בימים אלה מציינים במערכת הבריאות שנתיים לכניסתה לתוקף של הרפורמה באביזרי שיקום וניידות, מהלך המהווה קפיצת מדרגה באופן בו מטופלים מקבלים שירות: מעבר ממערכת מורכבת ומרובת תחנות לפתרון כולל, נגיש וממוקד, עם כתובת אחת שמלווה את המטופל. בעידן שבו איכות החיים והעצמאות האישית הן מדד מרכזי, יצירת מסלול פשוט ומהיר לקבלת אביזרי שיקום וניידות, כמו כיסאות גלגלים, אביזרי עזר להליכה, מערכות רחצה והליכונים, הוא לא רק צורך אלא סטנדרט מתבקש. לצד ערוצי השירות המסורתיים, פיתחו בכללית ובכללית הנדסה רפואית עבור המטופלים, מגוון כלים מתקדמים לקבלת השירות כמו קטלוג אינטרנטי מפורט, שירות און ליין, צ'אט דינמי וגם מעורבות של בינה מלאכותית.
רפורמת שיקום וניידות
"אני שמח שהנהלת כללית קיבלה את הצעתי להיות הזרוע התפעולית של המהלך. הבנו מיד כי מדובר במהלך אסטרטגי ובהזדמנות להוביל שינוי בקנה מידה ארצי. למעשה הקמנו ענף פעילות חדש לחברה עם היקפים רחבים, תוך מינוף היכולות הקיימות שלנו והניסיון רב השנים בהגעה למטופלים בבית, בהתאמה ובבחינה של ציוד רפואי, כמו גם בניהול תקציב בקנה מידה גדול. במסגרת ההכנות בצענו עשרות מכרזי רכש לאספקת ציוד שיקום וניידות בזמן קצר, שידרגנו את מערכות המידע בכל הממשקים, מול הספקים, מול המטופלים, ומול הצוותים הרפואיים בשטח. אחד המהלכים המרכזיים בהיערכות הוא הקמת מרכז שירות לקוחות הייעודי למטופלים עם זמני מענה הקצרים בענף ושביעות רצון גבוהה ביותר. כל זאת מתוך מחויבות עמוקה לייצר עבור המטופלים חוויית שירות מתקדמת, נגישה ואיכותית", מסביר משה שדה, מנכ"ל כללית הנדסה רפואית.
את התמונה הזו משלים יגאל לב רן, פיזיותרפיסט ראשי בחטיבת הקהילה בכללית, שמתאר את ההיבט המקצועי — קליני של הרפורמה.
"באוקטובר 2022 התקבלה החלטת שר הבריאות ליישום רפורמת 'מכשירי שיקום וניידות' והעברת האחריות לקופות החולים. התהליך כולל את ההמלצה מגורם רפואי, האישור והאספקה של הטכנולוגיה כגון, כסאות גלגלים, מיטות, מנופים, ממונעים, אביזרי ראיה לילדים, מערכות תקשורת וכמובן גם ציוד ואביזרים למטופלים עם מוגבלויות ומצב נכות קבועה. ההחלטה הגדירה ביצוע מעבר בשתי פעימות. הראשונה, מכשירים פשוטים ומורכבים למחצה, השנייה כללה מכשירים ומערכות מורכבות".
החלק המקצועי שכולל את ההמלצה למכשיר וקבלת האישור מתבצע באמצעות יחידה ייעודית שהוקמה לצורך כך במטה כללית ומאוישת על ידי אנשי מקצוע בתחום. החלק התפעולי מבוצע בכללית הנדסה רפואית. שנתיים לאחר העלייה לאוויר, בכללית ניתן להגדירה כהצלחה מבחינה מקצועית ותפעולית.
"כללית נותנת מענה לעשרות אלפי מטופלים באמצעות גורם זמין ונגיש אשר מכיר אותם היטב ומלווה אותם משלב איתור הצורך ועד האספקה. זמני ההמתנה לציוד התקצרו משמעותית והכוונה לקצר אותם אף יותר", מדגיש לב רן.
הבנת הצורך וההתאמה המקצועית
טל זליגמן, מנהלת תחום שיקום וניידות בכללית הנדסה רפואית, מביאה אל הרפורמה את נקודת המבט השיקומית אנושית. זליגמן, פיזיותרפיסטית, בעלת תואר שני בבריאות הציבור, עם ניסיון רב בתחום השיקום והתאמת טכנולוגיה מסייעת, מילאה תפקידים במערכת הציבורית והייתה שותפה לעיצוב מדיניות, קביעת זכאויות ויישום סל טכנולוגיות השיקום בישראל.
