בשנים האחרונות תחום הרפואה המותאמת אישית צבר תאוצה. רפואה מותאמת אישית דוגלת בהתאמה אישית של תוכנית טיפול ומעקב על בסיס אבחון מדויק ומקיף של מאפייני המחלה במטופל הספציפי, בניגוד לגישה המסורתית של "מידה אחת המתאימה לכולם" שהייתה נהוגה בעבר.
ההתפתחות המשמעותית בתחום התאפשרה הודות להבנה מעמיקה של הביולוגיה האנושית ומנגנוני מחלות באמצעות בדיקות מתקדמות, לצד המהפכה הדיגיטלית שמאפשרת לאסוף נתונים ממטופלים רבים ("ביג דאטה"), בין היתר מאפליקציות וכלים דיגיטליים נוספים, ולנתחו גם באמצעות אלגוריתמים של בינה מלאכותית, המספקים תובנות אודות ההבדלים בין חולה זה לאחר כבסיס לטיפול מותאם אישית.
דוגמה בולטת להטמעת הרפואה המותאמת אישית הוא בתחום האונקולוגיה, בו התאמת טיפולים לחולי סרטן נעשית על בסיס הפרופיל הגנומי הייחודי של הגידול הסרטני שמאובחן בבדיקות גנומיות חדשניות. זיהוי הפרופיל הגנומי הוביל למהפכה טיפולית, שבמסגרתה טיפולים רפואיים ניתנים לא רק על בסיס מקור הגידול (סרטן שד, ריאה וכו'), אלא בהתבסס על מוטציות ושינויים גנומיים ספציפיים אשר זוהו אצל המטופל.
חברת רוש, מובילה בשנים האחרונות את תחום הרפואה המותאמת אישית במגוון תחומי מחלה, החל מפיתוח כלים דיאגנוסטיים מתקדמים ועד לאפשרויות ניטור ובקרה באמצעות טכנולוגיות בינה מלאכותית וביג דאטה. זאת, על מנת להתאים בצורה הטובה ביותר את הטיפול הנכון והאפקטיבי ביותר עבור המטופל.
"אנו נמצאים ברגע מכריע בהיסטוריה של הבריאות", אומר אבי דנציגר, מנכ"ל רוש ישראל. "שילוב חסר תקדים של ידע רפואי, טכנולוגיה ומדעי נתונים מחולל מהפכה בטיפול בחולים. רוש מובילה את הדור הבא של שירותי הבריאות עם שותפים ברחבי העולם וגם בישראל. אנו משלבים הבנה ייחודית של הביולוגיה האנושית עם דרכים חדשות לנתח נתוני בריאות. החזון שלנו הוא להבטיח כי אבחון, טיפול ואף מניעה של מחלות ישנו במהירות וביעילות את חייהם של אנשים בכל מקום – תוך התאמת הטיפול הנכון עבור המטופל הנכון בזמן הנכון".
כיום, רוש שותפה ותומכת בשלושה פיתוחים טכנולוגיים חדשים, הנמצאים בחודשים האחרונים בשלבי פיתוח והטמעה במוסדות רפואיים בישראל כחלק מהחזון לקדם גישה טיפולית זו.
בריאות השד: פרויקט "ליווט אישי" לשיפור ההיענות לבדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן השד, לקיצור הזמן עד אבחון המחלה ולליווי המאובחנות בכל שלבי הטיפול במחלה
סרטן השד מהווה את הגידול הממאיר השכיח ביותר בנשים בעולם, כמו גם בישראל, והינו הסיבה המובילה לתמותה מסרטן בקרב נשים. מדי שנה, מאובחנים בישראל כ-5,000 מקרים חדשים של סרטן שד חודרני. אבחון מוקדם של הסרטן ומתן טיפול אופטימאלי מגדילים את סיכויי ההחלמה של המטופלות.
