מי שמבקשים להכניס עניין נוסף לחייהם, יכולים ליהנות ממגוון רחב של קורסים כמעט בכל התחומים, שעשויים להעניק כלים מקצועיים, להעיר את היצירתיות ואף לתת מענה רגשי.
מלבד כל זאת, הם מאפשרים את הרחבת המעגלים החברתיים, לצד תעסוקה מהנה בשעות הפנאי. מהם קורסי ההעשרה שכדאי להכיר ומה תוכלו למצוא בקורסים הייחודיים? על כך משיבים ב בית הספר לבובנאות תיאטרון בובות ואמנות הסיפור - דבורה צפריר, תיאטרון פלייבק, איילת מלר, ידנות – בית הספר לנגרות מסורתית, סדנאות הכתיבה של אשכר.
בית הספר לבובנאות תיאטרון בובות ואמנות הסיפור - דבורה צפריר
"אני במקצועי בובנאית. תיאטרון בובות זו אמנות רב תחומית, חתרנית וחוצת גבולות. אין בעולם אדם, מגיל ילדות עד זקנה שאינו מתרגש ממפגש עם בובות. המשימה שלי היא להפיץ את תורתנו ברבים". זו תמצית השקפתה ופעילותה של דבורה צפריר, מייסדת ומנהלת בית הספר לבובנאות, תיאטרון בובות ואמנות הסיפור. צפריר, שטרם הקמת בית הספר הספיקה להשלים תארים אקדמיים באנתרופולוגיה, סוציולוגיה, אמנות, תיאטרון וחינוך, מתארת את הרגע בו פגשה את אמנות תיאטרון הבובות כרגע בו הבינה את מקומה בעולם. "העמקתי בתחום, הקמתי תיאטרון, עבדתי בתיאטרונים אחרים, התמדתי במסלול הזה וב-1990 הקמתי את בית הספר", היא אומרת.
כבר יותר מ-30 שנה פוקדים את בית הספר הייחודי ברמת אביב סטודנטים רבים בהם שחקנים, מספרי סיפורים ומעצבים שיהפכו את העיסוק בבובות למקצוע. צפריר: "ישנם אלו שישלבו את הבובות בעיסוקיהם בתחומי החינוך, הטיפול, הרפואה, והעבודה סוציאליות והקהילתית. ישנם גם סטודנטים הלומדים בשביל 'הנשמה', מהנדסים ואנשי הייטק שמאסו במסכים ומגיעים אלינו לממש את היצירתיות שלהם, לעבוד בחומרים, לספר סיפורים ולהגשים חלום ילדות".
לשיטתה של צפריר המשיכה הכללית לתיאטרון בובות ניתנת להסבר באמצעות החוויה התרבותית המשותפת לכולנו: "בובות מתקשרות לילדות. בילדות שלנו פגשנו בובות בהצגות, בסרטים ובתוכניות טלוויזיה. בובות שייצגו דמויות אהובות מהספרות ומהתיאטרון. הזיכרונות נעימים והאהבה לבובות משותפת לכולנו. מקור הכוח של הבובה נובע גם מהאופן בו תופסים אותה הילדים; לעיתים הם נענים לבובות יותר מאשר למבוגרים. 'לא אימא מדברת, אלא הבובה'. השימוש בבובות מוציא מהם תכנים, הם מזדהים עם הבובה ונפתחים לדו־שיח מרתק. לחילופין, הילד יכול להחזיק בובה והיא מדברת בשבילו, הוא אומר דברים שלא ידע שהוא רוצה להגיד. הוא יכול להסתתר מאחורי הפרגוד - 'לא רואים אותי, זה לא אני - זו הבובה' - מה שהופך אותה לכלי אפקטיבי אצל כל העוסקים בתקשורת בינאישית וקבוצתית".