ה"אני המאמין" המקצועי שלה שם דגש על האדם הניצב מולה: "שיקום, בעיניי, מתחיל בהקשבה לאדם, לא רק בהבנת מצבו הרפואי והתפקודי, אלא לאופן שבו הוא מבקש לחיות את חייו. התאמת טכנולוגיה מסייעת היא האמצעי ליצירת השתתפות, עצמאות ואיכות חיים".
לדבריה, המשימה המרכזית של המערכת, הינה למצוא את הפתרון המתאים ביותר לצרכים, ליכולות ולשאיפות של כל אדם, באופן התואם את המדיניות ואת מסגרות המימון הציבורי. "אני מאמינה בחיבור בין מקצועות, מערכות ואנשים, וביכולת של המערכת הציבורית להעניק מענה שלם תוך הקפדה על איכות ושירות", מדגישה זליגמן.
במבט קדימה, מתייחסת זליגמן למשימות ולמטרות העתידיות: "האתגר המרכזי יהיה המשך קידום החדשנות בתחום מכשירי השיקום והניידות. הפתרונות האפשריים מתפתחים בקצב מהיר, וקיים צורך מתמיד לעדכן את מגוון הטכנולוגיות הזמינות למטופלים, ולעדכן גם את מודל המימון הציבורי, כדי לאפשר נגישות רחבה יותר לפתרונות מתקדמים".
השירות למטופלים
רותם קסלר, מנהלת מרכז שירות לקוחות בכללית הנדסה רפואית, אחראית לכך שהתהליך כולו יתורגם בפועל לחוויית שירות רציפה, נגישה ואנושית.
לדברי קסלר, לפני כשנתיים הוקם מערך שירות ותפעול חדש בתחום, מתוך תפיסה ששמה את המטופל במרכז ומבטיחה ליווי צמוד לאורך כל התהליך – משלב אישור הבקשה הראשונית לאביזר דרך בחירת הציוד, קבלתו ועד לשימוש בפועל.
המערך מבוסס על צוות מקצועי ומיומן, בעל היכרות עמוקה עם תחום השיקום והניידות, אשר יודע להעניק למטופלים ולבני משפחותיהם מענה מקצועי, מקיף ואנושי לאורך כל הדרך, תוך הבנה שהצורך אינו רק תפעולי, אלא גם אישי ומשמעותי לחיי היום יום.
"אני מאמינה ששירות הוא מנוע אמיתי לשינוי, והוא חלק אינהרנטי מהטיפול הרפואי", מציינת קסלר.
תפיסתה מבוססת על שלושה עקרונות מרכזיים: פשטות, יוזמה וחדשנות."פשטות משמעה להפוך תהליכים מורכבים לברורים וקלים להבנה; יוזמה היא היכולת לא להמתין לפניית המטופל, אלא לנהל את התהליך באופן פרואקטיבי עבורו; חדשנות באה לידי ביטוי בשימוש בכלים, בטכנולוגיות ובחשיבה יצירתית, כדי לייצר חוויית שירות מדויקת ואיכותית יותר. כשזה עובד נכון, השירות כמעט 'שקוף' אבל ההשפעה שלו מאוד מורגשת", מבהירה קסלר.
כיצד הבינה המלאכותית משתלבת בתחום ובתהליכים?
לב רן: "בהחלט יש היתכנות להכנסת תהליכי בינה מלאכותית ככלי תומך החלטה, באישור ובהתאמה של חלק מהטכנולוגיות. בעיקר כאלה הנשענות על אלגוריתם הנגזר מקריטריונים נפוצים יחסית בשילוב פיקוח ושיקול דעת של איש מקצוע בתחום".
קסלר: "בינה מלאכותית נכנסת בקצב מואץ גם לעולם השירות והשיקום, בעיקר ככלי שמאפשר זמינות גבוהה יותר ומענה מהיר. הפוטנציאל גדול, במיוחד בתחומים של הנגשת מידע, הכוונה ראשונית וזיהוי צרכים. חשוב להדגיש כי בינה מלאכותית היא כלי תומך, לא תחליף. השילוב הנכון עבור המטופל, הוא בין טכנולוגיה לשירות ולשיקול הדעת האנושי".
זליגמן מסכימה עם עמיתיה ומוסיפה: "ככל שנאפשר לבינה המלאכותית לסייע בתהליכים אדמיניסטרטיביים, נפנה זמן ומשאבים לעיסוק הקליני. לבינה המלאכותית יש פוטנציאל משמעותי בעיקר בשיפור ובייעול תהליכים, לטובת קיצור זמני טיפול ואישור, ועד תמיכה בקבלת החלטות והתאמה מדויקת יותר".
בשיתוף כללית הנדסה רפואית