בתחום הטיפול בסרטן השד, מקודם בחודשים אלו פרויקט ששמו כיום "ליווט אישי" – פרויקט משותף של צוות מומחים מבית החולים בילינסון ומחוז דן-פ"ת של שירותי בריאות כללית ורוש.
"הרעיון צמח מהצוות, מתוך החוויות היומיומיות עם המטופלות, אלפי נשים בין אם בשגרה או מתוך בירור של ממצא מדאיג בשד מטורטרות הלוך ושוב לרופא המטפל, ללא הסבר על התהליך שהן עוברות, משמעות תוצאות הבדיקות ומה התכנית שלהן להמשך", אומר ד"ר ערן שרון, מנהל המרכז לבריאות השד והיחידה לכירורגיה של השד בבילינסון ומנהל מרחב השד במחוז דן-פ"ת של 'כללית'. "בזמן זה הן חוות תחושות קשות של בלבול, תסכול מהבירוקרטיה, חוסר וודאות, כאילו האדמה נשמטת מתחת לרגליהן". פרויקט 'ליווט אישי' כולל פיתוח אפליקציה רפואית המשלבת ליווי וניווט המותאמת אישית, "כך שתהפוך את המסע של המטופלות לברור, תחום בזמן הקצר ביותר, מלווה בהכוונה אישית ואנושית וידע רלוונטי שיאפשרו להן תחושת ביטחון ושליטה", מסביר ד"ר שרון.
האפליקציה צפויה לשפר היענות לבדיקות הסקר ואבחון מוקדם של סרטן השד. "המבוטחות יוכלו דרך האפליקציה לבחור את המכון שנוח להן ולקבוע תור לבדיקה, כשהמכונים יידרשו לעמוד בזמן מוגבל לקביעת התור, בהתאם למדדי איכות שייקבעו מראש", אומר ד"ר שרון. מהלך זה צפוי לשפר ההיענות לבדיקות ממוגרפיה, שמאפשרות לאבחן סרטן שד בשלבים מוקדמים.
תהליך קבלת ההחלטות הטיפוליות בסרטן השד הינו מורכב, ומחייב טיפול של צוות רב תחומי: כירורג שד, אונקולוג, רדיולוג, פתולוג, מומחה קרינה, אחות מתאמת שד, רופא המשפחה ועוד.
לדברי ד"ר שרון, "יש כאן בשורה גדולה למטופלות. האפליקציה תאפשר ליווי טכנולוגי לצד ליווי אנושי, תכווין את האישה בין מומחה אחד לשני, תשמש לה כמפת דרכים ובנוסף תאפשר לאישה לאורך כל הדרך ליווי אנושי שאין לו תחליף באמצעות אחיות מתאמות שד, מה שיקנה למטופלות את תחושות הביטחון והוודאות להן הן זקוקות".
כך, למשל, המערכת תאפשר למטופלות שהופנו לכירורג לאחר אבחון סרטן השד, להיוועץ עם אונקולוג כדי לשקול מתן טיפול תרופתי טרום הניתוח (טיפול נאו-אדג'ובנטי) במטרה להקטין את הגידול, לשפר את תוצאות הניתוח, להתאים טיפול משלים לאחר הניתוח ולשפר את סיכויי ההחלמה.
פרויקט "ליווט אישי" הובל על ידי ד"ר ערן שרון, ד"ר יעל רפסון ופרופ' רינת ירושלמי משאלי מבית החולים בילינסון, ד"ר איל יעקבסון ממחוז דן-פ"ת של שירותי בריאות כללית, אחיות מתאמות השד ומומחים נוספים בתחום רפואת השד והדיגיטל. הפרויקט פותח במסגרת תוכנית "מאתגר לפתרון" – תכנית החדשנות הפנים ארגונית של 'כללית' בחסות מנכ"ל הקופה ובשיתוף שחף שניר ועובדי המחלקה לחדשנות בשירותי בריאות כללית. הפרויקט זכה במקום הראשון בתחרות שכללה למעלה מ-120 פרויקטים של צוותים שונים, כפרויקט שנבחר להיות מוטמע בקופת החולים בשנה הקרובה.
