ערן (47) הופנה אליי על ידי מכר משותף מקבוצת הרכיבה שלו, ששמע אותו בדרך אגב מתלונן על כך שלאחרונה הדופק שלו לא עולה כרגיל באימונים. כשהגיע לקליניקה הוא אפילו דאג להתנצל על כך שהוא בטח "מבזבז" את זמני, הרי הוא מרגיש טוב, בכושר מצוין ועושה ספורט כל יום. הוא לא תיאר לעצמו שבבירור לבבי תימצא היצרות משמעותית ביותר בעורק הראשי של ליבו, ושלמעשה חייו תלויים על חוט השערה. מספר שעות לאחר שאובחן עבר צנתור כלילי ההיצרות נפתחה, ומספר שבועות לאחר מכן חזר לרכב על אופניו בבטחה.
תלוי בעצימות
אומנם לדרמה של ערן היה סוף טוב, אך לא אחת אנו שומעים סיפורים דומים שהסתיימו בטרגדיות גדולות שמותירות אחריהן תחושות קשות והרבה שאלות פתוחות. שאלות כמו "איך זה קרה?", "ספורט זה דבר בריא, לא?", "אי אפשר היה לעלות על זה קודם?".
שאלות כאלה ואחרות מופנות אליי מדי יום. ואכן, ספורט מועיל לבריאותנו מאוד! פעילות גופנית מומלצת לכולנו לשם שמירה על אורח חיים בריא. היא תורמת למניעה של מחלות לב וכלי דם, סכרת, יתר לחץ דם, מאזנת את פרופיל השומנים בדם, וכן תורמת לשמירה על נפש בריאה ומאוזנת, בעיקר כאשר היא נעשית באופן עקבי וממושך. על פי הנחיות ארגון הבריאות העולמי, חשוב שנעשה פעילות אירובית בעצימות קלה-בינונית (הליכה מהירה) במשך 150 דקות שבועיות לפחות, או פעילות בעצימות גבוהה (ריצה) במשך 75 דקות שבועיות לפחות, וכל תוספת במשך הפעילות מועילה יותר.
עם זאת, כאשר ספורט נעשה בעצימות גבוהה ובאופן שאינו מותאם הוא עלול להוות טריגר לאירוע לבבי, הפרעות קצב ואף מוות פתאומי. תופעות אלו עשויות להתרחש בקרב אנשים שאינם מודעים כלל למחלה הלבבית ממנה סובלים.
פחות מ-30
באנשים צעירים מגיל 30, אירוע לבבי בזמן פעילות ספורטיבית עצימה הוא אירוע נדיר יחסית ששכיחותו נעה בין 1 ל-100,000 ל-1 למיליון על פי מקורות שונים. הסיבות לכך הן מחלות מולדות של שריר הלב (קרדיומיופתיות), דלקת שריר הלב, מהלך אנטומי חריג של עורקי הלב, ומחלות נדירות של מערכת ההולכה בלב הגורמות להפרעות קצב מאמץ. לרוב מדובר במצבים סמויים שלא מתבטאים בתסמינים. משום כך, ספורטאים תחרותיים או אנשים העוסקים בספורט במסגרת מאורגנת עוברים בדיקות סקירה תקופתיות לאיתור מחלות לבביות "שקטות".
35 פלוס
באנשים מעל גיל 35 ומעלה אירועים לבביים בזמן פעילות מאומצת נפוצים אף יותר. שכיחותם נעה סביב 1:5000 איש, והרקע ברוב המקרים הוא טרשת של העורקים הכלילים. טרשת עורקים היא מחלה כרונית של כלי הדם במהלכה רבדי שומן שוקעים בדפנות העורקים ועוברים תהליך דלקתי. כתוצאה מכך, מתחוללת באופן הדרגתי היצרות של חלל כלי הדם כך שזרימת הדם דרכו פוחתת. רוב מהלך המחלה הוא שקט. סימפטומים מופיעים רק בשלבים מאוחרים, כאשר מופר האיזון בין אספקת הדם לדרישת הרקמות. לכן, לא מן הנמנע שאדם יתהלך עם טרשת עורקים מפושטת מבלי להיות מודע לכך כלל. בזמן פעילות גופנית מאומצת ישנה עליה ניכרת בדרישת שריר הלב לדם מחומצן. במצב נורמלי דרישה זו מסופקת ע"י זרימה מוגברת בעורקים הכליליים. טרשת עורקים כאמור פוגעת בזרימה ומכאן לחוסר התאמה בין הביקוש לחמצן ברקמה להיצע. מצב זה, המכונה איסכמיה, עשוי לגרום לאוטם שריר הלב ולהפרעות קצב קטלניות ומסוכנות שיכולות לגרום לדום לב. גורמי הסיכון לטרשת עורקים כוללים: רמות LDL כולסטרול גבוהות, יתר לחץ דם, עישון, סכרת, השמנת יתר, וכן ישיבה ממושכת או מחסור בפעילות גופנית. לעיתים קרובות דווקא אנשים בעשור הרביעי ומעלה לחיים מחליטים לאמץ שגרת חיים ספורטיבית לטובת שינוי אורח חיים בריא וירידה במשקל, וזאת לאחר שנים של חוסר פעילות ובנוכחות גורמי סיכון מרובים. באופן פרדוקסלי אנשים אלו נמצאים בסיכון גבוה יותר לטרשת עורקים ולאירוע לבבי בזמן פעילות מאומצת. זיהוי מוקדם של טרשת עורקים על ידי בדיקות סקירה וטיפול אגרסיבי בגורמי הסיכון יכולים להפחית אירועים לבבים בזמן פעילות גופנית.
