טיפול רגשי לילדים: הכלים שיתנו מענה למצוקה

כמבוגרים, אנו מסוגלים לעבד רגשות ולהכיל סיטואציות מסוימות איתן ילדים לא תמיד יכולים או יודעים להתמודד. לפני שהמעמסה הרגשית תגדל עוד יותר, ניתן להיעזר בגורם חיצוני המכיר את התחום מקרוב ויכול לסייע בהתאם למצב

מיכל ברקו ואורי קריב
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ילד מצייר
טיפול רגשי לילדים: הכלים שיתנו מענה למצוקהצילום: shutterstock
מיכל ברקו ואורי קריב
תוכן שיווקי

כל הורה שואף להעניק לילדיו את הטיפול הטוב ביותר. בפן הרגשי והנפשי הדבר נכון עוד יותר, כיוון שהזנחה של מצבים מסוימים יכולה להוביל לבעיות בהמשך, מהם ניתן להימנע. כיום קיימים לא מעט כלים ופתרונות שיכולים לסייע, בהם טיפול רגשי בילדים, שמטרתו לאפשר לילד להביע את עצמו ולספק לו מענה, אך חשוב לבחור במטפל המתאים ביותר. בין המטפלות בתחום: מלי ניר, אסתי אביטל, עדי רוט ואורן ענבר.

nullמלי ניר - טיפול רגשי בילדים הסובלים מטראומה וחרדה

השנה האחרונה הייתה רצופה אירועים מאתגרים שגרמו לנו לא אחת למצבי לחץ וחרדה. אולם, בעוד שאנחנו יכולנו לעבד את הרגשות ולהכיל את הסיטואציה, אצל הילדים שלנו המעמסה הרגשית הזו מתקשה למצוא פורקן. מלי ניר, מטפלת קוגניטיבית התנהגותית ומטפלת בפסיכודרמה, מומחית בטיפול בילדים ובמבוגרים בחרדה, טראומה והפרעה פוסט טראומטית, מסבירה למה דווקא עכשיו חשוב לייצר אי של יציבות בתוך ים השיגעון.

מלי, אם לארבעה, מומחית לטראומה, חרדה, מצבי משבר, טרור ולחימה מזה 19 שנה. היא בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה עם לימודי הסמכה בפסיכודרמה ובעלת תואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית ודוקטורנטית בהתמודדות עם טראומה באוניברסיטת בר אילן. בעבר עבדה, בין היתר, במרכז הורים וילדים בשדרות שם התמחתה בעבודה עם מצבי משבר וטראומה, שימשה ראש החוג לפסיכודרמה במכללת בית וגן, וכיום היא מרצה בתכנית ללימודי טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) במכון פסגות ומטפלת פרטנית בכל הגילים בקליניקה פרטית במושב גמזו, בהתמחות טראומה וחרדה.

כשאומרים 'הילד צריך טיפול רגשי' למה באמת מתכוונים?
"אני, אישית, פחות מתחברת לאמירה 'לילד יש בעיה רגשית'. הכל הרי רגשי, לכולנו יש רגשות. ילדים חווים המון חוויות בפעם ראשונה ומכאן שהם מרגישים המון רגשות בפעם הראשונה. קשה לנו, כהורים וכמחנכים, לשים את האצבע, לתת שם לרגש או להצליח לווסת אותו נכון. הרגשות שלהם והרצונות שלהם מתנגשים ועם זה אנחנו צריכים להתמודד, להבין מה קרה, לדעת כיצד לתווך ולתמלל את הרגשות ואילו כלים ישרתו את טובתם".

מלי ניר מומחית לטראומה, חרדה, מצבי משבר, טרור ולחימה מזה 19 שנהצילום: רעות חבר

מתי נוכל לדעת שילד מתנהג כילד או שבאמת יש בעיה?
"הכל תלוי בשלב ההתפתחותי בו נמצא הילד ומה המסוגלות שלו באותו שלב. ילדים מתנהגים את מה שקורה, זה כמו שפה. אם הוא כל היום צועק זה סימן שהוא רוצה להגיד משהו בקול. אסור לנו להניח הנחות כל כך מהר. ההנחות עוצרות אותנו מלהקשיב לילד, לדבר איתו, להבין מה הצורך, למה דווקא עכשיו הצורך הזה בא לידי ביטוי ולראות כיצד נוכל לעזור לו. הרבה פעמים התעניינות ושימת לב להתנהגות שהשתנתה היא 90% מהפתרון".

