ד"ר אלכסנדר גינזבורג היה בעברו רופא משפחה, כי רצה להבין את התחום של הרפואה הקהילתית. לאחר מכן מילא לאורך עשרות שנים תפקידי מפתח בולטים בחום הגריאטריה במערכת הבריאות הישראלית. בין היתר שימש ד"ר גינזבורג במשך שנים כמנהל הרפואי הארצי של רשת "משען" — וכיום הוא משמש כגריאטר מומחה בהנהלת מחוז תל אביב של קופת חולים כללית. במסגרת תפקידו כרופא מומחה ומנהל בכיר ד"ר גינזבורג מקדם תפישה חדשה בתחום הרפואה הגריאטרית בישראל: מעבר מרפואה תגובתית לרפואה מונעת.
"מערכת הבריאות שלנו, במיוחד בתחום הגריאטריה, עומדת בפני אתגרים חסרי תקדים", הוא אומר. "הזדקנות האוכלוסייה והעלייה בתוחלת החיים יוצרות עומס כבד על המערכת. אנחנו בסוף עידן הגריאטריה הקלאסית, והפתרון טמון בשילוב של טכנולוגיה חדשנית, חכמה ואישית ביחד עם גישה אנושית, שמותאמת לצורכי המטופל. עלינו לעבור ממודל של טיפול תגובתי לגישה מניעתית ומותאמת אישית.
"לפני 30 שנה, מי שהיה ראש הממשלה התייחס לזקנה ששוכבת במסדרון של בית החולים נהריה. לא רק שהיא נשארה שם — היא בינתיים נפטרה ומי ששוכב במקומה זאת הבת שלה, שמאז הזדקנה. להפתעתי הרבה, למרות הצורך בכך בישראל לא הוכנסו מספיק מערכות טכנולוגיות שיעזרו לנו לשדרג את תהליך הטיפול, אף על פי שהן לא פולשניות והופכות את החוויה של המטופל לנעימה יותר באופן יחסי — למשל בניגוד לשבבים. צריך להביא בחשבון שהכשל מתחיל בלימודי רפואה, כי מקדישים חצי שנה בלבד ללימודי גריאטריה. בנוסף, יש חוסר רצון להתקבל להתמחות. כתוצאה מכך יש מחסור בכוח אדם ובשביל לקבוע תור צריך להמתין לפעמים תשעה חודשים".
עיבוד מידע במהירות
ד"ר גיזנבורג מצביע על שורה ארוכה של טכנולוגיות חדשניות שיכולות לשפר בעתיד את איכות הטיפול הרפואי הגריאטרי. "עולם הרפואה זקוק לרשומות רפואיות דיגיטליות (EHR) טובות ומתקדמות יותר. מערכות EHR ייעודיות לגיל השלישי יאפשרו לשתף מידע ביעילות בין מטפלים, לשפר את איכות הטיפול הרפואי עצמו ולמנוע טעויות. גם לכלים לניטור מרחוק, כמו מכשירים לבישים ו-IoT רפואי, יש משמעות כי הם מאפשרים מעקב רציף אחר מצב המטופלים הקשישים ויתריעו על בעיות רפואיות", הוא מסביר.
לפי ד"ר גינזבורג, כלי טכנולוגי נוסף הוא שילוב של מערכות סלולריות מתקדמות G6 בהליך האבחון של המטופל. "המערכות האלה מאפשרות לקבל יותר אינפורמציה על מצבו של המטופל, לעבד את המידע ובחלקי שניות להגיע לאבחון רפואי מדויק", הוא מסביר ומוסיף: "כאן גם משתלבת הבינה המלאכותית. אני מאמין שבינה מלאכותית יכולה לסייע בניתוח מהיר של נתונים רפואיים, תמיכה בקבלת החלטות קליניות — ואף זיהוי מוקדם של מחלות הקשורות לגיל".
לפי ד"ר גינזבורג, השלב הבא במהפכת הרפואה הגריאטרית הוא הטמעה של פתרונות מסייעים מתחום הרובוטיקה. "אין ספק כי רובוטים מסייעים יכולים לתמוך בפעילויות יומיומיות ולשפר את איכות החיים של קשישים בבתיהם", אומר ד"ר גינזבורג. "השקעה בחדשנות רפואית בתחום הגריאטריה היא לא רק הכרחית אלא גם כלכלית — והיא יכולה להביא לחיסכון משמעותי בעול הכלכלי המושת על מערכת הבריאות. היא גם עוזרת למנוע עומס על צוותים רפואיים".
"ישראל בחזית הרפואה"
מערכת הבריאות אמנם משקיעה בכל שנה סכומי עתק בפיתוח של פתרונות טכנולוגיים חדשניים, אך מתאפיינת גם בנטייה למשנה זהירות בכל הקשור להטמעתם בפועל של אותם פתרונות. "חשוב לנהל את תהליך החדשנות בצורה מבוקרת. הבנה מעמיקה של ההיבטים המשפטיים והניהוליים של מערכת הבריאות, תוך התחשבות בסוגיות של אבטחת מידע ופרטיות, היא תנאי קריטי ליישום מוצלח של חדשנות", אומר ד"ר גינזבורג וקורא לחברות היי־טק ישראליות ובינלאומיות לפתח טכנולוגיות שישתלבו בעולם הרפואה החדש.
ד"ר אלכסנדר גינזבורג
למעבר לאתר >>
לפנייה במייל >>
בשיתוף ד"ר אלכסנדר גינזבורג