צפריר מתארת את אופיו של בית הספר כ"משפחה". "אנחנו קהילה קטנה שעוסקת בנושא מאוד מיוחד ולא כל כך מוכר", היא אומרת. "הצוות שלנו מורכב מאמנים פעילים בתחום. אני מאמינה שיצירתיות נמצאת אצל כל אדם. כל שצריך הוא להפעיל את ה'שריר' הזה. תיאטרון בובות מפעיל את כל החושים. הלימודים כוללים קשת רחבה של תחומי אמנות מציור, פיסול ויצירה בחומר דרך משחק, תנועה, מוזיקה, שירה וסיפור. אני מזמינה כל אחד ואחת לטבול באוקיינוס הגדול של אמנות תיאטרון הבובות ולחוות תהליכי יצירה, ביטוי והתפתחות לא שגרתיים. בבית הספר גם תוכנית לימוד למתקדמים הכוללת תנאי קבלה, שמלווה סטודנטים נבחרים ליצירת הצגה".
30 קורסים מגוונים
היצע הקורסים של בית הספר רחב ומגוון. תוכנית הלימודים מודולרית וגמישה וכוללת 30 קורסים בנושאי בניית בובות, משחק והפעלה, בובות בחינוך וטיפול ובובות ענק לעדלאידות. ניתן ללמוד בקורס בודד עד מסלול דו-שנתי לתעודה. לדבריה, בית הספר מוכר על ידי משרד החינוך כהשתלמות בשבתון, לגמולי השתלמות, לחיילים שילמדו על חשבון הפיקדון וכלימודי השלמה ללימודי תואר שני במקצועות הטיפול. היא מוסיפה כי בית הספר נתמך על ידי משרד התרבות ועיריית תל אביב כמוסד לימוד ייחודי.
צפריר מוסיפה: "מאוד חשוב לי הקשר עם העולם. מכיוון שאנחנו מדינה קטנה אני מרבה לנסוע לפסטיבלים ולסדנאות ברחבי העולם כדי ללמוד את החידושים בתחום. אני מארגנת קבוצות סטודנטים לביקורים והופעות בפסטיבלים עולמיים. בנוסף, כיהנתי כנשיאת הנציגות הישראלית בארגון הבינלאומי לתיאטרוני בובות הנקרא 'אונימה'".
ויש גם קורסים מקוונים. "גילינו שאפשר להעביר חלק מהתורה הזו דרך הזום; הכשרנו את המורים לכך וכעת תלמידים ישראלים בחו"ל לומדים אצלנו מרחוק", היא מסכמת. "בית הספר נמצא מרחק עשר דקות הליכה מתחנת הרכבת - האוניברסיטה ויש גם חניה. בית הספר הוא בית ללימוד וליצירה. מוזמנות ומוזמנים לביקור".
דבורה צפריר - בית הספר לבובנאות
כתובת: רחוב בן ישי 4 רמת אביב תל אביב
טלפון: 03-7419938 | 052-2246999
למעבר לאתר >>
לפנייה במייל >>
בשיתוף דבורה צפריר
——————————
תיאטרון פלייבק – החבר'ה מאיכילוב
כל אינטראקציה מוצלחת במקום העבודה, בין אם במגזר העסקי או במגזר הציבורי, מחייבת מיומנויות של הקשבה, אלתור ויצירתיות. כל תהליך ניהולי אפקטיבי מחייב יכולות של אמפטיה, גמישות מחשבתית ועמידה טובה מול קהל. כל ארגון משפיע מחויב להאזין ולתת במה לרחשי הלב, הסיפורים והאתגרים של העובדים והעובדות בארגון. מסתבר שיש כלי אחד שעבודה שמסייע לפתח את כל האיכויות האלו - תיאטרון פלייבק - החבר'ה מאיכילוב.