איך נוכל לדעת שאכן מדובר בנורת אזהרה?
"לפעמים לא תמיד נדע או נשים לב, אבל האחריות שלנו כהורים ומחנכים היא לראות את השינוי המהותי בהתנהגויות של הילד. אם ישנה ירידה דרסטית בלימודים, אם הוא פתאום אוכל הרבה או לחילופין הפסיק לאכול, אם הוא היה חברותי וכעת הוא מתבודד, אם הוא משתולל, צועק, מציק, מסתגר, או אם הוא סובל ממצבי רוח קיצוניים. ככל שהתפקוד הרגיל נפגע, זה הזמן שבו עלינו לפנות לטיפול. היתרון הגדול הוא שאצל ילדים ניתן לעבוד על הבעיה ברגע שהיא מתרחשת, בזמן שהוא עדיין מתפתח וגדל, כך שהמענה שניתן לו יהיה על צורך שהתחיל כאן ועכשיו".

כיצד שונה עבודה עם ילדים מזו של מבוגרים?
"הילד לא רק מתפתח עכשיו הוא גם מגיע עם הרבה פחות ניסיון ובאחריותנו לתווך עבורו, לכבד את הצורך שלו, לשמוע אותו ולתת לו את המענה בדרך הכי טובה שאפשר. בעבודה בריאה עם הילד ישנו משולש, אני, הילד וההורים, והכל נעשה בשיתוף פעולה מלא. זה המקום שבו אנחנו נותנים כמה שיותר מרחב שליטה לילד ומעניקים לו את אפשרות הבחירה. ילד שמגיע אליי יודע שהוא בא לעבוד והוא גם יודע על מה. אנחנו נפגשים לראשונה, מדברים על מה שמציק, מתאמים ציפיות, בונים מטרות ונותנים לו את הכלים. אני משלבת 2 גישות שונות במהלך הטיפול. גישה דינמית בעזרת פסיכודרמה וגישה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT). ילדים הם נבונים, הם כנים מאוד וקולטים מהר מאוד והרבה יותר ממה שאנחנו חושבים. אסור לנו לשקר להם או להסתיר, אך עלינו להציף את הבעיה ועם זאת לתת אופק אופטימי. מסר שיש בו תקווה, תחושה של יציבות ושיש מי שדואג לו".

מלי ניר - מטפלת קוגניטיבית התנהגותית ומטפלת בפסיכודרמה
כתובת הקליניקה הפרטית: מושב גמזו, רח' האלון 67, מודיעין-מכבים-רעות
טלפון: 050-6917890
מעבר לאתר >>
טיפול ב-OCD ודרכי התמודדות >>
טיפול בטראומה: כיצד להתמודד עם השלכות היום-יום >>

------------------

nullאסתי אביטל - מתמחה בפסיכולוגיה חינוכית, מטפלת בהורים, נוער וילדים

אסתי אביטל היא בעלת תואר שני בפסיכולוגיה שיקומית קלינית מאוניברסיטת בר-אילן המשמשת גם כפסיכולוגית בשירות הפסיכולוגי החינוכי בבאר יעקב. היא מתמחה בטיפול בילדים ובני נוער במגוון תחומים ובעלת קליניקה במושב חדיד לטיפול פסיכולוגי לצד אבחונים פסיכולוגיים שונים, אבחון לקויות למידה, קשב וריכוז וכן אבחון פסיכודידקטי.

היכולת לשחק מאפשרת פיתוח יצירתיות ודמיון ומהווה רכיב חשוב בהתפתחותם של ילדים", מדגישה אסתי, המטפלת בין היתר בשיטת ה-Play Theraphy. "המשחק הוא אזור ביניים נפשי, בין מציאות לפנטזיה, המקשר בין העולם החיצוני לעולמו הפנימי של הילד, כך שבאמצעות המשחק מחשבה או רגש הופכים לפעולה ממשית. מכיוון שילדים צעירים לא תמיד יכולים לדבר באופן ישיר על הרגשות והחוויות שלהם, הדרך לעבד אירועים וחוויות מתאפשרת הודות למשחק".

