כשהציבור מדבר על פציעות מלחמה, הוא חושב בדרך כלל על חדרי טראומה, ניתוחים מצילי חיים וטיפול נמרץ. אבל עבור אלפי פצועים, החזרה האמיתית לחיים מתחילה דווקא ביום שאחרי, בשיקום. בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז 7 באוקטובר, רפואת השיקום בישראל עברה טלטלה עמוקה: מהתפיסה הישנה של טיפול שמתחיל רק לאחר סיום האשפוז, למודל חדש שבו צוותי השיקום נכנסים לתמונה כבר בשלב האקוטי.
רפואת השיקום בישראל עומדת בשנים האחרונות בחזית הטיפול הרפואי. כיצד השפיעו עליה המלחמות ואיזה ניסיון נצבר במערך השיקום?
"איכות רפואת השיקום בישראל היא גבוהה מאוד, ובמהלך השנים האחרונות רכשנו ניסיון אינטנסיבי ביותר בתחומים שקודם לכן לא נכנסנו אליהם בהיקפים כאלה. במחלקת השיקום בסורוקה, למשל, קלטנו מטופלים לשיקום כבר למחרת אירועי ה-7 באוקטובר. התחלנו לבדוק את המטופלים ולראות אותם מהיום הראשון, עוד כשהיו מאושפזים במחלקות האקוטיות. הניסיון הזה הוכיח שהתערבות מוקדמת מניעה תהליך שיקומי מוצלח הרבה יותר. הפרדיגמה הישנה נשברה, והיום ברור לכולם שטיפול שיקומי חייב להתחיל כבר בשלב האקוטי. המלחמה דחפה אותנו המטפלים, ואת כל המערכת, להבין שזו הדרך הנכונה - התערבות מוקדמת יכולה למנוע סיבוכים, להוריד תמותה ולשפר באופן דרמטי את החזרה לחיים איכותיים ועצמאיים", מסביר ד"ר יולי טרגר, מנהל מחלקת השיקום בסורוקה ויו"ר האיגוד הישראלי לרפואה פיזיקלית ושיקום.
כיצד מתבצע בפועל החיבור בין האשפוז במחלקות אקוטיות - לבין תחילת תהליך השיקום?
ד"ר טרגר: "בסורוקה הצוותים במחלקות האשפוז האקוטיות מוכוונים מאוד לשיקום, וזה יתרון עצום. הטיפול השיקומי - שכולל בין השאר גם רפואת שיקום, אחיוּת, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, פסיכולוגיה שיקומית, עבודה סוציאלית ותזונה קלינית - מתחיל ממש במהלך האשפוז הראשוני. כשרופא שיקום נכנס למחלקה כבר ביום הראשון לאשפוז, הוא יודע להסביר למטופל ולבני משפחתו את המשך התהליך השיקומי, להרגיע אותם ולדבר איתם במונחים של תפקוד וחזרה לחיים. זה נותן להם יעד ואופק ברור. הגישה הזו של שיקום אקוטי, באמצעות צוות שיקומי נייד שנכנס למחלקות, חייבת להפוך ל"סטנדרט זהב" בכל הארץ. להערכתי, גם במשרד הבריאות מבינים כיום את החשיבות של המודל הזה, אך כדי ליישם אותו במלואו צריך לתקצב את הנושא, לנהל את התהליכים בצורה מוסדרת ולפתוח תקנים ייעודיים".
כיצד עולם החדשנות והטכנולוגיה בא לידי ביטוי במחלקת השיקום בסורוקה?
"בעבר האמצעים שעמדו לרשותנו היו פשוטים בהרבה, אך בעשור האחרון חלה התקדמות משמעותית וכיום אנו עושים שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ביותר, הכוללות בין היתר רובוט ייחודי המסייע לפצועים ללכת. המערכת הזו אפקטיבית גם במקרים מורכבים שבהם הפצוע כלל אינו מסוגל להזיז את רגליו באופן עצמאי - הרובוט מניע אותן עבורו ותומך בצורה אקטיבית בשיקום יכולת ההליכה, אפילו בפציעות קשות מאוד. אנו נעזרים במכשירים ייעודיים שיודעים להרים את המטופל ולהפחית מעליו את עומס משקל הגוף, ובכך לאפשר הליכה ותרגול לפצועים שסובלים אפילו משברים מורכבים בגפיים התחתונות. ביצוע תרגול כזה כבר בשלב מוקדם הוא קריטי ומשמעותי, שכן ללא ההפעלה המוקדמת הזו המטופל עלול להתרגל לישיבה ממושכת בכיסא גלגלים, דבר שמקשה על ההתאוששות בהמשך. בנוסף, שילוב פיתוחים כמו מציאות מדומה מעניק 'גוונים' נוספים לטיפול, ומצליח להכניס ממד של עניין ואפילו הנאה בתוך המערכת השיקומית, שהיא מטבעה מאתגרת מאוד. השימוש בטכנולוגיות עילית אמנם נחשב לעיתים לטרנד 'אופנתי', אבל אין ספק שהמכשור המתקדם תורם תרומה מכרעת לשיפור יכולת ההפעלה המוקדמת של המטופל".