"הפרויקט הוא דוגמה טובה כיצד חדשנות אמיתית יכולה להיווצר מתוך חיבור אפקטיבי עם שותפים שונים באקוסיסטם, מזיקוק הצרכים ועד ליצירה משותפת של פתרונות חדשניים במטרה ליצור ערך למטופלים; משלב המניעה, האבחון, הטיפול והמעקב. כך יתאפשר ניהול טוב יותר של הטיפול בנשים עם סרטן השד, והמטופלות ימצאו בה תועלות רבות", מסביר ד"ר שרון. לדבריו, "האפליקציה תכוון את האישה במסעה ותשקף את המסלול שלה, היא גם תדאג לתזכר את האישה ולהנגיש לה מידע קריטי, תקצר תהליכים בירוקרטיים וזמני המתנה לתורים ותוביל לשביעות רצון והיענות גבוהה יותר לטיפול ובסופו של דבר צפויה גם לשפר את תוצאות הטיפול".
רפואת עיניים: פלטפורמה לניהול חכם של זריקות תוך עיניות
בשנים האחרונות הולכת וגוברת הגישה המכוונת להעצמת המטופל, בה הופך המטופל לשותף פעיל בניהול מחלתו והטיפול הכרוך בה. כידוע, מערכות המידע במערכת הבריאות הינן רבות, ומנותקות זו מזו, מצב שעלול להקשות על המעקב הרציף של המטופלים אחר הטיפולים הניתנים להם ועל המטופל בניהול מחלתו, באופן שעלול לפגוע באיכות הטיפול וביעילותו.
פלטפורמה חדשנית שמפותחת בחודשים האחרונים בשיתוף מספר מרכזים רפואיים בארץ וחברת רוש, תורמת לקידום גישת העצמת המטופל בתחום רפואת העיניים, ובפרט במחלות הפוגעות ברשתית העין. שתי מחלות הרשתית הנפוצות הינן "ניוון מקולרי נאווסקולרי תלוי גיל" (nAMD) ו"בצקת מקולרית סוכרתית" (DME). נטייתן לפגוע באזור המקולה שבמרכז הרשתית, האזור שאחראי על חדות הראייה והבחנה בין פרטים וצבעים, והן עלולות להוביל לעיוורון. המחלה הראשונה מתפתחת בעקבות צמיחת כלי דם חדשים מתחת למקולה, והשנייה שאופיינית לחולי סוכרת מתפתחת על רקע דליפה של כלי דם במרכז הרשתית, באופן שמוביל להתעבות המקולה ולהיווצרות בצקות. לפי הערכות, ממחלות אלה סובלים עשרות אלפי ישראלים.
המטופלים בניוון מקולרי ובבצקת מקולרית סוכרתית נדרשים להזרקות תוך עיניות של תרופות מקבוצת "נוגדי VEGF", תחילה אחת לחודש למשך שלושה חודשים, ובהמשך אחת לפרקי זמן קבועים המותאמים לכל מטופל. בנוסף הם נדרשים לבדיקות מעקב תקופתיות, לרבות בדיקת הדמיה לרשתית העין (OCT) ובדיקות לחדות ראיה.
הפלטפורמה החדשה מאפשרת לרכז את כלל המידע הרפואי הרלוונטי אודות ההזרקות התוך עיניות אצל המטופל, את תוצאות הבדיקות התקופתיות, וכן מעבדת ומנגישה עבורו מידע זה בצורה פשוטה על מנת שיוכל להבין את מצבו בכל עת, ובכך משפרת את ההיענות לטיפול.