"תיאטרון פלייבק הוא כלי מופלא שמתבסס על אלתור מתוך סיפורים ורגעים שאנשים מספרים מחייהם", מספרת עינת משעל ניצן, מנכ״לית עמותת תיאטרון פלייבק - החבר׳ה מאיכילוב. ״בנוסף לתחושת השמחה וההנאה, העבודה באמצעות תיאטרון פלייבק מפתחת את כל האיכויות החשובות כל כך לפיתוח מקצועי ולבניית אקלים יצירתי ואפקטיבי במרחב העבודה. אנחנו בתיאטרון פלייבק החבר׳ה מאיכילוב עוסקים כבר 20 שנה בפיתוח אישי, מקצועי וארגוני באמצעות כלים תיאטרליים, בהם: מופעי תיאטרון פלייבק, ימי סימולציות ואלתור מתוך מעגלי שיח".
בנוסף לכלים החוויתיים, החבר'ה מאיכילוב מקנים גם ידע והכשרה באמצעות סדנאות וקורסים בתחומים של תיאטרון פלייבק, אלתור- אימפרוב, עמידה מול קהל, פיתוח היצירתיות ויזמות וחשיבה עיצובית. החבר'ה מאיכילוב עובדים עם שלל גופים במגזר הציבורי והפרטי: "אנחנו מלווים מגוון רחב של גופים במגזר הפרטי ובמגזר הציבורי, ובהם בתי חולים, מוסדות חינוך, משרדי ממשלה ורשויות, חברות הייטק ומשרדים פרטיים. אנחנו קשובים לכל ארגון ותופרים לו מעטפת ייחודית של תוכן הדרכה והכשרה. המפגשים בנויים מתוך מחשבה ומייצרים חוויה מרעננת יצירתית ואפקטיבית".
הצרכים של הארגון - הפתרונות של הפלייבק
כדוגמה לערך המוסף של הכלים מעולם הפלייבק, מציינת עינת את יכולת סיעור המוחות (Brainstorming) בארגון: "אחד המרכיבים העיקריים בעבודת האלתור הוא העקרון של 'כן, בכיף', זו היכולת להגיד כן לרעיונות של אחרים ולפתח אותם. אחרי מופע מוצלח אנשים פעמים רבות ניגשים אלינו ושואלים 'איך אתם עושים את זה?' לעיתים מהצד, עבודת אלתור טובה נראית כמו קסם, אבל האמת שזו מיומנות שניתן לרכוש, ואנחנו אוהבים ללמד נשים וגברים את הכלי העוצמתי הזה. היכולת לאלתר ולהגיד כן היא כמו שריר שאפשר לחזק באמצעות תרגול. מקום העבודה והצוות הופכים יצירתיים יותר כשהם במרחב של 'כן, בכיף'. מעבר לתחושה הכיפית, העבודה הופכת לאפקטיבית ומלאת חיים".
דוגמה נוספת לערך המוסף של עבודה עם תיאטרון הפלייבק היא העמקת מיומנויות הקשבה: "הכלי של הפלייבק מלמד כיצד להקשיב לאחר בצורה עמוקה, אמפטית ולא שטחית. היכולת להיכנס לנעליו של האחר היא מיומנות קריטית לכל מנהל ומנהלת ולכל עובד ועובדת. כשצופים בחוויה של העובדים או הלקוחות על הבמה מתחולל שינוי. במת תיאטרון הפלייבק יכולה להכיל מורכבות וניואנסים, ובאופן הזה, החוויה בפלייבק פותחת את המחשבה ואת הלב לפרספקטיבות ונקודות מבט רחבות ועשירות יותר. הפתיחות הזו תוביל לפתרונות וביצועים בשטח שיש בהם חידוש ועומק".
