בעידן ההאצה הדיגיטלית שבו אנו חיים, רעיונות מדעיים מתורגמים הרבה יותר מהר למוצר זמין בשוק. להאצה הזו אחראיות בעיקר כמויות הדאטה העצומות הנאספות במערכות השונות, היכולות האנליטיות החדשות של הבינה המלאכותית ולמידת המכונה המסוגלת לעבד את כמויות המידע העצומות ולהפיק מהן תובנות חדשות.
דברים שיודעים מכאן
כללית היתה חלוצה בישראל ואף בעולם בתחומים רבים – להנגשת רפואה מרחוק לכל מטופל בכל שעה, פיתוח מדדי איכות רפואית, ופיתוח טכנולוגיות מתקדמות - לרבות בבניית רשומה רפואית ממוחשבת המאגדת את כל הנתונים וכל הבדיקות של המטופל בתיק רפואי ממוחשב אחד, בקהילה ובבתי החולים. המטרה של כללית היא לנצל את ההאצה והטרנספורמציה הדיגיטלית כדי להמשיך ולשפר באופן דרמטי את יכולות המענה הרפואי שמקבלים המטופלים.
פרופ' רן בליצר, מנהל מערך החדשנות בכללית ומנהל מכון כללית למחקר, מסביר: “המהות היא לא הפיכת השירות לדיגיטלי, כי אם היכולת להמציא ולבנות מחדש את שירותי הרפואה ולהנגיש אותם בצורה חכמה יותר, מנבאת יותר, מונעת יותר ומדויקת יותר. הגישה הנפוצה בעולם לרפואה עד היום היתה של רפואה מגיבה – כשכואב פונים לרופא - אך אנחנו רוצים לנקוט בגישת הרפואה המונעת, וניתן לעשות זאת באמצעות שילוב בין איסוף הדאטה ליכולות האנליטיות המתקדמות. כבר בסוף העשור הקודם הבינה כללית שפניה לכיוון רפואה מנבאת, מונעת ויוזמת והקימה את מכון כללית למחקר אשר הוביל סדרת פרויקטים בחדשנות שזכו לפרסים ולהכרה בינלאומית, ונועדו לנבא מחלות עתידיות ולמנוע אותם הרבה לפני התפרצותן באמצעות איתור מראש של אוכלוסייה המועדת לחלות במחלה, דבר שניתן לעשות באמצעות יכולות הבינה המלאכותית“.
דברים שיודעים משם
“לדוגמה, פיתחנו מודל המאפשר לאתר מראש אנשים העלולים לחלות בעתיד באי ספיקת כליות, מחלה קשה ששיעורה באוכלוסייה הולך וגדל. כשמתחילים תסמיני המחלה זה כבר מאוחר מדי לעשות משהו, והחולה נדרש לדיאליזה קבועה או להשתלת כליה. אבל בשלב הרבה יותר מוקדם, יש שינויים קלים בבדיקות הדם ובהתנהלות החולה שמראים שהוא בדרכו מטה לכיוון אי ספיקת כליות. מודל הניבוי שלנו מתבסס על עשרות סמנים ונתונים רפואיים המאפשרים לנו לאתר מי עתיד לפתח מחלה כזו בעוד כמה שנים, לפנות אליהם באופן יזום ולהציע להם שינויים באורחות חיים ובנטילת התרופות כדי לא להגיע למחלה קשה. אלפי חולים קיבלו התערבות כזו באופן יזום, ואנו רואים בלימה במגמת אי ספיקת כליות בין המטופלים שלנו.
בצורה דומה פיתחנו מודל המסוגל לזהות אנשים טרום סוכרתיים – עדיין לא חולים בסוכרת אך נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לחלות במחלה, ופנינו אליהם לשינוי אורחות חיים – גם כאן אנו מגלים ירידה בשיעור המקרים החדשים של סוכרת. גם במניעת תחלואה ותמותה משפעת – זה שלוש שנים שאנו מכוונים חיסונים לשפעת לאוכלוסיות בסיכון הגבוה ביותר לסיבוכים, בהתבסס על מודל ניבוי שפותח בכללית – הרבה לפני כל גוף אחר בארץ ולפני רוב שותפינו בעולם“.
כלכלה התנהגותית
כללית משלבת את עקרונות הבינה המלאכותית עם כלכלה התנהגותית כדי לשנות לטובה התנהלות של מטופלים. במחקר משותף של מכון כללית למחקר שניהלה החוקרת הראשית עדי ברלינר בשיתוף פרופ' דן אריאלי, חברת קיימא ומשרד האוצר, נערך ניסוי חברתי משותף שבו נמצא פתרון יצירתי לבעיית אי ההגעה לתורים שנקבעו, תופעה נפוצה וכואבת בכל מערכות הבריאות בעולם: רבע מהאנשים שמוזמנים לתור לא מגיעים אליו.
במסגרת הניסוי נשלחו למטופלים תזכורות בשמונה נוסחים שונים כדי לבדוק איזו מהן משפיעה בצורה הטובה ביותר, ופיתחו מנוע בינה מלאכותית להתאמת הנוסח המיטבי. התוצאה הדגימה כיצד בעזרת הכוונת המסר הנכון למטופל הנכון קטנו שיעורי אי ההגעה בשליש (!), תוצאה ייחודית בעולם.
חדשנות כאסטרטגיה ארגונית
פרופ' בליצר מדגיש כי: “מנכ“ל כללית, פרופ' אהוד דודסון, מוביל את הקופה לאסטרטגיה חדשה שהליבה שלה היא חדשנות ומחקר. כחלק מהתכנית, מערך החדשנות בקופה מזמין סטארט-אפים ויזמים מבטיחים לשתף פעולה עם הכללית כדי לפתח יחד, לנסות ולהטמיע חדשנות המיטיבה עם המטופלים. השבוע התפרסם בעיתון היוקרתי נייצ'ר מאמר שהינו תוצר של שיתוף פעולה מסוג זה בין כללית לחברת זברה מדיקל ויז'ן, המפתחת בינה מלאכותית בתחום הדימות. שני הגופים פיתחו יחד כלי המסייע לרופאים לנבא מי יסבול משבר בגוף בגלל אוסטיאופורוזיס, על סמך ניתוח ממוחשב של תמונת CT. יש לכך פוטנציאל להצלת חיים. תמונת העתיד שלנו ברורה - השילוב בין היזמים הישראלים המבריקים לארגון בריאות ענק וייחודי כמו הכללית יהפוך את ישראל למגדלור לחדשנות רפואית“.
