חיילים וחיילות רבים נתקלים ונחשפים לחוויות ולמראות שממשיכים לוות אותם במשך שנים, עד כדי פגיעה ממשית ביכולת שלהם לתפקד ולשמור על שגרה ויכולת להשתלב במסגרות כמו לימודים, תעסוקה וחיי משפחה.
אלא שאלו המבקשים לתבוע את זכויותיהם ולקבל הכרה כמי שנפגעו במהלך השירות הצבאי, מגלים שמדובר במאבק ארוך ומאוד מורכב, הכולל התייצבות בפני ועדות רפואיות והתעסקות ביורוקרטית סבוכה.
את האתגר המאוד לא פשוט מכירים מקרוב עורכי הדין שעוסקים במקרים של פוסט טראומה בצבא, ומסבירים מה נדרשים לעשות מי שמבקשים הכרה בפגיעה במהלך שירותם בצה"ל ובכוחות הביטחון.
משרד עו"ד המאירי ושות'
לדאבונו של עו"ד שחר המאירי, הוא מכיר היטב מקרים כמו איציק סעידיאן, לוחם גולני שנפגע במהלך מבצע צוק איתן, הוכר כנכה צה"ל והצית את עצמו מול אגף השיקום של משרד הביטחון בחודש אפריל השנה.
"סעידיאן הוא לא הראשון שעשה את זה, ולצערי אני יכול לנבא שהוא לא יהיה האחרון", אומר עו"ד המאירי, "ידוע לי שהיו בעבר מקרים של אנשים שפגעו בעצמם. במשרדי היו מקרים של לקוחות שהיו בדרך להתאבד במשרד הביטחון ואני עצרתי בעדם. אנשים נמצאים במצוקה קשה. כל הזעם התעצם בציבור בשנתיים האחרונות, בתקופת הקורונה, שהציפה מצוקות בצורה מאוד קיצונית".
עו"ד שחר המאירי שעומד בראש המשרד המאירי ושות', יחד עם אשתו עו"ד מירב רדיאן המאירי, מתמחה בייצוג חיילים ואנשי שירות הביטחון מול משרד הביטחון. "למרות שאני חש במגמת שיפור מסוימת לאחרונה, משרד הביטחון הוא עדיין הוא גוף ביורוקרטי ומסורבל, שאינו נגיש לאזרח הפשוט. לכן, הגשת תביעה בגין פוסט טראומה נגד המשרד היא כמעט בלתי אפשרית לבודדים", הוא אומר.
עו"ד המאירי מספר כי אל המשרד שהוא עומד בראשו פונים מי שכבר התייאשו לאחר שהגישו תביעות, אם באופן עצמאי או בעזרת עורכי דין שלא עוסקים בתחום. "כדי להצליח בקבלת הכרה ממשרד הביטחון, או בקבלת אחוזים שמתאימים לחומרת הפגיעה, צריכים רמת הבנה גבוהה של המערכת, של אגף השיקום ושל הוועדות", מספר עו"ד המאירי, "ללא ידע וניסיון מתאימים, קשה עד בלתי אפשרי להצליח לקדם דברים ולקבל הכרה ממשרד הביטחון. לאדם בודד כמעט בלתי אפשרי להצליח במאבק. מעבר לכך, מישהו שסובל מבעיה נפשית צריך להתרכז בקבלת טיפול של אנשי מקצוע – פסיכיאטרי, פסיכולוגי. אדם שסובל מפוסט טראומה לרוב לא מעוניין ואף לא מסוגל מבחינה נפשית לנהל מערכה בירוקרטית ומתישה מול משרד הביטחון בלי ליווי צמוד של איש מקצוע".
הכרה מאוחרת
עו"ד המאירי מוסיף כי עד תחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת הצבא כלל לא הכיר בפוסט טראומה כבעיה. אלא שאז הוקמה בתל השומר היחידה לתלונות קרב. "רק אז", אומר עו"ד המאירי, "הכניסו להקשר הטיפולי את האבחנה של פוסט טראומה ופגיעה זו החלה לקבל הכרה והבנה".