"חולים רבים לא זוכרים מתי קיבלו זריקה תוך עינית ובאיזה עין, ואיזו זריקה קיבלו, כי יש מספר סוגי זריקות, ויש חולים שמגיבים באופן שונה לזריקות השונות. יש זריקות שניתנות בבתי חולים, ויש שניתנות בקופות החולים ובמסגרות פרטיות, וייתכן בלבול רב. במקום לחפש מידע בקלסרים ובגיליונות שהחולה מביא למרפאה, האפליקציה החדשה מאפשרת בשלב הראשון איסוף של המידע הרפואי, כאשר המטופל מצלם במצלמת הסמארטפון כל פריט מידע רפואי רלוונטי לתוכה: הדמיית הרשתית (OCT), בכל הזרקה - אריזת התרופה שהוזרקה לעינו ומסמכי סיכום הביקור המפרטים לאיזה עין בוצעה ההזרקה ואת המצב העכשווי – וכל אלה באופן שמאפשר לעקוב אחר המטופלים לאורך זמן ולנהל בצורה מיטבית את הזריקות התוך עיניות", מסבירה פרופ' ענת לבנשטיין שהגתה את האפליקציה, מנהלת מערך העיניים במרכז הרפואי איכילוב ת"א ויו"ר האיגוד לרפואת העיניים.
היישום החדש, לו שותפים גם ד"ר רעות שור, ד"ר ארי לשנו, ד"ר גבריאל כץ ופרופ' אלעד מוסייב צפוי לשפר בהמשך את תוצאות ההזרקות ולמנוע באופן מיטבי את ההידרדרות לכדי עיוורון.
עבור המטופל משמשת הפלטפורמה ככלי להעצמה. "המטופל יקבל תזכורות אוטומטיות למועדי הזריקות וינהל אותן בעצמו, תוך מתן אפשרות למעקב מרחוק של רופא העיניים לצורך מתן המלצות להמשך טיפול", מדגישה פרופ' לבנשטיין.
בשנת הקורונה החולפת מחלקת העיניים באיכילוב ביצעה הזרקות תוך עיניות בבתי מטופלים: "טיפלנו רק בחולים שלנו שידענו אילו זריקות הם קיבלו ומתי. האפליקציה תאפשר בהמשך להרחיב את ההזרקות התוך עיניות בבית גם למטופלים שקיבלו הזרקות במוסדות רפואיים אחרים", מספרת פרופ' לבנשטיין.
בעתיד מתכננים מפתחי הפלטפורמה לאפשר את חיבורה לתוצאות בדיקות נוספות שעוקבות אחר מצב הראיה של המטופלים, למשל בתגובת הרשתית להזרקות התוך עיניות לאורך זמן, באופן שיוכל לקדם פתרון מקיף עבור המטופלים לניהול מחלת העיניים ולשפר עוד יותר את יעילות הטיפולים.
טרשת נפוצה: אפליקציית FloodLight למעקב רציף אחר תפקוד החולים
אחת המחלות הכרוניות המאתגרות בתחום ניהול הטיפול וחוויית המטופל היא טרשת נפוצה, ממנה סובלים לפי הערכות כ-2.8 מיליון איש ברחבי העולם, ובישראל מאובחנים בה כ-6,000 חולים. טרשת נפוצה היא מחלה אוטואימונית שנגרמת כשהמערכת החיסונית תוקפת מסיבות שונות את המיאלין – רקמת המעטפת שמגנה על תאי העצב – במערכת העצבים המרכזית, והיא מאופיינת בנזקים עצביים המלווים בכאבים, עייפות, חולשת שרירים, הפרעות תחושה, פגיעה בראיה ופגיעות תפקודיות עד כדי נכות.
השפעת הטרשת הנפוצה על תפקודים שונים, לרבות תפקוד מוטורי, נוירולוגי וקוגניטיבי, הופכת את ניהולה לתהליך מורכב עבור המטופלים והרופאים גם יחד. לדברי ד"ר קרן רגב, מנהלת השירות לטרשת נפוצה במערך הנוירולוגי במרכז הרפואי איכילוב – ת"א: "מדובר במחלה שההתקדמות שלה במקרים רבים מתרחשת באיטיות ובצורה 'שקטה', בשינויים קטנים לאורך זמן שקל מאוד 'לפספס' אותם, וחשוב להבחין בשינויים התפקודיים שעשויים להעיד על הצורך לשנות את האסטרטגיה הטיפולית".