המשחק הוא אזור ביניים נפשי המקשר בין העולם החיצוני לעולמו הפנימי של הילדצילום: צילום פרטי

תוכלי להרחיב על שיטת ה-Play Theraphy?
"טיפול בילדים באמצעות משחק מאפשר למטפל להבין את עולמו הפנימי של הילד על-ידי הרעיונות המרכזיים העולים במשחק וכיצד הילד משחק. כמו כן באמצעות המשחק מתאפשרת עבודה על מיומנויות התפתחותיות חשובות כגון: היכולת לתכנן, להתאזר בסבלנות, להתמיד, להתמודד עם חוקים וכללים, לשאת תסכול ועוד".

תוכלי לתת דוגמה לתהליך\טיפול באמצעות השיטה?
"הגיעה אלי לטיפול ילדה כבת 5 בשל קושי חברתי שהתעצם בעקבות השהות הממושכת בבית בתקופת הקורונה. כמו כן, היו לה התפרצויות זעם שהתרחשו בעיקר כתגובה להצבת גבולות. המשחק בטיפול היה סוציו דרמטי. במהלך המשחק היא הייתה משחקת לבד ומתעקשת על כך שזהו הדבר המהנה ביותר עבורה ושאין לה צורך בחיי חברה. כמטפלת, הזדהיתי עם הצורך להיות לבד ושיחקתי לצידה תוך שאני מדמה את עצמי לילדה שמאוד רוצה להצטרף למשחק אך לא יודעת כיצד לעשות זאת. הילדה הגיבה לכך מהר מאוד ובהדרגה הבינה את היתרונות שבמשחק משותף. במהלך המשחק המשותף עבדנו גם על משחק מובנה, כדי לאפשר לה לשאת תסכול ולהקשיב לכללים. במשחק היא סירבה לשחק בדמויות נשיות ואף נהגה 'להרוג' אותן. בהדרכת הורים התברר כי האם עובדת במשמרות ולא מספיקה להקדיש לביתה זמן איכות. לאחר שינוי בהיבט זה הילדה החלה להתייחס גם לאלמנטים נשיים וצירפה אותי למשחק. התקפי הזעם פחתו באופן ניכר ובהתאם השתפרו יכולותיה להצטרף למשחק, להקשיב לכללי הגן וליצור קשרים חברתיים".

בעלת תואר שני בפסיכולוגיה שיקומית קלינית. אסתי אביטלצילום: בנימין בלחסן

יש מקרים בהם את מעדיפה לטפל בשיטה אחרת?
"מקרים בהם המשחק החופשי אינו מתאפשר. לדוגמה, ילד או ילדה על הספקטרום האוטיסטי, לרוב יעדיפו תבניות או משחק חזרתי. במקרים כאלה, אני הופכת את המשחק למובנה יותר כדי שתיווצר חוויה של שליטה וסדר והילד יהיה פנוי להשגת המטרה הטיפולית בגינה הופנה לטיפול. מקרה נוסף הוא כאשר הילד/ה בוגרים דיים (סביב אמצע גיל העשרה), אז מתאפשרת פסיכותרפיה באמצעות דיבור (בדומה לטיפול פסיכולוגי קליני למבוגרים). שיטה נוספת מתייחסת לטיפול במצבי חירום, כמו המצב הביטחוני שהיה לאחרונה, ובפרט בעוטף עזה. במקרים אלו ההתערבות ממוקדת, שמה דגש על הפחתת חרדה וחזרה מהירה ככל האפשר לתפקוד הקודם. ככלל, אני חושבת שכל פסיכולוג ילדים- מומלץ שיהיה מנוסה ביותר משיטת טיפול אחת".