החוויה בקורסים
בקורסים שהקבוצה מעבירה לארגונים ומוסדות שונים, עובדי הארגון זוכים לחוות את הכוח של תיאטרון הפלייבק, ולרכוש כלים ומיומנויות שיתרמו להם בחייהם המקצועיים והאישיים: "אנחנו נותנים לעובדי הארגון להתנסות בכלים בעצמם ומלמדים אותם את הכלים הבסיסיים של הקשבה, משחק, אלתור וספונטניות. אנחנו נותנים מרחב ליצירתיות האישית ומעצימים אותה. אנחנו מפתחים יכולות של עמידה מול קהל. בנוסף לכל אלו, אנחנו מייצרים מרחב בטוח לשיתוף מקצועי ובינאישי בדילמות מקצועיות. בעבודה המשותפת הזו נוצרת קבוצת עמיתים חזקה ותומכת, וההשפעות הטובות שלה ניכרות במעגלים נוספים בתוך הארגון".
רוצים להכניס חוויה יצירתית לתוך פיתוח צוותים ומנהלים בארגון שלכם?
טלפון: 055-3069994
לפנייה במייל >>
למעבר לאתר >>
בשיתוף תיאטרון פלייבק - החבר'ה מאיכילוב
—————————
איילת מלר - JewelMarks- תכשיטים מעוצבים וסימניות ייחודיות
את הסטודיו שלה בחרה איילת מלר לפתוח בבית סבתא מקסים, מלא אופי, וזה ממש לא במקרה. "הבית המיוחד מוקף גינה קסומה, שציפורים מגיעות לבקר בה. במשך תקופה עברתי בבית הזה תהליך עם אדם מיוחד שלימד אותי לראות בתוכי מה נכון, לימד אותי בפעם הראשונה להסיר פחדים ולבחור בי, פשוט, כמו שאני. מאז יש משפט שמלווה אותי - לתת פשוט, לתת אמיתי, לתת אותי".
בסטודיו הקסום הנמצא מרחק מטרים ספורים מביתה ביישוב תל מונד, מקיימת איילת, אמנית צורפות, סדנאות צורפות ליחידים, לזוגות או לקבוצות קטנות. טווח הגילאים רחב, ואל הבית מגיעים משתתפים מכל רחבי הארץ ללמוד לעצב ולצרוף תכשיטים.
הסטודיו של איילת הוא מקום שהכי מרגיש בית, וכמו שהיא מתארת: "אני מארחת בו, חולקת מחשבות, אני מחוברת ומאפשרת לכל אחד להרגיש בטוח בדרך שלו. כל יוצר שמגיע לסטודיו שלי מקבל ממני כלים לדייק לעצמו אותו. אני אף פעם לא יודעת מה הוא יבחר, מה ירצה לצרוף, כל סדנה מתחילה בעיצוב מוצר ודרכו אני מכוונת לטכניקות הנדרשות. זו תמיד עבודת יד אישית. אני מדגימה על מתכת משלי, וכל אחד באצבעותיו יוצר את היצירה שלו".
איילת, בת 49 ואמא לשלושה ילדים בוגרים שאט-אט עפים להם מהקן, הבינה אחרי שנים רבות של עבודה בעסק המשפחתי כיועצת מס לצד אמה, שהיא נמצאת במקום שלא ממלא אותה. "למדתי את התחום, הייתי בקיאה בו, אבל אף פעם לא התחברתי למספרים ולביורוקרטיה", היא מספרת, "הקושי הכי גדול שלי הוא לשבת לבדי ליד שולחן עם מחשב. החיבור שלי הוא לאנשים, למקומות, לעיצובים".
כצעד ראשון במחשבה על עיצוב, פנתה איילת ללימודי צורפות, והחיבור לחומר ולצריפה היה מיידי. "יש משהו תרפויטי ומרכז שאוסף את כל תשומת הלב לחומר, והידיים מוצאת שפה משלהן". תחילה היא שילבה את עבודתה כיועצת מס עם עולם היצירה, עד שהחליטה שזהו, שהיא משנה
כיוון, והתמסרה כל-כולה לצורפות והקימה את JewelMarks – מותג תכשיטים מעוצבים וסימניות בעבודת יד מקורית. אלא שגם כאשר עשתה את התפנית בחייה, היא לא הסתפקה בלשבת לבדה מול שולחן, ליצור ולמכור תכשיטים, וחיפשה את החיבור לאנשים.