עד אותה ההכרה במשך שנים הסתובבו לוחמי מלחמת יום הכיפורים עם פוסט טראומה והוגדרו כסובלים מתופעות פסיכוטיות ונוירוטיות, על אף שאלה לא היו הבעיות שמהן סבלו. "בעשור האחרון אנו מגישים תביעות בשם לוחמי אותה מלחמה, שהדחיקו את מצבם במשך 40-50 שנה וחיים שלמים נהרסו", אומר עו"ד המאירי.
לדבריו הוא מזהה שלוש בעיות עיקריות בטיפול בנפגעי פוסט טראומה: הראשונה - חיילים ואנשי שירות הביטחון שנפגעו במהלך השירות משתחררים ללא הליך של ליווי וטיפול מצד הגורמים הרלוונטיים; השנייה - הליך ההכרה ארוך וקשה והשלישית - הליך הוועדות הרפואיות צריך לעבור רפורמה מקיפה.
"הבעיה הראשונה מביאה לכך שנוצרת סיטואציה שאנשים הופכים להיות ממורמרים עוד בתחילת הדרך, מאבדים אמון במערכת ומגיעים למצבים מאוד קשים", מסביר עו"ד המאירי, "מצב זה יכול להצטמצם עם ליווי מתאים של הנפגעים עוד משלב הופעת הטראומה. כשהם מגיעים למשרד הביטחון, הם כבר במצב רע. אדם שחווה טראומה בשירות חייב מיד להיכנס לטיפול ולמעקב של מערכת בריאות הנפש ולהימצא תחת מעקב. אם הוא יגיע למשרד הביטחון עשר שנים אחרי השחרור, או כמו במקרה של אנשים שנפגעו במלחמת היום הכיפורים - 40 שנים אחרי, זה לאחר שחצי מהחיים נהרסו. הם מגיעים לעתים אחרי שהתגרשו, אולי אחרי שהתמכרו לסמים ואלכוהול, או אחרי שעזבו את הארץ. ומאוד קשה עד בלתי אפשרי להחזיר אדם כזה למסלול ולשקם אותו".
עו"ד המאירי מוסיף כי הבעיה נוגעת לכך שהמערכת אינה ערוכה לטפל בנפגעים, גם בגלל תקציב וגם בגלל תפסיה מיושנת. לדבריו, עד היום לא הוקם מערך שילווה את הנפגעים ויתמוך בהם באופן יזום. "בנאדם נפגע ומשתחרר, אז שמישהו יתעניין בשלומו. כמו בכל אחד מאיתנו. כשאין כזה גורם, זה פוגע. אצלם זה מתעצם, מכיוון שמדובר בחבר'ה צעירים שלא מאמינים במערכת", הוא אומר.
הבעיה השנייה, קשורה להליך ההכרה בפוסט טראומה על ידי משרד הביטחון. "לאחרונה", אומר המאירי, "הבין משרד הביטחון בעקבות המקרה של סעידיאן שצריך לשנות את ההתייחסות להלומי הקרב ואכן נראה כי זה הכיוון". הבעיה השלישית, הוועדות הרפואיות, היא בעיה כאובה שטרם הונח לה פתרון.
עבור המאירי, העיסוק בנפגעי פוסט טראומה הוא חשוב וערכי." לא מדובר בטיפול בנפגעי תאונות דרכים או בנזקי גוף, שהמטרה היא להוציא את הפיצוי הכספי הגבוה ביותר", הוא מסכם, "אלא בטיפול בבנינו ובנותינו שנשלחו לשרת את המדינה וזקוקים לעזרה ולסיוע בהיבטים שונים. מי שחושב שהמטרה היא לקבל כספים עבור נכה צה"ל בלבד, טועה. לראות נפגע מפוסט טראומה שעזרת לו לקבל את הזכויות המגיעות לו והוא מצליח בעקבות זאת לשקם את חייו וחיי משפחתו זה דבר מאוד מרגש".
שחר המאירי, עו"ד ונוטריון
קיבוץ שריד 3658900
טלפון: 04-8623020 0506722730
פקסימליה: 04-8623021
לפנייה בדוא"ל >>
למעבר לאתר המשרד >>
למעבר לעמוד הפייסבוק >>