כיצד את מזהה באיזו שיטה כדאי להתמקד?
"בשיחת ההיכרות עם ההורים אני אוספת אינפורמציה אודות הרקע ההתפתחותי, המשפחתי, הרגשי, החברתי והלימודי של הילד. באמצעות המידע שנאסף, ניתן להעריך מהו הקושי המרכזי של הילד ולהציע את שיטת הטיפול הרלוונטית. כך לדוגמה, ילד שהייתה לו פוביה ספציפית מחרקים והיה בוגר מספיק, טופל באמצעות חשיפה הדרגתית (שיטת טיפול קוגניטיבית התנהגותית) לפוביה (נחשף לתמונה של חרק ואחר כך לחרק אמיתי) עד שהפוביה נעלמה. או ילד עם בעיות התנהגות שהושעה מבית הספר לעיתים קרובות בשל אלימות פיזית כלפי חבריו, התברר כסובל מחרדה חברתית (היה נמנע מאינטראקציות קבוצתיות ופחד שיצחקו עליו בהשתתפות בשיעורים). לאחר שטופל באמצעות משחק, רמת החרדה ירדה ובהתאם פחתה האלימות. כפסיכולוגית בהתמחות חינוכית, אני מאמינה שכאשר מטפלים בילד, כדאי להסתכל באופן מערכתי על כלל הגורמים המשפיעים על התפתחותו ומעצבים את אישיותו של הילד ובכך להתאים את הטיפול המדויק לילד הספציפי ולקושי הספציפי".

אסתי אביטל
מושב חדיד
טלפון: 054-9433111

מעבר לאתר >>

-----------------

nullעדי רוט - טיפול רגשי בילדים הסובלים מקשיים חברתיים, חרדות וטראומה

בעבר ללכת לטיפול רגשי היה מלווה בהסתרה ובלא מעט סטיגמות. דיבור על קושי או לקות היה נוכח פחות בשיח הציבורי, במיוחד כשמדובר בילדים. אבל עדי רוט מאמינה שבדיוק כמו שאנחנו לא חושבים פעמיים אם ללכת לרופא כשהילד לא מרגיש טוב, גם כשמדובר בקושי רגשי הפנייה לעזרה היא הכרחית.

"עבור הורים רבים המחשבה לשלוח את הילד לטיפול רגשי מלווה בתחושות כישלון, אשמה ובושה, אך הם לא מוכרחים להישאר לבד עם הקושי", אומרת עדי. "לכולנו יש נקודות עיוורות בהורות שלנו, ולעיתים מבט מבחוץ יכול לעזור, לתווך ולהכווין. חקר עולם הנפש התפתח מאוד בשנים האחרונות וקיימות מגוון דרכים לסייע ולהקל על הכאב הנפשי. טיפול נכון והדרכה מקצועית יכולים לספק כלים להתמודדות ולתת מענה מדויק יותר לצרכים של הילד".

בכוחו של כל אדם לצמוח ולחוש משמעותי בחייו. עדי רוטצילום: אלעד רוט

עדי היא מומחית בטיפול בקשיים חברתיים, חרדות, דכאון ומצבי משבר וטראומה בילדים ונוער, ובעלת תואר שני בטיפול באמנות חזותית. בעבודתה היא משלבת הדרכות הורים ובנוסף מנחה סדנאות עבודה ביומני אמנות כדרך ליצירת ביטוי וחיבור אישי בקליניקה שבבעלותה בזיכרון יעקב. בעבר עבדה בתחנה לבריאות הילד והמשפחה וכיום עובדת גם עם נוער בסיכון בבית ספר לחינוך מיוחד.

מה 'האני מאמין שלך' בטיפול רגשי עם ילדים?
"אני מאמינה שבכוחו של כל אדם לצמוח ולחוש משמעותי בחייו, ודרך קשר טיפולי נכון ניתן לסייע לו להתחבר לכוחותיו ולהגיע למימוש מרבי של יכולותיו. מטרת העל שלי היא לטפל בבעיה ולא רק בסימפטום ועל מנת לעשות זאת אני רואה בכל ילד את הייחודיות שבו ומתאימה לו את הטיפול הנכון עבורו, לצרכיו ולקצב האישי שלו".