לצד השיקום בבתי החולים, מהו מצב השיקום בקהילה?
"בעקבות המלחמה והחשיפה התקשורתית והציבורית הנרחבת, המדינה והציבור הרחב הבינו את החשיבות האדירה של התחום. לשמחתנו המודעות עלתה באופן משמעותי וכיום כולם רוצים לשלוח את בני המשפחה שלהם לשיקום. אולם הבעיה היא שאין התאמה בין הביקוש להיצע ואנחנו נתקלים במחסור חמור במקומות במרכזי שיקום הקיימים ובצוותי שיקום בקהילה. מטופלים נאלצים להמתין חודשים ארוכים למקום במוסד שיקומי, ובזמן ההמתנה עלולה לחול הדרדרות ניכרת במצבם הרפואי והתפקודי. כדי שנצליח לשקם התקציבים חייבים לגדול בהתאם לביקוש הגובר", מסביר ד"ר טרגר.
איזו אוכלוסייה נדרשת לתשומת לב בהינתן התנאים הקיימים?
"לצערי המבוגרים הם אלה ששילמו את המחיר הכבד ביותר של המחסור במקומות שיקום בזמן המלחמה. הנושא הזה דורש התערבות מיידית והרחבת יכולות, הן בקהילה והן בבתי החולים. בהרצאות שלי לסטודנטים אני נוהג לומר שכל מטופל שמגיע למיון זקוק לשיקום בצורה כלשהי, גם אם הוא השתחרר לביתו. נכון, אדם צעיר ובריא בדרך כלל יסתדר לרוב בכוחות עצמו, אבל אצל אוכלוסיות מוחלשות כמו אנשים מבוגרים או חולים כרוניים, החזרה הביתה ללא תמיכה עלולה לגרום, בסבירות גבוהה, להתדרדרות מהירה. אדם בן 75, עם מחלות רקע, שמגיע לבית החולים עם קשיי נשימה עקב דלקת ריאות, יאושפז לזמן קצר, יקבל אנטיביוטיקה וישתחרר. על פניו הבעיה הרפואית הדחופה נפתרה, אבל אם הוא גר בקומה רביעית ללא מעלית, הוא לא יוכל לתפקד ברמה הבסיסית ומצבו ידרדר במהירות. גם במצבים חולפים כאלה, ניתן וצריך להעניק מענה שיקומי מינימלי כמו ריפוי בעיסוק, ליווי של עובדת סוציאלית שמגיעה אליו הביתה, או מסגרת של אשפוז יום".
מהו החזון שלך לעתיד רפואת השיקום בישראל?
"אנחנו חייבים לשלב צוותי שיקום כבר במחלקות האשפוז האקוטיות ולהקים מסגרות שיקום קהילתיות נרחבות, שיתנו מענה מדויק לצרכי האוכלוסייה כפי שאנו מבינים אותם כיום. בשאיפה, זהו בדיוק העתיד של רפואת השיקום. אם בעבר נהגנו לומר ששיקום משפר את איכות החיים, הרי שהיום, לאור כל מה שעברנו, אנחנו אומרים בביטחון מלא: שיקום מציל חיים", קובע ד"ר טרגר.
שיקום בסורוקה
מחלקת השיקום בסורוקה הוקמה ב- 2015 ומאז טופלו בה מעל ל-2,000 מתושבי הדרום שנזקקו לתהליך שיקומי בעקבות מחלות ותאונות. בצוות המחלקה פועלים מומחים בשיקום המעניקים טיפול רב-תחומי המשלב: רפואה, אחיוּת ואנשי מקצועות הבריאות - פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, פסיכולוגיה שיקומית ועבודה סוציאלית.
במלחמת "חרבות ברזל" נפתחה מחלקת שיקום נוספת, ייעודית לפצועים - אזרחים, חיילים ואנשי כוחות הביטחון. אחת המטופלות המפורסמות במחלקת השיקום בסורוקה הייתהאלמה אברהם בת ה-85 שחזרה במצב קשה בעסקת החטופים בנובמבר 2023 לאחר 51 ימים בשבי בעזה. ב-19 ביוני 2025 נהרסה המחלקה מפגיעת הטיל האיראני ופעילותה הועתקה אל מיקום מחוץ למרכז הרפואי.
בסוף השנה צפוי להיחנך בניין שיקום חדש ומספרן של מיטות האשפוז יוכפל. בנוסף, הבניין יכלול מרכז הידרותרפי מתקדם, עם שתי בריכות שיקומיות וחדר כושר חדשני ומותאם, קומה ייעודית למבוגרים, ומחלקה ראשונה בדרום לשיקום ילדים ומתבגרים.
בשיתוף סורוקה מקבוצת כללית