למי מיועדות בדיקות הסקירה?
על פי תקנות הספורט בישראל, כל ספורטאי המשתייך למסגרת תחרותית ומאורגנת מחויב בבדיקות רפואיות אחת לשנה, הכוללות מילוי שאלון רפואי, בדיקת רופא, א.ק.ג, ובדיקת מאמץ. המלצות אלו אינן מתייחסות לספורטאים חובבנים שלעיתים עושים פעילות שעצימותה משתווה לפעילות תחרותית. לעומת זאת, ההמלצות החדשות בנושא קרדיולוגית ספורט שפורסמו בספטמבר 2020 מטעם האיגוד הקרדיולוגי האירופאי, מתייחסות לספורטאים חובבנים העוסקים בספורט עצים ולספורטאים תחרותיים כאחד. לפי גישה זו, מומלץ לאנשים שנמצאים בסיכון לבבי מוגבר או שלא היו פעילים גופנית במהלך חייהם ומעוניינים להתחיל לעסוק בספורט בעצימות גבוהה, לעבור הערכה לבבית לפני התחלת הפעילות ספורטיבית. בנוסף מומלץ כי אנשים עם מחלה לבבית ברקע או ספורטאים שגילם עולה על 60, יעברו הערכה לבבית אחת לשנה.
מה כוללת סקירת ספורטאים?
- בראש ובראשונה בדיקת רופא הכוללת בדיקה גופנית ושיחה קצרה או מילוי שאלון רפואי, וזאת על מנת להעריך את הסיכון הלבבי של הנבדק. היסטוריה של מחלות לב בגיל צעיר במשפחה, עישון בעבר ואורח חיים לא אקטיבי הינם גורמי סיכון שניתן לאתר בשאלה בלבד. בנוסף, בדיקה גופנית ומעבר על בדיקות דם תקופתיות מאפשרים זיהוי של ממצאים מחשידים למחלת לב או גורמי סיכון נוספים (לדוגמא ערכי לחץ דם מוגברים, ערכי סוכר ושומנים גבוהים בדם).
- בדיקת א.ק.ג לרישום הפעילות החשמלית של הלב במנוחה שנועדה לאתר הפרעות במערכת החשמל בלב וסימנים לשינויים מבניים בלב.
- בדיקת א.ק.ג במאמץ (ארגומטריה) - הכוללת רישום הפעילות החשמלית של הנבדק בזמן שעושה מאמץ על מסילה או אופניים. ממצאים חיוביים בבדיקת ארגומטריה, כגון הפרעות קצב או שינויים בתרשים הא.ק.ג, מרמזים על בעיה באספקת הדם לשריר הלב ומצריכים המשך בירור בבדיקות לב מתקדמות.
אנשים שנמצאו עם סיכון מוגבר או שיש להם ממצאים חיוביים בבירור הסקירה יופנו לבדיקות לב מתקדמות הכוללות אקו לב במאמץ, מיפוי לב , או CT קרדיאלי. אקו לב במאמץ היא בדיקת מאמץ שמתווספת אליה הדמיה באקו לב לפני המאמץ ומיד בסיומו. הבדיקה מאוד אינפורמטיבית ובעלת רמת דיוק גובהה יותר, ואינה כרוכה בחשיפה לקרינה. מיפוי לב היא בדיקה הכוללת צילום של הלב לאחר מתן חומר רדיאוקטיבי. וצינתור וירטואלי שהוא בדיקת CT של הלב ושל העורקים הכלילים שמטרתה לשלול היצרויות בעורקים הכלילים.
לסיום, פעילות גופנית צריכה להיות חלק קבוע משגרת חיינו ולא כל הליכה בפארק או ריצה קלה על שפת הים מצריכה הערכה רפואית. אולם לאלו מכם שקראו את הטקסט ועוסקים בספורט עצים, אם חשתם ספק או מצאתם דמיון בין הכתוב לבינכם, לפני המקצה הבא אנא גשו לרופא לבירור קצר, כך תוכלו לצאת לעשות אותו בלב שקט.
ד"ר שירית כזום-בייזר היא מומחית לרפואה פנימית וקרדיולוגיה, מומחית בקרדיולוגיה ורופאת ספורט, בית חולים בילינסון
