שיחקתם כדורגל, עשיתם תפנית חדה, הרגל שלכם הסתובבה ולפתע הרגשתם עליה עומס רב שהביא במהרה לכאבים? גלשתם על השלג בחופשת סקי, לקחתם סיבוב וכל כוח הכובד נשען על רגל אחת ועכשיו היא כואבת? ירדתם מסולם בצורה לא מבוקרת ודרכתם לא טוב? בכל אחד מהמקרים האלה ייתכן שקרעתם את הרצועה הצולבת של הברך.
קרע של הרצועה הצולבת בברך לא מתרחש רק אצל ספורטאים מקצועיים, הוא שכיח לא פחות גם אצל מי שהספורט הוא רק תחביב עבורם, והבעיה עלולה לצוץ מאין ספור מצבים הנובעים מספורט, אבל לא רק. תנועת סיבוב של הברך מובילה לפיתול ומשם לקריעת הרצועה. התוצאה היא חבלה אקוטית שגם אם אינה מזוהה מיד כקריעת רצועה - גורמת לרוב הסובלים ממנה לחפש מענה רפואי עוד באותו היום, בשל התנפחות האזור וחוסר היכולת לשאת משקל. ברובם המוחלט של המקרים, מתפתח דימום בברך עקב קריעת רקמה בגוף. הנפיחות מתפתחת בתוך דקות ומגבילה משמעותית את טווח התנועה. עצם הירך ועצם השוק מאבדות את החציצה ביניהן ומתנגשות אחת בשנייה, בעיקר בצד החיצוני. מצב כזה עלול להוביל לכאבים חזקים, לבצקת ולשברי דחיסה.
מניעה חלקית
"האלמנט היחיד שיכול להוריד במעט את שכיחות הפגיעה במקרה של תאונה כזו הוא חיזוק השרירים שמסביב לברך. חוסנם מוריד במעט את ההסתברות לפגיעה - אך לא מגן מפניה לחלוטין", מסביר ד"ר בצלאל פסקין, מומחה לכירורגיה אורתופדית בבית החולים אסותא חיפה והיועץ האורתופדי של קבוצת הכדורגל מכבי חיפה.
"אימון בחדר כושר יפחית במשהו את שכיחות הקרעים והרצועה הצולבת הקדמית - אבל לא באופן משמעותי. המניעה היא נקודת חולשה בנושא קרע רצועה צולבת קדמית. זהו סוג של תאונה שגם השריר החזק ביותר לא ימנע. ההבדל המשמעותי היחיד הוא עשיית ספורט בקו ישר לעומת ספורט בו יש שינויי כיוון. סיכוי נמוך יותר שהתאונה הזו תתרחש למי שרצים, רוכבים על אופניים או שוחים. אצל מי שמשחק כדורגל, כדורסל וטניס או משתתף בקרבות מגע וגולש בסקי - הסיכון גבוה יותר. לכן המניעה הטובה ביותר היא להיזהר ולשים לב בזמן הפעילות".
מה יש לעשות לאחר פגיעה כזו?
"לפנות מיד למוקד רפואי. לרוב הרופא יזהה את הנפיחות ואת הגבלת התנועה בברך, יחשוד בחבלה תוך מפרקית משמעותית וישלח לצילום רנטגן. ברוב המקרים הצילום יהיה תקין, אלא אם החבטה של עצם אחת בשנייה או תלישת הרצועה היו חזקים במיוחד, ויפנה את המטופל להמשך טיפול אצל מומחה ברך או לצילום MRI. ב-MRI ניתן בקלות לאבחן את הקרע ברצועה הצולבת, הבצקות, המכות והפגיעות האחרות שבדרך כלל מתלוות לכך - בעיקר פגיעות במיניסקוס, המשמש כבולם הזעזועים בברך".
ולאחר ההדמיה והאבחון?