את החיבור הזה היא מצאה, כאמור, בסדנאות הצורפות שהיא מקיימת בסטודיו שלה. עבור כל מי שרוצה להתנתק קצת משגרת היומיום, הדאגות והחדשות המטרידות, סדנאות הצורפות של JewelMarks הן האסקפיזם המושלם. "אלה כמה שעות של עונג", מספרת איילת, "בתהליך היצירה נוצר מפגש טהור בין הצורף לתכשיט שאותו הוא מעצב. לרוב, התהליך מתרחש מאוד מהר. המחשבות מעצבות נקודת פתיחה וכיוון, ובשאר הזמן הידיים מתרגמות אותן לתכשיט עם טקסטורות, לפעמים פגמים קטנים, עם אופי מאוד אישי וחד פעמי שחווה היוצר ברגע הזה. היצירה בסטודיו זה ולהתנתק מרעשי רקע. זו לגמרי תחושת שחרור וחופש".
פן נוסף של היצירה בסדנאות הצורפות הוא הפן התרפויטי. איילת מספרת על בני נוער שסובלים מהפרעות של קשב וריכוז, שהוריהם סיפרו לה מה הסדנאות עשו עבורם: "אני כל הזמן מקבלת פידבקים מהורים איך העבודה בסדנאות מיקדה את ילדיהם ולקחה אותם לתוצאות מדויקות. זה פתח לי עולם חדש שאפילו לא כיוונתי אליו, וזה מרגש".
JewelMarks מציעה כמה סוגי סדנאות צורפות. יש סדנאות חד פעמיות חווייתיות המיועדות לזוגות (בני זוג, אימא ובת, שתי חברות וכל גרסה זוגית אחרת), שהן, אגב, רעיון נהדר לבילוי זוגי לא שגרתי בוולנטיינ'ס דיי (14 בפברואר). הסדנאות האלה, שאורכות כשעתיים-שלוש כל אחת, מלוות בכיבוד הכולל יין, פירות, גבינות ושוקולד ומוזיקה כיפית ברקע.
ליחידים מוצעות סדנאות חד פעמיות בקבוצות קטנות של עד שישה משתתפים לכל היותר, שבהן איילת מסבירה על תכונות המתכת (מסוג פליז), וכיצד בעזרת עבודה נכונה מנצחים את החומר הקשיח הזה. לצד אלה, יש גם סדנאות המתפרשות על פני ארבעה מפגשים, והן מיועדות למשתתף אחד או שניים, שזוכים ליחס אישי ולליווי צמוד של איילת. המשתתפים בסדנאות לומדים טכניקות שונות של צריפה, ובסופן הם מתחדשים בתכשיטים יחידים ומיוחדים מעשי ידיהם.
התכשיטים שאיילת עצמה מעצבת הם מינימליסטיים ועשויים כסף, ש"זו המתכת שאני הכי אוהבת לעבוד איתה. לכסף יש אופי, אפשר להגיע איתה למרקם ייחודי. הכסף היא מתכת משתנה, העבודה איתה הופכת אותה לפחות עשוי. אני אוהבת לתת לחומר את הטון שלו, וזה ניכר מאוד בתכשיטים שלי. כל תכשיט שאני מייצרת הוא אחד ויחיד, ONE PIECE. כל תכשיט שלי הוא סיפור של חוויות ורגעים שאני אוספת בדרך. מצד אחד, השפה העיצובית שלי מאוד ניכרת בתכשיטים שלי, ומצד שני, הסיכוי שתראי את אותו התכשיט על מישהי אחרת הוא קלוש עד אפסי".