עד כמה חשוב שההורים ייקחו חלק בטיפול?
"המפתח להצלחה נמצא בראש ובראשונה בקשר האישי שנרקם בין הילד למטפלת ולעבודה המשותפת עם ההורים, שהיא מרכזית בטיפול. במפגשי ההדרכה עם ההורים אנחנו בעצם יוצרים יחד מרחב חשיבה משותף, ומציידים את ההורים בכלים שיסייעו להם לספק מענה מדויק יותר לצרכים של ילדם. מהניסיון שלי, השותפות עם ההורים מסייעת לייצר ברית עם הילד ולקדם את הטיפול".

"היצירה בחומרי אמנות והמשחק מאפשרים הבעה לא מילולית של עולם הרגש" צילום: עדי רוט

כיצד האמנות באה לידי ביטוי במהלך הטיפול?
"האמנות משמשת כשפת ביטוי שהיא הכי טבעית עבור הילד ובכלל לכולנו. עוד לפני שידענו לדבר, הבענו את עצמנו דרך הידיים במשחק עם חומר, עם מרקמים שונים ודרך ציור. ילדים, בשונה ממבוגרים, לרוב מתקשים לבטא מצוקה במילים ועושים זאת באמצעות שינוי התנהגותי כמו למשל התקפי זעם, שינוי בתפקוד או ביחסים עם הסביבה הקרובה. היצירה בחומרי אמנות והמשחק מאפשרים הבעה לא מילולית של עולם הרגש באופן כזה שלא מאיים על הילד ולא פוגע בהגנות שלו. בעבודה הטיפולית אני משלבת שיח, משחק ושימוש בחומרי אמנות. חומרי היצירה המגוונים לצד המשחקים מפגישים את הילד עם עולם הדמיון שיש לו ערך מאוד חשוב בהתפתחות והגדילה של הנפש, הילדים מאוד מצפים למפגש שלנו יחד. חשוב לי שהילד ירגיש שהוא מגיע למקום שבו הכל אפשרי, שהוא יכול לברוא עולם, לכמה רגעים, באמצעות יצירה ודמיון. מקום שבו צבע אינו נתפס כלכלוך, אלא כסימן לתנועה, לחיות ולעבודה פנימית איכותית ומעמיקה ובסופו של דבר - לשינוי".

עדי רוט - מומחית בטיפול בקשיים חברתיים, חרדות וטראומה
מעבר לאתר >>
לעמוד הפייסבוק >>
לחשבון האינסטגרם >>

-----------------------

אורן ענבר:לשחרר חרדות באמצעות אמנות

לילדים ולמתבגרים יש צורך שיבינו אותם, שיקבלו אותם כפי שהם ושיוכלו להרגיש טוב עם עצמם. אחת מהשיטות בתחום הטיפול הרגשי בילדים הוא באמצעות טיפול באמנות, כאשר כלים כמו ציור, משחוק או פיסול, יכולים לסייע להם בהבעת הרגשות הפנימיים והבאתם למודעות, בכך לתחושת שחרור והיחלצות מהקושי הנפשי או הרגשי. "טיפול רגשי לילדים באמצעות אמנות, נותן למעשה מענה טיפולי לקשיים ולאתגרים רגשיים או נפשיים מגוונים עמם מתמודד הילד, כשבעצם ההתמודדות לא פעם היא של המשפחה כולה", אומרת אורן ענבר, מטפלת מוסמכת באמנות, החברה באגודה לטיפול באמנויות בישראל ובוגרת קורסים בעבודה טיפולית אינטגרטיבית עם הורים.

אני מאמינה בחיבורים וקשרים משמעותיים, מעודדת תקשורת מקרבת, ומתנהלת ממקום המחובר ללבצילום: ליה דוד

"הטיפול הרגשי נוגע במגוון תחומים, בהם: חרדות, התפרצויות זעם, התקפי בכי, קשיים חברתיים, רגשיים, קשב וריכוז, ביטחון וערך עצמי נמוכים, קשיי תקשורת, קשיים במשפחה, מעברים, ויסות חושי ועוד. גם הקורונה והמצב הביטחוני המורכב שפקדו אותנו לאחרונה, העצימו את הקושי והעלו את רמות המתח והחרדה".