כיום, מטופלים עם טרשת נפוצה נדרשים לבדיקות מעקב תקופתיות, אולם בין הביקורים לא מתבצע ניטור רציף של תפקוד מערכת העצבים והמחלה עלולה להידרדר. בביקורים עצמם נדרשים המטופלים לזכור לעדכן את הרופא בכל שהתרחש בזמן שחלף מהביקור הקודם, ועדכונים אלה משפיעים גם על הטיפול שיותאם לחולה. "הביקורים גם נעשים בימים ובשעות שונות שלא בהכרח משקפות באופן מלא את המצב התפקודי של כל מטופל בעת הביקור", מדגישה ד"ר רגב.
כפתרון לבעיות מורכבות אלו פותחה אפליקציה ייעודית למכשירי סמארטפון בשם FloodLight ("פלאדלייט", ובתרגום לעברית: הארה), שאוספת מידע מהמטופל באופן רציף, בשלב שבין ביקורי המרפאות, ומוסרת מידע על ביטויי המחלה ומהלכה.
ביישומון החדש מתבקשים המטופלים למלא סדרת מבדקים, במטרה לאסוף מידע בתחומים הנוגעים לתפקוד עם טרשת נפוצה, לרבות תפקוד קוגניטיבי, הליכה, מוטוריקה עדינה ואיזון דינמי, וכן ממלאים 'שאלון מצב יומי'. לדברי ד"ר רגב, "מבדקים אלה מאפשרים להאיר עבור המטפלים את המצב התפקודי בו מצוי המטופל לאורך זמן, מסייעים בזיהוי וחיזוי קצב התקדמות המחלה, ומאפשרים מעקב לצורך מתן טיפולים שתואמים את מצבו של כל מטופל".
למטופלים, שמקבלים מעת לעת תזכורות על השאלונים והמבדקים שהם מתבקשים למלא, האפליקציה תורמת לחיזוק תחושת ההעצמה והשליטה במחלה.
"המטופלים מקבלים בתצוגה גרפית הסברים על מצבם התפקודי לאורך זמן, כשכל שינוי משוקף להם. הכלי גם פותח כסוג של 'חוויה משחקית', באופן שמזמן ומעודד את המטופלים להיות מעורבים יותר בניהול מחלתם", מציינת ד"ר רגב.
אפליקציית FloodLight אינה משמשת כתחליף לביקורי המעקב המרפאתי להם נדרשים חולי טרשת נפוצה, ומוגדרת כיום "כלי תומך בהחלטות רפואיות", אך היא צופה פני עתיד. "ככל שהחולים יתמצאו טוב יותר במחלה ובמהלכה, המעבר מחוויה פסיבית לניהול אקטיבי יאפשר לגייס אותם יותר לתוך התהליך הטיפולי", אומרת ד"ר רגב, "מדובר בסנונית ראשונה, ולהערכתי האפליקציה היא חלק מתהליך מתמשך שבו הצוותים הרפואיים המטפלים בטרשת נפוצה יוכלו להישען יותר על מדידות רציפות מרחוק ולקבל מידע נוסף מעבר לזה שניתן בביקורים הפיזיים במרפאה, וזאת באופן שצפוי לשפר את ההיענות לטיפולים ואף את תוצאות הטיפולים לאורך זמן".
יש להדגיש כי בחירת הטיפול האפשרי הינה להחלטת המטפל הרושם את המרשם בהתייעצות עם המטופל.
המידע נכון למאי 2021. למידע נוסף, יש לפנות לרופא המטפל. שירות לציבור. מוגש בחסות חברת רוש פרמצבטיקה (ישראל) בע"מ.