JewelMarks
כתובת הסטודיו: הדקל 26, תל-מונד
טלפון: 052-3522697
לדף האינסטגרם ולתכשיטים בעיצובה של איילת מלר >>
לפנייה במייל >>
למעבר לעמוד הפייסבוק >>
למעבר לאתר >>
בשיתוף JewelMarks
——————————
ידנות – בית הספר לנגרות מסורתית
גיל ארד, נגר אומן ובונה כלי מיתר (Luthier), מתאר את המפגש הראשון שלו עם עולם הנגרות כרגע של התגלות כמעט רוחנית: "המפגש עם החומר הזה, עם העץ, כבש אותי. הוקסמתי מהחיוּת שבו, ומהמופע האינסופי שיש בו". את אותו רגע משנה חיים חווה כשהיה בסך הכול בן 17. מאז, חלפו יותר מ-20 שנה מלאות בחקר, העמקה, ונסיעות ברחבי העולם לטובת למידה. מסע החקר והגילוי הוביל את ארד להקים את ידנות – בית הספר לנגרות מסורתית בכלים ידניים בלבד, ללא שימוש במכונות.
נגרות מסורתית: מה זה בכלל?
הנגרות המסורתית דוגלת בשלושה עקרונות מרכזיים: שימוש בעץ מלא (לא בדיקט או חומרים דמויי עץ); שימוש במחברי עץ (במקום ברגים ומסמרים); ופינישים טבעיים (במקום לכה תעשייתית). "העץ הוא חומר חי, נושם, הוא מתכווץ ומתרחב עם העונות. ברגים ומסמרים הם חומרים זרים לעץ ולכן השימוש בהם מועד לכישלון. בחלוף הזמן העץ מתכווץ והרהיטים, המכילים חומרים זרים, לא מחזיקים. מנגד, רהיטים שאנחנו בונים לפי גישת הנגרות המסורתית או כאלו שנבנו לפני מאתיים שנה יכולים להחזיק מאות בשנים".
אמנם הרעיון אודות רהיטים שאינם מתפרקים עשוי לקסום לרבים, אך המוטיבציה והאידיאולוגיה מאחורי הנגרות המסורתית לא עוצרת באיכות ובאורך חייהם של הרהיטים. המניע העיקרי הרבה יותר אנושי מכך. ארד מסביר: "אנחנו חיים בעולם שטובע במוצרים. אנחנו מייצרים זבל וקונים זבל כל הזמן. הדגל שחשוב לי להחזיק ולנפנף בו מול הרוח החזקה של הצרכנות הוא שאנחנו צריכים לחזור ולהתמקד בלייצר דברים איכותיים, אחראיים וברי קיימא. אצלנו בסדנה עובדים רק עם חומרי גלם מפוקחים, המופקים מיערות שנוטעים בהם מחדש מבלי להביא לכליונם. תעשיית תחליפי העץ לעומת זאת – היא תעשייה מזהמת ומבזבזת".
הוא מוסיף כי "מעבר לעניין האקולוגי אנחנו גם רואים שהיכולת שלנו לייצר משהו בעצמנו, כפרטים, הולכת ונכחדת. מאז שחר ההיסטוריה בני אדם ייצרו בעצמם, באמצעות הידיים שלהם, וכיום אנחנו הולכים ומוותרים על אחת התכונות הכי בסיסיות שלנו. אני רואה את הגילוי מחדש של התשוקה הטבעית ליצרנות וליצירתיות מופיע אצל התלמידים שלי. הרבה חבר'ה מגיעים מההיי־טק, כותבים קוד במהלך היום, ואז באים לפה לעשות משהו אמיתי, יצירה פיזית, ולעבוד עם החומר ועם הגוף".
