סוגי ספורט בעצימות ובתדירות גבוהה כגון מרתון, טריאתלון, 'איש ברזל', קרוספיט, רכיבה על אופניים, שחייה במים פתוחים ועוד. ספורטאים אלה מבצעים שגרת אימונים אינטנסיבית במשך תקופות ארוכות ולפיכך חלקם עלולים לפתח שינויים פתולוגיים ולחשוף אותם לסכנות הכרוכות בכך. בשל המגוון הרחב של סוגי הספורט השונים קשה להצביע על נקודת סף ולכן במידה וקיימת התלבטות מומלץ לפנות אלינו להתייעצות", מסכמת פרופ' קונסטנטיני.