"קריעה של רצועת הברך אינה מצב רפואי שמחלים מעצמו או שניתן לתקנו לחלוטין על ידי פיזיותרפיה בלבד. רבים מהנפגעים יחושו שהברך שלהם לא יציבה, שהיא זזה בלי שליטה ויתקשו לחזור לפעילות נורמלית. לכן במקרים רבים יצטרך הנפגע לבצע ניתוח לשחזור רצועת הברך. מדובר בניתוח פשוט וקצר שברוב המקומות נעשה באשפוז יום. עם זאת, עד השלב בו ניתן לבצע את הניתוח יש לעבור תהליך פיזיותרפיה המכשיר את המטופל אליו. אם רופא מומחה מאבחן שניתן לנייד את שוק המטופל משמעותית קדימה - סימן שחסר מייצב קדמי בברך ואז צריך לעשות ניתוח שחזור רצועה צולבת.
עוד לפני הניתוח חובה להרגיע את מצב הברך, להוריד את עודף הנוזלים בה, לנסות לשחזר את טווח התנועה שיהיה קרוב יותר לנורמה ולחזק את שרירי הירך, שבינתיים התדלדלו עקב מיעוט תנועה. לאחר שמטרות אלו הושגו ניתן לקבוע ניתוח, בו המטופל יגיע בבוקר, יעבור הרדמה מלאה, ינותח, יתעורר ויחזור לביתו עוד באותו היום".
מה בעצם עושים בניתוח?
"זהו ניתוח סגור-ארתרוסקופי דרך מצלמה שמוחדרת לברך ובו לוקחים גיד והופכים אותו לרצועה צולבת קדמית. במהלכו יוצרים בלוקים חסמים עצביים באזור הברך כדי שלא יהיו למטופל כאבים משמעותיים כשיתאושש. לאחר מכן קוצרים גיד מאזור הברך. הסרת הגיד אינה פוגעת בתפקודה. לאחר שנקצרו הגידים, קודחים תעלות בעצם השוק ובעצם הירך באופן כזה שהמהלך התוך-מפרקי שלהם יחקה את מהלך ה-ACL, הרצועה הצולבת הקדמית. אז מקבעים בצד הירך ובצד עצם השוק כדי שהגיד לא יזוז. לאחר הניתוח המטופל מתחיל שיקום, שהוא למעשה עיקר התהליך. מדובר בשיקום ממושך שנעשה בהקפדה יתרה, כי יש צורך להיות זהירים עד שהרצועה תתחבר לתעלה ותוכל לשמור על המתח שלה. התהליך לוקח כחודשיים, במהלכם על המטופל להיזהר בתנועותיו. אחריהם הוא יוצא לדרך בחיזוק שריר ירך. גם תהליך זה לוקח זמן. רק כ-6-9 חודשים לאחר סיומו יכול המטופל לחזור לפעילות ספורטיבית".
האם לאחר הניתוח תתפקד הברך "כמו חדשה"?
"לפי הספרות הרפואית: לא. אמנם יש מעט מאוד כישלונות בניתוחים האלו אבל עדיין יהיה הבדל בין הלפני לאחרי. הגמישות נפגעת ויש גם אפקט פסיכולוגי: אלמנט משמעותי של חרדה מפני מקרה חוזר. בדרך כלל הברך חוזרת להיות יציבה בצורה מספקת, אבל הדבר יקרה לאחר כשנה של שיקום. מכיוון שתהליך השיקום כה מורכב, אני ממליץ לבחור בפיזיותרפיסט שהתמקצע בנישה הזו", מציין ד"ר פסקין.
מענה גם לקלסטרופובים שזקוקים ל-MRI ברך
במכון הדימות של בית החולים אסותא רמת החייל, פועל מכשיר MRI פתוח, המאפשר הדמיה לנבדקים החוששים ממקומות סגורים.
בתחום האורתופדי, יש למכשיר יתרונות נוספים: הטכנולוגיה הייחודית של המכשיר מאפשרת לראשונה לבצע בדיקות אורתופדיות דינאמיות במגוון תנוחות וזוויות: עמידה, שכיבה, בכיפוף קדימה או אחורה, זאת, לעומת הבדיקות הסטנדרטיות שמבוצעות לרוב בשכיבה על הגב.