לעודד תקשורת מקרבת ממקום המחובר ללב

ענבר, בעלת תואר שני בטיפול בהבעה ויצירה (M.A) ומטפלת בילדים מהחינוך המיוחד מטעם משרד החינוך, מספרת שהטיפול באמנות מחובר אליה בנימי הנפש. "אני אוהבת להקשיב ולהתבונן ואני מאמינה בחיבורים וקשרים משמעותיים, מעודדת תקשורת מקרבת, ומתנהלת ממקום המחובר ללב". את כל אלו מביאה ענבר בקלינקות הפרטיות שפתחה בהרצליה ובעמק חפר, בה היא מטפלת באופן פרטני וקבוצתי. "אני משתמשת בכלים יצירתיים שונים, כמו ציור, פיסול, משחק וסיפור, ומשלבת בו גם שיח מעמיק וקרוב. הכלים האלה מאפשרים למטופל ביטוי עצמי, חיבור לעולמו הפנימי ואפשרות לגעת באופן עקיף בתכנים שלא תמיד קל לשוחח עליהם ישירות".

איך מתנהל הטיפול? בכל זאת ילדים לא נוטים לשתף בנבכי הנפש
"כל טיפול רגשי בילדים מתחיל בפגישה עם ההורים, כי יש חשיבות רבה בתא המשפחתי, ולכן אני מלווה גם אותם כטיפול משלים ותומך. יחד עם ההורים, אנו מנסים להבין את מקור הקושי, ואח"כ אני בונה תוכנית טיפול הכוללת הגדרת מטרות לטיפול. במפגש עם הילדים, הם מביאים את הצרכים הרגשיים שלהם, את השאיפות והקשיים, כשלרוב הם מביעים עצמם דרך משחק, אמנות ושיח. התפקיד שלי הוא בעיקר להיות נוכחת בהקשבה, בהכלה, בשיח אמפתי, בלחבר אותם למקורות הכוח שלהם ולתת מענה לקשיים שעולים. המטרה היא להביא אותם למימוש עצמי ולאפשר להם להשתחרר בדרך בטוחה ומחזקת".

אני ממליצה להורים להעלות את הערך העצמי של ילדיהםצילום: ליה דוד

מתי הורים צריכים להבין שכדאי להם לפנות לטיפול רגשי?
"כשילד מתפרץ בכעס או בבכי מוגזם, או לחילופין מסתגר בעצמו או מתקשה בניהול שיחה ובהבעת רגשות. גם כשמתעוררים קשיים בתפקוד היום יומי בבית או בבית הספר, או במקרים של תחושות בדידות, דחייה חברתית, חרדה והימנעות ממפגשים חברתיים. בנוסף, ואולי הכי חשוב - במצבים בהם ישנם סימנים של עצב או דיכאון - חוסר תיאבון, קשיי שינה, התבודדות וחוסר ביטחון עצמי קיצוני – פנייה לטיפול היא חיונית וקריטית".

יש לך עצות ליישום בבית עבור ההורים?
"בטח, העבודה הראשונית תמיד מתחילה מהבית והקשרים הבין-משפחתיים תורמים משמעותית להצלחת הטיפול: אני ממליצה להורים להעלות את הערך העצמי של ילדיהם - להעצים אותם, להחמיא, לחזק את החוזקות. אני גם ממליצה להורים לעשות את זה, ולהתחזק בעצמם. בנוסף, חשוב לעזור לילד לממש את הפוטנציאל שלו בחיזוק הדברים שהוא אוהב לעשות, ועוד דבר חשוב ותומך, הוא שבמצבי מתח או חרדה, אפשר לתרגל נשימות איטיות המרגיעות ומפחיתות סטרס. התרגיל הוא לשאוף 4 שניות, להחזיק 3, ולנשוף חזרה 6 שניות. זה מסייע לוויסות הרגשי של גוף-נפש ומייצר תחושת שחרור והקלה משמעותית".

אורן ענבר
נייד:
0545543432
למעבר לאתר >>
לעמוד הפייסבוק >>