ידנות – מפגש אחר עם החומר
בית הספר, הממוקם במושב יד השמונה, פאתי ירושלים, נחשב לייחודי לא רק בשל גישת הנגרות המסורתית (כאלה יש עוד כמה בארץ), אלא גם משום שהמלאכה מתבצעת בכלים ידניים בלבד: "הנגרות המסורתית לא פוסלת עבודה עם מכונות, כל עוד נשמרים שלושת העקרונות שהזכרתי. יש הרבה נגרים גדולים וטובים שעובדים עם מכונות. גם אני נהגתי לעבוד כך משך שנים", אומר ארד. "בתהליך ארוך מצאתי שהמפגש הכי קרוב ואינטימי עם החומר הוא דרך השימוש בכלים ידניים. בסופו של דבר, החלטתי להוציא את כל המכונות מהנגריה, ו'ידנות' נולדה. זה המקום היחיד בארץ שבו בונים רהיטים וכלי נגינה בלי מכונות כלל". עוד הוא מוסיף שהבחירה בכלים ידניים נובעת מהרצון לסביבת עבודה שקטה ונעימה יותר: "אנחנו מצויים בשקט שלנו, נטולי אבק ורעש, מה שמעצים את חווית המלאכה והחיבור אליה. הבחירה בכלים ידניים לא מגיעה מאיזה מקום פרקטי, אנחנו פשוט נותנים לעשייה ולמלאכה נופך אחר, ממלא, בו מחשיבים את הדרך לא פחות מאת היעד הארעי".
בית הספר מציע מגוון קורסים ברמות שונות ובאורכים משתנים: קורס יסודות המקנה את העקרונות הראשוניים של המלאכה; קורס בניית גיטרות; קורס גילוף בעץ ירוק; וסדנאות אמן שונות. בהמשך הדרך ישנה האפשרות להצטרף לסדנת המתקדמים, אותה חלק מהתלמידים פוקדים בעקביות משך שנים: "מה שמאחד ומייחד את כל התלמידים שלי זה הרצון לצלול לתוך קצב אחר, לתהליכים עמוקים ואיטיים. לפעמים אנשים בונים רהיט במשך שנה או שנתיים ולא בכדי. רוח המקום מאפשרת להניח את השעון בצד, לצלול לעומק המלאכה ולקיים חיבור עמוק עם החומר ועם עצמך".
ידנות – בית הספר לנגרות מסורתית
למעבר לאתר >>
למעבר לעמוד הפייסבוק >>
למעבר לעמוד האינסטגרם >>
טלפון: 054-4841277
בשיתוף ידנות - בית הספר לנגרות מסורתית
——————————
סדנאות הכתיבה של אשכר: כתיבה יוצרת לילדים ונוער
כשהייתה צעירה ולמדה בבית ספר לאומנויות, חלמה אשכר ארבליך בריפמן לעסוק בתרפיה באמנות. לאחר שירותה הצבאי המשיכה לתואר ראשון בפסיכולוגיה, אך במהלכו, הגיחה באופן לא צפוי התשוקה האמיתית שלה.
"בלימודים לתואר הראשון התחלתי לכתוב, אבל בצורה מאוד ספונטנית ולא מתוכננת. לא האמנתי שהספר הראשון שלי ייצא לאור ויצליח כל כך". מאז, 36 ספרים שלה ראו אור בהוצאות מוכרות כמו ידיעות ספרים, כנרת-זמורה-ביתן, רימונים ודני ספרים. מאות אלפי בני נוער קראו אותם, הם תורגמו לשפות שונות ואף צעדו ב"מצעד הספרים" של משרד החינוך ובפרויקט "תקרא תצליח".
כיום מציעה אשכר גם סדנאות כתיבה לילדים ובני נוער בין הגילים 8 עד 15. בנוסף, היא מלווה באופן אישי ילדים, בני נוער, נערים על הספקטרום וגם מבוגרים שרוצים להעצים, לפתח ולדייק את יכולות הכתיבה שלהם. וגם הסדנאות האלו, היא מספרת, התפתחו בצורה מפתיעה, מרגשת ולא צפויה.
"בהתחלה קיימתי סדנאות פרונטליות, בעקבות בקשה של אחת הקוראות. בהמשך, אחת המשתתפות, שהייתה מאוד מחוברת לסדנה, טסה לארצות הברית ורצתה להמשיך לקחת חלק. אז נולד הרעיון להעביר את הסדנה למרחב הווירטואלי ולפתוח אותה למשתתפים בכל הארץ והעולם".
כל תלמיד והמסלול המדויק ביותר בשבילו
במבט ראשון, סדנאות הכתיבה של ארבליך-בריפמן יכולות להיראות לא קונבנציונליות. אלו לא מפגשים בזום או בפלטפורמות וידאו אחרות, אלא כאלו שמתנהלים במסגרת פורום ייחודי. "הפורום פתוח 24 שעות וכל המשתתפים יכולים להיכנס אליו מתי שהם רוצים. פעם בשבוע, בזמן קבוע, אני מעלה שיעור, שכולל סרטון שמסביר במה נעסוק, לצד טקסט ודוגמאות עם הפניה לחומרים לקריאה. בסוף כל שיעור, המשתתפים מקבלים משימה שהם יכולים לבצע מתי שנוח להם".
וכשהילדים מגישים את המשימות, אשכר בודקת אותן ומעלה משוב חיובי – עם נקודות לחיזוק ולשימור. "אני תמיד אומרת שכל משתתף יכול לקחת מהסדנה את מה שמתאים לו. יש כאלו שנכנסים בכל יום כדי לשפר את הכתיבה, ואני קוראת שוב ושוב ושולחת הערות. יש ילדים שנכנסים לקרוא מה אחרים כתבו ולהעמיק עוד יותר את היכולות ויש כמובן גם כאלו שמספיק להם להיכנס אחת לשבוע, להעלות את הקטע שכתבו ולקרוא את המשוב. כל אחד ומה שנכון עבורו".
השיעורים, היא מדגישה, אינם תלויים זה בזה וכל אחד עוסק בכלים שונים מעולמות הכתיבה – שירים, סיפורים קצרים, קומיקס, פנטזיה ועוד. "הגיוון הזה מאפשר לילדים להצטרף בכל שלב לאורך השנה, בלי שהם מרגישים שהם מפספסים או נשארים מאחור".
"החיבורים שנוצרים מרגישים כמו סוג של נס"
סדנאות הכתיבה של אשכר אינן מופרדות על פי קבוצות גיל, דבר שעשוי לגרום לחלק מההורים להרים גבה בהתחלה, אך לדבריה, דווקא המסגרת הזאת טומנת בחובה ערך ייחודי וחשוב למשתתפים. "בעיניי, לילדים בני 8 יש מה ללמוד מנערים בני 15, אבל גם לבני הנוער יש המון מה ללמוד מילדים קטנים יותר. עם הזמן, אני תמיד רואה איך בסדנאות נוצרת קבוצה הרמונית ומגובשת. בהתחלה, חלק מהילדים יותר סגורים כמובן, אך בהמשך הם לומדים לפרגן אחד לשני ולפעמים גם נוצרות חברויות אמיתיות ומשמעותיות".
"מי שפונים לסדנאות כתיבה, הם בדרך כלל ילדים רגישים ומיוחדים. זו הסיבה שבמסגרות האלו הם מוצאים סוג של בית. אני גם מקפידה לקיים בכל שנה אירוע סיום בחצר ביתי בחיפה כדי לאפשר לתלמידים להכיר זה את זה במציאות. היו לי תלמידים שבאו מכל הארץ למפגש ואפילו תלמידות שהגיעו מדנמרק ומהולנד במיוחד לאירוע הזה. האהבה לכתיבה מצליחה לחבר בין הילדים האלו והחיבורים שנוצרים בזכותה מרגישים להם כמו סוג של נס, כי בסביבה הקרובה שלהם, הרבה פעמים הם לא מוצאים אנשים שחולקים את אותה האהבה למילה הכתובה".
למידע נוסף על סדנאות הכתיבה של אשכר >>
בשיתוף אשכר
